ועשיתי את זה באותו בוקר בסמס...

לא זכור לי שביטלו לי באותו היום,

אם זה קרה מן הסתם קצת התאכזבתי אבל פשוט המתנתי הלאה...

ראשונה לפני הדייט הרגשתי שממש אין קטע שניפגש, אבל לא ביטלתי.

בין הדיטים הכי מגעילים שהיו לי.. או בעצם הדייט הכי מגעיל..

אם זה לא נראה, עדיף לבטל לפני הפגישה לדעתי.

לא עשיתי את זה ולא עשו לי את זה.

אבל, לכל מי שמציע לי מישהו אני אומרת שאני עושה שיחת טלפון עם הבחור בלי קשר ל״איפה נפגשים״

אלא יותר שיחת בירור עם הבחור עצמו ושידע שיכול להיות שבסוף השיחה לא נקבע פגישה..

ראיתי בזה ברכה ב״ה

כבר בתחילת הדייט..

זה היה כואב.. הרגשתי את הלב שלי מתפחלאץ..

כמה שנפגעתי ממנה

איך מישהו פעם כתב פה- רגישות לשלטון!!

יש כזו מציאות שכבר בטלפון, זה לא נשמע 

אבל זה באמת צריך להיות משהו מיוחד, כי הרי בררת עליו ואם החלטת להפגש איתו אז כן יש כיוון טוב..

אז מה הסיבה?

לגמרי!!

פעם חברה שלי סיפרה לי שהיא עשתה משהו דומה....

עשיתי לה על זה שיחה רצינית!!!

והיא אמרה שגם הבחור התקשר אליה אחכ ואמר לה שזה לא לעניין להתנהג ככה. ואמרתי לה שהוא צודק!!

וכל הכבוד לו שהוא התקשר ואמר לה את זה!! אמיץ!! ויהודי אמיתי

זה נראה לי ממש חסר התחשבות, לא יודעת.

גם אם נראה לא שייך מהטלפון, אולי כדאי לתת את הצ'אנס ולו רק בשביל ההרגשה הטובה של הבנאדם השני.

כמה זה יכול להוריד בביטחון העצמי, שזורקים אותך עוד לפני הדייט!!

אפשר לבטל בטלפון לפני, רק אם לשני הצדדים ברור שהם לא מתאימים.

אצלי זה כלל שכל עוד לא פגשתי את הבחורה אני לא פוסל אותה, אפילו אם השיחה הייתה על הפנים.

במקרה הנ"ל דיברנו חצי שעה וזרם דווקא טוב,

אבל פשוט הבנתי שאנחנו כ"כ קיצוניים באופי שלנו שאין מצב שזה יתאים,

ולא רציתי שהדייט יהיה לשווא (ועוד הייתי אמור להיות הראשון שלה!).

יום אחרי הטלפון התקשרתי אליה ואמרתי לה מה אני חושב,

והיא קיבלה את זה בשוק אבל הבינה את המקום שלי, ואמרה שלהגיע לפגישה ממקום כזה זה לא בריא.

מה שכן, בחורה מדהימה!!!

בדיוק לפני כמה זמן התלבטתי על זה.. והחלטתי שלא לבטל, וזה פשוט היה דבילי. זה היה ברור שזה לא מתאים, וסתם יצא ששנינו ביזבזנו כוח וזמן.. בשורה התחתונה זה גרוע באותה מידה..

כל זה בהנחה שבמאה אחוז מחליטים לחתוך אחרי.. אם יש סיכוי שלא אז אולי כן כדאי לתת לזה צ'אנס..

מהטלפון די חששתי מהדייט, ואכן זה היה דייט מזעזע!! 

רק רציתי לברוח משם....

רק אם הוא מגיע מרחוק תשתדלי להגיד לו לפני שהוא יוצא

ולדעתי אם הוא כבר יצא אז תשתדלי כן להיפגש- לא יפה לגרור אותו סתם

היו שביטלתי אבל לא נראה  לי שכמה שעות לפני

ונוסיף עוד ממש אחד לא מתאים.

פגישה דורשת מרובנו התכוננות נפשית וגם פיזית: יש שמבטלים שעות עבודה, שעות לימודים, יש שנוסעים בכמה אוטובוסים שעות..

ויש הרבה מעבר לכך שעושים לפני הפגישה וכל אחד חווה זאת על בשרו..

כך שלטעמי לבטל כמה שעות לפני פגישה, זה לא מתאים.. אפשר מנגד שהפגישה תהא עניינית, ומהירה המצהירה כוונות.

ועדיף כך, על פני עוגמת הנפש שתיעשה לצד השני 

לפני איזה שבוע וחצי (ממש בערב פסח), חברה שלי התייעצה איתי.

היא קבעה עם מישהו בגלל שלחצו עליה, אבל בשיחה פשוט הרגישה שזה לא זה.

כבר איזה שנה שהוא לוחץ עליה שהוא רוצה שיצאו, אבל היא לא רוצה!

עכשיו עוד שתי חברים שלו ושלה עשו עליה לינץ' בערך שהם צריכים לצאת והיא הסכימה.

הם דיברו בטלפון והייתה לה הרגשה שזה פשוט לא שייך.

שאלתי אותה על סמך מה היא החליטה והיו לה סיבות טובות מאוד.

באותו רגע הבנתי שאם היא תיפגש איתו ברור שהיא תחתוך.

מצד אחד, אולי ככה הוא ירד לה מהזנב (ניסינו, לא הלך, ביי). 

מצד שני, אני יודעת שהפגישה הזאת עלולה לפגוע בה. (לפי היכרותי את הבחור ואת מה שהיא סיפרה לי).

אמרתי לה שהיא חייבת לבטל, כי היא יודעת שזה הדבר הנכון לעשות והסיבה היחידה שהיא לא עושה זאת

זה חוסר אומץ.

ב"ה אחרי זה היא אמרה לי תודה.

באותו רגע, השיקול דעת שלה היה מוטעה בגלל לחצים מהסביבה.

וכן, קרה לי פעם שמישהו ביטל באותו היום.

לא זכור לי איזה צלקת מכך.. עוברים הלאה.

הם דיברו בטלפון כמה דקות,

סתם שיחה של "מה נשמע" וכו'. לא היה שום דבר חריג חוץ מזה שהוא לא אמר כלום על פגישה

(שיחה ראשונה)

כמה דקות אחרי זה התקשר מי ששידך ואמר שבסוף הבחור אמר שהוא לא מעוניין.

תמוה ביותר.

ב"ה היום היא נשואה באושר.

למישהו אחר 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

מזכיר לי את השיר הנחמד הזה (באנגלית)

וכמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם