קרה לי, עכשיו...

פשוט עמדתי וחשבתי על משמעות היום, וכשלא התאפקתי יצאתי למרפסת לראות את כל המכוניות שעצרו. לא ראיתי מישהו הולך וזה היה יפה בעיניי...

(והבוקר יצא שהייתי באמצע תפילת עמידה...)

במה אתה עובד?

(את באמת לא יודעת?)

כן תיכנות זה עבודה סטלנית

ב12 בלילה עובדים כאילו כל העולם קרס- כי יש כמה האקרים שרצו לעשות דאווינים נגד ישראל

אז ישנים ב8 בבוקר..

תראה לי עוד רגע אחד ש(כמעט) כל עמ"י עושה ביחד משהו? בעיני הצפירה יותר משהיא מיועדת למה שהיה- היא מיועדת לחבר.

יום השואה זה גם היום שבו אנחנו נזכרים שאנחנו עם אחד. שאנחנו ביחד. ושלא משנה לאיזה מגזר אנחנו משתייכים- כולנו יהודים. 

חבל רק שצריך תזכורות כואבות מבחוץ כדי לזכור את זה... 

איזה ביש גדא!

והצפירה תפסה אותי בתחנת רכבת הקלה. הצפירה החלה וכל הרחוב עמד... חוץ משני צלמים שצילמו כל פינה ברחוב כדי לתעד את את כולם עומדים. אפילו לידי היה תינוק בעגלה והוא לא בכה עד סוף הצפירה .

שנה שעברה בן דוד שלי הגיע מחו״ל ולא האמין שרחובות שלמים לא זזים בצפירה! פשוט מדהים לראות דבר כזה, שכל העולם עוצר לדקה אחת שלמה...

אעמוד, אקרא תהילים, אחשוב על קרובי משפחתי שנספו בשואה.

ביום הזכרון לחללי צה"ל היתה לי משמרת בלילה

משמע אני אמור לישון ביום.

ידעתי שיש ב11 צפירה,

אבל זה לא היה בא בחשבון שאשאר ער עד אז (הייתי ממש עייף)

אבל ידעתי שאם אלך לישון, לא אשמע את הצפירה בכדי לעמוד בה.

בסופו של דבר, כיוונתי לעצמי שעון מעורר לכמה דקות לפני 11

התעוררתי, עמדתי בצפירה, וחזרתי לישון

יש בעמידה כמין כבוד עצמי

זה לא בשבילם

זה בשבילי

שאזכור ולא אשכח

(אני מניח שהדבר היה דומה גם אם המקרה היה ביום השואה)

בס"ד

אמרתי בעמידה לכבד.

ולגבי העמידה או הישיבה תלוי מה אני צריך לעשות באותו רגע.

אל תשכחו שזה כולה מנהג נוצרי ואם ברחוב אני עומד שלא יהיה חילול ה' או כדי לכבד, בבית אין את זה

רגע של שתיקה.

אם אתה לא יודע מה תשאל את גוגל.

עמידה או פרק משניות

מה הקטע לעמוד אם זה לא עוזר.

אז כן שאני בציבור אני עוד כדי לכבד וכדי לא לגרופ חילול ה'

אבל שאני לבד בבית מה לי ולהמצאה הזאתי?

זה יעזור לי לזכור את זה יותר? 

לא 

זה מועיל להם בשמיים

לא

אז אני אומר משניות....

מה שקיים (אולי) במקומות אחרים זה שעושים נגיד טקס זיכרון- וכולם עומדים לדקת דומיה.

לא שמעתי על שום עיר שעושה צפירה מיוחדת שבה כולם עוצרים את כל מה שהם עושים- ונותנים כבוד לאנשים שעברו דברים איומים- רק בגלל שהם מהעם שלהם. 

וגם 65 שנה אחרי- זה עדיין קיים חי ובועט.

ותסתכל על מה שכתבתי למעלה- לגבי האחדות של העם ברגע הזה. תחושה של שותפות גורל. כולנו יהודים. גם תימנים וגם אתיופים עומדים בצפירה, לא רק מי שהיה בשואה

לק"י

ככה שמעתי פעם.

זה לא איזו אמונה או מש דתי (אני חושבת).

זו לא דרכי אמורי כי יש כאן כוונה לצפירה, והיא לזכור את הנספים. זו דעתי (בעקבות דיון בנושא בישיבה שאני לומד)

וזה בדיוק המנהג גויים לעמוד כדי לזכור

(אין לי בעייה עם מי שעומד אני פשוט מסביר למה אני לא עומד שאני בלי אנשים סביבי)

כל עוד המנהג חיובי ואינו נגוע בע"ז, עריות וכד'-

אין שום בעיה הלכתית לנהוג כך, שנאמר "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם".

איך אפשר לעשות משהו בצפירה? 

(עם ההתנגדות וכו וכו)

האמת שהייתי בעבודה עם העיניים לשעון, וידעתי בדיוק שעוד רגע הצפירה, ובכ"ז...

רעדתי לכמה דקות טובות (מהפחד שזה אזעקה)

נו, דרומית...

בעזהי"ת

בזמן הצפירה נסעתי באוטובוס. אוטובוס של דוסיםםם. ביישוב דתי לאומי, מתנחל, בשטחים, מה שלא תרצו.. 

נהג דתי, כל נוסעי האוטובוס דתיים.. 

והתחילה הצפירה- ואני כמובן נעמדתי מיד במקום- והאוטובוס ממשיך לנסוע.

הנהג שראה שנעמדתי היה מאוד נחמד, אמר 'אה, את רוצה לעמוד? אז חכי אני אעצור את האוטובוס..' ועצר בצד, ואז עוד בחור נעמד גם הוא.

וזהו.

הייתי בהלם. |טראומה|

המוזרה, המתבדלת מכלל הישראליות...

שלא מוצאת משמעות או עניין בטקסים האלו

עומדת כשיש אנשים אחרים- כדי לכבד אותם, לתת ערך למשמעות שהם מצאו בטקסים וסממנים האלו

אם אני לבד בבית ויש צפירה-

אני לא עושה כלום, ממשיכה בחיי

לא יועיל לי לזיכרון- העמידה, ולא יועיל לניספים או לנופלים העמידה- עמידה כשלעצמה לא מקנה זכויות עד כמה שידוע לי...

(או ש,ספר הזכויות בשמיים" התעדכן ולא אמרו לי?)

אם יש לי זמן באותו יום- אני אומר קצת תהילים או אלמד משהוא -מוקדש במיוחד

ניסיתי בעבר לשאול אנשים, לחפש את המשמעות שהם מצאו

טרם מצאתי תשובה

לא ברור לי איך אני אחנך אנשים אחרים (ילדים\ תלמידים) לכבד ולמצוא משמעות בעמידה בצפירה

(ההא! הנה משו שאבא יהיה מוכרח להיות "חינוכי" עליו! )

יש לי חשד שזה העיר אותי.

קודם שתהיה לי מינימום של מודעות לעצמי.. ואז נמשיך הלאה.

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.