שלא בהכרח מתקיימים בהם כל התנאים הנ"ל.

מקומות זולים- שגם יהיו קרובים לירושלים- שגם לא יהיו בעיתיים מבחינה בטחונית (יו"ש, בדרך כלל)- וגם לא יהיו חורפיים מידי-

אני לא מכירה.

מסתבר שיש פרמטרים שתיאלצו להתפשר עליהם.

http://www.kav.org.il/image/users/100994/ftp/my_files/diur.pdf?id=8721287

במידה מסויימת, המאחזים הם היחידים בהם חוקי התכנון והבניה לא חלים באופן גורף, אבל קיים הסיכון שיהרסו את כל מה שבניתם.

שזה מתאים לכם- תקנו.

מה עם יישובים סביב י-ם? בית מאיר, אם בא בחשבון עיר אז עיירות פיתוח אולי זולות, עם גרעינים תורניים, קרית גת, בית שמש, אשתאול, נוחם, עיינו במפת א"י...בהצלחה בע"ה!, מבוא חורון...

אני גרה במקום חורפי מאד, אבל ישלנו בית עם בידוד מעולה. בתוך הבית לא מרגישים כמעט שקפוא בחוץ.

אז נכון שכשיוצאים החוצה- יש רוח וקפוא, אבל פשוט משתדלים לא לצאת הרבה

בכל מקרה- כל מקום שבטווח של ירושלים יהיה חורפי. 

עוד אופציה אם יש לכם רכב- אז איזור יריחו יחסית חמים יותר (מצפה יריחו, מעלה אדומים, ורד יריחו- זול מאד, כפר אדומים, ענתות, אלון, קידר וכו') או אפילו לכיוון הבקעה- רק ששם חם נורא בקיץ.. 

איזור אחר זה האיזור של מודיעין- נוף אילון, בית חורון (קרוב מאד לי-ם), מבוא חורון, חשמונאים, מכבים-רעות וכו'

ויש את בנימין וגוש עציון- שקר שם נורא בחורף..

מבשרת והאיזור, בית שמש והאיזור, איזור שורק (40-50 דק' מי-ם) ואפילו רחובות-גדרה והסביבה- זה פחות משעה נסיעה לי-ם.. 

יש ישובים קטנים בבקעה וכדו' עם מחירים טובים.

סטטיסטית יותר מסוכן להסתובב ברחוב יפו מאשר בציר 60 ביו"ש.

בשנים האחרונות שאני חורש את כבישי הארץ האוטבוס שנסעתי חטף אבן בכביש 6.

אני ממליצה על גבעת האבות מקום דתי וכייפי אם הרבה הרבה ילדים משחקים אבל לוידעת אם זה מתאים לתנאים....... שווה שווה לבוא לומשנה מה...

ואשתי פוחדת לנהוג בין הישובים, ולא להסתובב ביפו, מה אעשה..

ויש שם את כל מענה על כל הרשימה שהצבת.

ואני רואה שהשכירות בגדרה לא זולה

(יש לנו 2 ילדים, מה שאומר שצריך מינימום 2.5 חדרים-

כלומר השכירות מתחילה ב2500 לבית סביר).

ובכ"מ אני פחות רוצה לגור בעיר (אשתי כן דווקא, אבל לא רק לה יש שריטות)

אבל תודה!

כפר אלדד, מעלה רחבעם, נוקדים, פני קדם, תקוע. עונים על כל הקריטריונים שלכם, כולל מזג אויר, כי זה אומנם גוש עציון אך הם כבר בספר המדבר, איזור יותר יותר חמים. הבעיה: תור ארוך מאוד של ממתינים לקראוונים בשכירות, ובחלק מהישובים ועדות קבלה, לא בכולם. ובכל זאת, למרבה הפלא, כל שנה יש תושבים חדשים והישובים האלה כל הזמן הולכים וגדלים ב"ה. אם הם הצליחו, למה לא אתם...

http://www.baitisraeli.co.il/?CategoryID=170

ואפילו נסענו לשם לשבת, האנשים נחמדים מאד! אבל לא ממש הכיוון שלנו..

אנחנו דוסים יותר בנאליים

תלוי במיקום בגדרה, יש פערים מאוד גדולים בין גדרה הישנה לחדשה, בישנה יותר זול ולדעתי היא יותר יפה

זאת תשובה ל 3 שלבים למעלה

הבתים יחסית זולים

אנשים צעירים תורנים חיים וזורמים

יש שירותים ומוסדות חינוך

לא קר כולכך

עשרים דקות מירושלים

בהצלחה!

והבנו שלצעירים לא כ"כ טוב שם.

תכלס' זה ירושלים. אבל מרוחק קצת מהעיר.

יחסית זול לירושלים.

אנחנו איזה 20 זוגות דתיים לאומים עם ילדים. עובדים/לומדים..

יש לנו גם גנים של הגרעין ובע"ה בקרוב גם השתלבות בביה"ס. יש כאן מעונות ומטפלות. כמובן קופ"ח סופר מכולות בשפע.

מוזמנים לשבת היכרות לבוא ולהתרשם.

אנחנו +2 ב"ה

שמעתי על 2 זוגות שגרים בפסגות בקראוון 

אפשר אולי גם בגבעת אסף / בית אל (ממש קרוב לי-ם יחסית)

אם מחשיבים את הביטחון- 

אולי יש מקום בבית חורון- פחות יש פחד ביטחוני 

זה מקומות ממש קפואים, אבל אולי בכ"ז נבדוק.

הבנו שבבית אל קשה למצוא.

אשתי דווקא לא מפחדת לנהוג לבית אל (מפחדת יותר לעבור את עפרה).

לכאורה עמונה היה יכול להתאים אבל קפוא שם והבנו שגם יקר..

בעזהי"ת.

באמת קר שם אבל זה משתלם בקיץ... והדיור שם ממש זול, ומאפשר להחזיק רכב.

אח שלי גר שם אז אני קצת מכירה.. אם צריך עוד שאלות אפשר בפרטי

כמו קרית יובל/קרית מנחם/רמת רחל. שם המחירים עוד בגדר הנורמליים.

דרך אגב כל המקומות הנ"ל נבדקו על ידינו. כמעט בכולן יש קהילה תורנית ומחירים מציאותיים.

הבעיה שלנו היא שאנו חיפשנו קהילה תורנית בסגנון חרדי (משהו כמו קהילת הר המור)

הבעיה שהם בקרית יובל וזו שכונה יחסית חילונית. (קצת קשה לנו לדמיין את עצמינו מגדלים שם ילדים)

אבל אם הקטע החרדי לא מי יודע מה חשוב לכם אז אני ממליצה בחום על כל הישובים הנ"ל.

יש קהילה, יש מוסדות חינוך, יש דיור לזוגות צעירים, וזה לא בעומקם של ההתנחלויות כך שזה לא נחשב מסוכן.

בהצלחה רבה.

נ"ב אם כן חשוב לכם הקטע החרדי - לנו עדיין אין פתרון חוץ מאשר לגור ממש עם חרדים (שזה נראה לי לא הכי מומלץ לאנשים מהציבור שלנו, מהסיבה הפשוטה שתמיד אתה וילדיך תרגישו מוזרים שם...)

בהצלחה

(אם מצאתם רעיון נחמד תעלו אותו לפורום)

א. הר המור איננה קהילה בסגנון חרדי כלל וכלל.

ב. שכונת קרית יובל אמנם מוגדרת כשכונה חילונית, אך המון תושבים (אם לא רוב...) הם חרדיים ודת"ל...

והאזור שם, בית חורון, מבוא חורון, שעלבים.

יש ישובים באזור משמר איילון, אני לאיודעת אם דתיים

הקהילות עצמן פחות.

(מבוא חורון ושעלבים גם יקר מאד וגם חובה להחזיק רכב)

לא מכירה עוד יישובים דתיים בסביבה

נכון זה לא ליד ירושליים אבל יש אוטובוס לירושליים קרוב לכאן והשכירות כאן נמוכה.

2 חדרים נגיד זה בערך 2100. יש פה בתי ספר, גן, מרכז מסחרי קופת חולים כללית, ספריה, מכון כושר.

המקום לא חורפי מידיי.

יש כאן מלא אנשים עם לב זהב. מומלץ בחום!

בטיחותי קייצי ופרויקטים זולים עם אוכלוסיה צעירה דתיה

חצי שעה נסיעה מניסיון אישי מקסימום 45 ד"ק

הייתי במושב הזה לפני כמה שנים, והבנתי שהוא השתנה מאד וגם גדל.

מישהו יודע איך המרקם והקהילה הצעירים שם?

מה הסגנון?

אפשרויות דיור?

ודברים דומים?...

תודה לכם!

זמן סביר מירושלים, חינוך וכו' נראה לי סבבה, אמנם חורפי אבל לא גוש עציון, ישובים בצמיחה ובניה כל הזמן (דולב,טלמון, נריה, נחליאל, חרשה),ודי קרוב לציוויליזציה- 20 דקות מצומת שילת, 40 דקות מפתח תקווה.

לגבי מפחיד- פחד זה סובייקטיבי...

אנשים נחמדים מכל הסוגים: דתי לאומי, חרד"ל, חרדים, וברסלבים.

רובם בסביבות גיליי ה 30.

והצעירים גרים בקראוונים.

המקום מתפתח מאוד ויש הרבה כווונות טובות לפתח עוד ושלא יחסר מקום לכולם.

אפשרויות שכירות הן רבות החל מקראוון שעולה משהו בסביבות 1100 לחודש לקראווילה 4 חדרים שהיא כמו 2000 ויש יחידות דיור ודירות להשכרה.

אווירה נחמדה ולא חונקת למי שלא רוצה להיחנק.

ניתן לגור בקראוון אפילו עם 3 ו4 ילדים...

אבל יש רשימת המתנה.. עוד מעט יכנסו אנשים חדשים למדורגים החדשים אז אולי הרשימה תתקצר.

בכל מקרה שווה בדיקה.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.