כגון: גן, מקום לאכול, פינה...

בע"ה ובהשתדלותנו

כמו שאמרו קודמיי, יש את הים באשקלון  או איזור המכללה שיש בה הרבה מקומות של אוכל וגם פארקים לשבת.יש את  הים באשדוד, האיזור שם נחמד וכנ"ל יש מקומות ישיבה וכאלה ממש כיפיים..

יש את הים בבאר שבע חח סתם יש הרבה פארקים נחמדים בבאר שבע כמו הגן האוסטרלי,נווה נוי,רמב"ם, גן הראשונים שהוא נגיש לתחנה המרכזית ויש גם בית כנסת ליד לבנים וגם אזורים לקנות דברים , אוכלים וכאלה. אממ יש את איזורי היישובים אבל הגעה וחזרה פחות רלוונטים בשעות מאוחרות למרות שפיקניק בסעד ובארי וכאלו זה ממש כיפיי במיוחד שהמזג אויר כ"כ נחמד בזמן האחרון.

והעיר הכי נוחה בדרום זו כנראה באר שבע.. (יש אליה אוטובוסים, רכבת ותח"צ עד מאוחר יחסית..)

לגבי מקום- אמממ.. |חושב| יש פארק חביב מול תחנה מרכזית, דשא צהבהב, ספסלים חלודים, מגלשה ונדנדה- כמו כל פארק שמכבד את עצמו..

רק נתתי רעיונות....

- בקניון ב"ש יש מקומות לשבת.

- יש דשא נחמד ליד נאות לון, מקום שקט.

יש משחקים, מתקני כושר...

הפארק האוסטרלי

גן יעלים

גן הפיל (אני לא יודע מה המצב שם היום, פעם היה מפחיד בערב)

התנדבות משותפ בבי"ח סורוקה

גן הראשונים

בבית של סגן שר החינוך אבי וורצמן

בבית של ההורים שלי

ויש עוד הרבה מקומות בבאר שבע (ב"ה עיר גדולה )

מתוך הפארקים ופינות הדשא שהוזכרו,

מה הכי נגיש ונוח לבאים ממרחק?

אז כנראה שגן הראשונים או התנדבות בסורוקה הכי מתאים.

אלא אם כן נפגשים בת. מרכזית והולכים ביחד לפארק נחל באר שבע. (הליכה של כרבע שעה)

יש את קרית גת. יש אוטובוסים מאשקלון, אשדוד, ירושלים, תל אביב ואפילו קרית ארבע (קו 162). יש גם רכבות מהמרכז.

מיקום: לא רחוק מהתחנה המרכזית יש פארק גדול (ליד המתנ״ס) עם שפע של דשא.

גם ככה זה שעון קיץ אז יש אור עד 19:00 פלוס מינוס.

אם זה לא טוב, אחשוב על עוד מקומות (יש גם מגרשי כדורגל שהם בד״כ ריקים והם מוארים).

מהרכבת לתחנה מרכזית ויש את קו 446 מבאר שבע לירושלים ויש ים קווים של מטרופולין. מוניות בתוך העיר זה 15 שקל.

נוסע דרך מקומות יפים, אבל עד שהוא מגיע זה כבר ראש השנה.

תחזור מיד לעמדה שלך

איך יש לך כוח להתחבר לכאן?

המקום קאסם לי מאוד...

אני מניח שכולם אוהבים לערוך מפגש בצל אזעקות, לא?

וגם בשדרות יש מקומות שאפשר לשבת בהם בנוח (באבטחה צמודה של מאבטחים כהי עור...אהמ סודנים אהמ...). אני צודק שדרותי, נכון?

אבל משום מה ברור לי שזה לא יהיה שם ובאמת מזל, למען האמת...

מי היה מוציא לפועל את התאוריות ההיפוטתיות שלה?

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.