בעזה"י יום ב' לסדר טהרה כ"ח ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתתאזר במדת הסבלנות, כי בזה העולם אי אפשר לעבור אלא על ידי המדה היקרה הזו, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) אשר מדת הסבלנות שהיא ארך אפים, אי אפשר להגיע אלא על ידי תוקף האמונה, כי כשבר ישראל מחדיר בעצמו שאין טבע מקרה ומזל כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, אדם לא מקבל מכה קטנה באצבע הקטנה אם לא הכריזו קודם מלמעלה, עד כדי כך גדלה השגחתו הפרטיית, אדם חושב שלא הבחין וכו', לא נזהר, ובשביל זה קיבל את המכה על האצבע וכו', אבל המאמין האמיתי יודע שבכל דבר ובכל צער ועגמת נפש וחלישות הדעת, שם אלופו של עולם גנוז, וזה צריכים להחדיר בעצמו תמיד, והרגע שאדם חזק בזה, אזי אדם יתפלל בחיות ובדביקות אליו יתברך, כי בוודאי אם היה לו אמונה שלימה והיה מאמין שהשם יתברך עומד עליו ושומע כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו ומאזין לתפלתו, בוודאי לא היה לו שום עצבות ועצלות וכבידות בתפלתו, ובוודאי היה מתפלל כראוי, אך עיקר בלבול התפלה הוא בא מחמת חסרון האמונה, ועל כן הוא נכנס בעצבים, וכל דבר קטן מעצבן אותו, ואין לו אריכת אפים שהוא מדת האמונה הקדושה בו יתברך.
עליך לדעת כי על כל אחד בזה העולם עובר נסיונות קשים ומרים וכו', זה בכה וזה בכה, כל אחד מנסים אותו בנסיונות אחרים, אבל עיקר שלימות וגדולת בר ישראל שיכול להפוך את המר למתוק, החושך לאור, והרע לטוב, כמובא בזוהר (הקדמה ד.) מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא. מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר וכו' מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא, לית ליה חולקא הכא; [מי מכם יכול להפוך את החושך לאור ואת המרירות למתיקות עד שלא יבוא לעולם הבא וכו', מי מכם שמחכה בכל יום לאור הגנוז שיתגלה בעולם וכו', מי שלא יכול להראות את זה בעולם הזה, אין לו חלק בעולם הבא] מכל זה רואים מעלת האדם שאפילו שעובר עליו כל מיני חשכות ומרירות וכו' וכו', אף על פי כן הכל הוא מהפך לטובה, אשרי לו בזה ואשרי לו בבא, ולכן אני מאד מבקש אותך, אל תהיה בטלן, אתה נמצא אצל רבי כל כך גדול שלא עוזב אותנו יום יום, ומעורר אותנו מהשינה העמוקה, כי בפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') יש בני אדם שישינים את ימיהם, ואף שנדמה להעולם שהם עובדים את השם, ועוסקים בתורה ובתפלה, אף על פי כן כל עבודתם אין להשם יתברך נחת מהם, כי נשאר כל עבודתם למטה, ואין יכול להתרומם ולהתעלות למעלה, כי עיקר החיות והשכל וכו', כי המח מחשבה של האדם צריך תמיד להיות דבוק בהקדוש ברוך הוא, וכשמקיים איזה מצוה צריך להרגיש את מי שציווה לקיים את המצווה הזו, וכשלומד תורה צריך לזכור בנותן התורה, וכל זה כשהוא ער אז הוא מרגיש את הקדוש ברוך הוא, שהוא ציוונו לקיים את מצוותיו, והוא נותן התורה, אבל אם אדם יושן, אזי המח שלו יושן, ואינו מרגיש את אמתת מציאותו יתברך, ונופל לעומק בור ודות וכו', ותמיד הוא בעצבות ובמרה שחורה וכו', ונופל עליו כבדות גדול מאד, עד שלא יכול לפתוח בכל יום מקרא, משנה, גמרא וכו', כי מרוב הכבדות שנופל עליו, אזי נמשך עליו עצלות שזה מביא את האדם לעצבות ומרירות ודכאון פנימי וכו', והצדיק האמת מעורר אותנו מהשינה העמוקה, ופותח לנו את הפה שנזכה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ונזכה ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, ופרקים משניות, ודפים גמרא, אשר זה עיקר העשירות שאדם צריך לקנות לעצמו כל יום, כי להיפך אם אין לאדם את השלוש דברים האלו בכל יום, הוא העני הכי גדול, כמאמרם ז"ל (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; ולכן אני מאד מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, קח את עצמך בידיך, וראה להקפיד בכל יום ויום לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר כל דיבור ודיבור זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ועיקר הדיבור שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא, זה מכניס בו ישוב הדעת אמיתי, שיזכה ליישב דעתו מה הוא עושה בזה העולם? ואיך הוא מתנהג בזה העולם? כי כל ענין ההתבודדות הוא ישוב הדעת אמיתי ונצחי, שאדם צריך ליישב את דעתו למה לו להתעצבן ולהיות בכעס על אשתו ועל ילדיו וכו', כי ימינו כצל עובר, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ולכן עוד מהיום הזה תעשה התחלה חדשה, ותלמוד את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, וזה ישמור אותך מכל רע, כי ג'מ'ר'א' הם ראשי תיבות ארבע מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ומי שזוכה ללמוד בכל יום גמרא, הוא מסובב עם ארבע מלאכי השמירה ששומרים אותו מכל פגע ונגע ומחלה וכו', הדף היומי של היום עירובין ל"א, אף שנדמה לך דמיונות כפי קטנות מוחיך מה יהיה כבר אם אני יגרוס את הדף היומי של היום? הרי לא גרסתי אתמול, ומי יודע אם אני יגרוס מחר? אל תאמר זאת, אלא דע לך כי הדף היומי שתלמד היום, זה ישמור אותך מכל רע, וזה יביא לך הצלחה בחייך.
נא ונא תקבע לעצמך קביעות חזקה ללמוד בכל יום הרבה פרקים משניות, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, מי שמרבה בלימוד בגירסא משניות, זוכה לפרנסה בנקל, וכן תמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, ותשתדל להכניס בקופת הצדקה לפני כל תפלה כמה פרוטות לצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך".
אני מאד מאד מבקש אותך שתשמור על הנוער שלנו, כי בעיתים הללו בכל העולם החרדי כולו הנוער צריכים שמירה גדולה מאד מאד, ואשרי מי שעוזר לשמור על הנוער, שאין לתאר ואין לשער את גודל זכותו בשמים.
