הצפירה מתחילה.
מה תעשו?
הצפירה מתחילה.
מה תעשו?
קרה לי, עכשיו...
פשוט עמדתי וחשבתי על משמעות היום, וכשלא התאפקתי יצאתי למרפסת לראות את כל המכוניות שעצרו. לא ראיתי מישהו הולך וזה היה יפה בעיניי...
יטבתה(והבוקר יצא שהייתי באמצע תפילת עמידה...)
במה אתה עובד? 
(את באמת לא יודעת?)
כן תיכנות זה עבודה סטלנית
ב12 בלילה עובדים כאילו כל העולם קרס- כי יש כמה האקרים שרצו לעשות דאווינים נגד ישראל
אז ישנים ב8 בבוקר..
אפשר לחשוב שאת אשתו 
:שמואלגתראה לי עוד רגע אחד ש(כמעט) כל עמ"י עושה ביחד משהו? בעיני הצפירה יותר משהיא מיועדת למה שהיה- היא מיועדת לחבר.
יום השואה זה גם היום שבו אנחנו נזכרים שאנחנו עם אחד. שאנחנו ביחד. ושלא משנה לאיזה מגזר אנחנו משתייכים- כולנו יהודים.
חבל רק שצריך תזכורות כואבות מבחוץ כדי לזכור את זה...
איזה ביש גדא!
והצפירה תפסה אותי בתחנת רכבת הקלה. הצפירה החלה וכל הרחוב עמד... חוץ משני צלמים שצילמו כל פינה ברחוב כדי לתעד את את כולם עומדים. אפילו לידי היה תינוק בעגלה והוא לא בכה עד סוף הצפירה
.
שנה שעברה בן דוד שלי הגיע מחו״ל ולא האמין שרחובות שלמים לא זזים בצפירה! פשוט מדהים לראות דבר כזה, שכל העולם עוצר לדקה אחת שלמה... 
אעמוד, אקרא תהילים, אחשוב על קרובי משפחתי שנספו בשואה.
ביום הזכרון לחללי צה"ל היתה לי משמרת בלילה
משמע אני אמור לישון ביום.
ידעתי שיש ב11 צפירה,
אבל זה לא היה בא בחשבון שאשאר ער עד אז (הייתי ממש עייף)
אבל ידעתי שאם אלך לישון, לא אשמע את הצפירה בכדי לעמוד בה.
בסופו של דבר, כיוונתי לעצמי שעון מעורר לכמה דקות לפני 11
התעוררתי, עמדתי בצפירה, וחזרתי לישון
יש בעמידה כמין כבוד עצמי
זה לא בשבילם
זה בשבילי
שאזכור ולא אשכח
(אני מניח שהדבר היה דומה גם אם המקרה היה ביום השואה)
בס"ד
אמרתי בעמידה לכבד.
ולגבי העמידה או הישיבה תלוי מה אני צריך לעשות באותו רגע.
אל תשכחו שזה כולה מנהג נוצרי ואם ברחוב אני עומד שלא יהיה חילול ה' או כדי לכבד, בבית אין את זה
רגע של שתיקה.
אם אתה לא יודע מה תשאל את גוגל.
עמידה או פרק משניות
מה הקטע לעמוד אם זה לא עוזר.
אז כן שאני בציבור אני עוד כדי לכבד וכדי לא לגרופ חילול ה'
אבל שאני לבד בבית מה לי ולהמצאה הזאתי?
זה יעזור לי לזכור את זה יותר?
לא
זה מועיל להם בשמיים
לא
אז אני אומר משניות....
מה שקיים (אולי) במקומות אחרים זה שעושים נגיד טקס זיכרון- וכולם עומדים לדקת דומיה.
לא שמעתי על שום עיר שעושה צפירה מיוחדת שבה כולם עוצרים את כל מה שהם עושים- ונותנים כבוד לאנשים שעברו דברים איומים- רק בגלל שהם מהעם שלהם.
וגם 65 שנה אחרי- זה עדיין קיים חי ובועט.
ותסתכל על מה שכתבתי למעלה- לגבי האחדות של העם ברגע הזה. תחושה של שותפות גורל. כולנו יהודים. גם תימנים וגם אתיופים עומדים בצפירה, לא רק מי שהיה בשואה
לק"י
ככה שמעתי פעם.
זה לא איזו אמונה או מש דתי (אני חושבת).
זו לא דרכי אמורי כי יש כאן כוונה לצפירה, והיא לזכור את הנספים. זו דעתי (בעקבות דיון בנושא בישיבה שאני לומד)
וזה בדיוק המנהג גויים לעמוד כדי לזכור
(אין לי בעייה עם מי שעומד אני פשוט מסביר למה אני לא עומד שאני בלי אנשים סביבי)
כל עוד המנהג חיובי ואינו נגוע בע"ז, עריות וכד'-
אין שום בעיה הלכתית לנהוג כך, שנאמר "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם".
אלעדאיך אפשר לעשות משהו בצפירה?
(עם ההתנגדות וכו וכו)
האמת שהייתי בעבודה עם העיניים לשעון, וידעתי בדיוק שעוד רגע הצפירה, ובכ"ז...
רעדתי לכמה דקות טובות (מהפחד שזה אזעקה)
נו, דרומית...
בעזהי"ת
בזמן הצפירה נסעתי באוטובוס. אוטובוס של דוסיםםם. ביישוב דתי לאומי, מתנחל, בשטחים, מה שלא תרצו..
נהג דתי, כל נוסעי האוטובוס דתיים..
והתחילה הצפירה- ואני כמובן נעמדתי מיד במקום- והאוטובוס ממשיך לנסוע.
הנהג שראה שנעמדתי היה מאוד נחמד, אמר 'אה, את רוצה לעמוד? אז חכי אני אעצור את האוטובוס..' ועצר בצד, ואז עוד בחור נעמד גם הוא.
וזהו.
הייתי בהלם. |טראומה|
המוזרה, המתבדלת מכלל הישראליות...
שלא מוצאת משמעות או עניין בטקסים האלו
עומדת כשיש אנשים אחרים- כדי לכבד אותם, לתת ערך למשמעות שהם מצאו בטקסים וסממנים האלו
אם אני לבד בבית ויש צפירה-
אני לא עושה כלום, ממשיכה בחיי
לא יועיל לי לזיכרון- העמידה, ולא יועיל לניספים או לנופלים העמידה- עמידה כשלעצמה לא מקנה זכויות עד כמה שידוע לי...
(או ש,ספר הזכויות בשמיים" התעדכן ולא אמרו לי?)
אם יש לי זמן באותו יום- אני אומר קצת תהילים או אלמד משהוא -מוקדש במיוחד
ניסיתי בעבר לשאול אנשים, לחפש את המשמעות שהם מצאו
טרם מצאתי תשובה
לא ברור לי איך אני אחנך אנשים אחרים (ילדים\ תלמידים) לכבד ולמצוא משמעות בעמידה בצפירה
(ההא! הנה משו שאבא יהיה מוכרח להיות "חינוכי" עליו!
)
יש לי חשד שזה העיר אותי.
קודם שתהיה לי מינימום של מודעות לעצמי.. ואז נמשיך הלאה.
או הקניה הכי גדולה.
האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?
האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?
אני חושב שאצלי הכל קרה😅
אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.
כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים.
קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)
אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..
עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.
וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.
ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן..
מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות
רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים
והזמינות כמובן מיידית
מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים
למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים
או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל
וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות
חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)
ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד
אם כן אשמח לעזרה בפרטי
תודה מראש!
בעודי מחכה בתור בסופר
ילד ישמעאלי קטן טרוריסט חמוד אחז בציצית שלי ושיחק איתה
כה אמר ה' צ־באות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו א־להים עמכם
טוב אז אמנם לא 70*10*4
אבל לפחות חלק קטן

אנימהאשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.
חיסרון: יכניס אותך לחובות
אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.
כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום
זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.
תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪
תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין
תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה
תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול
תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)
כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.
או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה
ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.
אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.
למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?
מניח שיש יותר זול מזה
האם וואו? זה איני יודע
ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'
ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף
לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות
זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב
לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי
מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן
צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות
נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית
אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות
נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית
אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע
אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...
זמן זה פרמטר חשוב בחיים
בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.
גם רכב זה על אותו בסיס
שילוב של נוחות+חיסכון זמן
על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.
אבל זה על אותו משקל.
אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן
ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה
לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת
ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס
אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה
וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש
אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.
או משהו כזה.
לכן זה שיקול של עלות תועלת
במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי
אבל יש כאלה שזה שווה להם
(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)
תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.
השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק
יתרונות: נוחות
חסרונות: עלות
זה בגדול
עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום
תוסיף עלות שנתית של טסט
אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך
וכמובן דלק
אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.
ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)
מה זה הדבר הזוועה הזה. אין לילה, ושבת נמתחת כ'כ...
לא מבינה למה בכלל עוברים לשעון קיץ
חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש
מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני
ים זמן לשיעורי תורה בשבת
ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה
ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30
אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.
רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).
רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז
בס"ד
אין מילים! לא מה שאנחנו חושבים. משהו אחר לחלוטין:
איך להכניע את אירן. אליהו יוסיאן בראיון בערוץ טוב. מאתמול.
אני צעיר, רוצה לעשות מה שבאלי אבל המצפון לא נותן..
תנו לי עצה!!!!
אני מרגיש קרוע!!!
תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור
אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך
זה באמת מורכב.
חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.
ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-
מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.
זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!
שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";
לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך
אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך
כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו
שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי.
לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",
אבל אביא דוגמא מעצמי:
שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה
שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.
(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי
שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.
הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה
ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה
זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין
ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה
שהיתה לי.
אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,
הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל
גם מרמור וכעס והרגשת חנק.
אותו דבר לגבי ספרים;
ספריה ציבורית - יש אנשים
שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא
רוב הספרים המודרנים הם
זבל. ממש. גסים לשמה....
אבל אוהבת לקרוא אז אני
כן הולכת ונזהרת; אם זה
מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת
משתדלת ספר שאם יש
בו דבר מה לא צנוע, זה
לא יהיה לשמה... מבין?
אותו דבר לגבי ספר שכותב
על נושא שאני אוהבת.למשל,
טבע, צמחים, חיים של מישהו
בטבע.... אבל אם יש שם
אפיקורסות וליצנות מהסוג
הגרוע, אוותר.
זה הקרבן שלנו לקב"ה.
לא פשוט ללכת על גשר צר...
ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,
להשתדל להיזהר שזו לא תהיה
נחיתה קשה מדי, שאחר כך,
עלולים לשלם עליה ביוקר....
אז זורקים משהו לכלב התאב הזה
איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם
שנסתפק בזה ונרגע מזה.
בהצלחה!