אז באמת, רק רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך.
אחרי הכל.
וגם אם אני כועסת עליך, זה לא באמת. פשוט כי קשה לי.
קשה לי, אבא, שבחצי שנה האחרונה כל מי שהתפללתי עליו מת.
קשה לי שלקחת ממני אנשים שאני ככ אוהבת.
קשה לי שיש בעולם הזה אנשים שאני ככ אוהבת, אבל לא מצליחה לאהוב כמו שצריך.
קשה לי עם עצמי, עם העולם, ו..כן, גם איתך.
וכואב לי אבא, הרבה. כואב לי.
כואב לי שאני מתרחקת, ונופלת, ונסדקת.
אז אם אתה מרשה לי, אבא, מרשה לי לבקש למרות שאני כזאתי חצופה, אז בבקשה, תאיר לי ת'עיינים, תן לי להבין שהכל לטובה באמת, ו.. תשאיר לי בעולם אנשים..
ועוד דבר, אבא. אל תכעס עלי. אני מתחננת. ואוהבת. מאוד. אפילו שלא תמיד נראה ככה. אני גם מאמינה בך אבא, באמת, ובעז"ה יום אחד אני אצליח להוכיח לך.
ותודה אבא על הכל.
אוהבת אותך, הבת שלך מרחוק.
!
)