יום השואה בחודש ניסן... |דיון|כתר הרימון

בתחילה, קבעה הרבנות הראשית את יום צום עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי.

 

לאחר מכן, רצתה המדינה לקבוע את ערב פסח (זמן תחילת מרד גטו וורשא) כיום הזיכרון לשואה ולגבורה -

אך אז הרבנות הראשית התנגדה מאד, ויום השואה נקבע לסוף ניסן.

 

בניסן, כידוע, אסור להתאבל. (לא מספידים, לא מתענים (אפילו חתן וכלה אלא במקומות שנהגו), אין נפילת אפיים ועוד.)

אך יצא שיום הזיכרון לשואה כן נקבע במדינה לחודש ניסן.

 

יוצא, שלציבור הדתי יש שני ימי זיכרון לשואה - בי' בטבת ובכ"ז בניסן.

 

מחד גיסא, קשה להתעלם מיום השואה שבניסן. כל המדינה מציינת ואנו לא?

מאידך גיסא, הדבר הוא בניגוד להלכה.

 

אז עד כמה "נתגמש" עם ההלכה, כיצד נפעל - כדי לא לפרוש מכלל המדינה? אם בכלל?

כיצד על הציבור הדתי לציין את השואה?

 

(הלאה נסיו"פ! קדימה צמ"ע! שוטו!)

העלית דיון מעולה!עוגי פלצת

הרב ליאור כותב באתר ישיבה שזה לא יום אבל, אלא יום זיכרון...

 

על גבי זה אפשר להוסיף את החיוניות בלהפגין סולידריות עם כלל ישראל

בהתאחדו סביב עניין כה חשוב ורציני.

 

(ואת הבעייתיות שבאי-ההתאחדות)

בדיוק בגלל זה הוספתי את השורה השנייה שבשאלהכתר הרימון

המודגשת...

שלא עניתי עליה?עוגי פלצת

לדעתי: לא להדיר עצמנו מההווי הכללי הקיים והנתון.

 

לא הייתי מוסיף עוד על זה, מפני עניינו של ניסן...

זו דעתי העניה.

האמת שי' בטבת לא מאוד תפסמשה

למרות שהיינו רוצים.

 

אני אפילו בזמנו החלפתי את הלוגו של האתר כאן למעלה, ואנשים התחילו לשאול למה....

מכירה שזה תפס, ואם לא - השאלה מתחדדת---כתר הרימון

כיצד?

כיצד עלינו לנהוג??

יש מקומות שכן, לרוב - ממש לא, וחבלמשה
מה שנכון נכוןמושיקו

אמנם זה ימי ספירת העומר שמתאבלים אבל זה בעייתי מצד חודש ניסן.

 

אני לא חוגג אבל מצד חטא תלמידי רבי עקיבא בספירת העומר (אהבת ישראל) אני מכבד את מי ש'חוגג' את זה.

 

ואגב מי שקרוב משפחה של ניצול שואה/נםגע צה"ל לא צריך יום מיוחד בשנה בשביל לציין את זה.. וד"ל

יש באמת המתחילים את מנהגי ספירת העומר מאייר בלבד.כתר הרימון
מושיקו - אין פה עניין של לחגוג.ותן טל

 

זה יום השואה. זה לא חגיגה אלא גל עד זיכרון.

להתגמש עם ההלכה???המעשה-העיקר
לי יש יום זיכרון אחד והוא י׳ טבת!
כח ניסן:
הרבי מליובאוויטש:  שיחת כ"ח ניסן התשנ"א
 
"ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!"
 
..."מתעוררת תמיהה הכי גדולה: היתכן שמבלי הבט על כל העינינים –
עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!
ותמיהה נוספת – שמתאספים עשרה (וכו"כ עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה.
ואעפ"כ אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד ולא מופרך אצלם רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה,
וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן!!
 
גם כשצועקים "עד מתי" – הרי זה מפני הציווי כו'.
ואילו היו מתכוונים ומבקשים   ו צ ו ע ק י ם   ב א מ ת , בודאי ובודאי שמשיח כבר הי' בא!!
 
מה עוד  יכולני לעשות כדי שכל בני ישראל   י ר ע י ש ו  ו י צ ע ק ו   ב א מ ת   ויפעלו להביא את המשיח בפועל.
לאחר שכל מה שנעשה עד עתה, לא הועיל, והראיה, שנמצאים עדיין בגלות, ועוד ועיקר – בגלות פנימי בעניני עבודת השם.
הדבר היחיד שיכולני לעשות – למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם – ענינים שהם באופן דאורות דתוהו,
אבל בכלים דתיקון – להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!
 
ויהי רצון שסוף כל סוף ימצאו עשרה מישראל ש"יתעקשו" שהם מוכרחים לפעול אצל הקב"ה, ובודאי יפעלו אצל הקב"ה –
כמו שנאמר "כי עם קשה עורף הוא (למעליותא, ולכן) וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו" –
להביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
וכדי למהר ולזרז עוד יותר ע"י הפעולה שלי – אוסיף ואתן לכל אחד ואחד מכם שליחות מצוה ליתן צדקה
ו"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם.
ויהי רצון שימצא מכם אחד, שנים, שלשה, שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות. ועוד והוא העיקר –
שיפעלו שתהי' הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש, ומתוך שמחה וטוב לבב.

^^ זה בשבילי כח ניסן
(תגידי בכמה מילים מה רשום שם?...)כתר הרימון
עשו כל אשר ביכולתכם להביא את המשיחהמעשה-העיקר
בטוח לא ע״י התגמשות..
כ"ח ניסן הוא גם תאריך חב"דימושיקו

הרבי אמר שיחה בתאריך הזה שתכונה בתימצות "אתם סמכתם עלי בעבודה להבאת המשיח, מעכשיו התפקיד מסור אליכם,עשו כל אשר ביכולתכם להביא את המשיח"

 

שיחה שזיעזעה את חסידי חב"ד בכל העולם - ולמי שמעונין להרחיב בזה לא לנצל"ש ולפתוח שירשור בפורום חב"ד

 

 

וזה השיחה שהיא הביאה

ככה:מחפש את האור..

אכן, כמו שאמרו - נכון שעשרה בטבת הוא יום הקדיש הכללי, אך בעת ובעונה אחת אל לנו להתבדל ואנו צריכים לציין את יום השואה גם עם שאר עם ישראל.

 

אפשר להבין שאומנם מדובר בחודש ניסן, אך אנו לא מספידים ולא מתענים, וגם עניין האבלות פחות שייך - יש פה יותר התאחדות עם כלל ישראל בזיכרון מעשים נוראים וזיכרון 6 מליוני היהודים שנפלו.

 

לעניות דעתי, אין בזה בעייה הלכתית גדולה מידי, מה גם שהרבנים עונים לשאלות כגון אלו ומסבירים שזה בסדר - אז אין ספק שאם אדם רוצה לקיים את היום הזה, ימצא הוא את הרב שמשתלב בדרכו ומסביר גם מבחינה הלכתית למה זה אפשרי.

 

שנזכה לזכור את כל קדושי השואה במשך כל השנה ולא רק ביום השואה.

כמו שכתבו מקודם שזה רק יום זיכרוןפריסבי

ולכן זה מותר. לדעתי, גם אם נחשיב את זה ליום אבל, זה יום אבל לאומי (אם אכן מגדירים את זה בתור אבל) והדין אולי יהיה שונה?

אני חושב שכובד ראש ביום שעםשלומי20104
ישראל בחר(כמובן בטעותו, ואפילו מהפאן העקרוני שקבעו את היום הזה התבישו בסבינו "שרק" ניסו לחיות ולא מספיק העריכו אותם לכן קבעו את זה לפי מרד גטו וראשה כאילו שרק במורדים יש גבורה ומה ללמוד מהם) הוא לא עבירה ולא חטא במיוחד שגם ככה אנחנו נוהגים בימים אלו קצת אבל.(את צודקת שיש כאלה שלא אבל רוב עמ"י כן)

כידוע הרצי"ה בשבתות בעיקר נראה לי בסוף חייו היה מתפלל במנין שהיו עושים בביתן ושם בכל שבת וחג היו אומרים אבהרחמים על הרוג י השואה גם בשבתות שכתוב לא להגיד..
להתאבל בחודש ניסן זו לא עבירה אבל לא ע"פ הלכהמושיקו
לכן אני אומר צריך טוב טעם בזהשלומי20104
לדוגמא לצאת לטיול(כמו ששאלו בנוג"ה) לא נראה לי שייך בכלל.
מצד שני גם לא מדליקים נר נשמה.
ולמי שאמר שמי שזה קרוב שלו לא צריך יום זיכרון זה נכון על הניצולים מקסימום דור שני, אני לוגמא נכד לסבא ש11 אחיו והוריו נרצחו סבתא ששני אחיה והוריה נרצחו וסורי אני לא חושב עליהם ביוםיום והימים האלו מזכירים לי שסבי ברוך השם הצליח לברוח וכן סבתא שלי אבל חוץ מהם..
מתייחדת עם זכר השואה בי' בטבת.קחו עמכם דברים

משתדלת להיות בטקס ביום השואה עצמו, ללבוש לבן ולומר תהילים לעילוי נשמת הנספים ואולי ללמוד איזה משהו. עושה פעולות חיצוניות אבל לא לגמרי מתחברת אל האבל והכאב, אלא מתוך סולידריות.

עיקר האבלות שלי היא בי' בטבת.

 

ההלכה היא מעל המדינה, בעיניי.

צריך להבין כמה דבריםעץ נטוע

 

כמו שכמה חברים פה אמרו...מבחינה פנימית אין שום ענין באבל...בטח לא בחודש ניסן ובטח לא אחרי שהרב הרצוג והרב עוזיאל זצ"ל קבעו את כל האזכרות ביום הקדיש הכללי...

 

מבחינה חיצונית כמובן שצריך להיות בכל מקום ולהראות שאנחנו כן רוצים להיות איתם..אבל לנסות להסביר לכל יהודי באשר הוא

 

את המהות של היום..ולמה זה נקבע בי' בטבת..

 

והדבר שהוא אולי הכי נורא{אולי הקדמה לפני}

 

אני לא נחשד באי ידיעת השואה...10 אחים של סבתי נרצחו ואף פעם לא ידעתי מזה משפחה מורחבת{סבא וסבתא ניצו מ2 הצדדים אך מתו מהמחלה ולא זכיתי להכיר אף אחד מהם}

 

איך היהודים מסוגלים לעלות על נס את יום מרד גטו ורשה שאותו ימ"ש הטמא נולד...{ובדיוק באותו תקופה הרב קוק דיבר על 3 סוגי שופרות ואם לא נרצה להגאל ב2 הראשונות ניגאל באחרונה-היטלר} 

 

לצערנו שכחנו קצת את העבר והגיע הזמן לזכור....לעורר חשבון נפש לאומי..להרבות אהבת חינם ...

 

הלואי שנזכה

ראיתי פעם תשובה של רב על זהים...

לא כל כך זוכרת, אבל דיבר על זה שזה יום זיכרון ולא יום אבל

ושכן אפשר להזכיר נפטרים

צריך לכבד את היום הזה כי ארשים רבים רואים אותויוסלה קמצן (קדוש?)

כיום הזיכרון למרות שזה לא ממש תופס מבחינה דתית

*לעמוד בצפריה כשנמצאים במקום ציבורי

*להגיד משניות ותהילים לע"נ הנספים

*לא להתגמש עם ההלכה 

סתם שאלה מוזרהבצלםאלוקיםאחרונה

"בניסן, כידוע, אסור להתאבל."..

מצווים לשמוח בחודש הזה וכו'..

ובכ"ז..הימים האלו עד ל"ג בעומר..מה הם אם לא ימי עצב ואבלות?

אסור לשמוע מוזיקה אסור להסתפר אסור להתחתן..

?

 

אפשר לומר שמי שקבע אותם-היתה לו הסמכות..

אבל אם יש סמכות מספקת ניסן "מתגמש". ככה נראה לי.

 

אלא אם תסבירו אחרת את משמעות הימים האלו.

איזה רמז זה הציור רומז לפרשה?קעלעברימבאר

ועוד אחד?קעלעברימבאר

ומהפרשה שעברה?קעלעברימבאר

י - יהושע בן נון, לידו כלב בן יפונהפ.א.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

הענק "ארבע"קעלעברימבאר

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

אתה מערבב פרשות אחרות … שאלת על פרשה מסוימתפ.א.
בבראשית - ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.
אם הם ראו אתקעלעברימבאר

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מזה שאין פאנצ עם אחימן ששי ותלמיקעלעברימבאר

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

ואת ששי 6קעלעברימבאר
הבאת לי רעיוןקעלעברימבאר
און בן פלת - אבל מה עושה כאן הכפייה האדומה?פ.א.
ביקשתי שיצייר מתג עם כפיה, מהקעלעברימבאר

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

אתה צודק שהלכו עם כובעים ולא כאפיותקעלעברימבאר

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

 

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

אממממקעלעברימבאר

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

ולמה רומז בהציור:קעלעברימבאראחרונה

הסרוג המגזריקעלעברימבאר
@חגי הוברמן, נצפה בקבוצת וואטסאפ של עיתונאי הסרוגים המגזריים.

בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"

So what?זמירות
בוואט אחתקעלעברימבאר
עדיין לא הבנתי מה הפואנטה בפוסט…זמירות
הילד/ה שבתוככםזיויק

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?

אתם בדיאלוג?

הרמוניה?

מתח?

תהליך?

מה תדעו לספר עליו/עליה?


בהנחה שהתבגרתם כבר 😆

הילדה שבתוכי באה לעיתים רחוקותLavender

לכל מיני שטויות מצחיקות

 

דוגמא?זיויק
יאווו כתבתי שיר על זה...אברהם יאיר שטרן

רוצה לקרוא?

ברורזיויק
ילדה קטנהאברהם יאיר שטרן

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

 

 

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

 

יפהזיויקאחרונה
אשמח לרעיונות לקניית מתנה לאחי ליום ההולדת🙏Lavender

בגיל 20+

הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.

 

מה שהוא אוהב כמובן. אפשרנחלת

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

תודה, נתת לי כיוון!Lavender

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

אחלה מתנהנעמי28
לדעתי במחיר כזה (וגם לא) חוויה משותפת שווה הרבה יותר ממוצר דומם
משהו שנוגע לתחומי עניין שלו. את יודעת הכי טובפתית שלג
זאת הבעיה, שלא עולה לי משהו שקשור לתחומיLavender

העניין שלו

סוללה ניידת? שטויות של USB? הוא בקטע?משה
אהממ לא נראה לי שהוא בקטעLavender

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

אז איפה התחביבים שלו?משה

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

יש לו תחביבים, אבל לא עולה לי משהו שאפשרLavender

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מוסיף לרשימהפתית שלג

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

חחחחLavender

אני עדיין לא אחות של @משה 

קפיץאחרונה
חולצה, מגבת, ספר (עכשיו שבוע הספר), סידור עם הקדשהפ.א.
שנה שעברה קניתי לו חולצותLavender

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

פק"ל מתקפל, מטען נייד, פנס איכותיל המשוגע היחידי

ספר עם פתק החלפה.

רעיונות חמודים!Lavender
תודה, זה מה שעלה לי לראש שאני הייתי שמחל המשוגע היחידי

אבל זה באמת לפי האדם...

קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
מה זה משנה? עצם הרעיון שאנחנו בלי ה' הוא נוראאברהם יאיר שטרן

נראה לי שאני אשים את השיר הזה כחתימה שלי... או בפרטים האישיים...

בנות שעשו ש''ל-עוד מעט פסח

מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?

מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.


וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?

(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).

עדיין הולכים עם תיקי ענקחושבת בקופסא
לכבוד תחילת השרות ההורים שלי באו עם הרכב לדירה ועזרו לי לסחוב חפצים ולפרוק אותם בדירה. (הדירה בקומה 4 בלי מעלית) מתנה מעולה, מרוצה ממנה מאוד.
מתכננת גם את זהעוד מעט פסח

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

ישי ויש. תלוי בסגנון של הבת ושל אופי השירות, גםזמירות

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לדעתי הבסיס לוודא שיש תנאים פיזים בדירהנפשי תערוג

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?


ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

אני קניתי לאחותי הקטנה (אם רלוונטי)המקורית
סט למקלחת+ חלוק (כאילו סבונים, ספוג רחצה,מסרק, מברשת שיניים עם כיסוי ומשחה) והןספתי לה גם שקית טבליות לכביסה

כשהבת שלי יצאה לשירות5+אחרונה
לפני שנתיים, הלכתי לאיזשהו סטוק, קניתי לה כל מיני שטויות לדירה ולה עצמה. אח"כ עשינו לה ערב משפחתי שבו כתבנו לה על המתנות הקטנות האלה כל מיני דברים מצחיקים כאלו למה הם ישמשו אותה. היא אהבה את זה. גם כשהבן שלי התגייס עשינו משהו דומה והיה נחמד. חוץ מזה עשינו לה מסיבת סיום לימודים, הלכנו לכנרת אחה"צ אחד ונשארנו בערב למדורה וכו'. 
אין להזדהותאריק מהדרום

* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.

* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר


נראה לי אני מתפטר

זה קוד אתי לגיטימי של הרבה חברותהמקורית
לא הבנתי מה הבעיהפשוט אני..
אולי ב *** כתוב "השם"פתית שלג
מה הטעם לעבוד אם שוללים ממך את חופש הטינוך?אריק מהדרום
אז בגלל זה רצית לעבוד גם עם אינסוף כסף?🤔 יפהפתית שלג

לא הכל חומרי בעולם הזה

טובנקדימוןאחרונה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

 

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

אתם מכירים את ארץ-ישראל מספיק? צריכים יותר?זיויק

מה עדיף?

ידע?

טיולים?

חיבור להתיישבות?

חקלאות?


אני בדיוק מתלבט בעניין

הכרת הארץ לאורכה ולרוחבה ובאופן מייטבי ע"י טיוליםפ.א.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

אני ישמח לקבל עוד מהכלל המשוגע היחידי

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

פעם הכרתי יותר. היום לא.נפש חיה.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.


וכן עבודה חקלאיתנפש חיה.
שכחת מה שידעת?זיויק
הזיכרון כבר מתעמעם.... לצערינפש חיה.
אני הוגה בה תמידכְּקֶדֶם
והיא תמיד מחכה לי
אני חושבת שזה תלוי איך אתה מתחברעשב לימון

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

 

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

אני שייך להכלפתית שלג

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

 

על מה אתה מתלבט?

מה אתה עושה בפועל עם זהזיויק
לומד, מטייל, פועל בהתיישבות, ומעט חקלאותפתית שלגאחרונה

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לא מכיר מספיק לצערינוגע, לא נוגע

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

אולי יעניין אותך