בהריונות הקודמים לא האמנתי שאשאל שאלה כזאת,בעיקרון אני מאמינה שכל יום ברחם זו מתנה וזה שווה את אי הנוחות שלנו, אבל הפעם באמת צריך, מסיבות שלא אפרט כאן. הלידה צריכה להגיע כבר, ואני מעדיפה לגרום לה להגיע לבד בבית שלנו, ולא בכל מיני התערבויות בבי"ח.
אז אני יודעת על הליכות, ובפרט על החול (הלוואי! אין לי שום חול באזור), על שמן קיק (שבינתיים אני עוד נמנעת, איישם אם יגיעו מים עד נפש), עיסוי פטמות (ניסיתי ואנסה שוב), ויחסים. מה עוד יש? נקודות עיסוי מיוחדות ביד, או משהו כזה? אשמח אם תספרו לי.
זהירות משמן קיק- יש הוראות מדויקות איך שותים אותו (מינון ותדירות) ויש כאלה שמגיבות אליו בחריפות.
בעיתה אחישנה!
רק משמועה, לא מניסיון
אם זה לא הזמן, אז שום שיטה לא תעזור ("טבעית" או עירוי פיטוצין).
ההבדל הוא, שבשיטה טבעית, כנראה שלא תצליחי להתיש את עצמך - ויותר מכך את התינוק - בנסיונות לזרז 
מה שקורה כשמזרזים בבתי החולים, זה שהם מתישים את התינוק בצירי סרק, ואז מתישהו מתחילים לראות ירידות בדופק, ואז צריך לשלוף אותו עם וואקום או קיסרי, חלילה...
המוטיבציה שלי לזרז זה בשביל שתתאפשר לידה וגינלית, אז מערכת השיקולים היא כבר לא בדיוק כמו של לידה רגילה, ואני לא אמנע בכל מחיר מזירוז רק כי אולי הוא יוביל לקיסרי.
וגם למקרה ש"הבשילו התנאים" אבל באופן טבעי במצב כזה ייקח יומיים עד שממש תתפתח לידה, אבל פעולה כלשהי שאעשה תגורם ללידה להתפתח תוך כמה שעות - אני רוצה לשמוע על כל הפעולות האלה שאפשר לעשות. אני הרי לא יודעת אם הבשילו התנאים או לא, אז עדיף לנסות.
יוקטנההם ממש ינסו להכריח אותך לזירוז וזה מוביל להתערבויות של הרופא בלידה.
בלידה הראשונה שלי נתנו לי זירוז ואח"כ כל הזמן איימו עליי בניתוח קיסרי כי "לא רואים דופק". בסוף ילדתי רגיל ב"ה תינוק בריא. נראה לי שהרופאים מחפשים אקשן על חשבוננו. מקווה שאני טועה.
אני לא חושבת שהייתי מהססת לעשות ניתוח חירום ולהציל את התינוק, אבל איך שאת רוצה.
אני מניחה שלא באמת לא ראו דופק כי כתבת במרכאות וכו', אבל בד"כ מוניטורים הם דיי אמינים לגבי מה שמתרחש בפנים.. אז אני לא הייתי מסתכנת..
וברור שאני מהדוגלות בלידה טבעית!!! ובלי התערבויות! אבל אם כבר חיברו למוניטור ואם כבר ראו בעיה..
ודרך אגב המוניטורים בכלל לא אמינים. שני רופאים יכולים לפרש את המוניטור בדרכים שונות לחלוטין!
ברוך ה' שהסתיים אצלך בטוב.
אני מכירה כמה מקרים שלא היה דופק- ובאמת לא היה דופק, למרבה הצער....
לא תמיד צריכים לזלזל אוטומטית בכל מה שהרופאים אומרים/ עושים,
הרבה פעמים זה נגמר רע.
עוזר מאוד מניסיון. יש כל מיני נקודות ללחיצה הן מפורטות בספר טבעי ללדת ויש גם ביוטיוב תנסי.וגם תנסי לשבת בכריעה כמו צפרדע כל כמה שעות. כל זה יעזור לך רק אם התחיל תהליך כל שהוא כמו פתיחה או שיש צירים...
יש לנו ארגזי מצעים ענקיים.
מה אפשר לאחסן שם חוץ ממצעים ובגדים ששומרים? נשאר לי עוד מלא מקום
אבל זה לא נגיש לפתוח כל פעם, זה כבד.. אז לא צעצועים.
דברים שכן אני רוצה לאחסן גדולים מידי כמו כלים לפסח
מישהי עם רעיון יצירתי? או שזהו שישאר ריק?
בדים וקישוטים לסוכה
שמיכות חורף וכריות מיותרות
מפות שלא בשימוש שוטף
אפשר לשים כלי פסח יותר קטנים.
בקיץ- שמיכות, פוכים, כריות רזרבה אפשר גם באופן כללי.
תמונות, זכרונות.
כל מיני דפים ודברים שהם זיכרונות מהעבר או חומרי לימוד, ונדמה לי שגם דברים של סוכות אחסנו שם.
אפשר גם כל מיני משחקים ופרסים שאת שומרת כמתנות לילדים, אולי גם ספרי לימוד של הילדים ששומרים לשנים הבאות.
חנוכיה
בדים של סוכות וקישוטים
אביזרים של פורים
שמיכות פוך כשהן לא בשימוש (יש לי אחת זוגית ו2 יחיד ובזמני טהרה ארוכים הן פשוט שוכבות שם)
כל המעילים הגדולים כשהם לא בשימוש (קיץ)
כלים של פסח
מכשיר של פנקייקס שאני לא משתמשת כמעט אף פעם
לא זוכרת כבר מה עוד אבל אין מקום מיותר
אשים שם את השוקולדים שלי
החבאתי כבר בכל מקום אפשרי בבית
ובן ה3 תמידדדד מוצא ואוכל לי הכל 🤣
אולי זה דווקא רעיון טוב לגמילה
אמא שלי הייתה מחביאה את השוקולדים במדפים הגבוהים - לא מפני הילדים, אלא מפניה🤭
טארקויש שם:
-ציוד חגים(לא כלי פסח כי כן יכול ליפול לשם חמץ לפעמים. אבל כן- הבדים של הסוכה וקישוטים, חנוכיות ושאר ציוד חנוכה, ציוד של פורים, דגלים וכו')
כלי עבודה וציוד עבודה שלא בשימוש תדיר אלא פעם ב.. (יש לבעלי המון כלים וציוד מיוחד, ארגז שלם מוקדש בעיקר לזה)
היה לנו שם גם ציוד תינוקות שהוא לא בגדים, לאחסון ארוך..
בגדול בערך פעם בחודש צריך להוציא משהו מארגזי המצעים וזה הדברים שמתאימים שם מבחינתנו..
כי עשיתי שם סדר
יש שם מגבות חדשות שעוד לא הגיעו לידי שימוש ואין להן מקום אחר, נעליים חורפיות חדשות, מגפיים שנעלתי שנה שעברה והשנה פחות, תיקי טיולים, שמיכות
בארגז מצעים אחר יש באמת מצעים. ועוד שמיכות. 😅
אמהלהנמאס לי הכובד ההזוי שהייתי צריכה להזיז כל פעם.
ואני ממש אוהבת שהרובוט יכול לזחול מתחת למיטה ולנקות כהוות נפשו 
בקיצור, את כל מה שהיה בארגזי מצעים העפתי למחסן
ואני משנה לשנה לומדת יותר איך לקנות פחות, לשמור פחות ולהעביר ליד 2 כמה שיותר...
נהיה לי אור בעיניים.....
אבל אענה לשאלתך- היו לי שם בגדים של הילדים בשקיות וואקום, שמיכות פוך, מצעים לא בשימוש, מגבות חדשות,
מתנות שלא בשימוש ואולי יום אחד יהיה להם ייעוד
אחותי שומרת שם את כלי הכסף שלה מחשש עינא בישא
אצלנו המיטות על גלגלים
משנה חיים ממש!
לפני שהם היו זה באמת היה סיוט
אצלנו אין אבל תכלס זה יותר שימושי ננעלים
ולא, לא זז. המיטות מעץ מלא, כבדות חבל על הזמן
יש לנו מזרנים מהחתונה (אולי הגיע הזמן להחליף🤔) ויש עליהם הרבה מאוד כתמים כתוצאה מאישות..
אנחנו אף פעם לא נותנים את החדר שלנו לאורחים, אז עד עכשיו זה לא באמת הפריע לי🤷🏽♀️
עוד שבועיים אנחנו יוצאים לחופש, וההורים שלי באים להיות עם הילדים במשך כמה לילות. בד"כ כשהם באים הם ישנים באחד החדרים של הילדים, יש שם ספה נפתחת ואת הילדים שבחדר הזה אנחנו מעברים לחדרים אחרים.
הפעם לא רוצה לעשות את זה. גם כי לא ראוי בעיני שההורים שלי יישנו במשך כמה לילות על ספפה, וגם המעבר של הילדים לחדר אחר יכול לעשות "שמייח" בהרדמות ולא רוצה שנגיע למצב כזה (אין חדר בלי ילדים, ב"ה בכל החדרים יש ילדים❤️)
אז מאוד ברור לנו שהם יישנו בחדר שלנו.
אבל אני ממש ממש נבוכה מהעניין של המזרנים. אי אפשר לפספס ממה הכתמים….
ברור לי שאשים להם מראש מצעים חדשים ונקיים, אבל מתאים לאמא שלי להביא מצעים מהבית או להוריד ולכבס את המצעים בסיום השהות כדי להקל עלי.
לא יודעת איך להגיד לה לא לעשות את זה, בלי שהיא תבין.
מתלבטת מה לעשות? איך נכון לפעול?
יש דרך מהירה לנקות את הכתמים?
לדעתי אין דרך לנקות. (אפשר אולי להבהיר עם אקונומיקה אבל זה לא ממש מנקה. מניסיון).
את יכולה גם להפוך את המזרן אם אתם לא עושים את זה בשגרה.
וגם תנוח דעתך, מזרנים צוברים כתמים מהרבה דברים -זיעה, רוק, ילדים שהקיאו פשפשו וכו', אוכל שתיה גם יכול לקרות...
מעבר לזה שזה יסתיר את הכתמים הקיימים, זה גם יעזור שלא יתווספו חדשים..
וגם לדאוג למגבת בקרבת המיטה לזמני אישות.. (עדיף איזה 2 שמשמשות באופן קבוע רק לזה)
ואפשר להשתמש בו תמיד.
לא ממליצה להתחיל לנקות כי לוקח לזה הרבה זמן להתייבש.
וד"א, תהיי בטוחה שיש עוד מזרנים כאלו בעולם..... יכול להיות גם אצל ההורים.... אמרתי בעדינות....
ואיזה הורים טובים ומסורים יש לך
תהנו מלא
להפוך את המזרון?
ומומלץ ממש להשתמש במגני מזרון
שלי קבוע על המיטות ולפני שאני נותנת למישהו לישון שם אני פשוט מכבסת
יש מגיני מזרון שהם ממש נעימים ולא ניילוניים כאלו.
עכשיו דחוף לפתור את הבעיה תבדקי באמת אם הופכים את המזרונים אז זה כן בסדר.
ואם אתם מתכננים לקנות חדשים אז מההתחלה לשים מגיני מזרון לשמור עליהם.
לשפשף עם סמרטוט
ממליצה להוסיף מרכך והרבה כדי שלא ישאר ריח חזק של אקונומיקה
או מכיני מזרן עם קליפסים כך שתבין שאין צורך להוציא..
ובכנות אין ממה להתבייש כתמים יכולים להיות מהמון סיבות וגם אם מזה, לא עשיתם משהו שצריך להתבייש בו
זה גם מונע את הכתמים
ועכשיו שיש כתמים לא יראו אותם
בלי קשר לאורחים, תמיד.
להפוך את המזרן - כנ"ל…
ומזרנים מקבלים כתמים מכל מיני סיבות, אני ישנתי בתור נערה על מזרן של מיטת היירייזר, גם היו כתמים, ולא מהסיבה שציינת כמובן 😉
את שלנו אי אפשר, לדוגמא.
בגלל שכבת נוחות ורכות שיש רק בצד אחד - הצד העליון (מזרונים של עמינח)
של TNX והצלחתי לנקות איתו את הכתמים שנהיו לי על המזרונים. עבד מעולה!!
(בתחילת הנישואים השתמשתי במגני מזרון נפרדים והם היו זזים לפעמים... מאז אני רק בזוגי)
כל החיים חלמתי על בת. הריון ראשון לא רציתי לדעת מהפחד שאתאכזב, בסוף בעלי גילה לי בטעות ואכן היה בן..
עכשיו שבוע 18, הלכתי לאולטרסאונד וביקשתי לדעת את מין העובר ואמרו לי שככל הנראה בן.
בשבוע כזה זה וודאי, נכון?
קוראת פה שרשורים על נשים שיש להן 4,5, ואפילו 6 ממין מסוים ברצף ומתאכזבות מאד.
ומפחדת שגם לי תהיה שיירה של בנים..
אני כל כך חולמת על בתת
איך זה קורה שיש הרבה ממין אחד? זה גנטי? יש נשים שיכולות להביא רק ממין אחד? יש דרך להשפיע על זה?
ונשים שיש להן שני בנים ואז בת, תעודדו אותי..
בטוחה שאתאהב בו כמו בראשון אבל מחזיקה כן ציפיה גדולה שהריון הבא בעזרת ה' יהיה בת
ממש לא משכנע. כמובן שלא בדקתי אותו מחקרית, אבל אני מכירה הרבה משפחות, גדולות וקטנות,פ ולא ראיתי סיטואציה כזו שלרוב המשפחות הגדולות הן עם כמה ילדים מאותו מין בהתחלה...
למשל מכירה כמה משפחות עם 3 בנות בלבד, ולעומתן כמה משפחות גדולות מאוד, שמההתחלה הסדר שם הוא כמעט לגמרי לסירוגין.
היות ולא בדקתי סטטיסטיקות, אז אולי מי שאני מכירה פשוט לא משקף, אבל נשמע לי טענה מוזרה.
( כמובן יש משפחות שיביאו ילד נוסף בשביל הסיכוי מ2 המינים אבל יש גם לא מעט משפחות עם ילדים ממין אחד במגוון גדלים
יוצא לי מידע פעם לשים את הבן שלי אצל חברים בצהריים,
ואני כל פעם מופתעת לגלות שבתים של חברים עם ילדים קטנים מתוקתקים !
לא הבנתי, רק אצלי השולחן תמיד עם דברים? לפחות בצהריים,
צלחת שלא פינו,
אוכל שנזרק על הרצפה ועוד לא טיטאתי,
כל מיני חפצים...
באתי לקחת את הילד מחבר, אין שום כלים בכיור! שיש מצוחצח... לא הבנתי! את עם 4 קטנים מתחת גיל 4.
איך? מתי?
חשבתי שזה היה מקרה יוצא דופן אבל רואה שזה חוזר על עצמו.
גם אם פינתי שולחן וטיטאתי תוך שניה זה מתמלא שוב.
מה אומרות?
אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.
אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.
ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.
כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)
כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים
הכל בסדר, זה בית וחיים בו
או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?
אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת
ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅
בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...
אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.
אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות
לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!
יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים
ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...
זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..
גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.
לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.
ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות
בעיניי זה שינוי הרגלים
לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.
לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?
ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.
או שאהיה עם הילדים בספה
זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי
ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן קבוע
בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים
הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת
קצב החיים שלך שונה
אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?
אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן
אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️
כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)
אבל אין לנו ילדים קטנים
וגם כשהיה קטן
היה אחד
לא כמה
אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף
ביום רגיל
וביום שסידרתי....
גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק
ובוודאי אם לא סידרנו....
אצלי גם בדיוק כמוך
רק סוף יום ( או יום למחרת) עושה סדר
לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום
תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.
שריטה מבית אמא…
זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)
שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.
כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי.
אשמח לשמוע האם הבעל עובד במשרה מלאה, ואם כן מתי הוא חוזר מהעבודה כל יום.
לבעלי ולי יש תפיסות שונות של מה "נורמלי", ואשמח לאסוף קצת מידע מעוד אנשים.
ואני יודעת שלא באמת משנה מה נורמלי לכולם, אלא מה עובד לנו. אבל אנחנו לא מצליחים כל כך להסכים על זה, אז אולי זה דווקא יעזור לנו.
תודה!
הם צעירים יותר (בני פחות מ50, אני הבכורה בת 26)
לא זאת הסיבה...
יוקר המחיה עלה (אבל השכר הממוצע והמינימום גם כן עלה די בהתאם) לענ"ד הפקטור המרכזי זה שהסטנדרטים עלו. בימינו כל זוג יוצא למסעדה פעם בשבוע ולכל ילד יש מגיל מאוד צעיר לפחות חוג אחד אם לא שניים. מעדנים נהיה בסיסי ולא מותרות, רוב המשפחות שאני מכירה די מהר עוברות לשני רכבים ויוצאות לנופש לפחות פעם בשנה. זה ממש אבל ממש לא היה קיים כסטנדרט לפני שני עשורים, לפחות בסביבה שאני גדלתי (מאוד פריפריאלית ובועה דוסית).
וכן גם אורח החיים שבו נהיה נורמה שהילדים במסגרת 8:00-16:00 ולפעמים גם 7:00-17:00 והמון דיבור על הגשמה של ההורים במובנים של קריירה. זה לא בהכרח דבר רע, יש הרבה אנשים שזה מתאים להם. אבל זה לא משהו שהיה בכאלה היקפים בדור-שניים שלפנינו.
לק"י
עד מחר יש מבצעים.
ואני רוצה לקנות כוורת ועוד מקומות אחסון. לא מצאתי משהו מתאים באונליין, שזה היה לי הכי נוח.
ולכן אני בהתלבטות אם ללכת לאיקאה.
הבעיה שאף פעם לא הייתי שם, ובגלל שזה קצת רחוק ממני, וזו לא חנות רגילה, אין לי דחף ללכת לשם. אבל חבל לי לשלם יותר (אם אלך לשם בכל זאת בהמשך).
וגם לא יודעת איך אני אסתדר עם תינוק בעגלה/ מנשא.
המקווה רחוק מהבית שלנו (אין אחר קרוב יותר) מרחק של עשרים דקות ואני חוששת להתבלבל בדרך
באופן כללי נשמע לי ממש לא פשוט לארגן את הילדים לשינה מוקדם בערב שבת ככה שאחזור ויהיה רגוע ונעים
הייתן דוחות למוצאי שבת?
אף פעם לא דחיתי טבילה והאמת שלא ברור איך לא חשבתי על זה כשעשיתי הפסק אבל זה המצב
מה דעתכן?
כמו שכתבו, הפסק אחרי הלידה הוא בזמן לא ברור, למשל אם יש אי נוחות והאישה לא בלחץ על טבילה לרוב רבנים ימליצו לחכות קצת לעומת במחזור רגיל שיותר ידחפו להשתדל לעשות הפסק ברגע שאפשר.
ואין שום קשר לכן או לא מניעה
בתיק
מקווה שהובנתי
התיק נקנה בתחילת שנה והמצב שלו טוב חוץ מזה.
זה רק החלק התחתון ואני גרועה בתפירה וכאלה
יש למישהי רעיון פרקטי איך לשרוד איתו את השנה?
האמת שזה מבאס אותי מאוד, אני לא קונה תיק חדש כל שנה. והוא תיק יקר שהיא קיבלה במתנה.
לקנות לה בקבוק עם שאקל ושתחבר אותו לוו תליה של התיק.
