גם לי יש שתי בנות, בערך באותו הפרש, רק שגדולות יותר.
אז קודם כל אני אנחם אותך, שעוד שנה שנתיים הן יהיו כבר צמד חמד וישחקו מקסים ביחד...
אבל לגבי המציאות העכשווית- לא כל דבר צריך לקנות כפול, אבל באופן כללי, מנסיוננו, זה מה שכמעט תמיד קורה. גם אם רק לאחת יש יום הולדת, השניה זוכה במשהו קטן לפחות. ואם זה יכול למנוע חיכוכים, מה טוב.
אישית, אני לא בעד שתמיד הבכור צריך לוותר. היא עוד קטנה... ומותר לה להיות רכושנית ואגואיסטית. זה הטבע שלה עכשיו וכך צריך להיות. מדי פעם כן להציע לוותר, אבל לא לכפות ולא כל הזמן.
אני לא אוהבת שמפמפמים לבכור "אתה הגדול, אתה הבוגר, אתה צריך לוותר". זה לא פייר.
אולי זה קצת מוקדם, אבל אפשר לנסות את שיטת ה"למצוא פתרון": נניח אחותה רוצה מאוד משחק, את יכולה להציג בפניה את העובדה: "תראי, גם את וגם אחותך מאוד רוצות לשחק במשחק הזה. יש לך רעיון מה אפשר לעשות כדי ששתיכן תשמחו?"
תתפלאי לגלות, שאפילו בגילאים צעירים ילדים הם יצירתיים. לא פעם הם מעצמם מוותרים, או מציעים לעשות תורות, או מביאים לאחר משחק אחר או שממציאים פתרונות שאפילו את לא היית יכולה לחשוב עליהם.
יש גם עוד ענין שקשור- לדעתי לא צריך להתערב יותר מדי במריבות. אמנם הן קטנות, נכון, אבל עדיין צריכות ללמוד לריב. כמובן שלא לאפשר מכות ונשיכות וכד', אבל לא להיכנס לתוך המריבה ולנסות לרצות את כל הצדדים, כי אין לזה סוף.
וזה עוד יתרון של שיטה הנ"ל: אין אשמים, אין "מתחילים". יש מצב שצריך לפתור אותו ביחד וזהו.
ועוד פתרון- הזמן. בכל משפחה הרי יש תקופות כאלה וכאלה, תלוי בגילאי הילדים ובמה שעובר עליהם, וגם התקופות האלה עוברות...
אולי אפשר שיהיו לכל אחת משחקים שהם רק שלה? קצת קשה, נכון, אבל אולי זה יכול לעזור. ואז הגדולה משחקת ב"שלה" והקטנה ב"שלה".
בהצלחה, מקווה שקצת עזרתי.
