או שכולם עדיין ישנים- כי ערים פה בלילה

אנחנו מקבלים אורחים מאוד יפה בעיקרון

איך מוציאים את הכאב? מתפללים. וגם אם לא מצליחים, מנסים עוד, ועוד ועוד.

אבל יש מן תרגיל כזה שפעם הראו לי בלי קשר- אבל זה גורם גם לזה.

תעצמי עיניים, תנשמי עמוק, ותחשבי להוציא את מה שכואב,

תחזיקי את הנשימה כמה שניות בפנים-

ותוציאי באנחה עם קול גדול, לא בלחש.

חזרי על זה כמה וכמה פעמים עד שהבכי יצא...

אבל זה מרפה, ושימי לב לעשות את זה בריכוז.

בהצלחה!!

ממש מוכר.

גם לבכות לפעמים לא מצליחים. כל כך הרבה זמן...

מצטער, אין לי תשובה טובה איך כן מצליחים לפרוק...אני עצמי עדיין מחפש תשובה מוצלחת מספיק שתעזור לי בכל הפעמים שזה קורה...אם מישהו עלה על דרך, אשמח אם ישתף את כולנו ואותי בפרט...

הכל מוכר וידוע...

לכתוב את הכל על דף.

2 אופציות:

1. אם זה כעס על אדם ספציפי- לכתוב לו מכתב עם כל מה שהייתם רוצים לומר. לקרוע/לשמור, מה שטוב לכם.

אפשר כנ"ל לכתוב לה' על מצב שמעצבן.

2. לכתוב בלי להרים את היד מהדף, כל מילה שעולה לכתוב, גם אם זה בלי קשר למשפט, במשך 5 דק' רצופות, אבל ממש- בלי שום הפסקה!!

שיהיה חודש רגוע ושמח לכולם

מניסיון. 

ולפחות - לי לא.

האמת,

שגמלי לא ממש

אולי לא בדיוק מילה במילה כמו שכתבת, אבל בגדול, כן...

אם תפסיק לכתוב לרגע קטן- הלך כל העניין, ואתה צריך להתחיל מהתחלה!!

על אנשים- זה עזר לי כי ככה לא הייתי צכה "להזכיר" לעצמי כל הזמן מה אני צכה לומר להם-

ואיזה מקלחת מגיעה להם בדיוק- כי זה כתוב לי. אני לא משמידה את הפתקים.

בכללי- אני פשוט מאמינה שתפילה יותר עוזרת מזה.

הכתיבה ברצף- אני סתם אוהבת, יוצאים מזה דברים יפים גם כשהם כואבים- אבל זה מאוד מרפה ומרענן את המח.

בשלב מסויים גם ניסיתי להשמיד את הדברים הכתובים כחלק מהניסיון...וזה לא עוזר.

יש עוד דרכים שאפשר לנסות, אבל בסופו של דבר - זה סיעתא דישמיא. 

להבדיל מיליוני הבדלות - יש ניצולי שואה שמשך עשרות שנים הדחיקו ולא יכלו לבכות כפשוטו - פשוט לא הצליחו לבכות.

הדרך השניה עוזרת.

מתחת למים החמים במקלחת..

ומדברים עם ד'..

ואוכלים גלידה / שותים שוקו כדי להירגע..

"הלב הוא לא מחסן", אבל פעמים רבות אדם מרוב הכאב לא מצליח אפילו לבכות בינו לבין עצמו. סוג של נאטם. זה מסוכן, ברור, אבל זאת מציאות.

"אין שלם מלב שבור" - מי אמר את זה?

מלב שעמוס מבכי,

או מלב ש"שבור" מרגשות שליליים.

זאת מילה משותפת פשוט,

המשמעות שונה לחלוטין..

אפילו שזה מעושה.. זה אמור להפריש חומר במוח.. שמשפיע על מצב הרוח...

כבר שעה.. עדיין את ככה?

או טיפה יותר טוב?

ולא יודע להגיע לנקודת המפגש עליו להשאר במקום ולהמתין שיאתרו אותו

תחושה לא נעימה בכלל.

לפעמים עוזר להתחבר לכאב שלך דרך זה של אחרים-

לשמוע שיר עצוב, לקרוא משהו או לראות איזה סרט שאפשר להזדהות שם עם מישהו,

זו דרך עוקפת והיא עובדת לפעמים.

יש לציין שאני כמו שהזכירו פה נהפכתי לקצת אטומה-לא מצילחה ליבכות לא מצליחה לדבר למרות שמאוד רוצה מרגישה הכי פגועה בעולם וכבר המון זמן אין לי דברים שאני אוהבת לעשות.

לדבר על זה לא הועיל עד עכשיו,ליכתוב גם לא,ובכלל להתפלל נחסמתי רגשית.

אני רוצה להרגיש נינוחה ושטוב לי ולישכוח מהכל אבל זה לא מניח לי כבר שנים.

אני ניסתי פה  הכל הכל!

מרגישה מתה מבפנים.

באמת שזה המילות האחרונות שלי לבקשת עזרה.

זה כבר תקופה ככ ארוכה? שנים?

ניסית טיפול?

זה באמת יכול לעזור..

 זה עוזר..

כמו שלא מרגישים טוב בגוף- הולכים לרופא,, גם אם זה לתקופה ארוכה..

שמרגישים לא טוב בנפש הולכים לרופא הנפש- פסיכולוג.. גם אם זה לתקופה ארוכה..

נשמע שפתרונות קסם לא יועילו..

באמת מכל הלב מייעצת לך: טיפול..

ולדעתי גם לא פסיכיאטר הם האחרונים שיהיו רופאי הנפש...יש כבר הרבה מחקרים שנעשו שאנשים הלכו לפסיכולוגים\פסיכיאטרים וניזוקו מיזה פי כמה מאשר לפני זה

עצתי - תתמקדי בבעיה...ותפני לאדם שמבין בנפשות{תרתי משמע}

ולצערי אני אומר את הדברים מתוך נסיון

אפשר הסבר??

לכל המטפלים בגלל שאולי היה לך נסיון לא טוב עם כמה מהם,

כמו בכל מקצוע יש טובים יותר או פחות, אבל הרבה מהם מבינים ויכולים לסייע בהרבה מקרים,

ולא כדאי לזרוק הכללות שעלולות לגרום לאנשים להסיק מסקנות לא נכונות.

מבינה אותך מאוד..

הייתה  לי תקופה כזו, די ארוכה, הרגשתי כמו אבן, לא הצלחתי להרגיש כלום, וזה מחרפן,

לא יודעת להגיד מאיפה זה מגיע, אולי עומס רגשי גדול מידי שזו ההגנה שלך מהצפה רגשית.

אם זה מעודד, זה עבר בסוף, לבד.

אבל אולי כן כדאי להתייעץ עם מישהו,

אולי לנסות איזה משהו אלטרנטיבי- תנועה, דמיון מודרך, וכדו'.

מה שעוזר לי בתקופות כאלו זה ריצה שמוציאה תכעס והכאב

או לדבר עם חברה או מישו קרוב שיכול לעזור או אפילו רק להקשיב..

שב"ה תוכלי ממש בקרוב להסתכל על התקופה הזאת כעבר..

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!