לא קראתי את כל השירשור (רק חלקו), סליחה מראש אם אני חוזרת על דברים שנאמרו...
אני לא מזדהה עם תגובה כמו: "פשוט ידענו...", אני לא חושבת שזה נכון (אם כי על עצמי אני כן יכולה להגיד את זה...), כי מה אם מי ששאלה לא "פשוט תדע"? כתבו שזה משהו אישי ואצל כל אחד זה אחרת, וזה נכון לדעתי.
אני חושבת שכשאת נפגשת עם בחור את צריכה לשאול את עצמך "מה מפריע לי להתחתן איתו?"
לא להתחיל להסתבך, פשוט "למה לא"? ואז הגיוני מאוד שיעלו לך כל מיני דברים שמפריעים לך, ועל כל דבר כזה תשאלי את עצמך "האם זה באמת משהו שיפריע לנו להתחתן??", יכול להיות שזה דברים כ"כ קטנים שמפריעים אבל בחיי זוגיות הם בכלל לא יבואו לידי ביטוי.
(לדוגמא: הייתה לי חברה שהייתה מאוד אוהבת לדבר עם אנשים, להעביר סדנאות וכו' והיא אמרה שהיא תתחתן עם מישהו שיעביר סמנריונים והם יעבירו סמנריונים ביחד... בסוף היא התחתנה עם מישהו אחר והיא אמרה לי, נכון, הוא לא מעביר סמנריונים, אז את החלום שלה להעביר סמנריונים עם בעלה היא לא הגשימה, אבל זה ממש ממש לא משהו שהפריע להם להתחתן... והם חיים באושר ואושר... בכוונה נתתי דוגמא קיצונית,אבל תחשבי, יש המון דברים שלפעמים מפריעים לנו, אבל הם ממש לא יפריעו לנו בתור בעל ואישה...).
ואז - אחרי שאת עושה לך סדר בדברים: (מה מפריע לך בו? ומה מתוך זה מפריע לך להתחתן איתו?) את יכולה להסיק האם זה "זה" או שלא - שיש יותר מידי דברים שהפריעו לך ושא לא יכולה להתחתן איתו בגללם.
לפי דעתי, אם אין דברים כאלה (או יש מעט דברים כאלה אבל הם שוליים) - זה"זה".
ולגבי האהבה?
אני לא מסכימה עם אלה שאומרים שאסור להתחתן בלי אהבה, אבל אני גם לא חושבת שצריך להיות "מאוהבים", אני חושבת שצריכה להיות חיבה כלשהיא. איך בוחנים את זה? פשוט מאוד - את מחכה להיפגש איתו? כיף לך בפגישות? אם לא תפגשו חודש, יהיה לך קשה? אם הוא יחתוך, יהיה לך קשה? אם התשובה לכל השאלות האלה היא "כן", אני חושב שיש רגש כלשהוא... וזה מספיק...
אני לא הייתי מאוהבת בבעלי לפני החתונה (אפילו בצורה מוגזמת, אם לא היינו נפגשים שבוע, זה היה סביר...) אבל היה רגש, חיכיתי להיפגש איתו, שמחתי שהוא התקשר, והיום אני ממש ממש מאוהבת!!
בהצלחה.
והם גם לא פרקטיים
