עבר עריכה על ידי שדות האמונה בתאריך ח' באייר תשע"ג 20:16

יש לציין שזה על קצה המזלג.. זהו באמת נושא שצריך ללמוד אותו לעומק ולא בצורה שטחית, במיוחד נושא כזה שלא מדברים עליו בכלל- התקשרות לצדיקים.

ר' נחמן לא בא לחדש או להמציא שום דבר, הוא בונה את המהלך שלו על יסודות ע"פ חכמינו הקדושים בנגלה ובנסתר, ולכן כשדנים עם מישהו, קודם כל צריכים לדבר מתוך ספרים, ובלי 'השערות' או 'לצאת מתוך הנחה' וכו', או 'שמעתי מההוא', או 'איך הוא לא..' או 'מה יחשבו עליי' וכו' וכו'.. כדי לחפש ולמצוא את האמת צריכים לפנות את הלב לדברים חדשים, לבוא עם ענווה ולקבל את האמת ממי שאמרה.

ועוד משהו- ר' נחמן לא מחפש מעריצים! הוא את שלו עשה בעולם..
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשֹוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשֹוֹת כְּלָל רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב כִּי-אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ': (חיי מוהר"ן אות שז').

אז ככה:

א) 1. זה נכון ונמצא בחיי מוהר"ן אות רמא' והלאה.

2. בגמרא בכורות (נח) מובא שבו עזאי אמר: "כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום", וכן כאשר הלל הזקן שמח בשמחת בית השואבה אמר " אם אני כאן הכל כאן, ואם איני כאן מי כאן"(סוכה נג: ), וכאשר ראה בן זומה את עם ישראל כולו עם חכמיו עולים לרגל להר הבית אמר "ברוך שברא הכול לשמחני" (ברכות נח) ורבה בר נחמני אמר " אני יחיד בנגעים, אני יחיד באהלות" (בבא מציעא פו). ובגמרא סוטה(מט: ) מובא : משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא, אמר ליה רב יוסף לתנא- אל תאמר שבטלה ענווה מפני שאני עניו, אמר לו רב נחמן לתנא- אל תאמר שבטלה יראת חטא מפני שלי יש יראת חטא.

ובגמרא בסוכה( מה: ) " אמר רבי חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה.. ראיתי בני עליה והם מועטים... אם שניים הם אני ובני מהם." ובזוהר רעיא מהמנא "ואם אחד הוא, זה אני שנאמר וצדיק יסוד עולם".

ובספר שבחי האר"י מובא שאמר האר"י ז"ל לתלמידו: " תמיד כשאני ישן, נשמתי עולה למעלה דרך שבילים ונתיבות הידועים לי ומלאכי השרת באים כנגדי ומקבלים נשמתי ומביאים לפני מטטרו"ן שר הפנים, והוא שואל אותי לאיזה ישיבה אני רוצה לילך וכו'.. ובאותם הישיבות מוסרין לי רזי וגנזי התורה אשר מעולם לא נשמעו ולא נודעו אף בזמן התנאים ( ומפה למדים שאין קושיא על ר' נחמן שאמר " (חיי מוהר"ן אות רצ):
"שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר אֲנִי יָכוֹל עַכְשָׁו לוֹמַר כָּל חַכְמֵי יִשְֹרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. רַק שֶׁאֵין לִי הַחוּץ וַחֲצִי דָּבָר אֵינִי רוֹצֶה לוֹמַר. פֵּרוּשׁ כִּי בֶּן עַזַּאי אָמַר כָּל חַכְמֵי יִשְֹרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ הַזֶּה, וְאָמַר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לוֹמַר זֹאת שֶׁהֵם דּוֹמִין לְפָנָיו כַּנַּ"ל, רַק שֶׁאֵין לוֹ הַחוּץ לוֹמַר עָלָיו חוּץ מִזֶּה וְהָבֵן.")

ועוד אמר שם האר"י ז"ל על עצמו שהוא גלגול נשמת משה רבינו ע"ה.

וכן בעל השאגת אריה אמר (ויהקל משה עמוד קעב) :" כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מרבי אליהו הוילנאי.

ופעם אחת גילה החתם סופר בסוד לבנו ואמר לבנו " לא מצאתי בין גדולי דורינו אחד אשר יש לו יד כמוני בחכמת הקבלה( ספר חוט המשולש עמוד קיב).

וכן הרב הקדוש המגיד ממזעריטש זי"ע אמר " תיתי לי דבדבר זה אני גדול מכל תלמידי הבעל שם טוב, כי אני רואה שכל מאכל ומשקה שהבעל שם טוב מכניס לפה קודשו, בא להב אש מן השמים ומעלה את המאכל לשמים ושום אחר מתלמידיו זולתי אינו רואה זאת" (בעל שם טוב על התורה בהקדמה).

ובשל"ה הקדוש ( פרשת עקב) כתב לבאר את ענין האמוראים שאמרו על עצמם דברים גדולים, על פי חובת הלבבות בשער יחוד המעשה, שעיקר הענווה נוא מידת ההשתוות, שלא יהיה חילוק אצל אצל האדם אם משבחים אותו או מגנים אותו, וממילא יכול הצדיק גם לשבח עצמו לצורך מסויים, ואין בזה גאווה כלל, כי עיקר מידת הענווה אינה שלא ידע הצדיק מעלותיו והשגותיו, אלא שידע שהכול חסד חינם מאת ה' יתברך מאת ה' יתברך ואין לו מעצמו כלום".

וכך מובא בשולחן ערוך ( יורה דעה רמ"ו סימן כ"א) : "מותר לצורבא מרבנן לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה אם צריך הוא לכך" - מותר לתלמידי חכמים להודיע עצמם במקום שלא יודעים מהם (שהם תלמידי חכמים) כדי שיבואו וילמדו מהם.

עבר עריכה על ידי נתל'ה בתאריך י' בסיון תשע"ג 08:08

עבר עריכה על ידי נתל'ה בתאריך י' בסיון תשע"ג 08:07

עבר עריכה על ידי שדות האמונה בתאריך ח' באייר תשע"ג 20:18

עבר עריכה על ידי נתל'ה בתאריך ו' באייר תשע"ג 00:30

עבר עריכה על ידי נתל'ה בתאריך ה' באייר תשע"ג 21:30

 1. עניתי כן! ר' נחמן אמר את הדיבורים האלו.

2. נראה לך באמת שרק בזה ר' נחמן התעסק??? זה כל מה שכתוב ב"לקוטי מוהר"ן, ליקוטי הלכות, שיחות הר"ן, סיפורי מעשיות, חיי מוהר"ן, ליקוטי עצות, ליקוטי תפילות ועוד..

3. לא רק ר' נחמן אמר שאי אפשר לעשות תשובה בלי הצדיק:

*ספר דגל מחנה אפרים (פרשת שמיני) " והנה אדוני אבי זקיני זללה"ה (הבעלש"ט) אמר שעיקר תיקוני התשובה אי אפשר בלא הצדיק רק על ידו יוכל להתעלות ואדם הראשון לא היה יכול לתקן כי אם באבות הקדושים כנודע."

*ספר אור יצחק (פרשת ויקהל) "כמו שהאברים אינם יכולים לעשות שום דבר בלתי הסכמת הראש, כך המוני העם גם כן אינם יכולים לעשות שום דבר בלתי הצדיק, והצדיק שהוא הראש הוא המשפיע להם דעת ותבונה באמת ותשובה ומסירות נפש, ויכול הדור עם הצדיק לבוא לשורש אחד".

*ספר מאור ושמש (פרשת נשא ד"ה וידבר) "והנה הגם בעות אדם דרכיו והולך בעצת היצר הלא בשובו מדרכיו וחי ומתקן לעשות מאש"ם לאמ"ש על ידי לימודו בתורה לשמה והתמדתו בו כמו שאמרו חז"ל אם היה רגיל ללמוד דף אחד ילמוד שני דפים וכו'. אמנם הנה מבלתי חברת הצדיק והדבקו בו קשה לעשות תשובה כהוגן וכמעט בלתי באפשרות כלל, ומה גם בדורות הללו נתמעטו הלבבות. אך העיקר לחבר את עצמו לצדיקי הדור ולקדושים אשר בארץ המה אשר הם יקשרו את נפשו לשרשו ויורו לו לשוב באמת ובלב שלם אל ה' וירחמהו ויתוקן כל שרשי הבריאה. ובהיותו דבוק ונכסף להצדיק והצדיק מקשר נשמתו למעלה בשרשו גם כוחו יפה לעשות תיקוני תשובה בפני עצמו כראוי, מה שאין כן בשבתו בביתו ולא יתחבר לצדיקי הדור ומדמה לעצמו כי יש לאל ידו לתקן אשר עיות אזי אין לו תקנה והוא נשאר בשטותו ובמדריגת נוקבא".

*ובספר דגל מחנה אפרים (פרשת פנחס) כתב- "כן הוא גם כן מי שהוא דבוק לצדיק הנקרא חותם ויתיצבו כמו לבוש שהצדיק נעשה לבוש לאותן הדבקים בו ומגביל אותם שלא לצאת חוץ מהסייג וגדר ה' והוא מעלה גדולה כשהעולם הם מחוברים אל הצדיק.. והקב"ה נקרא מקוה וזהו (ירמיה י"ז, י"ג) מקוה ישראל ה' (יומא פ"ה: ) מה המקוה מטהר את הטמאים וכו' נמצא הצדיק שמדבק עצמו תמיד לקודשא בריך הוא אזי בזה הוא מטהר נפשו וכשהעולם מדובקים בצדיק אזי הם גם כן מתטהרים.. שמטבילין כלים בתוך כלים שהצדיקים שבהם נעשו כלי טהרה לטהר בתוכם המקורבים להם ונעשו להם בחינת מקוה טהרה על ידי אלהות שבתוכם הנקרא מקוה ישראל ה'".

*בספר תורת אבות (שער עשה לך רב פרק שני) "אמר הסבא הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש זיע"א : מיום שירד הבעל שם טוב זי"ע לעולם- אין אדם יכול להגיע בעצמו לשלמות הפנימית בעבודת ה' בלי רבי."

*ספר מאמר מרדכי- (פרשת וירא) "כי יש בכח הצדיק אמת להורות להמתקשרים בו את הדרך אשר ילכו בו ואת המעשה אשר יעשון לזכות לבוא באמת לתשובה תפילה וצדקה".

*נועם אלימלך (פרשת יתרו) "עיקר התעוררות בתשובה להכיר גדולתו יתברך הוא בא ע"י הצדיק העובד השי"ת ב"ה באהבה רבה ויראה ודבקות ומיחד שמו הגדול יתברך באמת".

*ספר דרך חסידים (בשם ספר אור תורה פרשת נח) "וכל הרהורי תשובה שהרשעים מהרהרים בכל יום הכל הוא על ידי הצדיק".

*ספר שארית ישראל (שער ההתקשרות דרוש א) "נמצא מובן דאמיתיות הכח של התשובה שנתעורר מלמעלה הוא מבחינת למעני למעני אעשה, מצד רחמים רבים שלמעלה מהשתלשלות, והכח להחזיק את התשובה הנ"ל שישאר בכלים שלהן הוא על ידי צדיקים".

*ספר אמרי יוסף (פרשת קורח) "שמעתי בשם הקדוש מאפטא זצ"ל, כי הצדיק יכול לזכך נשמות ישראל בעת שינתם שישנים ונשמתן עולה למעלה- אזי לוקח הצדיק את הנשמה ומכבס ומטהר אותה, ועל ידי זה כשחוזרת בבוקר אל הגוף מטוהרת אזי הוא כבריה חדשה, ועושה תשובה באמת".

*ספר תולדות יעקב יוסף (פרשת וילך) "התלמידי חכמים אוחזין ביד הרשעים להשיבם בתשובה".

*ספר מאור ושמש (פרשת תרומה)" אך לבוא לידי תשובה אמיתית לאו כל אדם זוכה.. רק על ידי שמדבק עצמו אל הצדיק ממנו יקח איך לבוא לידי תשובה אמיתית".

*ספר מאמר מרדכי (פרשת פיקודי) "ועל ידי שיזכה לשמוע דברי אלוקים חיים היוצאים מפי הצדיק, יזכה לעשות תשובה שלמה".

*ספר דברי ישראל (פרשת מקץ) "..הנה הקב"ה ברחמיו מסבב הסיבות שיבוא האדם אל הצדיק, והצדיק מעורר אותו בתשובה".

*ישמח ישראל (פרשת נצבים) "וכשמחבר את עצמו לצדיק אמיתי, מעלה אותן מחשבות והרהורים לגילוי, כדי שירגיש בהם לעשות תשובה ".

*ספר דגל מחנה אפרים (פרשת בשלח) "..שזה כינוי להתעוררות חסד אל יתברך שרוצה לזכות עמו ישראל, הוא שולח אור קדוש נשמה קדושה הנאצל מעצמותו יתברך לעולם הזה, ועל ידי זה מתעוררים בני ישראל ושבים בתשובה אליו יתברך".

*ספר מאור ושמש (פרשת  שמיני) "ועם בני ישראל אשר קרבתו יחפצון ודבקים בהצדיק הזה, כאשר יראו גודל הכנעת הצדיק ושפלותו, והמעט אשר פגם גדול בעיניו יותר ויותר מכל אשר הרעו והעוו המה, מזה יקחו מוסר ואז יכניע לבבם ויאנחו מאוד בשברון מתנים ולב ויבואו לתשובה האמיתית".

*ספר ישמח ישראל  (פרשת דברים) "יברך יראי ה' הקטנים עם הגדולים", היינו שראוין לברכה בשביל שהקטנים בעיני עצמם הם מחוברים להצדיקים הגדולים ביראת ה' ודבוקים המה עמהם, ועל ידי כך זוכים להרגיש ולהכיר בכל חטא ועון".

מהר"א מבלעזא (פרשת שמיני) "עיקר שלמות התשובה כשעושים אותה אצל הצדיק".

*בית ישראל (פרשת נח) "הגיד לי אדוני אבי האמרי אמת זצ"ל שעל ידי צדיק הדור יכולין גם מחטאים האלו לשוב, והתורה העידה על נח צדיק תמים, ואם היו מתבטלים אזי היה מועיל תשובתם, וכן בכל זמן".

*אמרי אמת (פרשת תצווה) "אלא שהחושן והאפוד.. היינו שיהיו קשורים צדיקים ובעלי תשובה זה בזה.. על ידי שאדם נשאר שפל בעיני עצמו ונאחז בצדיק יכול הוא תמיד לחזור".

*ספר שארית ישראל (שער הזמנים) "היינו, שיקשרו את עצמם לצדיקים, כי מדאורייתא אין להם תשובה (זוהר ח"א ריט ב), אבל מדרבנן היינו על ידי הצדיקים יש להם תשובה".

*ספר  בית אהרון (פרשת בראשית) "כי צדיקים צריכים לכלול עצמם בתוך כלל ישראל, ולהאיר בתוכם אור ה' ולתקן גם הרשעים.. ולהביא אותם לתכלית התשובה".

*ספר זוהר חדש (מדרש רות) " שנינו- כשהקב"ה רצה לברוא את העולם, היה מחריט העולם לפניו, ולא היה עומד, עד שברא את התשובה. כיון שברא את התשובה ברא את העולם, והעמידו על עמדו, על עמוד אחד, מה הוא? הוא צדיק יסוד עולם".

עבר עריכה על ידי שדות האמונה בתאריך ח' באייר תשע"ג 20:18

עבר עריכה על ידי נתל'ה בתאריך ו' באייר תשע"ג 23:55

עבר עריכה על ידי נתל'ה בתאריך ו' באייר תשע"ג 21:57

*תלמוד בבלי מסכת יומא דף לח/ב -"ואמר רבי אלעזר אפילו בשביל צדיק אחד עולם נברא שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב, ואין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב."

*תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב/ב -"תניא רבי יוסי אומר אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות הארץ על מה עומדת על העמודים... ויש אומרים שבעה עמודים שנאמר חצבה עמודיה שבעה רבי אלעזר בן שמוע אומר על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר וצדיק יסוד עולם."

*תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב/א- "דאמר רבי אלעזר אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן שנאמר וימנע מרשעים אורם ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב כיון שראה אור שגנזו לצדיקים שמח שנאמר אור צדיקים ישמח".

ועל זאת כותב הגר"א (הוא היה חסיד??) (פירושו לספרא דצניעותא פרק א) "..וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא, וידוע שגנזו בצדיק יסוד עולם".

*תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ו/ב " מאי כי זה כל האדם? אמר רבי אלעזר אמר הקדוש ברוך הוא כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה, רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו, רבי שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה רבי שמעון בן זומא אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה:

ועל זה כותב הרמב"ם מה הפירוש של "לצוות לזה"-  להיות משמשים אותו, היינו לעשות את רצונו.

*רמב"ם פירוש המשניות - הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות

"ונשאר בכאן שאלה אחת, והיא שיוכל אדם לומר, אתם כבר אמרתם, שהחכמה האלהית לא המציאה דבר לריק, אלא לענין, וכי כל היצורים שמתחת גלגל הירח, הנכבד מהם הוא האדם, ותכלית היות האדם, לצייר לנפשו המושכלות (הינו לדבוק בבוראו להיות נקי מהרע בשלמות) , ואם כן מדוע המציא הקב"ה כל האנשים אשר לא יציירו מושכל לנפשם, ואנו רואים שרוב בני אדם ערומים מן הערמה, וריקים מן החכמה, מבקשים התאוה, ושהאיש החכם, המואס בעולם, הוא יחיד בין רבים, לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות"..

התשובה על זה- שהאנשים ההם נמצאו לשתי סיבות: האחת, להיותם משמשים לאחד ההוא, כלומר לאותו אדם. והשניה היא, בכדי שלא יהיה הצדיק לבדו בעולם, כי נתנה הממשלה בידו ושיהיה לו את מי להנהיג.

*ספר פרי מגדים על אורח חיים - משבצות זהב - אגרת "וי"ל על כל מה שברא, כלומר הקושיא למה ברא כלל העולם גופם וחסרונם? התירוץ- להחיות נפש נשמת הצדיק הנקרא חי וצדיק אחד יסוד עולם".

*מדרש הנעלם (פרשת בראשית מאמר ב) "הקב"ה ראה וצפה שהעולם אינו יכול לעמוד בלתי היסוד, ואיזהו היסוד שהעולם עומד עליו? הוא הצדיק. שנאמר וצדיק יסוד עולם. וזהו יסוד ראשון שברא הקב"ה בעולמו. והוא נקרא כי טוב, נאמר כאן כי טוב, ונאמר להלן אמרו צדיק כי טוב".

*מדרש תנחומא בשלח פרק י " שצדיק אחד לפניו שקול כנגד כל העולם שנאמר (משלי ו) וצדיק יסוד עולם".

*מדרש סדר רבה דבראשית אות יז בתי מדרשות חלק א – "וכל העולם כולו עומד על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר וצדיק יסוד עולם".

*מדרש פסיקתא רבתי (פרק ג') "כשאדם צדיק, אף בני ביתו כמותו, וכל מי שידבוק בו". (עכשיו צריך לשאול אותך, אם אתה כבר צדיק, או אם בכלל רוצה להיות??)

*ספרי פרשת עקב פיסקא יג (מובא ברש"י דברים יא כב) "ולדבקה בו-. וכי היאך אפשר לו לאדם לעלות במרום ולהדבק בו והלא כבר נאמר דברים ד כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא ואומר דניאל ז כורסיה שביבים דנור יגלגלוהי נור דליק. אלא הדבק בחכמים ובתלמידים ומעלה אני עליך כאלו עלית למרום".

*מכילתא (בשלח פ"ו) "ויאמינו ביי' ובמשה עבדו. אם במשה האמינו קל וחומר ביי' בא זה ללמדך שכל מי שמאמין ברועה נאמן כאלו מאמין במי שאמר והיה העולם".

*ספר הזוהר (זוהר חדש מדרש רות) "ברא את העולם, והעמידו על עמדו, על עמוד אחד, מי הוא? הוא צדיק יסוד עולם".

*ספר הזוהר (זוהר חדש בראשית) "ואיזהו היסוד שהעולם עומד עליו? הוא הצדיק, שנאמר וצדיק יסוד עולם (משלי י). וזהו יסוד הראשון שברא הקב"ה בעולמו, והוא נקרא אור, שנאמר אור זרוע לצדיק, ועוד ממה שכתוב (בראשית א) "וירא אלהים את האור כי טוב". נאמר כאן כי טוב, ונאמר להלן (ישעיה ג) "אמרו צדיק כי טוב".

*ספר הבהיר (מיוחס לרבי נחוניא בן הקנה) " יש לו להקב"ה צדיק אחד בעולמו והוא חביב לו מפני שמקיים כל העולם כולו והוא יסודו, והוא מכלכלו והוא מצמחו ומגדלו ומשמרו, אהוב וחביב למעלה, אהוב וחביב למטה, נורא ואדיר למעלה, נורא ואדיר למטה, ומתוקן ומקובל למעלה, מתוקן ומקובל למטה, והוא יסוד הנפשות כולן,".

*כלי יקר על התורה (במדבר פרק לג פסוק מט) "הנזק המגיע לעולם בסילוק נשמת הצדיק הוא גדול מן הנזק המגיע לעולם בסילוק הרוחניות מן הבית המקדש.. ונפש הצדיק נותן יותר הוויה וקיום לעולם יותר מכל הרוחניות שהיו בבית המקדש, לפי שצדיק אחד יסוד עולם ונשמתו חצובה מתחת כסא כבוד על כן יש בה קדושה גדולה ונותנת הויה וקיום לכל העולם."

*הרמח"ל בתפילותיו (ספר תקט"ו תפילות תפילה ת"ו) " אל אחד יחיד ומיוחד הרי צדיק יסוד עולם ששמת אותו לסבול עולמך, כמו שנא' אני אסבול ואמלט.. רבון כל העולמים הרי ליחודך אנו מקוים באמת, ובו תתן כח לצדיק זה להאיר אורו בכל העולמות, שנא' זרת בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק..

(ועוד בתפילה תס"ו)" אל אחד יחיד ומיוחד בנה עירך בנין עולם, מצד יובל העליון.. בעבור צדיק שהוא יסוד שלה..  ובשעה שהיסוד נהרס הכל נופל דכתיב זכור ה' לבני אדום את יום וכו' עד היסוד בה, וזה יסוד שמשם היתה יוצאה החכמה לישראל.." (ועוד הרבה..)

*ספר דרשות הר"ן (רבי ניסים) על הש"ס דרוש שמיני " אין ספק שראוי שנאמין שכמו שבזמן שבית המקדש קיים, היה המעון ההוא המקדוש, מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחסידים מוכנים לקבל שפע, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים, לכל בני דורם... כמו המקדש המקודש, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים עליהם ומשתתפים עימהם.

ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי פטירתם מקומות קבריהם ראויין להמצא השפע שם, בצד מן הצדדים, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלוקי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה. ומפני זה אמרו חז"ל שראוי להשתטח על קברי צדיקים ולהתפלל שם, כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר..."

*ערוך לנר על סנהדרין דף קי/א-

דרש רבא מאי דכתיב שמש ירח עמד זבולה לאור חציך יהלכו מלמד שעלו שמש וירח לזבול אמרו לפניו אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא ואם לאו לא נצא עד שזרק בהם חצים אמרו להם לכבודי לא מחיתם לכבוד בו"ד מחיתם:

והלא נראה תמוה ששמש וירח הנבראים יבקשו להכריע לבוראם ויתרו בהתראה שאם לא יעשה רצונם לא ישמשו עוד שמושם ומה גם שהקב"ה לא כעס עליהם על זה רק באשר שתלו תלונתם בכבוד משה ולא בכבודו. אכן ע"פ דברינו בספרי מנחת עני יפורש שהרי קרח ועדתו נתנו טעם למחלקותם על משה במה שאמרו כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' לומר אחרי שה' בתוכם והוא מנהיגם לא צריך למיצוע להנהגה אכן השקר נראה לכל ע"י השמש והירח כי הלא ה' הוא אור העולם והוא הנותן אור לשמש והשמש נותן אור לירח וכמו שבחר בהם להיות אמצעים לאור הגשמי המאיר על ידו, כן בחר ג"כ באמצעי הרוחני להשפיע אור הקדושה שיוצא ממנו והוא משה ורק על זמן העתיד כשיתוקן העולם עליו נאמר לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם וזה מה שטענו השמש והירח אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא ואם לאו לא נצא ובזה לא מרדו בהקב"ה כי אמרו שאם אתה עושה דין לב"ע אז ראינו שצדק קרח בטענתו בתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' ועל כן גם לאורנו לא יצטרך העולם כי הלא אתה אור העולם ולכן הקב"ה הקפיד רק במה שתלו הדבר במשה כי הלא גם בו מרדו והיה להם לומר אם אתה עושה דין במורדים בך ולזה ירה בהם חצים:

*וכך כותב הזוהר על העליה לבית המקדש ( פרשת בא דף לח' ע"א) " : וכתיב "יראה כל זכורך את פני האדון ה' ", מאן פני האדון ה'? דא רבי שמעון בן יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דוכריא בעי לאתחזאה קמיה".

בתרגום חופשי- וכתוב יראה כל זכורך את פני האדון ה', מי זה פני האדון ה'? זה רבי שמעון בן יוחאי שמי שהוא זכר מן הזכרים צריך להראות לפניו.

ועד כותב הזוהר (פרשת תרומה דף קס"ג ע"ב, בתרגום חופשי): " אמר רבי אלעזר ודאי פני שכינה ראיתי, שהרי כאשר רואה בן אדם צדיקים או זכאים אשר בדור ופוגש בהם, ודאי הם פני השכינה! ומדוע נקראים פני השכינה? מפני שהשכינה מסתתרת בתוכם, היא בסתימות והם בגלוי".

*ספר קדושת לוי לרבי יצחק מברדישוב זצ"ל (דרוש לפסח) "רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר ואף אתה הקהה את שיניו. לכאורה משולל הבנה דבשביל שאלה מה העבודה כו', יקרא רשע. אך שורש הדבר כך הוא, דהנה ידוע מאמר חכמינו ז"ל (ברכות יז ע"ב) דכל העולם ניזון בשביל חנינא בני כו', ואעתיק לך מה שכתב במדרש תלפיות וזה לשונו, אמר המאסף מכאן יראה מעלת הצדיק לפני הקדוש ברוך הוא ושמסר העולם ברשותו ושיעבד לו לעשות כל רצונו כו', והטעם שכיון שהעולם נברא בשביל הצדיק וכולם נבראו לצוותו כמאמר חכמינו ז"ל (שם ו ע"ב) לכן מסר הקדוש ברוך הוא כל העולם בידו ושיעבדו תחתיו לקיים כל מה שיגזור ואלו היו יודעים העמי ארצות בזה היו מעטרים את הצדיק בכל יום עטרות זהב לו והיו מספיקים לו כל צרכו, כי משלו נותנים לו כעבדים המשמשים את המלך במסים וארנונות דעבד שקנה נכסים עבדי דמאן נכסי דמאן, נמצא שהכל משל הצדיק ובשבילו נברא ולו נתן הקדוש ברוך הוא הכל במתנה. וכל מה שאוכלין ושותין עמי הארץ במותרים ונפרדים מהצדיק גזילה הוא בידם. דבשלמא בשביל לשמש לצדיק בכל צוותיו מה שאוכלין אינו גזל אצלם לפי שהם משמשים והם כעבדים המשמשים את רבם שאוכלים ושותים והוא ברשות רבם עד כאן. הרי לפניך, דאם האדם מאמין דהצדיק הוא עובד את השם בשביל כל ישראל הנצרכים אם כן אם היה זה ברור בלבו של אדם אז בוודאי אף אם הוא בעצמו אין יכול לעבוד את השם כראוי על כל פנים הוא מחבר את עצמו להצדיק והיה מהנהו מנכסיו כיון דהוא ניזון בזכותו. אך באמת יש רשעים בעולם אשר אומרים בלבבם מה בצע לנו בצדקת הצדיק ובעבודתו אם הוא עובד את השם לו לבדו היתרון, ואם כן הוא כופר בעיקר הבריאה דתחלת בריאת כל העולמות היה עבור הצדיק וכל העולם לא נבראו אלא לשמשו והכל הם ענפים ולבושים הצריכים להצדיק אך מדהוא מרחיק את עצמו מהצדיק ע"כ כופר בזה ובדיבור זה ניכר רשעתו אשר הוא כופר בדבר שהוא עיקר אצלו יתברך":

* תפארת שלמה על התורה (פרשת נצבים) "בזמנינו העיקר לעבדות השם הוא להתדבק אל הצדיקים כל אחד לפי מדריגתו. וזה הענין פרסם הבעש"ט ז"ל בעולם שכל מי שמפריד א"ע מהצדיק ואומר בלבבו מה לי לנסוע לצדיק הדור לבקש תורה מפיו הלא כמה ספרי' קדושים במוסר השכל דרושים לכל חפציהם בתורה ויראת שמים. אבל באמת אין זה כלום כי ראיית פני הצדיק הוא מבטל ממנו כל המדות רעות דהיינו העצלו' ועצבות וכל התאוות רעו' ר"ל. וגם בצדקה מה שנותן לצדיק זוכה למדות טובו'. וכל חסרונו ישלים ע"י דיבוק חכמים וגם הצדיק מעלה תפלתו למעלה כי הקב"ה מתאווה לתפלתן של צדיקים ומגלין אלוקתו ית"ש בעול' (כי הקב"ה מתאוה לתפלתם של צדיקים) ובזה יבא לשלימות האמיתי. וכמשל בן כפר שרוצה לבא אל המלך ולבקש מלפניו על אודותיו ועניניו אבל אי אפשר לו בעצמו לדבר אל המלך כי כבד לשון הוא לדבר עם המלך דברים מועטים סובלים פירוש הרבה ענין גדול והמלך אינו סובל רוב דיבוריו של בן כפר. לכן העצה בזה לבא אל שר אחד משרי המלך המבין בלשון בן כפר הנ"ל וג"כ יכול לדבר עם המלך כראוי ועי"ז נודע למלך עסק הבן כפר כראוי ומושיע לו מצעקתו. כן הוא זה הדבר כביכול המלך זה ממה"מ הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו וטוב לכ"א לדבק עצמו אל צדיק אחד ועל ידו יפיק המלך מלכו של עולם רצונו".

*ובפרשת וישב כתב לעינין אחי יוסף- "וזה הרמז בחלומו של יוסף (שם לז, ז) והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגו' ותשתחוין לאלומתי. שהיה מרמז להם אף כי המה כולם קדושים אעפ"כ הם צריכים לו להיות להם לראש ולמנהיג כי הוא צנור כל ההשפעות בחינת צדיק יסוד עולם. כי כן היה כוונת הבריאה שיהיה בכל דור צדיק יסוד עולם (תהלים צז, יא) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה כי ע"י הצדיק הולכים כל ההשפעות. ודבר זה גלה לנו הבעש"ט זי"ע שהפיץ אורו על פני תבל כי בלתי דיבוק חכמים שבדור איננו באפשרי להיות קיום לעולם. וזה שהיה כוונת יוסף לטובתם ולא מפני התנשאות עליהם חלילה רק למען החיש טובתם. ולו שמעו ויחלו לקבל עול מלכותו אז יכול להיות גאולה שלימה. כמ"ש ויוסף בן שבע עשרה שנה. עולה בגימ' טו"ב אמרו לצדיק כי טוב (ישעיה ג, י). אך מפני כי הלכו לרעות את עצמן כאשר זה היה ג"כ טעות קרח שאמר (במדבר טז, ג) כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו וגו'. ובאמת לא כן היה רצונו ית"ש אף אמנם כולם קדושים אדרבא לזה הם צריכים למשה רבינו שיהיה המנהיג כדי שילכו ההשפעות על ידו".

*ובפרשת צו כתב- " שהתורה מרמזת בזה גודל מעלת דיבוק חכמים וצדיקי הדור כל המסתופף בצילם ומתאבק בעפר רגליהם. אף כי הוא אינו במדריגה הנכונה עכ"ז אם הוא מחובר לטהור יש לו תקומה להיות לו עלי' ע"י הצדיק כי (ב"ק צב, ב) כל המחובר לטהור טהור. כמ"ש במשנה במס' זבחים (פ"ט מ"ה) הקרנים והטלפים כ"ז שהם מחוברים יעלו פרשו לא יעלו רמז על הנ"ל אם הוא מחובר לצדיק יעלו עמו אף שהוא בשפל המדריגה. וזה המרומז בפ' כל זכר בבני אהרן בחי' דכר ומשפיע הוא הכהן בחי' החסד כו'. כל אשר יגע בהם יקדש להיות כמוה להעלות אותו עם עבודתו. ובגמ' יליף מהכא (פסחים מד, ב) טעם כעיקר כי כן הוא כח הצדיק לתת טעם בתו"מ שלו להרימם למעלה. כמו ששמענו מאת הרב הצדיק המנוח מהו' חייקא המדורא זלה"ה שהיה עוסק בתעניות וסגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה נעור אלף לילות לעסוק בתורה ועכ"ז לא הרגיש בנפשו תיקון השלימות עד אשר בא אל הרב הקדוש המגיד מוהד"ב ממעזריטש זלה"ה ותיכף נגמר תיקונו הראוי. כי הטעם שנותן הצדיק בעבודתו הוא העיקר כנ"ל:

*ובפרשת אמור כתב- " עפ"י הידוע גודל מעלת הצדיקים ודיבוק חכמים שבדור אשר מפיהם אנו חיים וכל הדבוק בהם לא יזנח לעולם להיות לו עלי' להכלל בתוך הצדיקים בעבודתם כמ"ש (תהלים קטו, יג) יברך יראי ה' הקטנים עם הגדולים. פי' אם הקטנים הם מחוברים עם הגדולים גם הם בכלל הברכה..

ודבר זה גלה לנו הבעש"ט ז"ל בדורו ומאז כן בכל דור ודור ודורשיו עד ביאת הגואל כל הדבוק בהם יש להם עלי' לכל הנשמות לא ידח מהם נדח."

*ספר דגל מחנה אפרים (פרשת שמיני) " והנה אדוני אבי זקיני זללה"ה (הבעלש"ט) אמר שעיקר תיקוני התשובה אי אפשר בלא הצדיק רק על ידו יוכל להתעלות ואדם הראשון לא היה יכול לתקן כי אם באבות הקדושים כנודע."

*ובפרשת מצורע כתב- "ואחר כך מפרש אופן טהרתו שיתדבק אל הצדיק ובמה יטהרנו הצדיק ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות, כי כן שמעתי מאדוני אבי זקני זללה"ה כי כל עליות של האדם אי אפשר להיות כי אם על ידי ראשי וצדיקי הדור הן המדות של האדם הן דיבורים שלו הכל הצדיק יכול להעלות ויש שני בחינות בזה יש אנשים שהצדיק מעלה אותן בתורתו ותפלתו ויש אנשים שאינו יכול להעלותן כי אם בשיחה שלו.."

*ובפרשת קורח כתב- " כי זה גלוי שכל העולם כולו עומד על עמוד אחד וצדיק שמו כמובא לעיל ומהו בחינת צדיק כי הוא מקשר ומיחד כל העולמות להקב"ה וברוך שמו וממשיך לכולם חיות אלוהות וזהו שתרגם אונקלוס דאחיד בשמיא ובארעא היינו שעושה אחדות בין השמים שמים לה' ובין הארץ אשר נתן לבני האדם לעובדה ולשומרה ועל ידי הצדיק נעשה התקשרות ואחדות גמור ביניהם.. והני מילי כשהעולם הם מקושרים לצדיק אז הוא יכול לקשר כל העולם להקב"ה ואם לאו לאו".

*ובפרשת פנחס כתב- "כן הוא גם כן מי שהוא דבוק לצדיק הנקרא חותם ויתיצבו כמו לבוש שהצדיק נעשה לבוש לאותן הדבקים בו ומגביל אותם שלא לצאת חוץ מהסייג וגדר ה' והוא מעלה גדולה כשהעולם הם מחוברים אל הצדיק.. והקב"ה נקרא מקוה וזהו (ירמיה י"ז, י"ג) מקוה ישראל ה' (יומא פ"ה: ) מה המקוה מטהר את הטמאים וכו' נמצא הצדיק שמדבק עצמו תמיד לקודשא בריך הוא אזי בזה הוא מטהר נפשו וכשהעולם מדובקים בצדיק אזי הם גם כן מתטהרים..  שמטבילין כלים בתוך כלים שהצדיקים שבהם נעשו כלי טהרה לטהר בתוכם המקורבים להם ונעשו להם בחינת מקוה טהרה על ידי אלהות שבתוכם הנקרא מקוה ישראל ה'

*ספר תולדות יעקב יוסף (פרשת קורח) "והנה שמעתי ממורי זלה"ה, כי תיקון בעלי תשובה, העיקר הוא ע"י גדולי הדור שיכול להעלותו ולקשרו בשרשו וכו"

*ספר היכל הברכה (פרשת בראשית) "כיון שנפשם מחוברים אצל הצדיק באהבה אמיתית לצדיק. אף על פי שמצוות שלו הם בלא יראה ואהבה ולא עולות למעלה, אף על פי כן, אם הוא דבוק ומקורב להצדיק, הצדיק מעלה מצוות שלו ועבודה שלו". (הערה שלי- מי יכול להתפאר שהוא היום עובד את הקב"ה ביראה ובאהבה בשלמות..??)

*ספר מאור ושמש (פרשת נשא ד"ה וידבר) "והנה הגם בעות אדם דרכיו והולך בעצת היצר הלא בשובו מדרכיו וחי ומתקן לעשות מאש"ם לאמ"ש על ידי לימודו בתורה לשמה והתמדתו בו כמו שאמרו חז"ל אם היה רגיל ללמוד דף אחד ילמוד שני דפים וכו'. אמנם הנה מבלתי חברת הצדיק והדבקו בו קשה לעשות תשובה כהוגן וכמעט בלתי באפשרות כלל, ומה גם בדורות הללו נתמעטו הלבבות. אך העיקר לחבר את עצמו לצדיקי הדור ולקדושים אשר בארץ המה אשר הם יקשרו את נפשו לשרשו ויורו לו לשוב באמת ובלב שלם אל ה' וירחמהו ויתוקן כל שרשי הבריאה. ובהיותו דבוק ונכסף להצדיק והצדיק מקשר נשמתו למעלה בשרשו גם כוחו יפה לעשות תיקוני תשובה בפני עצמו כראוי, מה שאין כן בשבתו בביתו ולא יתחבר לצדיקי הדור ומדמה לעצמו כי יש לאל ידו לתקן אשר עיות אזי אין לו תקנה והוא נשאר בשטותו ובמדריגת נוקבא:

*ובפרשת תולדות כתב-"ואי אפשר לאדם שהוא מלובש בגשמיות זה העולם להבין השגות הצדיק עד היכן מגיע והוא במעשיו הקדושים ועל ידי עוסקו בתורה ובתפלה הוא המאיר לארץ ולדרים עליה ובפרט לאלו המתדבקים אליו וזורע בלבם אור הקדושה והתלהבות לעבודתו ית"ש וכל מה שהם עושים הוא הוא הגורם והמעורר ועל כן יקראו מעשיו הטובים בלשון זריעה שהוא זורע ומצמיח התלהבות הקדושה בלבות בני אדם הקרובים אליו."

*ספר צמח צדיק (פרשת תצוה) "ואתה תצוה את בני ישראל.. ויקחו אליך- שהם יתקשרו עמך, כי משה רבנו ע"ה היה סוד הדעת של ישראל. ועל ידי זה יבואו גם הם לבחינת דעת להתקשר לאביהם שבשמים".

*מהר"ש מבעלז (פרשת נח) ".. אלא שלבסוף נגזרה עליהם גזירת המבול, מחמת ההתרחקות שלהם משורש הקדושה, שלא היתה להם שום התקשרות במידת צדיק (תפילה), וזו הכוונה ותשחת הארץ לפני האלוקים, ההיפך ממידת צדיק.. דאפילו מי שאינו זוכה למידת צדיק, רק שאוהב את הצדיק ומדבק ומקשר עצמו לצדיק, זוכה להנצל בזכות הצדיק, והצדיק מסייע לו לילך ממדריגה למדריגה כדי לעזור לו להגיע גם כן למידת צדיק. שהצדיק האמיתי רוצה להמשיך שפע וקדושה לכל..

"ישר יחזו פנימו", היינו אותם שלא זכו עדיין למידת צדיק, אבל הם מתדבקים ומתקשרים למידותיהם של הצדיקים המורים להם דרך ה' דרך הישרה, הם זוכים גם כן שיחזו פנימו, פני הקב"ה". 

*שפת אמת (ליקוטים – אהבה) "וזהו שנאמר זכרתי לך כו' אהבת כלולתיך כו' כי על ידי שהי' משה רבינו ע"ה צדיק הדור ודבוקין בו ממילא הי' כולם אחד כי הש"י רוצה להיות כל ישראל אחד שעל ידי זה יוכל להשפיע להם בפרט בדביקות אחד באחד קוב"ה ושכינתי' על ידי זה נצרך להיות צדיק אחד כלל הדור שיהי' כל ישראל דבקין בו להיות אחד ממש על ידי זה יוכל להשפיע להם כל טוב:

ובפרשת וישלח (שפת אמת ברעז'אן) כתב- "ויתנו אל יעקב.. רומז על צדיק הדור שהוא בבחינת יעקב, הוא מתקן ומעלה כל הפניות ומחשבות חוץ של אנשים הנלווים אליו".

*המגיד ממעזריטש (מגיד דבריו ליעקב, רמזי תורה) "כשהצדיק באהבתו ויראתו והתפארותו להקב"ה, אז יוכל להמשיך כמו כל האנשים אשר הם קדושים בקדושתו גם כן, כי כל מין מדבק במינו כמו מים במים ונעשה אחדות".

*ספר עבודת ישראל( פרשת מטות) "ומדרך הצדיק ראש הדור לנטל ולנשא את ראש והמוחין של הנלוים אליו שיוכלו לעבוד ה' גם כן."

*תורת החוזה מלובלין( בשם זאת זכרון) "ועל ידי זה מתפשט יראת שמים גם להם, כיון שהם באחדות עם הצדיקים".

*אור לשמים( פרשת מטות) "ומי שהוא דבוק אצל הצדיק, הגם שהוא בעצמו אינו יכול לעשות זאת, אבל הצדיק ממשיך עליו כל הנ"ל."

*ספר באר משה (פרשת בראשית) "בראשית.. לכן הורתה לנו התורה יסוד זה, מיד בתיבת "בראשית", להודיענו שאך ורק על ידי הדביקות בה' המתבטאת בדביקות לתלמיד חכם נזכה לכך."

*באר מים חיים (פרשת ויצא) "וממילא בכל הדברים כן הוא, בעליית תפילתו וכן מצוותיו, כשהוא נקשר עם הצדיקים באמת לאמיתו אז עולו עשיותיו עמהם".

אז  כדאי להיצמד לשביל ישראל. לפי המקטעים הרגילים של שביל ישראל זה בערך 3 ימים.

אני גם רוצה 

גם אני עסקתי רבות בסוגיה הזאת.. והייתי מהמתנגדים ליציאה מהארץ.

ובסוף כשקיבלתי הזמנה מרבנו, אמרתי לעצמי שאני נוסעת לצדיק באמת בשביל לחזק את עבודת ה'- להיות בבחינת תלמיד שהולך לרבו.

לי מאוד הפריע שהרבה נוסעים לאומן וגם לשוק שם לעשות קניות... אז אמרתי לעצמי שאני מגיעה באמת בשביל להשתטח ולא לשופינג.

וגם לפני ובמהלך הנסיעה עזר לי מאוד ללמוד את שיחות הר"ן ט"ו שם רבנו מספר לר' נתן על מעלת ארץ- ישראל.

וכשחזרתי לארץ התחברתי הרבה יותר לקדושתה ומעלתה..

ולגבי עם מי מתייעצים על זה, כל אחד יגיד לך מנקודת ההשקפה שלו. וצריך לדעת עם מי להתייעץ בנושא- בצד ההלכתי ובצד ההשקפתי.

שתזכי להזמנה אישית!

כל צעד מקרב אותנו

לגלות שוב את פנייך

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?