כך הפקקים לא מפריעים.

מנצלים את הזמן באופן הכי יעיל

קרון אחרון.

ממה שידוע לי יש (היה) גם ספר תורה..

לא כמו באוטבוס

הנתון הסטטיסטי למוות של אופנוענועים בדרכים הוא פי 18 מהמוות של נוסעים בכלי רכב רגילים. זה נתון מזעזע...

החיים שלך שווים הרבה יותר משעה ביום...

ובלי- לי זה לא יקרה.

אני חמה בעניין כי יש לי קרוב משפחה שנהרג.

לבעלי היה קטנוע, וכשהתחתנו הוא העיף אותו אחרי בקשות מצידי. 

רק תזהר בבקשה שלא נצטרך לבוא לגרד אותך עם שפכטל

עדיך להוציא שעה כל יום על נסיעות- בחיים

מאשר "לחסוך" הרבה מאוד שעות חיים בדרך לגנעדן...

ועל ההורים שיאכלו את עצמם מפחד בכל יום שתצא מהבית..

ואתה קונה את ההוא עם השני גלגלים מקדימה אז סבבה.

וכמובן הרבה זהירות והרבה תפילות

שאם אתה בקטע - תקנה יחד איתי קטנוע עם סירה בצד, גם נחסוך עלויות כי זה יהיה לשנינו - וגם יציב יותר.

מה דעתך?

הוא פשוט ישחרר את המושב שלך מהקטנוע וימשיך בנסיעה

תוך כדי שאתה ממשיך....

לא הייתי הולכת על זה..

אני אשחרר אותו...

ואז אזגזג בנחת לצד הדרך - כשהוא יפול לאגם כי פתאום יהיה עודף כוח במנוע...

אם תקפיד להיות זהיר ולסוע רק בתוך העיר.

הסביבה שלך דאגנית, כי יש כאלה שזה יכול להוציא אותם מדעתם.

אני לא סתם אומרת באוויר.

או שאשנה אותה, מכמה מתים כבר צריך להסתובב בבית חולים?

תעשה מה שאתה רוצה אני מביעה את דעתי כי שאלת

למה לסוע ברכב זה לא ונשמרתם?

איפה עובר הגבול?

מאשר אופנוע

ואגב ברכב עצמו עדיף רכב שמגן בצורה הכי טובה (שילדה חזקה)

למי שמתעניין ויש לו כסף  - ע"פ מה שזכור לי הרכב הכי בטיחותי זה ב.מ.וו

חלום באמוו.וורודה.

והקטע איפה עובר הגבול? השבוע תאונה עם הרכב, ככה שזה לא חוכמה לשאול עכשיו.

+חגורת בטיחות.

הגבול זה שרוב הסיכויים שבתאונה נשארים מקובעים למקום בטוח ולא נמרחים על הכביש מיד 

ועל זה לא אומרים כלום

בת כמה את? את שדכנית במקצוע או סתם פה ושם?

(סתם התלהבתי מכמות השידוכים)

גם דוד שלי לא שאל את סבתא שלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.