פשוט מחרפן...

וכל החברות שלי גם באותו המצב!

הלוואי והיה לי מה לענות לך...

-פונים לשדכניות/ארגוני שידוכים.

-מזכירים לחברות/בנות משפחה שאת תשמחי לקבל הצעות.

-יש גם את האופציה של אתרי הכרויות (אבל לא לכולם זה מתאים).

בהצלחה!

נעשה משו?

בכ״מ בד״כ המצב הוא שכן יד הצעות לבנים. 

אבל חברה תקשיבו נשמות טובות!!

א. עכשיו חג (כל חודש ניסן אין פנאי לאנשים להציע הצעות)

ב. בנות יקרות, אם אין הצעות א ל תיקחו את זה אישי!! זה לא שיש משהו בכן שהוא לא בסדר!

ג. בציבור שלנו אין מספיק אנשים שעסקו בזה בצורה ״טבעית״ פחות ״מעיזים״ להציע כי כ״א כזה עניו שלא מרגיש נעים להציע משהו שאולי זה בכלל לא מתאים...(אני אומרת את זה מתוך ניסיון!! כי גם אם יצאתי עם מישהו והוא נראה לי מתאים למישהי, מרוב זהירות אני שעה חופרת לה על הבעיות שלו כדי ש״תדע מראש״ ואני לא אצא דפוקה... ואז היא לא רוצה בכלל לשמוע- כמה מפתיע..)

ד. זה שיא, אבל שיא המבעס ללכת לשדכניות (לאיזה חור שהם גרות) ואז הן אומרות לך ״כל שבועיים תתקשרי ותזכירי לי אותך״...

ה. ועכשיו הגענו למה א ת יכולה לעשות בנידון, אז ככה: לכל מקום הומר אדם שקשור לציבור שלך שיכול להתפתח מישם משהו כמו ארוע משפחתי, כנסים וכו את באה הכי, אבל הכי שווה ומרשימה שאת יכולה. לא, לא בשביל הבנים שיתחילו איתך כי הם לא. (ואל תצפי גם זה לא אומר שאת מכוערת) אלא בשביל האימהות שלהם שיתחילו איתך או בשביל החברות של האימהות שלהם!!! תאמינו לי, זה עובד!! מאז שהתחלתי להבין את העניין יש לי הצעות בכמויות ואני אפילו לא יודעת במה לבחור.... הזוי!! בחיים לא הייתי במצב הזה!

פשוט באיזה חתונה אחת פנתה אלי ושאלה אם אני מחפשת.. ואמרתי שכן ואז (היא הייתה ממש מתוקה) היא ביקשה לצלם אותי, כן כן את שומעת נכון! והיא אמרה שזה לא בשביל להראות לבחורים (לא שיש לי בעיה עם זה) אלא כדי להראות לחברות שלה שיש להם בנים פוטנציאליים... ומאז יש לי ממש קשר טוב איתה ועם עוד איזה 4 חברות שלה.... ומלא הצעות..

ו. עוד משהו שתלוי בך. לא בצורה קיצונית אבל אנשים צריכים לדעת שאת בשלב הזה. אני למשל לא צעירה כבר, אבל עושה רושם (רק רושם, כן?!?) של אשת קרירה, אז הרבה אנשים אפילו לא העיזו להציע כי אמרו ״אין מצב, היא בטח לא רוצה עכשיו...״ אז יש עניין להבהיר את מקומך בעניין הזה.

ז׳. איפה שאת עובדת, תבואי גם מרשים ונחמד ואנשים שמכירים אותך מהעבודה ידעו שיש מישהי ממש נחמדה אצלם בעבודה שמחפשת, אולי פתאום גם תעלה להם הצעה...

סליחה על החפירה!! אבל בהצלחה!!

וחוץ מיזה יש את הבעיה הכללית שכרגע יש יותר בנות מבנים ולכן סטטיסטית לכל בן ממוצע יש 5 הצעות בזמן שלבחורה הממוצעת יש 1. אז תרגישי בנוח חמודה... 

אבל... לא, זה לא נראה לי תמיד עובד

כי גם אני, וגם החברות (הבאמת באמת מושלמות) שלי עושות את כל מה שאמרת, ואין חדש באופק.

בערך הצעה אחת רלוונטית פעם ב3 חודשים. (האמת שכן יש הצעות אבל לרובן אומרות לא, כי זה באמת לא מתאים...).

חברות שלי פשוט מתוקות, צדיקות (באמת אבל!) עם המון ענווה ויראת שמיים, מהממות, מתלבשות מהמם (לא רק לחתונות!), גאונות (לימודים מפוצצים...), מוצלחות. (מקווה שזה לא נשמע השווצה, סלחו לי אם כן :-s אני אומרת על חברות שלי ולא חלילה עלי...).

וחוץ ממקרה אחד ששמעתי עליו- אף אחד לא ניגש אליהן באף חתונה, באף אירוע משפחתי, מקבלות הצעות רק מידי פעם משדכנים למיניהם - ש80% באמת לא ממש קשורות.

איך??

פשוט מוכיח את מה שידענו כבר לפני, ועכשיו מתחדד עוד יותר. שזה הכל אבל הכל, רק עניין של סיעתא דשמיא.

ופשוט א"א בלי זה.

בעזרת ה', שהסיעתא דישמיא הזאת תבוא כבר.... 

ומסכימה לגמרי שהכל זה סיעתא דשמיא!!

אז כמו שאמרת יש הצעות רק שחלקן לא רלוונטיות.

וב׳- מי אמר שזה טוב מלא הצעות?!? הרי רק עם אחד מתחתנים, אז לה׳ מספיק שתהיה גם הצעה אחת ב3 חודשים.

ואם הן באמת צדיקות כנראה שהן לא צריכות לעבור הרבה גלגולים עד ל-אחד

אלא לצאת רק עם כמה וזהו, ולפגוש אותו...

זה כ"כ נכון המשפט הידוע- לא צריך הרבה הצעות, רק אחת נכונה.

אבל... רוצים להרגיש כאילו סוג של התקדמות, כאילו אנחנו בדרך, וזה קרוב...

וכיושבים בבית- זה פחות מרגיש כך.

מצד שני, לצאת הרבה זה שוחק... לא הייתי רוצה לצאת עם הרבה בחורים עד שבע"ה אמצא אותו, נראה לי שהייתי רוצה כמה שפחות.

קיצור, כל פעם שאנחנו נפגשות- אנחנו מדברות רק על דבר אחד. מה עושים???

כי הבחורים הטובים והאיכותיים האלו, שיכולים באמת להתאים לנו, ואנחנו יודעות שהם קיימים להם אי שם- אין לנו איך להגיע אליהם...

כאילו, חלק מלהתפלל לסיעתא דישמיא, זה גם לעשות השתדלות כלשהי, ואנחנו לא יודעות איך.

כלומר יש כמה דברים שאפשר לעשות, אבל הם דברים מביכים וגם לא ממש נראה שהם יניבו תוצאות כ"כ טובות (אם את מבינה למה אני מתכוונת...)

וזה מתסכל...

ואני בעד בנות יוזמות!!

אני נ ג ד בנים שלא יוזמים!!!!

יאללה, אנשים, להתחיל ליזום!!!

אני בע"ה ישתדל אפילו יותר לחשוב על כאלה שאני מכירה, כאלה שיצאתי איתם , לחברות שלי.

שחברות שלי יעשו את זה גם.

נשואים- הכי! בלי להתפדח, לגשת גם לכאלה שלא הכי מכירים ופשוט לשאול. מקסימום לא מתאים, לא נורא! אבל לנסות כמה שאפשר...

אפילו קטנטנים מצידי שיעשו (פעם אחי הקטן רצה להציע לי אח של חבר שלו והסתכלתי עליו בשוק מוחלט. היום האמת, זה לא היה מפריע לי...).

אפילו מרצים באוניבריסטאות, אפילו סבים וסבתות. באמת, אני לא צוחקת!!!!!

להתגבר על הפאדיחות!

הלוואי ואני יצליח בע"ה להתגבר על הפאדיחות בעצמי...

פשוט אין ברירה!

אפילו אם יש מישהו אחד שיקרא את זה, ובעקבות זה יעשה מעשה- כבר היה שווה לכתוב את התגובה ההזויה הזאת שלי

בזכות זה ״בחור טוב י מ צ א אותך" 

כך הרב מרדכי אליהו זצוק״ל היה מברמברך.

הוא בעד שהבנים יזמו!!!

ובע"ה בחור מקסים ימצא אותך

אולי מישהו מוכן להסביר לי - לקראת נישואין וזוגיות

כמה זמן הם בלי הצעה??

את הידע שלי על בנים שמוצפים בהצעות קיבלתי מ.... בנים!!!! שסיפרו לי כמה הצעות יש להם בשבוע!! 

ד״א סתם לידע כללי נע בין 5 ל8

לא אין מספיק אלא אין בכלל.

אני לא אומר שרוב הבנים זה ככה, יש לי הרבה חברים שמקבלים מבול של הצעות,

*אצלי* המצב שונה.

אבל כמו שאמרתי לפעמים אתה כזה טוב שה׳ רוצה להביא לך לראשונה וזהו!

בכ״מ כמו שאתה בעצמך אומר, זה מיקרה פרטי. אצל בנות ל כ ו ל ן אין הצעות!! ויש קצת שיש להן יותר מיכולן( לא אומר שום דבר על טיב הבחורה או הבחור...)

יש לזה הסבר הגיוני בכלל?

או אולי פשוט הן יותר מסננות הצעות מכל מיני סיבות ואז הן טוענות שאין להן הצעות?

סטטיסטית בציבור שלנו, ברמת דוסיות שלנו ובגילאים שלנו יש פחות בנים מבנות... עניין של היצע וביקוש.

ציבור שלנו= דת״ל

רמת דוסיות שלנו= דת״ל חזק על סף חרדל.

גילאים שלנו= בין 23 ל29

כי על כל בחור שנותן תשובה חיובית להצעה,

ממילא יש בחורה שמקבלת הצעה.

ואם הוא נותן תשובה שלילית להצעה, אין בעצם משמעות לזה שהוא קיבל הצעה (חוץ מכבוד עצמי).

סבבה אחי, ספר עליה קצת

בלה בלה בלה...

- טוב נראה..

יום למחרת:

-יש לי מישהי להציע

-מי זו??

-בלה בלה בלה

-תראה הציעו לי מישהי.. אדבר איתך כבר

אחרי 3 שעות:

-אחי, אתה פנוי?

-למה ישך מישהי להציע?

- כן היא בלה בלה בלה ו- [ כאן נכנסת תכונה שחשובה לבחור]

- יודע מה, יש מצב... תברר לי עוד פרטים..

אחרי יומיים:

-בונא אחי, ישלי מישהי חבלז בשבילך, בול!! תותחית!!

-סבבה אדבר איתך..

- מה אדבר איתך?!? דיברתי עם הבחורה ואתה ממש נשמעת לה מתאים... צפה פגיעה היום ב9!! בפורום לנ״ו אמרו שבנות מתקשרות ראשונות... היא כבר תתקשר..!!

- אוקי

הבנת?? וזה תוך 3 או 4 ימים!!

שהם מקבלים כ"כ הרבה הצעות, האם בגלל זה הם מתחתנים יותר מהר?

הרי זה באמת יהיה מופרך לטעון שבנים מתחתנים יותר מבנות, נכון?.

זה עוזר להם לכבוד העצמי, לאגו, שהם מרגישים חשובים יותר,

אבל מבחינה אובייקטיבית אין לזה משמעות מעבר לזה.

לא צריך הרבה הצעות, צריך הצעה אחת מתאימה וזהו! 

זה לא עוזר להם... הם פשוט מרגישים שלא שוכחים אותם..

אה, ו- גם (פרט קטן) מרגישים מבוקשים טילים ועפייים על עצמם חבלז 

בהצלחה בנחיתה אחים שלי!!

לא כל הבנים כאלו מבוקשים.

נכון, יש את האלה שכן,אבל איך את יודעת שזה הרוב?

ושאלה קטנה: מה עדיף, להרגיש מבוקשים ולצאת עם הרבה בנות עד שמגיעים לאחת,

או קצת להתייבש ולצאת עם קצת בנים עד שמגיעים לאחד?

לא שזו בהכרח המשוואה אבל יש בה הרבה מן האמת.

ואני כבר הבהרתי את זה כמה פעמים פה לבנות...

כשלי אין הצעות, אני נהנית לי מהשקט התעשייתי... 

שבנים פשוט לוקחים את הזמן, הרבה פחות לחוצים ובלחי"ם מבנות. אם חושבים על ארגוני שידוכין למינהם- הפרופורציה בין הבנים לבנות זה הרבה פחות מהפרופורציה באוכלוסיה. על כל בן יש איזה 4 בנות (אולי הגזמתי אבל בערך...)

בן בן 23 לא מתקרב אפילו רבע לרמת הלחץ של בת 23. 

כי הוא יודע שככל שעוברות השנים- זה דווקא יכול להיטיב איתו (בו נגיד שיש הרבה בנות שמעדיפות בנים בוגרים יותר) וגם בגיל 30 הוא עדין יכול לצאת עם בת 23 (שלדעתי מוזר קצת, אבל זה יכול לקרות).

אה, ובנות, לטובתכן, אל תהיו בלחיות!!

כל אחת נשואה תגיד לכן את זה... אה ואני לא נשואה...!!

בנוסף למה שכבר הזכירו את תמיד יכולה להתחיל עם בנים.

בהצלחה.

שאין להם הצעות... הם ת מ י ד יכולים להתחיל עם בנות....

שיואוו נמושות!! (טוב, לא באמת, נסלח לכם..)

תתקשרי לחברה טובה שלך ותבקשי ממנה את רשימת המדוייטים לשעבר שלה

ותבחרי אחד

לא רוצה להציע אותם לחברה שלי!!

תציעי,

אולי לה זה יהיה טוב?

את הבעיות״ של הבחור שצצו בקשר איתי.. החברות כבר לא מוכנות לשמוע...

לא היה בחור טוב בלי בעיות?

מעניין

מעולם לא ראיתי איזה בעיה במישהי שיצאתי איתה

לאף אחת לא היתה איזה בעיה רק שהן לא התאימו לי

או שמא הכל עניין של הסתכלות?

גם לי יש בעיות וגם לבעלי לעתיד יהיו בעיות וזה בסדר גמור ואפילו מעניין...חח.

אבל לבעלי יהיו בעיות שאני אבחר להתמודד איתם וכן הוא יבחר להתמודד עם שלי...

עם הבעיות של השאר, לא התאים לי להתמודד... קפיש??

אה וגם להם לא התאים להתמודד איתי ( הרי כבר סגרנו על זה שאני כל כולי בכבודי ובעצמי בעיה אחת גדולה חח)

זאת האישיות שלו

היא לא בעיה

פשוט היא לא מתאימה לך

ולדעתי זה מאוד תלוי איך מציגים את זה

איך שמציגים זה מה שנשמע

ואולי בגלל זה החברות שלך לא רצו לשמוע על ההצעות (טוב, לפחות לא חסר להן הצעות )

"זבל"!? אנחנו מדברים כאן על בני אדם... לא?

זה הכל בכללי וברמת העיקרון ומקצינים כדי להמחיש תמצב... סבבות אגוזים??

מוזמן לעיין כאן

http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A4%D7%AA%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D

לא התכוונתי שאדם הוא זבל

חלילה אם זה השתמע כך!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.