כנראה שהוא לא חידש את זה משום מה ואני לא הייתי אוכל שמה

זה נקרא לאכול במקום שאין לו תעודת הכשר.

עכשיו זה בכלל זמן של פסח - אז לכי תדעי אם הם מכרו כראוי? לדוגמה. (עכשיו זה הזמן של התפוגה וזמן לתת תעודה חדשה, למי שראוי...)

אפשר לשמוע הרבה סיפורים על "כשר אצלי, אבל אין לי תעודה כי אני חייב כסף לרבנות" וכן על זה הדרך.

אבל זה לאכול במקום שאין לו הכשר (ולאו דווקא לא כשר, אבל לכי תדעי).

ומדובר בבית קפה ששייך לרשת גדולה.

זה היה עד התאריך של ערב חג, בחג היה שם סגור, ובטח גם לא הוציאו תעודות חדשות בחג עצמו, הגיוני שלוקח כמה ימים עד שמגיעה תעודה חדשה, לא?

וראיתי היום בעוד מקום תעודה עד ערב החג. ככה שהיה נראלי שזה מסיבה טכנית.

העניין היה שקלטתי את התאריך כשכבר לקחתי משו ובאתי לשלם,

וכבר לא היה נעים להחזיר, אז שילמתי ולקחתי,

אבל לא אכלתי.

אלא רק על חמץ שהיה ראוי לאכילה בפסח עצמו.

ז"א שפסטות וכאלה מותר לאכול גם אם לא נמכר לגוי

זה מה שהרב שלי אמר, לא יודע אם זה מה שמקובל

בעייה מכיוון שלוקח זמן עד שמחדשים את התעודה, כמובן שכמו בכל עסק לדבר עם המשגיח ולשאול אותו על זה!!

במקומות שהרבנות הראשית נותנת תעודת כשרות- זה לא יותר משלושה חודשים.

המלצה שלי-

בכל תעודת כשרות יש את המספר של המשגיח, תתקשרי אליו ופשוט תשאלי אותו למה לא חידשו את התעודה.

(יצא לי לעשות את זה במקומות שרציתי לברר על הכשרות של המסעדה)

המשגיח אמור להיות הכתובת לכל הבעיות האלו, אז פשוט להתקשר ולשאול...אין דבר יותר פשוט מזה.

ואם אין בכלל תעודה כעת ולא ידוע מה המספר של המשגיח שאמור אולי להיות - אפשר להשיג את מספר המועצה הדתית המקומית ולשאול שם, הם אמרוים לדעת בכל מה שקשור לכשרות רבנות... לגבי בד"צים, זה כבר כל בד"צ בפני עצמו, כמובן...

זה קורה, וקורה המון.

ברבנות יש סחבת מטורפת והרבה בצע כסף (ה' יעזור אבל זה המצב)

לכן עניינים שכאלה יכולים להתעכב, אם לא שילמת מספיק\לא באת למשגיח בטוב באותו שבוע.

לרוב זה לא אומר שהמשגיח לא נמצא או שהמקום פועל בצורה שונה, שווה להרים טלפון ולשאול.

אם הוא מתיר לך וזאת כשרות ידועה אז שיהיה לך לבריאות

בוא נגיד ככה בד"כ בכשרות טובה זה לא אמור לקרות אז אני אישית לא הייתי סומך ואוכל שם

וזה אאל"ט רבנות ירושלים, הם אמורים להיות בסדר, לא?

וזה נשמע לי הגיוני שבגלל החג זה התעכב.

בכל מקרה זה כבר לא כזה משנה, יש לי את מה שקניתי שם אבל אזרוק את זה נראה לי.

אפילו המהדרין של רבנות י-ם היה עד לאחרונה די בסדר - ירד

והכל בגלל שלרבנות י-ם אין רב עיר

והיום צריך לבדוק כל מקום לגופו עם המשגיח של המקום...

אני במקומך לא הייתי סומך ומחפש מקום אחר

בי-ם לא חסרים מקומות טובים לאכול

תודה על המידע בכל מקרה.

 אז מה כן טוב?

הרב מוצפי(בדרגה פחותה)

ותודיע לבעל הבית.

תוך יום יהיה שם תעודה.

אם תאכל שם הוא לא ילחץ בשביל התעודה

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.