אשמח לנימוקים..
שבוע טוב!
ת.במיטה משלו בחדר עם אחיו.
מאד שמחה להניח אותו ב7 במיטה, ללטף קצת , לצאת מהחדר ואחרי כמה דקות להיכנס ולגלות שהוא נרדם לבד...
וגאה בזה!
ב"ה התינוקת שלי ישנה בסדר,
אבל יפעת , במחילה ובלי לפגוע, כי אני לא רוצה לפגוע,
זה לא כל כך יפה לכתוב בפורום בפירוט כזה
עד כמה התינוק שלך נרדם בקלות,
כי יש כאן אמהות שזה לא ככה אצלן.
ולדעתי זו לא הלוחשת לתינוקות,
זה תינוק עם מזג נוח.
ככה שזה לא תלוי במדד ההתמכרות של האמא ללוחשת לתינוקות,
(דבר שכל אמא יכולה להשתדל לעשות, בעיקר אם היא לא ישנה בלילה)
אלא תלוי במזג של התינוק, ואת זה האמא לא יכולה לשנות, לא בגיל כזה לפחות ואולי גם אף פעם לא.
יש כאן אמהות שיכולות לחשוב שהתמכרות שלהן ללוחשת לתינוקות,
יכולה לגרום לילד לישון כמו הילד של יפעת שישן ב7 ונרדם לבד מגיל חודש וחצי,
אבל זה ממש לא ככה במציאות.
מקווה שהסברתי את הכוונה טוב וירדת לסוף דעתי.
ה' עשה איתך חסד ואת בורכת בילד נוח עם מזג טוב ב"ה,
אני ממליצה לך שתשמחי על כך בקרב משפחתך ואל תגרמי לצער אצל אמהות אחרות.
בדיוק שמעתי את ההרצאה העצובה הזו של האישה שביקרה בבתי יתומים באירופה
וראתה את כל התינוקות בני יומם שוכבים בשתיקה במיטתם ומביטים לתקרה
המסכנים בכו עד שהבינו שלא יעזור להם ושאין להם איש בעולם שדואג להם
ואז מרוב ייאוש הם הפסיקו לנסות 
הלוחשת אמנם רחוקה מזה שנות אור
אבל זה רעיון דומה
וגם לרעיון הזה אני לא מתחברת
(ומודה שניסיתי בהצלחה על הגדולים, ואני מצטערת על כך)
ההרצאה העצובה (אפשר לבחור בתרגום לעברית בחלון של הסרט למטה מימין):
http://www.ted.com/talks/georgette_mulheir_the_tragedy_of_orphanages.html
היו לנו קצת חילוקי דעות על זה.
אני אמרתי שעד שהוא לא מפסיק לקום לינוק בלילה אני לא מעבירה.
לא היה לי כוח לקום באמצע הלילה, ללכת לחדר השני ושם להניק.
את הגדולה העברנו בגיל 4 חודשים, כי היא לא ישנה יוצר מחצי שעה רצוף וכל תזוזה שלי במיטה היא התעוררה...
השלישית למשל רק בגיל שנה וחודשיים כי לא רציתי להעביר לחדר של שאר האחים שלא תתעורר מהם וחוץ מזה שהיא עדין קמה לינוק בלילה, אז לא היה לי כח לקום כל פעם לחדר השני....
הקרבה הזאת אלייך מאוד חשובה לתינוק. זה נותן המון בטחון. אני זוכרת עם הגדולה, שהייתה איתנו עד שהשניה נולדה,
כלומר עד גיל שנה ו3 . היא היתה קמה בבוקר ומשחקת מבסוטה במיטה. או נעמדת ומסתכלת עלינו ישנים...
בכלל, ילד ראשון הכי קשה להעביר, כי הוא לבד בחדר. הילדים הבאים כבר לא לבד.
אגב, במחקר לגבי מוות בעריסה, ה' ישמרנו, גילו הרבה נתונים שמשפיעים. אחד מהם זה שכיבה על הבטן, כידוע. נתון נוסף פחות ידוע, הוא שינה בחדר נפרד. כי כשאת לידו את מתעוררת מכל פיפס (מעצבן..אבל יש לזה יתרון כנראה) וגם מעיפה מבט אם את לרגע מתעוררת. אולי זה גם קשור לזה שילד לבד ישן הרבה יותר עמוק. מצד אחד זה נחמד, אבל מצד שני מוטב שלא ישן עמוק מדי.
אצלנו זה בערך בגיל חצי שנה .
(זה גם הגיל שפחות או יותר הוא מתחיל לישון לילה)
ואז מעבירים למיטת תינוק בחדר הסמוך.
ת.שאמרה שהכי טוב להעביר את הילד עוד לפני שיש לו שכל
[לפני שהוא מבין שיותר נוח אצל אמאבא ונקשר אליהם רגשית באופן מלא- תהליך שמתרחש בערך בחודשים ה7-8 לחייו]
וזה פשוט נכון.
כי הוא עובר להיות עם האחים שלו והוא לא יהיה לבד.
שמענו שיש איזה ענין שהתינוק שומע את הנשימות של ההורים/אחים וכך לומד גם כן את הנשימה. לא יודע, אבל מהסיבה הזאת את הגדול משכנו עד גיל חצי שנה או קצת יותר.
לא הבנתי- אתה לא רוצה שהילד יקשר אלך רגשית באופן מלא?
אתה מעדיף למנוע את זה?
ומפתח רתיעה מזרים.
לא כדאי, ע"פ מה שהמלצתי, להעביר אותו לחדר משלו דווקא בשלב זה, אלא עדיף מוקדם יותר
כך שאותו קשר רגשי לא יתפוס מקום גם ביחס לשינה.
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
כמו שאנחנו רוצים את עצמינו לבד..
לא כהורים אלא כזוג.
זו שאיפה די בסיסית לדעתי.
את הגדולה העברנו סמוך לגיל שנה וחצי - עשינו זאת עם טקס ומיטה ותוך כמה ימים היא לא ביקשה להיות חזרה איתנו(עד גיל שנה ומשהו ישנה איתנו במיטה ואז ליד במזרן) את השניה בגיל חצי שנה (כי היתה צריכה את המרחב שלה וכל רעש העיר אותה).
בדרך כלל סביב השנה וחצי .טוב לנו וטוב להם וכולם מגיעים לגיל שבו הם ישנים לבד במיטתם.(יש לנו שמונה ילדים הקטן בן שלושה חודשים ישן בין 7-9 שעות אבל לי נוח שהוא בחדר).לקטנה שלפניו(אוטוטו שנתיים) נרדמת אצלנו ועוברת לחדר אחר אח"כ או שישנה במיטתה עם אחיותיה תלוי מתי.
בקיצור מתי שלא לחוצים ולא עושים מזה ענין הדברים זורמים יותר בקלות.כמובן שתמיד יש זמנים יוצאי דופן.
בהצלחה ! והכי חשוב לעשות מה שמרגיש לכם הכי נכון כי אז זה תמיד יותר קל כי קל יותר להיות נחושים ולעמוד על מה שחשוב לכם.
יש שלב שבו ההורים צריכים את השקט שלהם בחזרה,ובגיל שנה הילד אמור כבר לישון לילה וגם אם הוא מתעורר הוא יודע לצעוק לאמא יפה מאד.
אנחנו תפסנו שתי ציפורים במכה אחת,העברנו לחדר אחר ולמיטת נוער נמוכה עם מעקה - בתנאי שהילד יודע ללכת ולרדת ולעלות למיטה.
מצד אחד מעצבן כי הוא יכול לקום מתי שבא לו,מצד שני בבוקר הוא יורד ומשחק במשחקים שאני שמה בערב ליד המיטה ואז אני קמה בנחת.

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...