וכבר אחרי הפעם הראשונה היו לי המון תובנות עליו (אני אוהבת לנתח דברים כאלו...), אז אני אכתוב את חלקן:

א. הסרט מייצג לפחות חלק מהאוכלוסיה. כן.

ב. הסרט אולי קצת מרוח, אבל לא פוגם באיכות שלו.

ג. לפני העלילה עצמה- אני חייבת לציין שהצילום, האיפור כל הצד הזה- מעולה.

העניין של הרבי- 

צריך לזכור קודם כל שיש עניין כזה של דמות שטוחה ודמות מתפתחת- כלומר, משתנה, אך תפקידה של הדמות השטוחה אינו בהכרח שולי אלא בא או לחזק את הקיים בדמויות המתפתחות בעלילה, או את שחסר, בתור ביקורת בדמויות המתפתחות.

עוד צריך לשים לב, שהרבי הוא מאוד מעורב, ועד כמה שהוא יכול להיות מעורב 5 דק' בעניין שקיים 5 חודשים-

דעתו היא תהיה המכרעת. 

לדעתי, הדמות של הרבי אינה שולית כלל, היא דמות אמיתית, ומנפצת המון סטיגמות שליליות על העולם החרדי.

(כן כן- גם לחרדים יש רגש יש המון אנשים שחושבים שלא)

אני קצת לא אהבתי את המבט בסיום- למרות שזה די ברור שהיא כן רצתה אותו בסוף. אולי זה מן פחד טבעי שכזה, בכולופן- 

אני לא יודעת איך הייתי מסיימת במקומם, אבל בטח שלא ככה...

העניין עם הדודה עם הידיים- זה מוטיב מאוד חזק ויפה, הדמות של הדודה באופן כללי עומדת בניגוד לאם, וזה שחסר לדודה את הידיים- ולאמא של שירה יש, זה מדגיש את הפער- שהאם לא נתנה לשירה את מה שהיא באמת היתה צריכה, ואילו הדודה חסרת הידיים- כן.

עוד קטע ששמעתי שהיו אנשים שלא הבינו נכון לדעתי, זה שאחרי הוורט שבוטל(אחרי ההליכה בפעם הראשונה לרבי), ההורים כבר לא לחצו עליה להתחתן עם יוחאי, ואפילו השלימו עם זה שלא.

בזרם הזה, שבו מדובר, כאשר בחור ובחורה נפגשים, זה אומר שמבחינת ההורים זה בסדר גמור להשתדך עם המשפחה הזו, עם ההורים, זה אחרי כל הבירורים, וזה שלב שכבר רק הזוג צריך לתת את האישור. כלומר- זה שהיא נפגשה עם בחור אחר,

מראה שהם השלימו עם זה שהיא לא תתחתן עם יוחאי- החזרה שלה להצעה שלו- נעשה מרצונה החופשי בלבד, ואני חושבת שזה ברור גם לאור הסיטואציה שקדמה לה..

אין לי כח לכתוב עוד, גם ככה זה מגילה

אבל בהחלט יש המון מה לומר על הסרט הזה

לא אמרתי שהרב לא חשוב - הוא אכן ממלא פקיד מכריע, אבל מצד שני ברור שמבחינת עיצוב הדמויות הוא נקרא דמות משנית ולמעשה דמות שטוחה כמו שאמרת. אבל, וזה מה שמבלבל - היוצרים משום מה בחרו להעניק לו "עומק" מסויים (רגשי וכו') שלדעתי הוא לא כ"כ צריך לקבל בתור דמות משנית...כלומר, זה קצת "ביזבוז זמן" נקרא לזה...זמן שאפשר להשקיע אותו יותר בדמוות העיקריות שבאמת אמורות להיות עגולות...

בנוגע למבט בסוף - גם אותי הוא הטריד והוא העלה לי קונספירציה שאולי היוצרת (בורשטיין) בעצם התכוונה להעביר פאנצ' חזק בסוף, להבהיר ששום דבר לא היה שלם ואפשר בהחלט לקחת את זה לכיוון שאולי בכל זאת שירה לא מאושרת לגמרי מהשידוך ורק הצליחה לשכנע את עצמה כ"כ טוב בשקר, עד הרגע האחרון, וכאשר הם לבד, האמת שוב התפרצה לה בפנים... אולי בורשטיין ניסתה להעביר דבר כזה?

לגבי הרב- דווקא שם זה בכלל לא בזבוז זמן, כי הדמות שלו- היא המאפשרת לשאר להתפתח,

ומדגישה את מה שיש צורך להדגיש בסרט.

הוא דמות שטוחה- אבל מרכזית להנעת העלילה.

המבט בסוף- אני מקווה שלא לזה היא התכוונה, אבל זה הגיוני

אני לא מבינה בקולנוע, אני פשוט יודעת לנתח סיפורת, זה הכל

/Forum/Forum.aspx/f382

אני לא שולל כמובן, רק לחשוב איך הפניה לפורום שם באמת

תגרור דיון באמת (כפי שיש כאן) ותמנף את הפורום שם.

כי לא כל מי שיתחשק לו לענות כאן הוא גם חובב סרטים ופופקורן בהכרח...

כי הבנתי שהפורום שם מקרטע ולא כל כך נכנסים אליו אנשים, ועוד יותר מעטים כאלה שכן יסכימו להתדיין... זה ותר פורום שמבקשים בו סרטים או שמספרים בו בהתרגשות על סרט "מהמם" שראיתי (לרוב בת...) לפי מה שראיתי משיטוט שם...

כאן חשבתי שזה יהיה יעיל הרבה יותר...

וגם חשבתי שאפילו אם אפרסם שם ואתן כאן קישור לשם - בכל זאת הרבה פחות יראו, כי הקישור ירד במהירות לתחתית הדף, וגם מי שייראה - ברור שמעט יטרחו ללחוץ על הקישור ולענות שם...

זה בסדר מצידי?

מייצג,אולי,חלק מהמגזר החסידי....וגם אותו הוא לא מציג בצורה מושלמת.בסרט הזה קרו מס' דברים שלעולם לא יקרו בחברה חסידית...(כוונתי בעיקר להתנהלות הפגישה של יוחאי ושירה,והמשפטים שנאמרו שם...)

אני מכירה היטב את החברה החרדית,אגב.אני חיה בה...

והמשפטים הללו אולי ממש לא מאפיינים,

אבל אחרי הכל- הקולנוע

/Forum/Forum.aspx/f162

פורום סגור לבנות חרדיות, אתנחתא.

מה שלי היה נראה ממש מוזר זה שיוחאי היה שם בבית יותר מידי.

הבנו, זה משפחת אשתך ז"ל, אבל היה נראה שהוא מסתובב שם כל הזמן כמעט,

שזה לא דבר שהיה קורה לדעתי, במשפחה חרדית (כשזה בחורה זה אולי יכול להיות יותר נפוץ, אבל שם הוא היה גבר עם נשים).

יתכן שאני טועה, כמובן, אבל לי זה היה נראה מוזר.

גם הסיום הלא ברור- מצד אחד היא כתבה לרב שהיא רוצה להינשא לו, ואז המבט, שלי היה נראה חרד קצת,

כנראה זה כי כשזה היה 'אמיתי' ולא רק דיבורים זה הפך להרבה יותר מפחיד ממה שהיא ציפתה שיהיה...

אחרי הצפייה, הרגשתי אכזבה קצת, כי דובר עליו כ"כ הרבה ועל כמה שהוא מוצלח ואני לא 'נפלתי' ממנו.

בעיקר בגלל שהרגשתי שהוא 'מרוח' קצת. 

היה קו עלילה אחד שהמשכת לצפות בו כדי לדעת מה תחליט שירה, לא ממש מעבר.

ודווקא אהבתי את הקטע של הרב, שעזר לאישה, ושאמר לשירה שלא תתחתן בגלל שזה מה שמצפים ממנה, אא"כ היא רוצה את זה.

זה בדיוק מה שרב אמור לעשות!

לעזור לאלו שצריכים עזרה, להרגיע אותך, להסביר לך...

רב זה דמות ממש חשובה בחיי היהודי, אז בטח שהוא אמור להיות בסרט על חרדים,

אם הוא לא היה מופיע זה היה מרגיש לי שמי שיצר את הסרט לא מבין באורח חיים יהודי בכלל ולא ניגש לתפקידו עם ש"ב מוכנים. 

עוד שאלות?

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!