אף אחד לא ייפגע - השמחות יעצימו את את השניה..  הכל לפי המבט (החיובי..)...

על קניה בכמות גדולה יותר תמיד יש הנחה.

אמנם לא הייתי הולכת על אותו אולם, בהפרש כ"כ קטן.

אבל כן לקחת את אותו צלם ל2 אירועים- ייתן לכם הנחה.

וכנ"ל גם תזמורת (בתנאי כמובן שגם אתם תאהבו אותם)

וקייטרינג, ומאפרת וכו'.

ובכלל- תנסי לראות, אולי אחותך תשמח לעזור לך בניסיון שהיא צוברת עכשיו?

אח שלי התארס בערך חודש אחרי שהתארסנו/חודש לפני שהתחתנו. אני ממש ממש לא נפגעתי ולהיפך-ממש ממש שמחתי בשבילו! הוא התחתן בערך חודשיים אחרינו, אבל ההורים שלי חסכו מאז שנולדנו כסף בשביל החתונות שלנו, אז המצב שלכם לא כ"כ דומה לשלנו בקטע הזה.

אממ, בסופו של דבר השאלה היא במה ההורים שלך יכולים לעמוד, נכון שההורים שלו לחוצים, אבל אם זה בלתי אפשרי מבחינת ההורים שלך אולי כדאי שהוא ידבר איתם וירגיע אותם קצת.

בנימה קצת אישית, אנחנו חיכינו כבר שהתקופה של האירוסים תיגמר, ושמעתי מהרבה שלא טוב למרוח אותה. אז זה גם שיקול כדי להקדים את החתונה.

אני מקווה שהייתי מובן, אם את רוצה-אפשר לדבר באישי, או שתכתבי פה מה שיותר נוח לך.

המון מזל טוב!

אח שלו שהתארס ביקש מאיתנו סליחה שהשמחות "מתערבבות".

מבחינתנו זה היה בסדר גמור ולא נפגענו, אבל הרגישות שהוא וארוסתו הפגינו היה במקום ונתן הרגשה טובה!

אני כן חושבת שכדאי לתת התייחסות ומילה קטנה...

המון המון מזל טוב!! ו-בשמחה

אנחנו "נישואים שניים". ההכרות ביננו הייתה במקביל להיכרות של "הילד" עם אשתו...הוורט והארוסים גם.

השאלה מי יתחתן קודם ובאיזה הפרש...

ויתרנו לצעירים...

כן היה דחוף לנו להתחתן, כי הורים של צד אחד מבוגרים והיתה אז מחלה קשה, שלא ידענו אם יזכו ויחזיקו מעמד בחיים. (אחד מאיתנו היה רווק) וההורים השניים חולים במחלה שאסור להתרגש יותר מדי ולא יחזיקו מעמד מרוב שמחה...

אז חיכינו כמה חודשים. במתח. לא בגלל הצניעות, אלא בגלל חיי ההורים.

גם כמה שמגנים את ההמתנה, היא עוזרת לאירגונים שלפני להעשות טוב יותר ובנחת. ותמיד חשים לחץ...כי אנחנו טיפוסים לחוצים, וההורים של שנינו מלחיצים...כן, גם בגיל שלנו...

העניין, ששתי החתונות עלינו, כמו שאומרים. ובלי חסכונות.

אגב, משפחה עם חמישה ילדים רווקים, חיתנה שלש בנות בהפרש של שבועיים זו מזו!!!! (חתונה - הפסקה לשבע ברכות, חתונה - הפסקת שבע ברכות וכן הלאה על זו הדרך)

החתונות היקרות האלה (וגם הרגילות הן יקרות!!!) ממש עושות לי התחמצות בלב כשאני יודעת שלהורים נהיה בור מערב אחד. כזה חבל על הכסף!!!

רק שיש מן טרנד מטומטם

שהזוג לוקח את הכסף, במקום להחזיר להורים - לכסות את ההוצאות שלהם

(שגם אם החתונה פשוטה מאוד, אלו הוצאות גדולות מאוד בשביל שוטף, ובשביל לגדל עוד כמה ילדים)

אם ההורים יכולים לשלם ואם הם רוצים לשלם -

המתנות  והכסף יינתנו לזוג.

שהזוג יאבזר את ביתו כטעמו ורצונו או שיישמור בצד - לחינוך ילדים לעתיד לבוא או לצרכי מצוות ולימוד תורה או לעת מצוא.

לא בכל יום מקבלים סכומי כסף גדולים.

זה מקסים אם הזוג מוותר ונותן להורים. אבל זה שלהם. לא של ההורים.

למה נותנים כסף? - כי לא יודעים מה לקנות ולא רוצים לתקוע את הזוג עם מתנה מיותרת. סומכים עליהם שידעו מה לעשות בו.

יש מי שרואה עצמו כמחוייב לשלם את המנה.

כל הכבוד. אבל זה רחוק מלהיות מתנה לחתונה. לכו למסעדה, אם אתם חושבים שאתם נטל כלכלי על כתפי ההורים וכל בעלי השמחה. רוצים לכבד? - אל תבואו.

תזמינו רק את מי ששמח לכם איתו. ולא כל מי שאין ברירה...- ממילא הרשימה תקטן וכן ההוצאות.

הכסף שמגיע מהחתונה לא מספיק לרהט את הבית וגם לא להתפרנס בלימוד תורה.

זוג מתחתן, וביום שאחרי החתונה, עם כל הסכום הנ"ל הוא עוד ייתמך על ידי ההורים.

אז נראה לי מן הראוי והמקובל - 

לתת להם את הכסף, ולעמול קשה לפרנסתך.

בדיוק כפי שהם או הוריהם שלהם - התחילו מ-0!

ואת המשפט "תזמינו רק מי ששמח לכם איתו" - תבדוק מציאותית. זה יפה מאוד לומר.

האורחים נותנים את הסכום כ*מתנה* לחתונה, לזוג. לא לעזור להורים לממן את החתונה. ממש לא.

היה לי ויכוח ארוך על מתנה או כסף עם דודה של בעלי, שתהיה בריאה ותאריך ימים אמן, 

באמת אני אוהבת אותה,

והגישה שלה היא "אני נותנת מתנה, כי כסף יכול גם להגיע שלא לזוג, אלא להורים, ואני רוצה לעזור לזוג בתחילת חייו".

ואני חשבתי שהמקרים האלה כ"כ מעטים,

עד שאני שומעת פה (!) שיש זוגות שחושבים ככה...

משונה.

הדבר היותר משונה, הוא שלא משונה לך בכלל שזוג מסתמך (מה זה המילה הזאת??? ממש נסמך על שולחן?) ההורים גם אחרי החתונה... זה ממש לא חייב להיות. וזה לדעתי גרוע עשרת מונים מלקחת את הכסף שנתנו האורחים כמתנות חתונה לזוג. 

שמכסים את הוצאות החתונה מהצ'קים של המתנות.

זה חוסך הרבה בעיות.

כמובן, הורים עשירים שלא מעוניינים - אין בעיה.

אבל לפעמים זה יכול מאד לעזור.

זו הלכה שמשום מה לא מיושמת בהרבה חוגים 

צריך לתת כסף מתנה כדי לעזור בהוצאה ופעם היתה אפשרות לתבוע את מי שלא מביא 

כי יש לזה גדר של הלוואה היום אני נותן לך ועוזר לך על דעת שבשמחה שלי אתה תעזור 

כנראה במקור זו צורה של קהילה בריאה (אולי פעם כל אחד הביא מנה ? לא יודע)

אין את הסימן הזה בויקיטקסט אבל אשמח אם מישהו יביא קושור או יעתיק את סימן ס' בשולחן ערוך אבן העזר

לחתונה. מבחינה כלכלית....

אם אני ארצה לשלם כסף לארוחה שווה, אני אלך בעצמי למקום שטעים לי בו ואבחר לעצמי את התפריט.

מה שקורה היום יוצא הפוך על הפוך.

ההורים אומרים "צריך אירוע מכובד, אנשים מביאים הרבה כסף, צריך לכבד אותם."

האורחים אומרים "בעלי השמחה הוציאו הרבה כסף על אירוע מפואר, לפחות נעזור להם לכסות אותו."

ובשורה התחתונה- בעלי האולמות והקייטרינג מרוצים מאוד, בעלי השמחה וגם האורחים נשארו עם חור ענק בכיס (זה אף פעם לא באמת מכסה, במיוחד אם רוצים להשאיר כסף לזוג הצעיר), וכל זה בשביל מה? בשביל ערב אחד? משמעותי וחשוב ככל שיהיה? הרי לא האוכל הופך אותו להיות משמעותי...

לא עדיף לעשות חתונה פשוטה ממש, עם אוכל פשוט וטעים ולא יקר, במקום פשוט ובלי מליון מוזמנים- ולשמוח, פשוט, בלי הדאגה של "איך נכסה את זה"?

ככל שעוברות השנים ואני עוברת לאיטי מהצד המתחתן לצד "האורחים של ההורים" אני מתחזקת יותר במחשבה שפשוט כולנו כמו עדר ממשכנים את חיינו בגלל המוסכמות.

ושיהיה במזל טוב! וסליחה על הניצלוש- הדברים פשוט בוערים בי....

בצדק 

לנו היתה חתונה יחסית זולה ולמרות שזה היה מאוד קשה להורים, בסוף הם הודו שזה דווקא נחמד

וזה ממש לא "מנהג טוב אצל אחינו הספרדים".

לפי מה שאני יודעת במשפחה שלי, 

וגם אצל כל החברות הספרדיות שלי -

הכסף מגיע לזוג.

ורק לזוג.

אנחנו לא נסמכים כרגע על ההורים. 

אם הם ירצו לתת- נסכים לקבל, אבל אנחנו מתנהגים כאילו הם לא ייתנו כלום. אני חושבת שזה חשוב שזוג יכלכל את עצמו. (פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות)

הכסף שהגיע לנו ממתנות החתונה- הלך לחיסכון לבית, ממש לא לשוטף.

מי שמכיר אותי יודע שבד"כ אני מאלו שבעד לעמוד על הרגליים ולא להעזר בהורים. פה אני חושב הפוך!

תנסו להסתכל מהחופה של עצמכם על קהל המוזמנים:

כמה ממנו באמת מעניין אותכם?

אני בזמנו זיהיתי בקושי רבע מהמוזמנים, ועניינו אותי אולי שישית. גם אם תוסיפו את הצד שלה נקבל בערך שליש מהמוזמנים שהיינו מזמינים אלמלא ההורים והסובב, וזה בארוע של פחות מ-300 מוזמנים.

כשיש 600, אני מנחש שהאחוזים שונים.

האמור נכון פי שלוש להורים מפורסמים שמתוקף תפקידם מזמינים מאות אנשים לחתונה, שאין קצה של קשר בינם לבין הזוג.

(יצא לי גם לנכוח בחתונה שהיו בה 800 מוזמנים, של בן של מי שהייתה אז חברת כנסת, ולא שהיה שמח שם - היה יומיים לאחר תחילת הגירוש)

הוריי אכן מימנו את החתונה של עצמם (שני סבי ז"ל כבר לא היו בחיים), אבל מטבע הדברים הארוע היה שלהם ולא של ההורים.

במקרה של רוב ה זוגות הצעירים - המצב הפוך.

סתם בתור דוגמא, הייתי בחתונה שניה (של שני בני הזוג, כל אחד מסיבה אחרת) הם כבר היו בני 30 +-, והם מימנו את החתונה לעצמם,

האורחים היו בהתאם.

אפילו לא כל בני המשפחה המורחבת היו.

וזאת היתה בין החתונות הכי שמחות שהשתתתפתי בהן,

כי כל האורחים היו באמת קשורים לזוג, ושמחים איתו מאוד (לא היו אורחים שהגיעו כי "לא נעים".)

בעיקרון הזוג בכלל לא צריך "לתת" להורים, ואז שירגישו לא נעים..

זה כסף ששייך להם מלכתחילה.

שהזוג ירגיש לא נעים לקחת את הכסף.

ממש לא כל חתונה מכסה את עצמה. (במיוחד לא של אשכנזים)

ורוב ההורים שאני מכירה- לא יסכימו לקבל את הכסף הזה.

והורים חכמים- פותחים תוכנית חיסכון מיד אחרי שהיל נולד, עם נק' יציאה בעוד 13 שנה, ובעוד 20 שנה. 400-500 ש"ח כל חודש ויש לך מימון לחתונה.

כשהילדים שלך יתחתנו.

ונראה אם תוכנית החסכון - הספיקה לך לכסות את החתונה שלהם.

הלוואי.

ועייני גם בתגובתי לדינה ל.

זה נכון בילד ראשון

בהמשך- כשיש לך 7 כ"י ההוצאות עליהם גדלות בלי פרופורציה לגדילת המשכורת

כך למשל- במצב של משפחה גדולה- המכולת השבועית עולה 400 ש"ח והקניה החודשית- 2500-3500

זה פרט  למוסדות לימוד ושאר תשלומים

לעניין הדיון:

מי שיש לו לחתן את ילדיו- נפלא!

לענ"ד ראוי שהזוג יציע לשלם לפחות חלק מהמתנות-

אולי את המנות של החברים שמגיעים לעיתים ל200 מנות

ואז ההורים לא יילחצו

אני הייתי מוכנה להתחתן ברבנות עם מניין אנשים ולא לדחות את החתונה בחודש בגלל בעיה כלכלית

עדיף חתונה פשוטה מחתונה מאוחרת ועצבים מרוטים

בעזהי"ת.

וההורים שלי ממש לא משלמים למכולת 400 ש"ח לשבוע (שזה אומר 2000 ש"ח לחודש!).

לומדים לכלכל את הצעדים שלך, לקנות בסטוקים ובזול, ולהתנהל נכון.

הורים שלי קונים הכללל בסופר גדול שנחשב זול שיש לו באמת מחירים טובים. "כמעט חינם", ועוד יש להם 3.5% הנחה כי הם משלמים באשראי, קיצר זה משתלם.

אפילו שווה להוציא אוטו פעם בחודש לעיר הקרובה (או הרחוקה תלוי איפה גרים.), בסוף הכל מתקזז במבצעים. המכולת זה אחד מגנבי הכסף הגדולים ביותר!

הכסף לא גדל על העצים. הוא מגיע מכלכלה נבונה ומעבודה קשה.

[וככה יש ב"ה כסף לחתן את כל 11 ילדך ברווח. לא בפאר מוגזם, ברווח.]

עזרתם מאוד.

היו שהגיבו על חתונות בזול..האמת שזה מה שאנחנו מחפשים..אולם יפה אך פשוט.

רעיונות לאולמות שהחופה והכסא כלה בגן אבל הם זולים יתקבלו בשמחה

בהפרש ממש קטן שבת שבע ברכות שלנו היתה השבת חתן שלהם, היתה הרבה שמחה.

ההורים העדיפו את כל הבלאגן בבת אחת, אבל לא לכל ההורים זה מתאים. בתור אמא הייתי נלחצת.

אבל זאת לא סיבה לדחות חתונה, מוצאים איך יהיה בסדר לכולם.

שיהיה רק בשמחות ומזל טוב

כשאחים שלי התחתנו בהפרש כמה חודשים, הם צירפו גם איזה בן דוד שהתארס בדיוק והאולם עשה להם דיל משפחתי.

תחשבו על זה.

בברור חיל יש את גני שלמה, נראה לי שככה קוראים לזה.

מקום פשוט ונחמד.

חברה התחתנה שם...

לא זוכרת אם הכיסא כלה בחוץ, החופה כן. 

זול שם יחסית, תבררי מולם.

לא יקרה כלום אם תחכו לחורף... 

זה לא עוד כזה המון זמן... 

עדיף מאשר לבזבז כסף להורים.

אם בעלך לעתיד - תלמיד ישיבה

דברי איתי - שנוכל לארגן לכם מחיר זול במיוחד למנות.

בהלוך אמנם כן,

בחזור - ממש ממש לא.

בעין צורים אפשר להתחתן על הדשא בחוץ, גם הסעודה בחוץ (כמו בקיבוץ). ולמיטב זכרוני- זול שם. אפשר גם להביא קייטרינג שאתם בוחרים (אם זכרוני אינו מטעני, בכ"ז עוד מעט תשע שנים ב"ה).

באופן כללי קיבוצים, גם קיבוץ סעד. (שם הסעודה במקום סגור והחופה בחוץ)

בנתיבות יש אולמות יפים ודי זולים. ברכה והצלחה. תתפללי על זה ועל כל השאר. לתפילות ולברכות שלך יש עכשיו עוד יותר כוח.נצלי את הפרוטקציה!

אח"כ לא תוכלו להוריד מחיר אם תפנו לאולם קודם

אנחנו אישית הורדנו את המזנון בהתחלה וזה חסך לנו 2.5 דולר למנה - מזמן

ויתרנו על תוספות מיותרות בעיני כמו-

700 דולר לעיצוב החופה וכיסא הכלה

דולר למנה כדי שהקולה תהיה קוקה קולה ולא RC

דולר למנה על פרחים על השולחנות

דולר למנה על מפיות בד ולא מפיות נייר

ותחשבו על זה

אז עוד רעיון לחיסכון: להוריד את המנה הראשונה. הרי גם ככה חלק גדול מהאורחים לא נשארים למנה השניה, והולכים אחרי המנה הראשונה. אז יוצא שמשלמים המון על אוכל שלא נאכל בכלל.

אז אולי לא כדאי להוריד גם את המנה הראשונה וגם את המזנון בהתחלה, אבל נראה לי שהמנה הראשונה חוסכת יותר (טוב, תלוי גם איזה מזנון עושים) ומה גם שלדעתי, המזנון בהתחלה הוא כן חשוב. מגיעים אנשים מנסיעה, הרבה פעמים מרחוק, הרבה פעמים ישר אחרי יום עבודה, אז הם צריכים שיהיה להם משהו לאכול ולשתות כשהם מגיעים, בפרט כשהארוחה יכולה להיות מאוד מאוחרת (עד אחרי החופה)

ואנחנו בחתונה שלנו גם הורדנו סכום משמעותי למדי על שימוש בכלים חד"פ (והיו כלים יפים מאוד, עד שלא הרימו אותם, לא שמו לב שזה חד"פ)

עושים שתיה קלה, קצת עוגות ועוגיות וירקות ומטבלים ופירות

או עושים 6 סוגי בשרים ומרק וסלטים פיקנטיים ובר משקאות וכולי- וכל הארוחה הזו- רק כפתיחה????

חשוב שאם מוותרים על מנה ראשונה- להורות למלצרים שיעשו עוד סיבוב בשולחנות כדי שכל מי שלא קיבל- שיקבל, ומי שבדיוק קם לרקוד לא יישאר רעב...

חשוב מאוד לכל מי שמארגן חתונה!!

אפשר לשלוט על הרמה המטורפת של הווליום של התזמורת!!

בחוזה תסכמו איתם- שיש אדם אחד מהמשפחה\חברים שהוא אחראי על התזמורת באירוע- אם הוא אומר להם להנמיך- הם ינמיכו, ואם ם לא יעשו מה שהוא אמר- אז הם ייקנו בכך וכך מהתשלום

זה עובד פלאים

בעזהי"ת.

וקיבלנו מחיר טוב יותר בלעדיהם...

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.