תובנה שלי מהקשר האחרון:

לדעת לעצור רגע, להסתכל על הקשר, לבחון האם הוא שייך או שמא לא.

לעיתים שנמצאים בתוך קשר מאבדים את כושר השיפוט, לכן, חשוב לעצור 

ולבחון את הקשר כמתבונן מהצד.

אדם לא מוצא את עצמו במקום שלהוא הוא בוחר להיות בו!!!!!!

שאם מסיבה כל שהיא הקשר נגמר, ומבחינתכם זה היה פיספוס וחבל

ורציתם לנסות שוב לראות שהזיווג שכם לא חמק לכם מבין האצבעות

אז, אני ממליצה:

תנסו עוד פעם, לטובתכם, לטובת המצפון והרגש.

כדי שתוכלו להרגיש טוב יותר עם עצמכם, שעשיתם בירור נוסף

ולא תהיו כל הזמן בתחושת פיספוס ורגשות אשמה.

אני עשיתי את זה

וב"ה עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב.

זאת התובנה שלי אליכם ולי

בהצלחה.

אם פנו אליכם מישהו שיצאתם איתו וביקש לחזור- תנו צ'אנס!

(אלא אם כן אתם בטוחם שזה לא מתאים -אז חייבים לסרב, כדי לא לפגוע עוד יותר באחר...)

יוטבתה - מה הכוונה תנסו עוד פעם? הרי אם אתה הצד שחותך, ושום דבר לא השתנה ברגש שלך או לפחות בהלך החשיבה, מה יעזור שתנסה שוב? ואם אתה הצד שנחתך - גם אם תרצה להמשיך ולנסות שוב, זה לא כ"כ תלוי בך אלא בצד השני...

ותות - אני מסכים שכדאי לתת צ'אנס אבל רק אם מוכנים להתסכל מחדש על זה ולא כ:"ניתן לא צ'אנס נוסף רק כדי לוודא שזה בטוח לא...", אלא להתייחס לזה כ:"בשבילי כעת כאילו הוא חדש, ואני אבחן מחדש לגמרי את הקשר, בלי לערב משקעים מהעבר וכו'..." - רק "צ'אנס" כזה, לדעתי, יצליח...

ועוד דבר תות (מצטער, אין לי כוח לכתוב באנגלית  ) - לגבי הסוגריים שלך - מה הכוונה בטוחים שלא מתאים? הרי כשמישהו חותך כנראה שהוא חושב שזה לא מתאים, אחרת היה ממשיך לתת צ'אנס בתוך הקשר הקודם עצמו...את אומרת שיש מקרים שבהם מישהו זורק, ואחרי זה כשהצד השני מבקש ממנו צ'אנס שוב, הוא פתאום מבין שזה שהוא זרק קודם, לא באמת היה סיבה מספיק טובה ויכול להיות שהם מתאימים? זה נשמע מוזר... אני הייתי אומר, לדעתי, שגם אדם שבשלב כלשהו חשב שזזה בטוח לא מתאים, אם מבקשים ממנו צ'אנס נוסף, הוא צריך לחשוב מחדש בטרם יחליט אם לצאת שוב או לא - לחשוב האם ייתכן והוא יצליח להתגבר על הסיבה שבגללה חתך, או לחלופין האם ייתכן שהצד השני השתנה בנקודה שהייתה קריטית לקשר ולכן כעת הוא יוכל להפגש איתו שוב... - אחרי שיגיע להחלטה האם הפעם זה כן יכול להיות, אז כדאי באמת לתת את הצ'אנס ולא להעדיף לשכוח מזה ולעבור הלאה...

ואולי בדיוק למה שכתבתי התכוונת?

שנעשתה לאחר בירור מעמיק שאולי הקשר בכל זאת יכטל היה להימשך.

ולגבי מי שחתך,

נכון שזה קצת יותר משנה את הסיטואציה אבל בשניהם-

עם קצת ענווה ופחות כבוד ואגו אפשר לנסות ולחדש.

ואם הצד השני לא רוצה אז לא צריך- העיקר שניסית ולא היינה אכזבות.

סתם למדתי על עצמי - שכן מפריע לי מישהו ממלכתי.

סקרנת אותי..

לפי מה שאני מכירה, ממלכתי זה לא דתי כמעט..

ממלכתי זה מי שחושב שהמדינה שלנו קדושה, ע"א כל החסרונות.

לא?

ממש לא נכון לומר שממלכתי- לא דתי כמעט.. 

(לא שאני כזאת, ובכל זאת....)

ממלכתי לעומת פנאטי,

ממלכתי- הולך לפי קו שמזדהה יותר עם המדינה ופחות נלחם בה, בגדול, כמובן!!!

נגיד- אם באים לגרש יהודים מביתם הוא לא יפעל באלימות, נגיד, יחגוג את יום העצמאות (2 הדוגמאות לא סותרות אחת את השנייה...)

בגדול- הר המור נחשבים ממלכתיים, ואלון מורה פחות...

(סתם הבאתי שתי דוגמאות אקראיות...)

בקיצור, ממלכתיות קשורה להשקפת עולם ציונית, מדינית, דתית, ביחס לארץ בד"כ...

וגם ממלכתית....

כך שזה לא ניראה לי קשור ....

אוקי א.. סליחה לכל הממלכתיים הצדיקים כאן..

כנראה הפירוש שלי הוא בגלל המוסד החינוכי-

יש ממלכתי

ממלכתי דתי

ההבדל בין 2 הבתי ספר שעבדתי בהם הוא שהממלכתי דתי מן הסתם דתי והממלכתי לא.

הבנתם??

(ועל הממלכתיים שאני התכוונתי אליהם, אני מוכנה לדבר באר"מ)

מה זה אר"מ??

|לא עונה!|

לפעמים כשמשוכנעים ש...אין. זה הטעם שלי,

אני פשוט לא אוכל להכיל סגנון אחר,

וממילא אני לא מעוניין לנסות מלכתחילה -

אז, באים החיים, ומלמדים את ההיפך הגמור

היה קשר שחשבתי לאחריו שאני עכשיו לפחות יודעת מה אני רוצה

(מישו כזה)

אחרי כמה ימים התחלתי להבין שמישו כזה-

איך אומרים, עדיף שאני אשמור מרחק

ככה שאני לא מוכנה לנסות מלכתחילה משו שדומה לו

בחורים הם נבלות.

 (הייתי חייב )

בקצב הזה לא תגיעי לשומקום

אם הם לא ישתפרו בקרוב, היום הטכנולוגיה התקדמה מאד,  יש כל מיני דרכים אלטרנטיביות להביא ילדים לעולם... 

(בצחוק חבר'ה, אפשר להניח את האבנים..)

יאאאאייייי עוד מישהי (ועוד מנעלת) חושבת כמוני....

כי הרי בחורים הם נבלות ולא שווה להתחתן איתם

למרות כל הלכלוכים וההצהרות הרות הגורל-

שתיהן, תתחתנה עם בני המין שמוצא לשמד לפחות פעמיים בשבוע פה

מז'תומרת למי כוונתי?!

תתחילו להפיח חיים בעצמכם... ותהיו נורמאלים...

אנחנו גם נשתדל להיות נחמדות

<צ> טוב? שלא תגידו שאני מתסיס שוב את האוירה בהתבטאויות מגונות וה<צ> חל גם על התגובה הקודמת שלי בשרשור זה)

בלי סיעתא דישמייא שום דבר לא ילך...

ובגלל שזה ברור מידי, אז תובנה נוספת - 

אתה מי שאתה, ואת זה ורק את זה אתה מציע לצד השני. 

הצד שאי אפשר איתו זה הצד של הבנות ולא הצד של הבנים..

בשונה מהבנות,

בנים לא יודעים לעשות הרבה דברים

ככל שהבת יפה יותר ככה עליך להיות יותר עם יד על הדופק ולבדוק כמה זה מתאים בהתעלם מקריטריון המראה, כי הוא יטעה את הרגש פי כמה וכמה, וחשש שיגבור על השכל.

מקרה עצוב שכמעט קרה...

יהיו כאלה שיטענו הפוך בדיוק ויאמרו:

"יופי זה אופי ואופי זה יופי"

כי "טוב" ו "מוצלח" הן הגדרות אחרות עבורות כל אחד.

למשל עבור אחד קשר טוב = לשתף ולדבר הרבה,

ואילו לאחר קשר טוב = שיתנו לי כמה שיותר מרחב.  (לא שזה סותר, אבל הבנת את הרעיון)

סתם דוגמה, שנדמה לי שקראתי פעם באיזשהו ספר:

זוג נשוי טרי, הבעל חולה ורגיל מהבית שבמצב כזה עוזבים אותו לנפשו ורק מביאים לו אוכל

אבל לא מעיקים עליו בדיבורים וכו' עד שהוא מבריא, ואילו האישה רגילה שבאותם מצבים, דווקא יושבים

איתה ומדברים איתה כל הזמן.

זא"מ שכל אחד מגדיר טיפול בחולה בצורה אחרת.

מכאן שקשר טוב ומוצלח זו הגדרה מעולה, ורק אני מקווה שכל אחד (וגם אני ) יגדיר לעצמו מה בדיוק הכוונה עבורו ויברר

שזה מסונכרן עם הצד השני

מקווה שיצאתי ברורה...

בתור בת שאפשר להגדיר אותה יפה (סליחה על.. 

סבלתי הרבה מרגש שגובר על השכל...

לברר מראש כמה שיותר בלי להתבייש.

עליה, על המשפחה, על העבר שלה.

אחרי זה זה כ"כ לא נעים לגלות שמשהו בה מפריע לך, דבר שיכולת לברר עליו בקלות ולחסוך את כל עוגמת הנפש.

במילים אלו או אחרות.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.