תובנה שלי מהקשר האחרון:

לדעת לעצור רגע, להסתכל על הקשר, לבחון האם הוא שייך או שמא לא.

לעיתים שנמצאים בתוך קשר מאבדים את כושר השיפוט, לכן, חשוב לעצור 

ולבחון את הקשר כמתבונן מהצד.

אדם לא מוצא את עצמו במקום שלהוא הוא בוחר להיות בו!!!!!!

שאם מסיבה כל שהיא הקשר נגמר, ומבחינתכם זה היה פיספוס וחבל

ורציתם לנסות שוב לראות שהזיווג שכם לא חמק לכם מבין האצבעות

אז, אני ממליצה:

תנסו עוד פעם, לטובתכם, לטובת המצפון והרגש.

כדי שתוכלו להרגיש טוב יותר עם עצמכם, שעשיתם בירור נוסף

ולא תהיו כל הזמן בתחושת פיספוס ורגשות אשמה.

אני עשיתי את זה

וב"ה עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב.

זאת התובנה שלי אליכם ולי

בהצלחה.

אם פנו אליכם מישהו שיצאתם איתו וביקש לחזור- תנו צ'אנס!

(אלא אם כן אתם בטוחם שזה לא מתאים -אז חייבים לסרב, כדי לא לפגוע עוד יותר באחר...)

יוטבתה - מה הכוונה תנסו עוד פעם? הרי אם אתה הצד שחותך, ושום דבר לא השתנה ברגש שלך או לפחות בהלך החשיבה, מה יעזור שתנסה שוב? ואם אתה הצד שנחתך - גם אם תרצה להמשיך ולנסות שוב, זה לא כ"כ תלוי בך אלא בצד השני...

ותות - אני מסכים שכדאי לתת צ'אנס אבל רק אם מוכנים להתסכל מחדש על זה ולא כ:"ניתן לא צ'אנס נוסף רק כדי לוודא שזה בטוח לא...", אלא להתייחס לזה כ:"בשבילי כעת כאילו הוא חדש, ואני אבחן מחדש לגמרי את הקשר, בלי לערב משקעים מהעבר וכו'..." - רק "צ'אנס" כזה, לדעתי, יצליח...

ועוד דבר תות (מצטער, אין לי כוח לכתוב באנגלית  ) - לגבי הסוגריים שלך - מה הכוונה בטוחים שלא מתאים? הרי כשמישהו חותך כנראה שהוא חושב שזה לא מתאים, אחרת היה ממשיך לתת צ'אנס בתוך הקשר הקודם עצמו...את אומרת שיש מקרים שבהם מישהו זורק, ואחרי זה כשהצד השני מבקש ממנו צ'אנס שוב, הוא פתאום מבין שזה שהוא זרק קודם, לא באמת היה סיבה מספיק טובה ויכול להיות שהם מתאימים? זה נשמע מוזר... אני הייתי אומר, לדעתי, שגם אדם שבשלב כלשהו חשב שזזה בטוח לא מתאים, אם מבקשים ממנו צ'אנס נוסף, הוא צריך לחשוב מחדש בטרם יחליט אם לצאת שוב או לא - לחשוב האם ייתכן והוא יצליח להתגבר על הסיבה שבגללה חתך, או לחלופין האם ייתכן שהצד השני השתנה בנקודה שהייתה קריטית לקשר ולכן כעת הוא יוכל להפגש איתו שוב... - אחרי שיגיע להחלטה האם הפעם זה כן יכול להיות, אז כדאי באמת לתת את הצ'אנס ולא להעדיף לשכוח מזה ולעבור הלאה...

ואולי בדיוק למה שכתבתי התכוונת?

שנעשתה לאחר בירור מעמיק שאולי הקשר בכל זאת יכטל היה להימשך.

ולגבי מי שחתך,

נכון שזה קצת יותר משנה את הסיטואציה אבל בשניהם-

עם קצת ענווה ופחות כבוד ואגו אפשר לנסות ולחדש.

ואם הצד השני לא רוצה אז לא צריך- העיקר שניסית ולא היינה אכזבות.

סתם למדתי על עצמי - שכן מפריע לי מישהו ממלכתי.

סקרנת אותי..

לפי מה שאני מכירה, ממלכתי זה לא דתי כמעט..

ממלכתי זה מי שחושב שהמדינה שלנו קדושה, ע"א כל החסרונות.

לא?

ממש לא נכון לומר שממלכתי- לא דתי כמעט.. 

(לא שאני כזאת, ובכל זאת....)

ממלכתי לעומת פנאטי,

ממלכתי- הולך לפי קו שמזדהה יותר עם המדינה ופחות נלחם בה, בגדול, כמובן!!!

נגיד- אם באים לגרש יהודים מביתם הוא לא יפעל באלימות, נגיד, יחגוג את יום העצמאות (2 הדוגמאות לא סותרות אחת את השנייה...)

בגדול- הר המור נחשבים ממלכתיים, ואלון מורה פחות...

(סתם הבאתי שתי דוגמאות אקראיות...)

בקיצור, ממלכתיות קשורה להשקפת עולם ציונית, מדינית, דתית, ביחס לארץ בד"כ...

וגם ממלכתית....

כך שזה לא ניראה לי קשור ....

אוקי א.. סליחה לכל הממלכתיים הצדיקים כאן..

כנראה הפירוש שלי הוא בגלל המוסד החינוכי-

יש ממלכתי

ממלכתי דתי

ההבדל בין 2 הבתי ספר שעבדתי בהם הוא שהממלכתי דתי מן הסתם דתי והממלכתי לא.

הבנתם??

(ועל הממלכתיים שאני התכוונתי אליהם, אני מוכנה לדבר באר"מ)

מה זה אר"מ??

|לא עונה!|

לפעמים כשמשוכנעים ש...אין. זה הטעם שלי,

אני פשוט לא אוכל להכיל סגנון אחר,

וממילא אני לא מעוניין לנסות מלכתחילה -

אז, באים החיים, ומלמדים את ההיפך הגמור

היה קשר שחשבתי לאחריו שאני עכשיו לפחות יודעת מה אני רוצה

(מישו כזה)

אחרי כמה ימים התחלתי להבין שמישו כזה-

איך אומרים, עדיף שאני אשמור מרחק

ככה שאני לא מוכנה לנסות מלכתחילה משו שדומה לו

בחורים הם נבלות.

 (הייתי חייב )

בקצב הזה לא תגיעי לשומקום

אם הם לא ישתפרו בקרוב, היום הטכנולוגיה התקדמה מאד,  יש כל מיני דרכים אלטרנטיביות להביא ילדים לעולם... 

(בצחוק חבר'ה, אפשר להניח את האבנים..)

יאאאאייייי עוד מישהי (ועוד מנעלת) חושבת כמוני....

כי הרי בחורים הם נבלות ולא שווה להתחתן איתם

למרות כל הלכלוכים וההצהרות הרות הגורל-

שתיהן, תתחתנה עם בני המין שמוצא לשמד לפחות פעמיים בשבוע פה

מז'תומרת למי כוונתי?!

תתחילו להפיח חיים בעצמכם... ותהיו נורמאלים...

אנחנו גם נשתדל להיות נחמדות

<צ> טוב? שלא תגידו שאני מתסיס שוב את האוירה בהתבטאויות מגונות וה<צ> חל גם על התגובה הקודמת שלי בשרשור זה)

בלי סיעתא דישמייא שום דבר לא ילך...

ובגלל שזה ברור מידי, אז תובנה נוספת - 

אתה מי שאתה, ואת זה ורק את זה אתה מציע לצד השני. 

הצד שאי אפשר איתו זה הצד של הבנות ולא הצד של הבנים..

בשונה מהבנות,

בנים לא יודעים לעשות הרבה דברים

ככל שהבת יפה יותר ככה עליך להיות יותר עם יד על הדופק ולבדוק כמה זה מתאים בהתעלם מקריטריון המראה, כי הוא יטעה את הרגש פי כמה וכמה, וחשש שיגבור על השכל.

מקרה עצוב שכמעט קרה...

יהיו כאלה שיטענו הפוך בדיוק ויאמרו:

"יופי זה אופי ואופי זה יופי"

כי "טוב" ו "מוצלח" הן הגדרות אחרות עבורות כל אחד.

למשל עבור אחד קשר טוב = לשתף ולדבר הרבה,

ואילו לאחר קשר טוב = שיתנו לי כמה שיותר מרחב.  (לא שזה סותר, אבל הבנת את הרעיון)

סתם דוגמה, שנדמה לי שקראתי פעם באיזשהו ספר:

זוג נשוי טרי, הבעל חולה ורגיל מהבית שבמצב כזה עוזבים אותו לנפשו ורק מביאים לו אוכל

אבל לא מעיקים עליו בדיבורים וכו' עד שהוא מבריא, ואילו האישה רגילה שבאותם מצבים, דווקא יושבים

איתה ומדברים איתה כל הזמן.

זא"מ שכל אחד מגדיר טיפול בחולה בצורה אחרת.

מכאן שקשר טוב ומוצלח זו הגדרה מעולה, ורק אני מקווה שכל אחד (וגם אני ) יגדיר לעצמו מה בדיוק הכוונה עבורו ויברר

שזה מסונכרן עם הצד השני

מקווה שיצאתי ברורה...

בתור בת שאפשר להגדיר אותה יפה (סליחה על.. 

סבלתי הרבה מרגש שגובר על השכל...

לברר מראש כמה שיותר בלי להתבייש.

עליה, על המשפחה, על העבר שלה.

אחרי זה זה כ"כ לא נעים לגלות שמשהו בה מפריע לך, דבר שיכולת לברר עליו בקלות ולחסוך את כל עוגמת הנפש.

במילים אלו או אחרות.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

(סתם)

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?