אתה יכול לעניין כאן

http://www.izkor.gov.il/Page.aspx?pid=32

ואם כבר,

אף פעם לא הבנתי מהי משמעות המילים "יזכור ה'"

זה סוג של תפילה כפולה עם "אל מלא רחמים"

לענ"ד צריך להיות יזכור עמ"י

דרך אגב,

זה הנוסח הרשמי

http://www.izkor.gov.il/Tfilat_Izkor.aspx

ברל[כצלנסון] שינה את התפילה והעניק לנוסח המחודש משמעות חילונית, אותה אופפת הילה של קדושה.

משאלת ההורים השכולים כי קורבן בניהם יוכר, יכובד וישמר, קודשה ב"יזכור" חילוני.

 הנוסח עורר את זעמו של הרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן. הוא טען שיש בו "סילוף זדוני" בכך שהושמט ממנו שם אלוקים. "אבקש להוציא את הדף הזה מן הספר ולהחליפו בנוסח המקודש, כי הדבר פוגע קשות גם בהורים הרבים של קדושינו-גיבורינו. אני הוצאתי את הדף הזה מתוך הספר ששלחתם לי" (1.1.1956).

וד"ל.

עד לפני שנה שנתיים אמרו יזכור אלוקים - היה באלגן ושינו את זה.

אבל במקום דתי שלא אמורה להיות מחלוקת מה הבעיה לומר כפי הנוסח המקורי ולא כנוסח החילוני

אין עניין בכפילויות

או שאומרים את זה בנוסח החילוני

או שמשמיטים את זה

בגל אזכרה יש את שני התפילות

יזכור וקל מלא רחמים.

ולא מחביאים את שם ה' בשום מקום

ובהמשך לקישורים שהבאת וזה כל סיפור הפולמוס

נוסח זה, הנפתח במילים "יזכור עם ישראל", הודפס בספרי יזכור השונים עד שנת 1995‏.[17] לאחרמלחמת ששת הימים הפיצה הרבנות הצבאית הראשית נוסח שונה, הנפתח במילים "יזכור אלוהים".‏[18] נוסח זה הוקרא בטקס פתיחת אירועי יום הזיכרון ברחבת הכותל, אף על פי שבטקס הדלקת המשואות הוקרא נוסח ה'יזכור' עם הפתיחה המקורית, על ידי הקריין עמיקם גורביץ'. גירסת "יזכור עם ישראל" הייתה הגרסה הרשמית גם בפקודות מטכ"ל.‏[19]

בשנת 2011, בעת כהונת הרמטכ"ל בני גנץ, התעורר דיון ציבורי באשר לנוסח הראוי. בעקבות הדיון מינה הרמטכ"ל ועדה בראשות האלוף ישי בר לבחינת נוסח תפילת "יזכור".‏[20] באוגוסט 2011המליצה הוועדה לפתוח את התפילה בנוסח "יזכור עם ישראל".‏[21] הרמטכ"ל בני גנץ אימץ את החלטת הוועדה.[22]

זה שעכשיו קוראים את שתי הקטעים

זה בשביל לתת כבוד גם לדתיים וגם לחילונים

אבל אם שני הקטעים דתיים

ושניהם תפילה לע"נ

אז מה העניין?

ודאי זוכר..

לפני שנתיים שינו את זה רשמית לאחר ששנים אמרו יזכור ה' בנוסף לא-ל מלא רחמים בעקבות מלחמתו של הרב גורן.

אין ענין להתחיל לפתוח את הפולמוס אם להשתמש בנוסח החילוני או בנוסח הדתי בטקסים מעורבים.

אבל בטקסים דתיים?להחביא את שם ה'?

נוסח יזכור עם ישראל הוא נוסח  כפרני שהורידו ממנו שם ה' בכוונה.

אין ענין לפתוח את הנושא במקום שיש ציבור מעורב ויכל לגרום למחלוקת לשווא.

רק אני תמה שבמקום דתי עם משתתפים דתיים בטקס לא יכלו קצת להכניס יותר את שם ה' (בדיוק כמו ששרו שיר המעלות לפני התקוה)

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.