כן כן.. אני מתפרצת לפורום לא לי.כמו צמח בר
פויה לי ואני ממש מתביישת בעצמי.

ועכשיו שאלה לי אליכם-
כבר הרבה זמן אני מתחבטת בעניין,ולא מצליחה למצוא תשובה.
איך ידעתם שזה *זה*??
מה היה בבו/בה שלא היה באחרים/אחרות??
מה גרם לכם בסופו של דבר להחליט שאתם רוצים להעביר את שארית ימיכם עם האדם הזה??
מה אמורים להרגיש?? ומה לא??

תודה ענקית ענקית מראש לכל העונים בעז"ה
ולמה בדיוק *אתה* צוחק??כמו צמח בר
את מכירה את הבת קול שאומרת בת פלוני לפלוני?איזה טוב ה'!!!!

אז פשוט מתחילים לשמוע אותה בשלב כלשהו

 

ואללה אין לי מושג באמת. פשוט מרגישים. אני מאמין שאצל כל אחד זה מתבטא אחרת.

 

ברור לי שזזה סובייקטיבי..כמו צמח בר
אבל אני לא מצליחה אפילו לדמיין את עצמי במצב שבו אני מוצאת אדם שנראה ב*עניי * מושלם
אני לא מצליחה לדמיין איך זורקים הצידה את כל הפחדים והחששות ואומרים *זה* הבנאדם. איתו אני רוצה לבלות עד סוף חיי.

ונשאלת השאלה-האם זה בגלל שעדיין לא פגשתי אדם כזה או שיתכן שפגשתי ואני לא רואה אותו באור נכון..
יש מבין?
לכן אני שואלת
יתכן שפגשת.לשם שבו ואחלמה
אני חושב שכל אחד חווה את הבחירה שלו בצורה אחרת.
יש מצב של בררנות יתר,
יש גם מצב של ללכת בעינים עיוורות (או מסונוורות) וצריך איזון.
אין בזה כללים, אבל אם את מחפשת מישהו מושלם, או מישהו שירגש מעבר לכל דמיון או. אם את חשה פחד עמוק לעשות את הבחירה, או אם יש לך אשליה שיש פחוץ אלפי בחורים שמחכים רק לך, כנראה שיש אצלך משהו לא מאוזן. ותמיד. טוב להתייעץ באופן אחשי כדי לדעת אם את פועלת באופן הגיוני.
בהשראת מתקפת פלישות הרווקים (בקרוב הסרט)אדם ישר

אני מרשה לעצמי להגיב לך פה:

נראה לי שלא חכם לחכות שתרגישי ודאות מוחלטת ש"זה זה". אף אחד לא מבטיח שאי פעם אכן תרגישי ככה.

אכן יש כאלה (ואני מקווה להיות מהם) שזוכים להחלטה מתוך ודאות מוחלטת, אך גם שמעתי (וקראתי) מהרבה אנשים שהם לא הרגישו ככה.

 

אז איך כן מחליטים אם אין ודאות?

כמו כל דבר טוב בחיים- שילוב של שכל ורגש.

 

אם את מבינה בצורה שכלית שהבנאדם הזה עושה לך טוב, משלים אותך במקומות שאת חלשה, תומך בך, בעל מידות טובות- מעולה! עברת חצי מהדרך.

 

אם בנוסף את גם מרגישה חיבה משמעותית כלפיו, נעים לך בחברתו, את מחכה לפגוש אותו ולשמוע אותו, את מרגישה בטוחה לידו, את מרגישה שאת יכולה להיות את לידו- בינגו! לא צריך יותר מזה.

 

בעזרת ה' (ואם תמשיכו לעבוד על הקשר ולפתח אותו) בהמשך הרגש יתחזק ותרגישי יותר ויותר ודאות. אבל ודאות מוחלטת- לא קיימת אצל כולם. 

 

 

 

בשולי הדברים: קיימת גם אפשרות להרגיש ודאות מוחלטת, להרגיש שהאדם הזה הוא מושלם בעיניי. קוראים לזה התאהבות. אבל אז גם יש סכנה שהרגש החזק יסנוור ויגרום לך להחליט החלטות שתצטערי עליהן. לכן צריך לנקוט משנה זהירות ולסנן בשבע מסננות שכליות במקרה של התאהבות.

 

כל מה שכתבתי- לא מניסיון שלי, אלא מניסיונם של אחרים. מקווה שהצלחתי להעביר את זה נכון.

יואווו!!כמו צמח בר
תהיו בריאיים!!!
אם הייתי רוצה שרווקים יגיבו לי הייתי כותבת את זה בפורום לנ"ו..

אבל תודה נראה לי שאתה היחיד שענה לי תשובה פרקטית
מסקנה- תישארי רווקהאדם ישר

נשואים לא עוזרים לעלמות במצוקה והם גם לא פרקטיים

ואגב-כמו צמח בר
בואו נגדיר מושלם-
א. לא אמרתי מושלם אמרתי מטשלם בעניי. יש הרבה סוגי אנשים ומשהו שמישהו אחר יראה בו חיסרון יכול להיות יתרון בעניי וכן להפך.
ב. ועכשיו להגדרה- מושלם בעניי זהו אדם שלמרות החסרונות שחו (שבטוח יהיו מתוקף היותו בנאדם) היתרונות עולים בהרבה על החסרונות כך שהחסרונות פחות מפריעים או שמפריעים אבל נראה שנוכל להתמודד איתם.
אבל איך את יכולה לדעת בודאותאדם ישר

שתוכלו להתמודד עם החסרונות האלו, שזה לא גדול עלייך?

תשובה: את לא יכולה לדעת בודאות. אלא אם את מאוהבת או שהתמזל מזלך ואתם מתאימים בצורה הכי ברורה ופשוטה.

אדם מכיר את עצמו.כמו צמח בר
יודעת עם מה אני בטוח אשתגע ומה אני אוכל לסבול בשקט.
נכון שלא דומה מצב תיאורתי למצב מעשי.
אבל יש דברים שאפשר לדעת...
יפה אמרת: "יש דברים שאפשר לדעת"אדם ישר

אבל זה לא הודאות שאת מחפשת (שלדעתי היא לא בהכרח צריכה להגיע)

אני מחפשת ודאות לפחות להתחלה...כמו צמח בר
אחרי זה,זה עניין של תפילות ועבודה.
אבל לפחות בשביל ההחלטה.

קשה להשליך את כל הפחדים ופשוט להתחתן...
צריך איזושהיא ודאות...
גם אם היא לא מובטחת..
זכותך לחפש ודאות כזואדם ישר

ואני מברך אותך שתזכי לזה, אבל לדעתי זה לא מוכרח שהיא תבוא וגם לא מוכרח שצריך אותה בכלל.

אז אולי כדאי להרפות מהקיבעונות שלנו ולתת לה' את האפשרות לשמח אותנו גם בדרכים שלא חשבנו עליהן

 

ובקשר ל"קשה". נכון. לִחיות זה קשה זה עבודה של כל החיים, להשליך את הפחדים (יותר נכון לקחת אותם בחשבון ולהתגבר עליהם) ופשוט לעשות.

אני גם כבר לא עונה להגדרה של נשואים טרייםאיזה טוב ה'!!!!
השאלה לא כ"כ פרקטית.אלירז
אין לי שום דרך להסביר איך החלטתי.
אבל ה' שלח לי אותו בדרך כזו
שפשוט היה ברור לי שזה הוא וזהו.
סגרנו שמתחתנים בדייט הראשון.
(הוא גם פתח כך את שיחת הטלפון המקדימה באופן חד וברור)
פשוט ידענו.
אני מאמינה בהתאהבותggg

לא צריך שהוא יהיה מושלם בעינייך. ליד משהו מושלם מרגישים נחותים. צריך שתאהבי אותו כמו שהוא

על כל צדדיו.

אישית אני לא מבינה איך אפשר להתחתן בלי להתאהב, אבל יש לי חברות שעשו זאת, מתוך בחירה מושכלת שזה מה שהן חיפשו וממש טוב להם. לכן זה משהו אישי.

ויש גם אנשים שלא מרשים לעצמם להתאהב, ושמים הרבה מחסומים מסיבות שונות. אז לפעמים צריך לעבוד על זה

ולא לחכות שזה יפול עלייך.

מצד שני כשמתאהבים צריך להקשיב לסביבה לראות את התגובה על הבחירה שלך, לפעמים הם יראו דברים שאת לא רואה כי את מסונוורת.

הכי חשוב זה תפילות שמה שתחליטי זו היא ההחלטה הנכונה.

לא צריך פשוט למצוא את האמצע?מיתר ש.

 

לשקול שכלית, ותוך כדי לראות האם יש גם אהבה..

רק על עצמי לספר ידעתי..הקולה טובה

תנסי לחשוב איך יראה הבית שלכם בעוד 10 שנים, 20 שנה, 40 שנה- זה מה שאת רוצה?

תנסי לחשוב איך הוא יגיב כשתהיה מריבה רצינית.

מה יקרה אם הטוב שלך יהיה הרע שלו,

אם יהיו מחלוקות בנושאים שחשובים לשניכים (ויהיו, אני מבטיחה לך)

 

ואז תנסי לחשוב איך תרגישי אם הוא יחתוך פתאום, כמה הוא יחסר לך?

כמה את מחכה לפגישות?

כמה את רוצה להתחתן איתו?

 

תעני על השאלות האלו  ותבדקי אם התשובות מספקות אותך.

 

 

הבנתיכמו צמח בר
אז הבדיקה שלך היא שכלית לגמרי??
(כלומר בודקת גם את הרגש,אבל מחליטה החלטה מושכלת..)
ככה צריך, לא? רחלקה
אני לא יודעת.כמו צמח בר
אני שואלת
זה תלוי בסגנון נפש שלך.רחלקה

בעזהי"ת.

 

אם את שואלת אותי- אז כן, ככה ראוי.

להפעיל את השכל, ולקחת את הרגש בחשבון...

למרות ש~א.ל

במסילת ישרים כתוב "על הכל יתבונן תמיד להכיר חולשת השכל האנושי, ורוב טעותיו וכזביו, שיותר קרוב לו הטעות מהידיעה האמתית"

 

כך שלדעתי חשוב להקשיב יותר לרגש,

אך לא הרגש השיטחי, אלא הרגש העמוק יותר.. (וזאת אני אומרת מהתבוננות על זוגות שבחרו ע"ס שכל לעומת רגש)

קשה להסבירו במילים, אך הוא קיים אצל כולנו רק שמרביתנו לא קשובים לו..

 

בוודאי שאין זה סותר התאמה ברבדים שכלים כלשהם,

אך הגורם המכריע, לטעמי, הוא אחר.

בהצלחה!

 

 

הבדיקה היא משולשת.הקולה טובה

את חייבת שיהיה לך רגש, שכל, ומשיכה.

אם חסר אחד מאלה- לענ"ד ממש לא כדאי להתחתן.

 

את חייבת שיהיה לך רגש, אבל את זה קשה לבדוק וקשה לתת מדד. מה גם שכל אחד ואחת מחפשים סוג רגש שונה ועצומות שונות.

אבל ברגע שיש לך מישהו שיש שם רגש- שבדר"כ גם מבלבל נורא, ויש משיכה- שמבלבלת לא פחות, הכי חשוב זה לא לשכוח את השכל. לא לשכוח שאם אין התאמה שכלית זה מתכון לבעיות אח"כ. 

מה גם שאם יש משיכה בסיסית ורגש בסיסי- יש איך לחזק אותם אחרי החתונה.

אבל אם יש בנ"א שלא מאמין בעבודת מידות, או לא מנסה להשתנות כשיש בעיה- אז אין הרבה מה לעשות.

ואם יש פער רציני בכל מני דברים- אז אין הרבה מה לעשות.

יש הרבה נוסחאותאחתעם_בטן

למציאת הבן זוג המתאים, אם הייתי הולכת לפי זה כנראה הייתי נשארת רווקה עוד הרבה זמן...

אצלי - התחלנו לצאת והוא ממש הקסים אותי והיה נראה לי מעניין ושונה מכולם, אבל ידעתי שזה לא יוביל לחתונה וזה לא מתאים, אפילו חשבתי כמה הוא מתאים לחברה טובה שלי ושכשניפרד אכיר לה אותו... ואחרי חודש בערך של פגישות (פשוט לא יכולתי להפסיק לראות אותו) הוא אמר לי באחת הפגישות משהו שהיה נראה לי כאילו הוא חושב לחתוך (מה שהסתבר אח"כ כלא נכון) ואני חזרתי הביתה בוכה בהיסטריה, בכיתי את נשמתי חצי לילה עד שהצלחתי איכשהו להירדם, ולמחרת הגעתי להבנה שאני לא מסוגלת לחשוב על לחיות בלעדיו... אח"כ כבר היה ברור לי שכנראה נתחתן. וכך קרה

כן. אבל לפי מה שאחרים אומרים-כמו צמח בר

זה לא בהכרח ככה..

(הלוואי שיהיה לי ככה!!)

אהבהבטוב
תגובהציליגילימימי

לא קראתי את כל השירשור (רק חלקו), סליחה מראש אם אני חוזרת על דברים שנאמרו...

 

אני לא מזדהה עם תגובה כמו: "פשוט ידענו...", אני לא חושבת שזה נכון (אם כי על עצמי אני כן יכולה להגיד את זה...), כי מה אם מי ששאלה לא "פשוט תדע"? כתבו שזה משהו אישי ואצל כל אחד זה אחרת, וזה נכון לדעתי.

 

אני חושבת שכשאת נפגשת עם בחור את צריכה לשאול את עצמך "מה מפריע לי להתחתן איתו?"

לא להתחיל להסתבך, פשוט "למה לא"? ואז הגיוני מאוד שיעלו לך כל מיני דברים שמפריעים לך, ועל כל דבר כזה תשאלי את עצמך "האם זה באמת משהו שיפריע לנו להתחתן??", יכול להיות שזה דברים כ"כ קטנים שמפריעים אבל בחיי זוגיות הם בכלל  לא יבואו לידי ביטוי.

(לדוגמא: הייתה לי חברה שהייתה מאוד אוהבת לדבר עם אנשים, להעביר סדנאות וכו' והיא אמרה שהיא תתחתן עם מישהו שיעביר סמנריונים והם יעבירו סמנריונים ביחד... בסוף היא התחתנה עם מישהו אחר והיא אמרה לי, נכון, הוא לא מעביר סמנריונים, אז את החלום שלה להעביר סמנריונים עם בעלה היא לא הגשימה, אבל זה ממש ממש לא משהו שהפריע להם להתחתן... והם חיים באושר ואושר... בכוונה נתתי דוגמא קיצונית,אבל תחשבי, יש המון דברים שלפעמים מפריעים לנו, אבל הם ממש לא יפריעו לנו בתור בעל ואישה...).

ואז - אחרי שאת עושה לך סדר בדברים: (מה מפריע לך בו? ומה מתוך זה מפריע לך להתחתן איתו?) את יכולה להסיק האם זה "זה" או שלא - שיש יותר מידי דברים שהפריעו לך ושא לא יכולה להתחתן איתו בגללם.

לפי דעתי, אם אין דברים כאלה (או יש מעט דברים כאלה אבל הם שוליים) - זה"זה".

ולגבי האהבה?

אני לא מסכימה עם אלה שאומרים שאסור להתחתן בלי אהבה, אבל אני גם לא חושבת שצריך להיות "מאוהבים", אני חושבת שצריכה להיות חיבה כלשהיא. איך בוחנים את זה? פשוט מאוד - את מחכה להיפגש איתו? כיף לך בפגישות? אם לא תפגשו חודש, יהיה לך קשה? אם הוא יחתוך, יהיה לך קשה? אם התשובה לכל השאלות האלה היא "כן", אני חושב שיש רגש כלשהוא... וזה מספיק...

אני לא הייתי מאוהבת בבעלי לפני החתונה (אפילו בצורה מוגזמת, אם לא היינו נפגשים שבוע, זה היה סביר...) אבל היה רגש, חיכיתי להיפגש איתו, שמחתי שהוא התקשר, והיום אני ממש ממש מאוהבת!!

בהצלחה.

נו באמת כשזה זה זה זה זהיונתן770
נו באמת...אדם ישר

שמעתי על לא מעט זוגות, נשואים באושר, שלא ידעו בודאות ש"זה זה".

צחקתי נו באמתיונתן770
אני פתחתי פעם שרשור בפורום לנ''ו...אהבה אחישנה
שהנושא שלו היה האם יש סיכוי שקשר שבו הבחור מסתבך ומתלבט הרבה יש סיכוי לסוף טוב...
קבלתי מגוון תשובות. חלק אמרו שאם הוא כ'כ מסתבך כנראה שזה לא זה..
חלק סיפרו סיפורים שדוקא יש סוף טוב גם לקשר שכזה..

לא יצאתי עם תשובה ..נאלצתי לחכות בסבלנות לדעת מה יהיה הסוף..

וחיכיתי..וחיכיתי...
עד שהסוף הגיע-
ב'ה נשואים ושמחים מאוד

חברה שאלה אותי אחרי שהתארסנו מה הרגשתי שונה איתו מאשר עם כולם..
ואני עונה לך את מה שאמרתי לה-
אני ידעתי מהשניה הראשונה שזה בעלי. ידעתי בודאות..זה מעל השכל ומעל הרגש..זה פשוט לדעת ..

ולעומת זאת גם הוא הרגיש שיש פה משהו שממש משמעותי לו ונוגע לו בפנים אבל היו הרבה מחסומי פחד וחוסר בהירות שהסתירו לו את הודאות שזה 'זה'..

שנינו עברנו את הקשר בצורה שונה.
אבל הסוף משותף לשנינו.
מה שאומר שאין דרך אחת בה דברים צריכים לקרות.
הרבה דרכים למקום..
ובסופו של דבר רק מה שה' רוצה יקרה. בצורה זאת או אחרת..

אבל בכל אופן לדעתי כמעט תמיד יש לפחות אחד שיודע יותר בבטחון שזה 'זה'.
כששניהם מאוד ספקנים לרוב זה לא מצליח..
ושוב- גם זה כלל לא מוחלט.
וכמה נק' שיכולות לעזור..אהבה אחישנה
לא כולן צריכות להיות ובטח לא מייד. .

1. אם המפגש ביניכם משמעותי לך,יש בו התרחשות ותנועה, הוא נוגע לך בפנים.

2. אם טוב לך לידו. מרגישה רגועה ובטוחה. אם הוא מוציא ממך את מה שאת אוהבת בעצמך. ואם הנוכחות שלו גורמת לך לרצות להיות טובה ולהתקדם יותר..

3. האם יש סוג של 'מעבר'- משהו שונה מסתם חברה. משיכה,חיבור פנימי או אפילו נעימות ורוגע. גם תחושה עדינה שטוב לכם יחד. שיש ציפיה לפגישות.
4.אם אתם מצליחים לחלום ולרצות דברים יחד ,ויש כיוון משותף.
ואם יש דיבור משותף .

אפשר עוד לומר מלא דברים.. אבל באמת לא צריך את כל הנק' הללו.
זה לא מתמטיקה.
צריך מלא אמונה ותפילות וסבלנות ושוב אמונה..

ולא מתחתנים כי 'הוא הכי נורמלי מכולם'
או כי אני כבר בת 28..
או כי 'כולם אומרים שהוא בחור
טוב..'

אמונה! אמונה!
מושלם?? הוא לא היה מושלם בעיני...בת 30

א. פשוט הרגשתי טוב איתו. זה התבטא בעיקר בעובדה שהיה לי נוח לאכול איתו. תמיד מאוד התפדחתי לאכול, אפילו לשתות בקבוק מיץ עם בחורים בדייט, ואיתו זרם לגמרי...

ב. הפגישות היו ארוכות ומשמעותיות.

ג. תחושה פנימית, כנראה מהנשמה, שזה זה. באמת. עוד לפני שהרגשתי כלפיו שמץ אהבה כבר ידעתי את זה.

ד. היו דברים שהפריעו, אבל התגברתי.

ה. הרגשתי שיש נתינה וקבלה בשני הצדדים. אני יכולה לקבל ממנו וללמוד ממנו וגם אני מוסיפה לו. שנינו צריכים אחד את השניה.

ו. עם רוב הבחורים התביישתי להיראות בפני חברות ומכרים. אבל איתו היה סבבה, כאילו זה ברור שנהיה ביחד.

בהצלחה...

שלי היה מושלם בעיני מהרגע הראשון..אלירז

וכן - היינו מאוהבים לגמרי - מההתחלה. וב"ה עד היום.

יש מליון דרכים להכיר את בן הזוג. ואצל כל זוג זה קצת שונה מהאחרים.

בעז"ה - שה' יזמן לכל הרווקים את זיווגם בקלות, בשמחה ובמהירות...

ובהחלטות פשוטות פשוטות.

 

|רץ לתלות חאמסות ושומים|

חמסה חמסה טפו טפו טפו....

אני לא שייך לכאן,אבל אהבה אחישנה-אני חייב להגיב לךותן טל

 

אני לא מתאפק, הצצתי בפורום וראיתי את ההודעה הזאת שלך, והרגשתי צורך להעיר עליה.

 

כתבת שאת ידעת מהשניה הראשונה שהוא בעלך,ידעת בוודאות,מעל השכל והרגש - פשוט ידעת...

זה משפט ששמעתי הרבה פעמים, מהרבה אנשים, והוא באמת רומנטי והכל - אבל לא תמיד נכון. כי אין דבר כזה באמת "לדעת" בצורה על טבעית שהוא האחד, מעבר לרגש ולשכל.. (וגם כשהם ישנם - זה לא בטוח אומר שזה אצל 2 הצדדים).

 

ורק על עצמי לספר ידעתי - הייתי בקשר עם בחורה באמת מעול, ומבחינתי אחרי פעמים ספורות כבר בדיוק כמוך, ידעתי מעל לכל הבנה שכלית/רגשית - שהיא האחת. שהיא תהיה אישתי. פשוט ידעתי את זה אני מניח שבאותה צורה שאת ידעת את זה עם מי שהוא בעלך כיום. לא היה לי ספק שהיא תהיה אשתי, והיה רק צריך לחכות שגם אצלה זה ייתשיב לבסוף ושתבין שנועדנו.

 

אבל מה קרה כמובן? לפני חודש וחצי, נחתך. נגמר הקשר. היא טילפנה, הייתה מאוד נחמדה, אבל הסבירה שאני לא האחד שלה. אני הייתי כל כך בטוח שזה זה שהצלחתי להוציא ממנה סיכוי אחרון לפגישה נוספת שבה ננסה לשבת על זה לפני שחותכים לגמרי. ספרי תהילים גמרתי ביום שלפני הפגישה (ספרי!ברבים!), ובפגישה עצמה ניסיתי לשנות את דעתה, לבדוק מה הבעייה, לנסות לגשר.

זה לא הלך. נפרדנו.

נפרדתי מאותה אחת ש"ידעתי" בוודאות כל כך מוחלטת שהיא תהיה אשתי.

ולא צריך להסביר, מה שאני מנסה להגיד מובן...

 

אז כן, אני יודע שיש סיכוי שבעתיד היא תתחר, תיתן סיכוי שני לקשר ואולי כן נתחתן בסוף, ואז גם אני אגיד את המשפט: "אני מההתחלה ידעתי שזה זה בוודאות גמורה וכו' וכו'..." - אבל מה שהרבה יותר ריאלי ואני מאמין שיקרה, זה שכנראה נפרדו דרכנו לגמרי, ולא אתחתן איתה, למרות מה שחשבתי וכ"כ "ידעתי". מסתבר שידיעה של בני אדם לא מחליפה רצונות אלוקיים מלמעלה שהם מעבר לכל ידיעה אנושית...

 

זה הכל.

 

ערב טוב!

אני כ'כ מבינה אותך!אהבה אחישנה
באמת!

האמת שגם אנחנו נפרדנו פעמיים..והרגשתי בדיוק את התסכול הזה שאתה מתאר, של 'איך זה יכל להיות שהלב הטעה אותי ככה?'
היתי מרוסקת, הרגשתי שאם זה לא הוא אז אין עוד אף אחד אחר שמחכה לי.

מזדהה עם הכאב.

לא אמרתי שזה בהכרח שאם למשהו יש ידיעה אז זה מה שיהיה. גם לי בעבר היו קשרים שחשבתי שמצאתי ובסוף לא.
נכון שבמבט לאחור אני רואה שזה לא אותו סוג של ידיעה.
אבל זה לא משנה,
כונתי היתה לומר שאין מתכון להצלחה. יש הרבה דרכים שונות.
וזה שצינתי שלרוב צד אחד בטוח שכן-זה מתוך מי שהתחתן. לא שכל פעם שמישהו בטוח זה יסתיים בחתונה..

אני באמת מברכת אותך שאם זו אשתך שה' יסלק את כל מה שמעכב, שיפתח בקלות ובשמחה ובמהרה.

ואם זו לא, שה' ינקה לך את הלב כמו שרק הוא יודע ותתחזק ותפגוש מהר מהר את אשתך ששניכם תשמחו יחד ותדעו ישר מהרגע הראשון!
אני לא ידעתי.רסיסי לילה..אחרונה
בעלי טוען שהוא ידע מהדייט השני.
פשוט היה לי טוב איתו, והלכתי אחרי הלב שלי. ב״ה הוא לא טעה.
תודה ענקית למגיביםכמו צמח בר

אין מסקנה משמעית בסופו של דבר..

מקווה שילך לי בקלות..

 

תתפללו על כמוצי בת בר

 

 

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1אחרונה

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמניאחרונה

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

מחפשים מטפל/ת זוגית טובה באזור המרכזאנונימי פשוט

נשואים חמש שנים

לא יודעים איך מחפשים מטפל/ת זוגית

נשמח להמלצות מנסיון

אולי יעניין אותך