אפשר להתעקש, ולבקש שתשתמש באחר, ואפשר לוותר ולתת לה אחד.. זה לא ענין של צדק בכלל...

נראה לי שהייתי נותנת לה אחד... (סתם, כי ביקשה וזה..)

סתם, תודה.

אין לי מושג אם היא צודקת..

זה שיעור שלם.

יש לי סוללה, אבל היא נגמרה בשיעור.

אין כאן דיון משפטי על בעלות, או על זכות במסגרת הסכם ממוני.

שמו חשמל שיהיה שמח ונוח לטובת כלל ישראל...

טענת "מגיע" לא שייכת לדעתי.

בכל זאת, אין ספק שהייתי מפנה מיד את אחד השקעים.

נתתי לה אחד. (לא התאפקתי להבהיר בעדינות שהיא לא צודקת...)

הבאתי לה את זה שקצת יותר קרוב אליה (לא שזה ממש משנה...) והזזתי את התקע של המחשב שלי.

ועכשיו גילית שזה בכלל לא מטעין!!!

מה, לבקש בחזרה את השקע?

אררר

אם היא לא תסכים זה לא יהיה נחמד מצדה...

ובזכותך החלטתי לבקש.

ואז גילינו ששניהם לא עובדים.

ארר

(ועכשיו היא עוברת לשקע אחר!)

מוזמנים להמשיך לענות, מעניינת אותי דעתכם...

איך לא שמת לב לפני ששניהם לא עובדים?!

נחכה לשיעור הבא.

(הבעיה היותר גדולה היא שהבטריה של הגוף שלי נגמרת)

נשמה, אולי תחזרי הביתה..?

[אני בטוחה שאת *היום* את לא יכולה להפסיד כי יש לך אלף דברים לעשות... אבל בחייאת!]

שקעים למאגרי קפה שחור ורדבול

כרגע זה מוטען

נאלצנו לחפש חשמל בקירות

כי את עם מחשב וזה... והיית שם קודם.

אבל בעיקרון- את לא אמורה להקשיב בשיעור?

בתחילת הלימודים שלי ישבתי בשורה הראשונה והשתתפתי באדיקות.

עם הזמן, כשהבנתי מי נגד מי,

מצאתי את עצמי מצטופף בסביבות השקע בשולי הכיתה...

הידיים מקלידות את השיעור בWORD,

העיניים מרפרפות ב"עדכני" של הערוץ...

ובאמת שלא הפסדתי כלום

כווולם פייסבוק

ככה: לכאורה, שמו את החשמל כדי שיטעינו בו, וזה מה שאת עושה - ולא משנה שזה 2 דברים ולא אחד.

מצד שני, מידת חסידות ולצאת נקי כלפי שמיים - כל אחד צריך להסתפק בשקע אחד...הרי כמו שגם את אם הייתרואה מישהו שמנכס לעצמו 2 שקעים והיית חיבת למחשב שלך, גם את היית אולי מרגישה ממורמרת, ורוצה לקבל שקע אחד... ובצדק...

הפתרון הכי טוב לבעיות מסוג זה, בכל מקום שהוא, הוא פשוט להביא איתך בתיק עוד מפצל של 2/3/5 שקעים... ככה ת-מ-י-ד יהיה לך שקע, גם במקרה שמישהו אחר תפס לפניך ולא נשאר עוד שקע אחד לרפואה - את פשוט אומרת לו שאתשמה מפצל כדי ששניכם תיהנו... ואז את כמובן יכולה להשתמש ביותר שקעים, על פי מה שיש במפצל שלך, ואפילו להיות נדיבה ולתת למישהו נוסף מקום להטענה

מניסיון, זה הדבר שהכי פותר בעיות, ומפצל הוא לא דבר כזה יקר ולא דבר כזה מכביד...

בהצלחה!

פעם היה לי כדרך קבע בתיק מפצל

(אמרתי לכם, היא נחתה מאיפה שהוא עם דרישה לא ממש הוגנת...

שתבוא היא עם מפצל.)

מפצל של שלישיה לפחות (כדי שיהיה אפשר גם לחבר את מה שצריך (מטען + מטען לפלאפון + שקע לאחרים), ועדיף כזה בן מעל ל-10.

(לפני כ-10 שנים שינו את התקנים, ותקע/מפצל חדש, לא יכול להיכנס לשקע ישן).

אותך כבר שמענו מספיק

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

לעניות דעתי, תשימי את עצמך במקומה, תחשבי איך היית רוצה שיגיבו אליך בסיטואציה כזאת, שאת זאת הדורשת, וככה תעשי גם את...

המחשב שלך משמש להעביר את השיעור?

המחשב שלה חיוני בשביל הלמידה שלה (ממולץ לשאול אותה במפורש)?

אם שתי התשובות הינן כן

לדעתי מין הראוי לוותר על השקע של הטלפון.

במידה ואחת התשובות היא לא

אם המחשב שלך לא שימושי לשיעור ושלה כן, היא עדיפה בקבלת השקע (ובשקע השני תוכלי לבחור את מה להטעין, טלפון או מחשב)

אם המחשב שלה לא אמור להיות חיוני ללמידה שלה, אין לה למה להטעין אותו עכשיו.

ולא הבנתי למה זה משמעותי.

הגעתי ראשונה, אז תפסתי את השקע שנוח לי.

יש עוד שקעים בכיתה.

היא לצרכי השיעור

יש כאלה שאינם יכולים ללמוד ללא המחשב

לדוג'

מישהו עם דיסגרפיה, שמצליח לכתוב רק במחשב.

ויש כאלה שלמידתם אפקטיבית יותר שהם מול מחשב

ולכן, עדיפותם לשימוש בשקעים, גדול מעדיפותך

זה לא עניין של מי תפס ראשון

הצורך לשיעור הוא הקובע

מי שצריך יותר (לצורכי השיעור) יקבל את המקום שעדיף בשבילו

והשני, שמבחינת הדין צריך את השקע פחות לצרכי השיעור, יאלץ להשתמש בשקע הפחות נוח

תודה על התשובות

וכללי,

אני לא הייתי נותן לסתם תלמיד שלי לפתוח מחשב נייד באמצע השיעור אלא אם כן יש לו צורך בכך.

שיגיעו לאקדמיה ויעשו את זה

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.