מכירים את התמונה הידועה של הילד בן ה-6 שמרים ידיים?(למי שיש את התמונה מוזמן לצרף..)
בד"כ התמונה מובאת כסמל להרמת ידיים וכניעה.
אך מה באמת עומד מאחורי התמונה?
הילד הינו ילד שהוצא מהבונקר,הגרמנים ציוו על כל יהודי שיוצא מהבונקר להרים ידיים,
הגרמנים חששו שיש על היהודים נשק,סכין,רימון..[בעקבות לא מעט מקרים שביציאת יהודים מהבונקר, דקרו למוות גרמנים או השליכו לעברם רימון]
אז כאשר ילד בן 6 מרים ידיים בצאתו מהבונקר,
זה בדיוק ההיפך מכניעה,
זה מראה על פחד של הגרמנים, גם מילד בן 6..
שאלה בעלמא
התמונה מתעדת את פינויָם של יהודים מגטו ורשה במהלך הכנעת המרד, לקראת שילוחם אל האומשלאגפלץ ומשם ככל הנראה אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. הילד שמרים ידיים לא זוהה בוודאות. בין האפשרויות שהועלו:
לוי זילינוורגר (Zelinwarger), שנרצח וזוהה על ידי אביו, אברהם, שעלה לישראל ומסר עדות בעניין התמונה. על פי עדותו, הצילום בוצע ברחוב קוּפּיֶיצקָה (Kupiecka) שליד רחוב נָאלֶבקי (Nalewki).
צבי נוסבאום, כיום תושב ארצות הברית.
אריה לודוויג סימונסון, כיום תושב אנגליה.
ארטור דומב סמיוטק
ישראל רונדל
הילדה שבשמאל התמונה היא הנקה (חנה) למט, שנרצחה בשואה, ולידה אמה, מתילדה למט גולדפינגר, אשר ניצלה, עלתה לישראל והקימה משפחה. הנער נושא השק הוא ליאו אהרון אליעזר קרטוז'ינסקי, שנספה באושוויץ זמן קצר לאחר מכן. הוא זוהה על ידי אחותו, שאף היא עלתה לישראל. האישה שמאחורי הילד זוהתה אף היא - גולדה סטאברובסקי.
החייל הגרמני המכוון את נשקו הוא יוזף בּלֶשֶה (Blösche), רוטנפיהרר (רב-טוראי) אס אס שנודע לשמצה באכזריותו. לאחר המלחמה הוא שהה בשבי הסובייטי, ונפצע בתאונת עבודה על ידי קרון משא, שבעקבותיה עוותו פניו ללא הכר. עובדה זו סייעה לו להתחמק מעונש, והוא אף הקים משפחה. רק ב-1967 התגלתה זהותו האמיתית, והוא נעצר. הוא נשפט בגרמניה המזרחית, נמצא אשם במעורבות בשילוח מאות אלפים מיהודי הגטו וברציחתם של אלפי יהודים, ונידון למוות שבוצע על ידי ירייה בצוואר בלייפציג ב-29 ביולי 1969. (ויקיפדיה)
כי בשנים האחרונה לפחות חמישה ניצולים טענו כל אחד על זהות אחרת לילד ולנסיבות שבתמונה...
לא היה להם כל כך זמן או אפשרות להסתכל במראות באותם ימים.
הילדים של אז פשוט לא זכרו בדיוק איך הם נראו אז כי הם פשוט לא הכירו את הפנים שלהם!!!
זה הסיבה שהתמונה הכל כך מפורסמת הזאת שנויה בכל כך הרבה מחלוקות. קשה מאוד לזהות אותה עם מישהו אחד, כי הסיטואציה הזאת יכולה להתלבש על הרבה... כמו שהרבה טוענים...
ממחיש עוד נקודה קטנה בחיי הסבל של אז
זה היה ככ זוועה שאנחנו אפילו לא יכולים לתפוס אותה.. מזל שאנחנו לא יכולים לתפוס תזוועה הזו..
וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה
בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונה
האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
