לגיל חצי שנה... אבל עשי כרצונך... יש הרבה תינוקות שהחלו טעימות בגיל 4 חודשים ואז זה מעט בכפית ולא מחליף ארוחה, כמו שנקרא-רק טעימה.

אלא אם כן שוב שינו אותן חזרה ל 6 חודשים. משרד הבריאות מעדכן הנחיות מפעם לפעם.

לי אישית זה הרגיש מוקדם מידי, כאילו הם עדיין קצת עובריים מה דחוף עכשיו קצת גזר..

נראה לי תלוי במוכנות האם והילד.

מדובר בעיקר בירקות מרוסקים ובטעימות\ליקוקים זעירים של כל ירק בנפרד בהתחל עם מרווח של כמה ימים בין ניסויים חדשים.

גזר, תפו"א, בטטה...

זה די הרבה פצ'קה של הכנה והתעסקות בשביל כמה מיליגרמים במקרה הטוב שיכנסו לחיך..

אבל זו החלטה שלך ואם יש לך סבלנות, למה לא.

כל 3 ימים להחליף פרי/ירק.

בבוקר כדאי לתת טעימות זה ממש כפית,אפשר להתחיל עם גזר לרכך קצת עם מים חמים.

אח"כ תפו"א/בטטה.

אני בדר"כ מתחילה עם ירקות אח"כ עוברת לפרות אגס/תפוח/בננה.

תהנו

אצלי בגיל 4 חודשים בדר"כ הן דורשות. הווה אומר- א"א לשבת איתן ליד השולחן בזמן ארוחה בלי שהן יצרחו עד שניתן משהו בפה.

אז גם ככה אפשר - טעימונת אבוקדו, טעימונת טחינה (אצלי הן גומעות טחינה..), קצת תפוח אדמה מרוסק, ובאופו טבעי, לאט לאט את תראי שתתחילי גם לרסק במיוחד - פרות, ירקות מבושלים.

נראה לי קצ תמוקדם להמיר הנקה באוכל מוצק. גם חבל שהריח של הקקי יהפך למסריח כ"כ מהר.. תנו לנו להינות מריח טוב עוד קצת..

יצא לפני כמה חודשים תדריך מעודכן, עם מעט מאוד שינויים ביחס לקודם (שיצא לפני שלוש שנים). התדריך הקודם הציג אפשרות לחשוף למוצקים מגיל ארבעה חודשים, ומה שקרה בפועל שהורים ואחיות נסחפו עם זה, ונוצר בציבור רושם כאילו חובה לתת מגיל ארבעה חודשים, ולעבור תוך רגע לארוחות וכו' וכו' (למרות שמי שקרא את התדריך יכול היה לראות שזה לא מה שכתוב בו). אז בתדריך החדש מודגש שהגיל הסטנדרטי לחשיפה הוא שישה חודשים, ולפני זה נותנים רק אם רואים שהתינוק כבר ממש בעניין ומוכן לזה, וגם אז מדובר בכמה שבועות ראשונים של טעימות מזעריות בלבד, וממש לא לרוץ עם זה מהר מדי.

למשל, אם את רואה שהיא עוקבת בעיניים אחרי הכפית לפה שלכם, ועוד יותר אם היא מנסה להושיט יד ולתפוס אותה

לי אישית נשמע שלא כדאי למהר עם הטעימות..

הנקה זה הדבר הטוב ביותר עבורם, וכל עוד הם לא מגלים עניין במשהו אחר, למה לחשוף אותם לזה?

הטעימות מתחברות לי עם שלב ההפרדות מההנקה.. חבל להקדים את העניין הזה. לדעתי

דבר נוסף,

אני פשוט לא מצליחה להבין את ההדרגתיות של זה.

אם מגיל חצי שנה כבר מותר לתת את רוב הדברים-

למה זה לא יכול להוות תחליף להנקה??????

עד מתי הילדה תהיה תלויה  בי ככה? זה ממש קשה לי.

להתקדם לכיוון ארוחה שלמה, אבל בגיל ארבעה חודשים - הם פשוט עדיין בנויים כך שמה שבונה טוב את כל המערכות בגוף שלהם זו הנקה, וגם אם אפשר לחשוף למשהו אחר - לא כדאי שהמשהו האחר יתפוס את המקום הכל כך חשוב של הנקה. לחיות (כמעט) רק על הנקה בגיל הזה זה מה שעוזר לגדילה אופטימלית (כמו שהזכרת למעלה), להתפתחות טובה של המוח (בגיל הזה הוא עוד גדל בקצב מסחרר! וחלב אם מתוכנן לתמוך בהתפתחות הזאת), במערכת החיסון (יש סוגי נוגדנים שתינוק עיין לא מסוגל לייצר, וזקוק לתיווך החיסוני של ההנקה), בבניית הלסת ועוד ועוד.

אבל קשה לך, ולא כדאי להתעלם מזה. להרבה סוגי קשיים יכול להיות יותר מפתרון אחד, ויש כל מיני שבילי זהב ופתרונות ביניים. אולי תנסי למקד מה הדברים שקשים לך במיוחד, וננסה לחשוב ביחד איך אפשר להקל עלייך?

קשה לי שהיא יונקת המון בלילה- כמעט שעתיים שלמות ונרדמת רק בסביבות אחת בלילה. זה מקשה עליי ולוקח את הפרטיות המינימלית שלי ושל בעלי.

היא חייבת להיות צמודה אליי 24 שעות! אני רוצה לצאת אבל השאיבות מקשות עליי..הייתי עושה את זה והפסקתי למרות שקנינו משאבה מעולה..לוקח לי שעה לשאוב בלחץ את הכמות שהיא דורשת.

אף פעם אני לא בטוחה שמה שהשארתי לה מספיק ואז כל פעם שאני יוצאת אני בלחץ.

אני גם לא יודעת אם זה בסדר שבעלי יחליף לה טיטול..יש משהו בזה שלא עושה  לי הרגשה   טובה וגם זה  מגביל אותי מבחינת יציאות. (זה כד"א)

וזה קשה ומטריד בארוחות שבת כשיש אורחים..והשבת אנחנו נוסעים בפעם הראשונה להורים של בעלי בצפון מאז שהיא נולדה ואני בחרדות חבל על הזמן.

מבינה..זה הרבה נקודות.

גם לי היה הכי קשה כשיש אנשים (כשמתארחים או כשמארחים), ונראה לי שהגעתי למסקנה שזה לא רק ההנקה קשה לי (שאז הייתי קונה איזה סינר שווה ומסתדרת) אלא בעצם בלי קשר להנקה - בחודשים שאחרי לידה אני לא יצור חברותי במיוחד, רגישה מאוד להערות, חסרת סבלנות לסמול-טוק וכו' וכו'. וכשהבנתי את זה התחלתי לנצל את ההנקה - הסתגרתי בחדר שעות עם התינוקת, בתירוץ שאני לא מניקה בציבור, וככה ברחתי מהחברה בכל פעם שלא היו לי כוחות להתמודד. וגם הפחתנו אירוחים והתארחויות בתקופה הזאת.

סביר שאת לא כמוני. רוב הנשים שאני מכירה בנויות אחרת, ודווקא זקוקות מאוד לחברה אחרי הלידה, ונחנקות מהבדידות עם התינוק לבד. אם כאן הבעיה אז מן הסתם הפתרון יהיה סינר הנקה טוב עם קשת, שאת יכולה להניק לגמרי בצניעות וגם להישאר בחברה.

אז שוב - נסי למקד לעצמך מה בדיוק מפריע לך כשאת עם אנשים, אולי הפתרון בכלל יהיה אחר לגמרי (ואולי הדבר הנכון ביותר יהיה פחות לנסוע ופחות לארח בינתיים - זה אם למשל הבעיה היא שלאנשים שאת מארחת יש הערות שמקטינות אותך... גם זה קורה, ואין שום סיבה שתצטרכי להתמודד עם זה).

בעניין היציאות, שוב בואי ננסה למקד. איזה מין יציאות אלה? יציאות כי את חייבת את זה לעצמך, להתאוורר קצת מהטיפול בה (ואז הכיוון יהיה בדיקת הביטחון שלך בטיפול של בעלך, בהאכלה ובכלל, ומה יכול לעזור לך להיות יותר בטוחה) או יציאות כי יש סידורים הכרחיים (ואז אולי דווקא יהיה יותר נוח למצוא דרכים לקחת אותה איתך, ולחסוך לעצמך חרדות)?

זה נשמע שמצד אחד את מרגישה שהיא ממש גורה ודואגת לה כשהיא בלעדייך, ומצד שני יש לך חשק שהשלב הזה יעבור כבר... הוא יעבור, ותהיי מופתעת כמה מהר הוא עבר, אבל לדעתי זה לא בדיוק עניין של הנקה מול מוצקים. זה לא שכשמוצקים יחליפו הנקה פתאום תרגישי שאת יכולה לצאת בכיף ואין דאגות. השלב הזה של עצמאות תלוי בכל מיני גורמים אחרים, לאו דווקא בשאלת התזונה... לכן כדאי להתמודד ישירות עם הקושי שלך כרגע, ולא בדרך העקיפה של הפחתת הנקה.

אה, ולגבי הלילה לא עניתי. טוב, נשאיר משהו לאחרות... (אני לא יודעת אם יש לי תשובות טובות בנושא הזה.)

שאני לא מצליחה להכנס לחשבון שלי,

אולי תנסי מטרנה לא באופן קבוע רק ביציאות, לילות וכו' אולי זה יעזור לך להקל על ההרגשה ומצד שני תהיי רגועה שהיא שבעה וכו'.

מה שכן שימי לב שיש תינוקות שכשהם מתחילים עם תחליפי חלב הם כבר לא רוצים הנקה ויש כאלה שלא ככה שלא לכולם זה מתאים...

בהצלחה!

אני בדיוק במצבך. ככ ככ מזדהה עם המצבים שתיארת.

מה שאני עושה הוא להקפיא חלב. אין לי חלב אם לשאוב אם אני לחוצה לצאת וחייבת לשאוב מלא מהרגע להרגע.

אז אני שואבת כל יום נגיד 40 שזה קצת. אבל כל יום, בלי לוותר. וכך נהיה לי מאגר זמין במקפיא.

וכשבא לי לצאת אני פשוט שולפת מהמקרר את הארוחות שהוכנו מבעוד מועד ומפשירה...

ואפשרות אחרת היא כמובן לקחת אותה איתך עם סינר הנקה.

סטריליזציה  שחייבים לעשות אחרי כל שימוש מוציאה לי את החשק.

זה בהוראות של המשאבה?

בעיקרון בפרסומים של משרד הבריאות קראתי כמה פעמים שהסיבה שמומלץ עיקור אחרי כל שימוש לכלים שמשמשים לתמ"ל היא בגלל חיידקים ספציפיים שנמצאים במפעלי התמ"ל (בעיקר סאקאזאקי), חיידקים מסוכנים ששונים לגמרי מהחיידקים שתינוק עלול לפגוש כשהוא מלקק את הנעליים של אמא. כלומר זה לא שהמטרה היא שאף חיידק לא ייכנס לעולם לפה של התינוק, זה לא ריאלי ולא רצוי - זה רק חשש מחיידקים מסוימים, שעלולים להימצא דווקא בתמ"ל. וכמובן שבחלב שאוב אין את החשש מאותם חיידקים שזוהו במפעלי תמ"ל. אבל מצד שני כמה שחיפשתי, לא הצלחתי למצוא שום הנחיה רשמית של משרד הבריאות בנושא, שום חותמת להנחה שלי שדין חלב שאוב שונה מדין תמ"ל. כשהם מפרסמים הנחיות לשימוש בתמ"ל - מודגש שם שחשוב לעקר אחרי כל שימוש. כשמפרסמים הנחיות לשימוש בשאוב - אף מילה בנושא, לא לכאן ולא לכאן. אז אם אין ברירה אלא לנחש... הייתי אולי מנחשת לפי גיל התינוקת. בגיל שמכניסים הכול לפה כבר לא הייתי כל-כך חוששת. זה ביחס לתינוקות הפרטיים שלי, לא לוקחת אחריות על אף תינוק אחר

עבר עריכה על ידי קארין92 בתאריך ז' באייר תשע"ג 15:00

גם מה שהכרחי- איך לעשות שיהיה פחות מעיק.

ומה שאני מרגישה כבר הרבה זמן-צורך להתאוורר..מה שבעלי מוכן- לקחת את ראשית אורה לבית מדרש אבל אז אני דואגת- איך יחליף לה טיטול? אם הוא לא ישים לב לרו כשקר לה?אם היא תצרח ותהיה רעבה מעבר למה שאצליח להשאיר לה אז אאלץ לחזור..אני מפחדת.

למשל הערב- יש שיעור שאני רוצה ללכת אליו- של הרב רכל, אבל רק מלחשוב על שאיבות יוצא לי החשק.

לקחת אוה איתי- לא רוצה.

את מהממת. תודה על כל מילה.

חייבת לומר לך, שאני כמעט בטוחה שמרביתנו מרגישות את אותן הנקודות..

כך שאת לא לבד, והדברים מוכרים באופן אישי, בתחומים אלו או אחרים, אצל כל אחת מאתנו..

טיפ מנסיוני: 

כדאי לתכנן את מסלול הסידורים. ממש לכתוב לפרטי פרטים מה מתכננים לעשות, איפה זה נמצא,

מקומות פוטנצאליים ונוחים להניק עם סינר הנקה (ולוותר על השאיבות בנתיים), לכלול זמני מנוחה- לך ולקטנה.. וכו'.

מאוד מאוד מועיל! כך הסידורים נגמרים מהר משתכננת, וגם נעשים בצורה חכמה ונחה עד כמה שניתן..

ברגע שאוכל להוציא כסף על סינר הנקה נורמלי- נראה לי שזה מה שאעשה כי ממש קשה לי ככה.. בכל מקרה אני פוחדת שזה חוסר צניעות בחוץ אבל בחיי שנשברתי.

אגב, לי אין סינר אלא שמיכת פיקה מאוד גדולה ו"אטומה"..

נשמע שאת חייבת התאווררות, אז אם יש לך הזדמנות ליציאה לא ארוכה מדי, זה דווקא ישים לגמרי.

את יכולה להניק אותה הנקה טובה ממש לפני, להכניס אותה למנשא, והיא בטח תירדם ובכלל לא תרגישי אותה.

מקסימום, תצטרכי להניק עוד פעם, אם את יוצאת להרבה זמן.

אני מבינה מאוד את הרצון שלך להשתחרר מהתלות הזאת. אבל תחשבי, שאם זאת המציאות, שתינוק יונק הוא תלוי באמא שלו בצורה מוחלטת, אז כנראה שכך ה' ברא אותו בכוונה תחילה. כנראה שזה לא רק ההנקה. זה הכל- בטחון עצמי, ותחושת בטחון ועוד הרבה דברים קריטיים לנפש הרכה של התינוקות.

ולגבי הלילה- למה היא יונקת שעתיים? זה מלא זמן...

ניסית להשכיב אותה בשעה 7-8 בערב? אצלי, בגיל 4-6 חודשים כולן הלכו לישון ללילה בשעות האלה. אמנם קמו לינוק אבל חזרו בדר"כ לישון. ולא שהרגלתי אותן לזה, אלא שפשוט זה קרה מעצמו.

היא נרדמת רק בהנקה?

כתבת דברים מקסימים שגרמו לי לחשוב על זה בצורה קצת שונה. ממש יפה..

היא נרדמת רק בהנקה. ניסיתי הכל- נדנודים- מוצץ-  ליטופים..הכל. הילדה צורחת עד שאני מניחה לה לינוק עד שהיא נרדמת.. אתמול היא נרדמה ככה ל6 שעות רצופות,  נרדמה בסביבות אחת בלילה, אכלה ב7 וחזרה לישון עד 9 וחצי בבוקר.

במשך היום- נמנמה צטבר שעה. היא ממש ערה עכשיו..בעייתי קצת.

זה בכלל לא פשוט לשחרר לפעמים, אני זוכרת את עצמי באותם מצבים כמו שלך, עד שהפסקתי להניק (10 חודשים) לא הייתי יוצאת לחתונות ולבילויים וכו'.

אבל זה לא צריך להיות ככה, מותר לך לצאת. למה את חוששת שבעלך לא יטפל בה כמו שצריך? הוא ילמד אותה לאט לאט, גם את לא ידעת מיד מיד איך מטפלים בתינוק.מקבלים הדרכה ומתנסים, ככה זה.

תדברי איתו, תסבירי לו את החששות שלך, גם אני נורא פחדתי מקור- מה שעזר אצלנו זה מד חום קיר, הטמפ' המומלצת כמדומני היא 22 מעלות (אפשר לבדוק זאת בוודאות) ואז בטמפ' כזאת יש בגדים נעימים שלובשים- ארוכים ודקים, אם יותר קר אז שילביש לה סוודר וכו' ואם ממש קר אז חרמונית.

הרעיון הוא למצוא נוסחה שמצד אחד תהיי רגועה ומצד שני תדבר "אליו" כלומר, הוא יבין את המושגים.

לגבי החשש שהיא תהיה רעבה- את עושה את המקסימום לספק לה אוכל, אם יהיה חסר לה חלב אז יש תחליפי חלב, לא ממליצה מלכתחילה- אבל אם זה ירגיע אותך שתמיד יש איתה מנה לעת הצורך אז זה בסדר גמור.

ו... גם אם הוא לא מטפל בדיוק כמו שאת, תנסי להרפות. אז היא לא תלבש בגדים נקיים, אז הוא לא יסגור את הטיטול בצורה מושלמת כמוך- אז יברח לה קצת על הבגד והוא ילמד לפעם הבאה. אין ברירה, בשלב כלשהו תהיי חייבת את העזרה שלו וכדאי שזה יהיה לפני שיהיה לך מ-מ-ש קשה.

לגבי סינר הנקה- אל תעשי את הטעות שלי- תשקיעי בזה!! אני לא קניתי גם כן מטעמי חיסכון, אבל זה דבר כ"כ נצרך לאישה שצריכה לשלב בין גידול ילדים לשאר המטלות שהעולם מציב בפניה.

עכשיו בדיעבד, אחרי תקופת ההנקה, אני חושבת שאם היה לי סינר זה היה מקל עלי פלאים.

תחשבי על זה, אם יש סיכוי שבזכות הסינר תצליחי לסחוב את ההנקה עוד חודש, לא שווה?!

בהצלחה!

ואת ממש מתוקה...

הוא צחק בקשר  לחרמונית והסכים עם כל השאר.

תודה.איזו משקיענית.

איזה כיף איתכן..

באמת שאני מעריכה את העזרה הזו..באמת שאני מתכוונת ב"נ ליישם לאט לאט.

פשוט תודה.

גם אם היא נרדמת רק בהנקה- ניסית לעשות לה מעין שגרת השכבה (אפילו שזה קצת מוקדם להרגל כזה, בכל זאת). נניח, מקלחת, פיג'מה, הנקה בחדר חשוך ושינה במיטה שלה (או איפה שהיא ישנה). וכל זה- ב7-8 בערב?

יכול להיות שיותר מאוחר מזה היא לא רגועה פשוט כי היא נורא עייפה כבר וצריכה שנת לילה.כשתינוק עייף מדי זה סיוט לו ולהורים...

אני מציעה כי ככה זה היה עם כל הבנות שלי, כולל זו שעכשיו בת חצי שנה. ואצלי זה בלי שום שגרה... מקלחת ממילא אני לא מקלחת אותה בערב כי עדיין קר בערבים. אבל אני מלבישה פי'גמה, הנקה טובה אם היא רעבה, ואז היא הולכת לישון.

עוד משהו ששמתי לב אליו- לכל הבנות שלי היה שלב, בערך בגיל הזה, ששמתי לב שהנוכחות שלי או המגע/נדנוד/ליטוף שלי משגע אותן ומפריע להן לישון. גם עם הקטנה זה ככה עכשיו. אני מניחה אותה, מכסה, מדביקה לה כמה נשיקות הגונות, שמה מוצץ ויוצאת מהחדר. אם היא עייפה היא פשוט נרדמת. אולי לפעמים אני שמה לה עוד פעם פעמיים את המוצץ וזהו. אם היא מאוד עייפה, אז היא גם יכולה לבכות 30 שניות בערך ואז נרדמת.

אולי שווה לך לנסות...

ועוד רעיון- הגדולה שלי היתה נרדמת מגיל 4 חודשים עם בקבוק תה קמומיל (בלי סוכר). היתה שותה, וכשראיתי שהיא כמעט נרדמת, שמתי לה מוצץ, הפכתי על הבטן (אל תגלי לאחות בטיפת חלב), וזהו.

אני יודעת שהיום לא ממליצים לתת נוזלים כלשהם לתינוק יונק. אבל לי זה עזר בכל מקרה, גם לכאבי בטן וגם לשינה...

ודבר אחרון- הכל עובר. עובר עובר עובר. עם הילד הראשון הכי קשה כי נראה שאין תקווה...אבל באמת הכל עובר.

יש כאן כמה דברים שאני הולכת ב"נ ובע"ה לנסות החל מעכשיו.

בכל אופן-  את חושבת ששייך לנסות להעיר אותה מוקדם יותר?

וואו..איזו אמא טובה את.

המון תודה.

פשוט לא חייבים לקנות אותו בשילב.

אני למשל קניתי ב35 ש"ח והיה בחנות גם 'יקרים' יותר ב45 ש"ח... שזה לא כזה יקר

לעמות הסינרים ברשתות. היכן השגתי?

חנות זולה: בייבי פארם גבעת שמואל (מתחת להולמס פלייס)

אני לא בעד להעיר תינוקות, אלא אם כן אין ברירה, אם צריך לצאת מהבית לנסיעה או משהו כזה.

סדר היום שלה ממילא יסתדר בחודש חודשיים הקרובים. בלי שתשימי לב פתאום תראי שהיא ישנה שנת בוקר, שנת צהרים ולילה.

אני אמא טובה?? איזה כיף לשמוע מלים טובות...

כ"כ הרבה נקיפות מצפון יש לנו האמהות. שטעינו בזה, ועשינו לא נכון בדבר אחר. אז טוב שאת מזכירה לי שבעצם אני אמא טובה, ככה בפשטות...

גם את כזו, אני מבטיחה לך. כל אמא שאכפת לה ולומדת את ההורות ואת הילדה שלה היא אמא הכי טובה שיש.

אוכל לחכות קצת בסבלנות.

אם הכל ממילא מסתדר בסוף- נראה איך אנחנו מפיקים את המיטב מהמציאות הנוכחית.

יופי של מחשבות הכנסת לי לראש.

כי של שילב פיצי לדעתי ולא מכסה כלום!

אם היו שואלים אותי איך לייצר סינרים הייתי עוטפת הכול, גם מאחור. לא רק מלפנים.

רק שלא שאלו אותי... אז בקיצור הוא מכסה טוב מלפנים. נחמד בהחלט בשביל הכסף שהוא חסך לי.

שמכסות גם מאחורה

מאוד פשוט וזול גם לתפור כאלה סתם בדרך אגב

לי יש כמה...

או אפשרות לקחת מכונה לחצי שעה בהשאלה משכנה?

אני מוכנה לתת לך הנחיות, לגמרי בחינם.

אם לא, תכתבי לי במסר באיזה אזור את גרה, ונראה אם רלוונטי שאני אתפור לך

ב"ה

כי ראיתי כבר אצל חברות שיש כאלה מאוד דומים אבל הגודל לא כ"כ זהה.

יש כאלו שהם קצת קטנים ולא עושים את העבודה כמו שצריך... 

לפני כמה חודשים שאלתי כאן שאלה דומה, לגבי התאומים שלי. ממש רציתי שהם יתחילו להיות עצמאיים יותר, אף-על-פי שהם כן מקבלים תמ"ל, מגיל חודשיים, בשילוב עם הנקה.

וכיום, כשהם בני עשרה חודשים וחצי, פשוט קשה לי עם הרעיון של לשבת ולהאכיל אותם. יותר פשוט לי להרים והניק אותם, או, כמובן, הכי פשוט - להשכיב אותם עם בקבוק. (זה עושה לי כמובן תחושות של אמא רעה, שלא מספקת לילדים שלה את האוכל שהם צריכים, מתעצלת וכו'... כולנו באותה סירה...)

בכל אופן, אני מאחלת לך בהצלחה, ותהני בכל זאת מהזמן הזה שעובר מהר!

את הגדולים הנקתי מלא. אבל זה לא חוכמה, הייתי בבית, או בלימודים, כשהם במעון ליד...

גם את אלופה!

נתתי לה אתמול עגבניה מגורדת חחחח

איזה פרצוף!!!!! רציתי לאכול אותה..

אויייש לאכול אותם!!

אח"כ ירקות ועוף (תפו"א בטטות וכד')

אבל מלפפון ועגבנייה אני בקושי מביאה כי לא יודעת זה לא נראלי טעים!! ועגבנייה זה חמוץ כזה.. 

והקטע שהוא אוהב הרבה יותר מרק עוף מאשר פירות מתוקים! אז אני משערת שלא תהיה בעיה עם מלפפון ועגבניה בעתיד.

ועכשיו אגב הוא כבר אוכל הכל.. כל מה שאני מכינה לנו הוא מקבל גם.. 

הדבר הבא- אבוקדו..בע"ה כשנסיים לתרגל עגבניה חח

איזה כיף שהוא כבר אוכל הכל

קנינו כזה לפני כמה שנים

אני בטוחה שזה לא מה שהיה

(אני מדברת על 4 שנים לפחות)

זה חמוד, יש דברים בטח לא רלוונטי לזוג "דוס" אז אפשר לסנן ..

באסה קצת שזה לשימוש חדפ

השפה לא כל כך נקיה, חלק מהקלפים כללו שאלות טריוויה על סצנות מיניות בסרטים, וחלק מהקלפים כללו משימות שפחות התאימו לנו.

אבל כן הייתי אומרת 70% מזה היה מוצלח, מה שבעייתי זה הסגנון וההגשה.

זה תלוי עד כמה מפריע לכם דברים כאלו.

יש להם ערכה שהיא לכאורה לדתיים, אבל בפועל הם אמרו שפשוט הוציאו את השאלות הכי בעייתיות (על צפייה בפורנו ויחסים עם אחרים). היו שאלות כמו "למי בינכם יש הכי הרבה סיכוי לחזור בתשובה?" שזה לא בעייתי בפני עצמו, אבל זה מראה שזה לא באמת מנוסח לדתיים.

הכל יחסים - משחק זוגי לתקשורת אינטימית - התחדשות

בא לי חוויה מתקנת, אבל מצד שני מפחיד ליפול בזה שוב. 

קוראים לזה "הכל יחסים" כתוב שזה כן מותאם לדתיים. מישהי נסתה אותה, ויודעת להגיד אם זה יותר מוצלח?

ועוזר לפתוח דברים על יחסי אישות

וזה בדרך משחקית ונחמדה..

יש גם קצת קלפי פעילות ומשימות

באמת מכל הבחינות. והוא נגיד שדגמנו הרבה משחקים זוגיים והוא לוקח מקום ראשון.

מדבר ספציפית על אינטימיות, מתאים בעיניי רק לזמן שמותרים.

מאוד משחקי, קצת תחרותי, עם שאלות פתוחות וישירות בשפה מאוד נקיה ונעימה.

שווה כל שקל 

עשינו את הדייט שובר שגרה

זוג דוס (בעלי אברך) אבל אם באים בראש פתוח לשיתוף ואינטימיות זה דייט מדהים

הסינון פוגע באווירה...

תוהה אם אולי הם פשוט שינו קצת את הקופסה...

בכל מקרה, מעניין ממש שככה חוֹויתם. תודה.

ומה שלא עבר הצידה

בלי סינונים מראש וכו'

שימי לב שיש חובת פיקוח מרגע שיש במשפחתון 7 ילדים. גם שלך נחשב בספירה (אם הוא איתך במשפחתון).

דבר שני תעשי ביטוח. זה לא קשור לפיקוח, אפשר גם אם המשפחתון לא מפוקח.

במעט תינוקות בערך 3.

ביטוח למה הוא מיועד?

לק"י

שיכלול:

מספר ילדים שבטיפולך.

ימי עבודה ושעות.

ממתי עד מתי בשנה את עובדת.

האם כולל אוכל או לא.

מה עושים במקרה של עזיבה (יש מקומות שמבקשים תשלום על החודש שאחרי העזיבה).

מה עושים במקרה שאת חייבת להיעדר.

מה קורה במקרה של איחור מצד ההורים.

מה הנוהל לגבי תינוק חולה (לא לשלוח מראש עם חום/ דברים מדבקים, ואם חולה באמצע היום- שההורים יבואו לקחת).

המטפלת אצלינו מודיעה מראש בחוזה שהיא לוקחת 3 ימי חופש במהלך השנה, ומודיעה עליהם שבוע מראש.

בתחילת שנה לתת לוח עם ימי חופשה.

להוסיף סעיפים- במקרה ופורצת מלחמה (או לכי תדעי...עברנו כבר קורונה) הילדים לא מגיעים.
מה אז?
האם הכסף יוחזר להורים, או ישאר אצלך?
בזמנו המטפלת של בני הייתה הוגנת ומחצית מהכסף חזר להורים מחצית הלך אליה.

חוזה כזה מפורט זה הכי חשוב!!

ובאמת מקקובל 3 ימי חופש שאת יכולה לקחת לך, עם עדכון מראש.

לדעת מה עוד יהיה בדור הגאולה שלנו.

לק"י

בדיוק השבוע חתמתי על חוזה לשנה הבאה, אבל אנחנו איתה עוד מלפני הקורונה, ועברנו יחד גם קורונה וגם מלחמות😅

אולי באמת נשאל אותה.

ביטולים של 'כוח עליון' כמו מלחמה מי משלם עליהם?

אוכל- מי מביא? איך הילדים ישנים במה וכמה זמן.

האם יש הגבלה על מספר הילדים

מה עושים כשאת או ילדייך חולים ח"ו

איך משלמים? מתי?

בכללי מציעה לשאול את הai על נקודות שצריך לים לב אליהם. אולי הוא יכול להכין לך גם חוזה.

המטפלת שלנו הכניסה לחוזה, שהילד יצולם בתמונות וסרטונים. לא יודעת כמה זה נצרך.

אותן ללוז וזה היה תענוג..

בהתחלה היא כן זורמת עם הלוז שלהם ולאט לאט מזיזה אותם לכיוון הלוז של כולם..

נגיד התחילו להיות עייפות בשמונה וחצי אז משכה אותן עם משחקים עוד רבע שעה עד שבסוף התחברו לשנת בוקר של כולם בתשע.. או להפך, השכיבה אותם עוד לפני שהתחילו להיות ממש עייפים.. בהתחלה קצת שכבו עירניות במיטה ואז התרגלו לשעה הזו. 

ובכללי מנצלת אחסון לגובה כמה שאפשר.

אם את שומרת בגדים גם שקטנים עליהם אז שקיות ואקום בתוך ארגזי מצעים או מדפים עליונים/מעל ארונות

חייבת אותה

ואני שואלת לגבי בגדים של יומיום לא אחסון

שכל המיטות יהיו עם ארגזי מצעים עמוקים זה המון אחסון..

אפילו שולחן סלון ראיתי שיש עם כמו ארגז כזה.

ואם אין ארגז מצעים אז אפשר לשים קופסאות שקופות גדולות מתחת למיטב של הילדים ולאחסן שם.

אם יש אפשרות לאחסן אצל ההורים בגדים שכבר קטנים/עגלות /ציוד שמשתמשים רק פעם ב...

אני אישית מעבירה הלאה בגדים שקטנים לנו אבל לשמור אצל ההורים זו אופציה טובה.

השידה נמוכה ולכן עדיף במקומה ארון גבוה עד התקרה.

את יכולה גם לתלות ארון מעל המכונת כביסה שיתן לך עוד אחסון.

אם יש מקום במסדרון אפשר לשים ארון צר כזה לעוד אחסון

אני מחפשת איל להוסיף ארון או מקום לבגדי היומיום שלי ושל בעלי

אחסון אני מאלתרת

אבל להתלבש נמאס לי מהצפיפות הנוראית הזאת במדפים

סליחה על השאלה...

אצלנו הבגדים של כולם מאוחסנים בשני ארונות של דלת אחת, ארון של שלוש דלתות, ארון תלייה אחד ברוחב של דלת וחצי וחמישה מגירונים. 11 נפשות... (האחסון מתחלק בין החדרים כמובן)

באופן כללי אני לא מאמינה בארונות גדולים בבית, כי בעיניי הם תופסים מקום...

אני שמתי בארון של הילדים מדף נתלה, שמאפשר לי לאחסן יותר דברים בארון.

ואני שמה בארון דברים בשתי שכבות, קדמי ואחורי.

לילדים שבני 4 ו 6, לכל אחד יש מדף אחד, הדברים הקטנים נמצאים במדפים הנתלים, וחוץ מזה יש מקום לתלייה לכל הילדים.

מהמקס סטוק מדפים כאלה של סידור נעליים, והנחתי את זה מעל השידה, והשתמשתי במדפים לשים בגדים במקום נעליים. מקווה שהבנת למה התכוונתי. עלה לי בזמנו בערך 100 שקל

שמה לך פה דוגמא למשהו דומה:

https://www.ace.co.il/5770029?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_content=731896064861_177204583129&utm_term=&matchtype=&gad_source=1&gad_campaignid=22192422213&gbraid=0AAAAAD9Br5B90G3fJUbCaNw4VGbSF3I30&gclid=Cj0KCQiAnJHMBhDAARIsABr7b854x8zSZ03mL1J1vasi-mqteNlfHCY9qHigZ4eOH9D1glMHstPokPQaAqDHEALw_wcB

איפה הארון נמצא כרגע? הוא לא בחדר שלך?

אם לא ישאיר מקום לעריסה ואת מתכוונת להישאר בדירה לטוח ארוך ובעז"ה עוד ילדים - לדעתי חבל להכניס ארון לחדר אם לא ישאיר מקום למרות שאת לא חייבת ארון עמוק או גדול מאוד.

אצלי ארון עומק 60 ונכנסים בו בגדים גם ב2 שורות אז אפשר פחות ועדיין יהיה לתועלת

זה מאוד תלוי גם מה גודל החדר. אצלי ארון על קיר כמעט שלם 3.2 מטר (הזמנתי 2 ארונות אותו דבר והצמדנו אותם) אם הייתי לוקחת ארון אחד 1.6 היה נשאר לא מעט מקום לעריסה אם הייתי צריכה

ויש גם ארונות במידות שונות שאולי יוכלו להתאים ואפשר אולי להכניס לחדר של הילדה. אצלי באחד מחדרי הילדים יש ארון 1.2 מטר וזה אחלה

אני בכל אופן כן בעד ארון נוסף. וגבוה ככל שניתן. אולי בחדר אחר אפילו? יש לכם? אני אוהבת שלכל דבר יש מקום מוגדר זה פחות בלאגן בעיניים וההפרדה ביניכם לבין הילדה זה יתרון

חדר ממד וחדר הורים

בממד יש את הארון בגדים

מדף אחד לילדה

2 לבעלי

3 לי

2 למצעים ומגבות

ותליה מפוצצת של בעלי ושלי

אני מחפשת להכניס ארון בחדר הורים אפילו שאני ממש לא רוצה

מהארון שלכם

אני אישית שמה מצעים בארגז מצעים של המיטה (שלנו) ואצל הילדים מתחת למיטה יש לי תיבות פלסטיק ענקיות על גלגלים שאני מאחסנת בהן מצעים בין היתר

מגבות - הייתי קונה ארונית שירות לשירותים. חבל על המקום וזה גם לא ככ פרקטי בעיניי שזה לא במקלחת. יש בעיצובים ממש יפים

או פינטרסט פתרונות אחסון עם ניצול חכם של החלל. אלו פתרונות של נגרות בהתאמה אישית

אבל אם זו הדירה שלכם ואתם מתכננים להישאר ב"ה לאורך זמן שווה להשקיע בזה כספית בעיני.

דוגמה לרעיון - לעשות ארון במסגרת מסביב למיטה כולל נישה מהצד שתשמש אותך כמו שידת לילה אם את צריכה.

מה גודל הארון שיש לכם? נשמע בית ממש ממש פיצי אם את אומרת שבהכנסת ארון לחדר שינה לא יישאר מקום לעריסה..

אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.

אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.

ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.

כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)

כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים

הכל בסדר, זה בית וחיים בו

או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?

אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת

ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅

בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...

אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.

אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות

לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!

יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים

ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...

זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..

גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.

לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.

ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות

בעיניי זה שינוי הרגלים

לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.

לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?

ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.

או שאהיה עם הילדים בספה

זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי

ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן  קבוע

בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים 

הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת

קצב החיים שלך שונה

אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?

אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן

אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️

כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)

אבל אין לנו ילדים קטנים

וגם כשהיה קטן

היה אחד

לא כמה

אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף 

ביום רגיל

וביום שסידרתי....

גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק

ובוודאי אם לא סידרנו....

אצלי גם בדיוק כמוך

רק סוף יום ( או יום למחרת)  עושה סדר

לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום

תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.

שריטה מבית אמא…

זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)

שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.

כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי. 

תמיד יש חפצים בכל מקום: תיקים של הילדים, סוודרים, יצירות שהביאו מהגן.

הכביסה תמיד איפשהו בדרך לארון: בסלסילה, במכונה, מחכה לתליה, מחכה לקיפול.

תמיד יש כלים בכיור ואם שטפנו איך שסיימנו גילינו שיש צלחת על השולחן שלא נשטפה או שיש כוס קפה מלוכלכת.

ואנחנו כל הזמן כל הזמן מנקים ומסדרים מנקים ומסדרים.

אבל הכל בנחת ובכייף וברוגע.

לא דחוף לי בית מצוחצח, כן דחוף לי בית רגוע ושלו (ומסודר בגבולות ההגיון כי זה עושה לי רוגע בראש).

בואי אלינו, יש בלאגן בשפע

עד שהילדים הולכים לישון בטח.. אבל גם אחרי לא מתוקתק

והיו גם תקופות שהיה ממש מבולגן באופן קבוע...

בכל מקרה לדעתי הכי חשוב זה להשתדל לא להשוות לאחרים, לחשוב מה משמעותי בשבילך ועל זה להתאמץ ולהשקיע.. 

ופשוט חונכנו לזה. אוכלים וישר לכיור, מסיימים ארוחה שוטפים כלים. אמא ששוטפת את הבית כל יום וכו..

ולדעתי זה גם הרבה תחזוק בשגרה ופחות הגעה למקרי קצה.

להגיד שזה הדבר המושלם, 🤷‍♀️

בסוף היה כיף לחיות בבית מבריק ושכיף להיכנס אליו, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים (שנים לא היה גואש או פלסטלינה בבית, רק בחצר בהשגחת אבא😅)..

וכיום גם אני לא מסוגלת שהבית שלי לא נקי, גם אם זה אומר לנקות תנור עם מסיר שומנים בהריון וכן הלאה.. (למה? סתם כי לטעמי הוא לא מספיק נקי 😒).

שורה תחתונה לכל דבר יש פלוסים ומינוסים ובעיניי הכי חשוב לילדים זה לגדול בבית בריא ושמח😄 

ב. אפשר להשיג כמעט כל דבר אם מוכנים לשלם תמורתו. תחשבי אם המחיר שווה לך.

ג. תמיד כדאי לבדוק לאן את רוצה להגיע ומה יכול לעבוד בשבילך בדרך לשם.

ב- כשיודעת שצריכים להגיע אליי, משתדלת לסדר קצת.. אולי מה שאת רואה זו לא המציאות הקבועה😉

עשית כבר אולטרסאונד?

זה בוודאות השבוע?

וזה באמת היה ככה מספרים אסטרונומיים

וגם עושה תופעות הריון מאוד חזקות (זה לא היה הריון ראשון ובדיעבד הבינה שזאת הסיבה שהרגישה נורא ואיום)

באולטרסאונד ראשון אמרו שזה היה 2 ונהפך ל1 ובגלל זה היה מספרים גבוהים

בדיעבד התברר שהריון מולרי עושה גם לפעמים כמו גרורות ברחם וזה מבלבל ונראה כמו עוד עובר בשלבים הראשונים

תלכי למעקב אצל רופאה

במעקב טוב וצמוד לדעתי רופאה תוכל לזהות את זה יחסית מוקדם.

אולי השבוע לא נכון? אולי נכנסת להריון לפני זמן ואז היה דימום?

אולי זה הריון מרובה עוברים?

וגם אם זה הריון מולארי- חייבים שרופא יאבחן.....

בהצלחה יקרה

בשורות טובות

44770 בשבוע 4+5

הריון תקין לחלוטין ב"ה. עובר אחד.

לפי מה שבדקתי אז, מולארי זה יותר גבוה, יכול להיות מאות אלפים. וגם יש סימנים כמו כאבים, תופעות מוגברות וכו.

תעשי אולט'. אני התקשרתי למרכז בריאות האישה ואמרתי שאני חייבת אולט' דחוף.

יכול גם להיות הריון מרובה עוברים.

בקיצור, מנסיוני, זה לא צריך להלחיץ אותך אבל כן בשביל הרוגע תבדקי. 

זה קצת מחזק אותי.

יש עוד מיקרים?

אני חייבת לדעת מה קורה איתי.... אני פשוט בלחץ ממש!!!

אני אחרי הפלה שהייתה לי בחודש אלול ... 

באלי לבכות

את בטוחה לגבי גיל ההריון?

והאם את מרגישה תופעות הריון? 

בדים וקישוטים לסוכה

שמיכות חורף וכריות מיותרות

מפות שלא בשימוש שוטף

אפשר לשים כלי פסח יותר קטנים.

בקיץ- שמיכות, פוכים, כריות רזרבה אפשר גם באופן כללי.
תמונות, זכרונות.

כל מיני דפים ודברים שהם זיכרונות מהעבר או חומרי לימוד, ונדמה לי שגם דברים של סוכות אחסנו שם.

אפשר גם כל מיני משחקים ופרסים שאת שומרת כמתנות לילדים, אולי גם ספרי לימוד של הילדים ששומרים לשנים הבאות.

חנוכיה

בדים של סוכות וקישוטים

אביזרים של פורים

שמיכות פוך כשהן לא בשימוש (יש לי אחת זוגית ו2 יחיד ובזמני טהרה ארוכים הן פשוט שוכבות שם)

כל המעילים הגדולים כשהם לא בשימוש (קיץ)

כלים של פסח

מכשיר של פנקייקס שאני לא משתמשת כמעט אף פעם

לא זוכרת כבר מה עוד אבל אין מקום מיותר

אשים שם את השוקולדים שלי

החבאתי כבר בכל מקום אפשרי בבית

ובן ה3 תמידדדד מוצא ואוכל לי הכל 🤣

אולי זה דווקא רעיון טוב לגמילה

אמא שלי הייתה מחביאה את השוקולדים במדפים הגבוהים - לא מפני הילדים, אלא מפניה🤭

יש שם:

-ציוד חגים(לא כלי פסח כי כן יכול ליפול לשם חמץ לפעמים. אבל כן- הבדים של הסוכה וקישוטים, חנוכיות ושאר ציוד חנוכה, ציוד של פורים, דגלים וכו')

כלי עבודה וציוד עבודה שלא בשימוש תדיר אלא פעם ב.. (יש לבעלי המון כלים וציוד מיוחד, ארגז שלם מוקדש בעיקר לזה)

היה לנו שם גם ציוד תינוקות שהוא לא בגדים, לאחסון ארוך..

בגדול בערך פעם בחודש צריך להוציא משהו מארגזי המצעים וזה הדברים שמתאימים שם מבחינתנו..

כי עשיתי שם סדר

יש שם מגבות חדשות שעוד לא הגיעו לידי שימוש ואין להן מקום אחר, נעליים חורפיות חדשות, מגפיים שנעלתי שנה שעברה והשנה פחות, תיקי טיולים, שמיכות

בארגז מצעים אחר יש באמת מצעים. ועוד שמיכות. 😅

נמאס לי הכובד ההזוי שהייתי צריכה להזיז כל פעם.

ואני ממש אוהבת שהרובוט יכול לזחול מתחת למיטה ולנקות כהוות נפשו

בקיצור, את כל מה שהיה בארגזי מצעים העפתי למחסן

ואני משנה לשנה לומדת יותר איך לקנות פחות,  לשמור פחות ולהעביר ליד 2 כמה שיותר...

נהיה לי אור בעיניים.....

אבל אענה לשאלתך- היו לי שם בגדים של הילדים בשקיות וואקום, שמיכות פוך, מצעים לא בשימוש, מגבות חדשות,

מתנות שלא בשימוש ואולי יום אחד יהיה להם ייעוד

אחותי שומרת שם את כלי הכסף שלה מחשש עינא בישא

אצלנו המיטות על גלגלים

משנה חיים ממש!

לפני שהם היו זה באמת היה סיוט

אצלנו אין אבל תכלס זה יותר שימושי ננעלים

ולא, לא זז. המיטות מעץ מלא, כבדות חבל על הזמן

שהדיקט בתחתית הארגז לא אמור לעמוד במשקלים מאד כבדים, ויכול להתעקם או להתנתק, ולכן אם את ממלאת את הארגז עדיף בדברים גדולים ולא כבדים, כמו מצעים

אנחנו שומרים שם תיקים, נעליים שגדולות על הילדים, מעילים ופוכים בקיץ

כאלה..

רצועות פנימיות,

ומעבר לזה, נראה לי שזה הרבה הרבה יותר נוח לילד שיש לו מרחב מוגדר משלו ואיפה להניח את הראש.

לכן בעיני אם יש אפשרות עדיף למשוך כמה שיותר בבוסטר גב

אם יש 3 כסאות בטיחות מאחורה ממש קשה להגיע לחגורה ויותר נוח רצועות פנימיות של הכיסא

יש "שואלים את שגיא" שעונה לשאלות כאלה

ומנצלשת לשאלה.

ב"ה לקראת לידה שלישית. יש לנו שני כסאות גרקו סלים פיט, אבל לא מאמינה שאחד נוסף ייכנס, אפילו שאמורים להיכנס שלושה ברכב.. (המושב האחורי יותר רחב מאיפה שיש חגירה)

יש לי גם סלקל אבל מרגיש לי פחות בטיחותי וגם בסוף רחב יחסית אז גם לא מאמינה שייכנס מאחורה.

מה מציעות? לקנות בוסטר לגדול (בן 4.5)?  זה בהכרח צר יותר? ואם כן, האם יש המלצות על סוג מסוים? ואז  את התינוק להושיב בגרקו?

הצעות אחרות?

תודה 

ברכב משפחתי רגיל?

איזה כסאות?

אוונפלואו Evenflo

בוסטר אפור MAESTRO SPORT

2 כאלה בצדדים ובאמצע סלקל

אבל זה דורש לקחת את הכיסאות ממש לצדדים, הכי קרוב לדלת שאפשר.

המוכר בחנות אמר שאם הקצה של המושב גבוה יותר משאר המושב אז לאזן עם מגבת מקופלת מתחת לצד השני, לא היה אצלנו צורך אבל לא יודעת מה מידת הבטיחות של זה אז לא לוקחת אחריות.

לנו יש כרגע בוסטר ג'ואי אלוויט, כסא בטיחות ברייטקס אלגנס וסלקל של סייבקס.

ולי אישית יותר נוח שהסלקל בצד ככה יותר קל להכניס ולהוציא את התינוק. באמצע יושבת הגדולה שיוצאת ונכנסת לבד (ועכשיו גם למדה להחגר לבד, בכלל תענוג😅)

קצת מלחיץ אותי להוסיף מגבת :/

נראה..

תודה בכל אופן