שלום.
לדעתי, הפורום הזה חורג מגבולות האתיקה של כל מי שמגיש עזרה רפואית או אחרת לזולת. אני לא הייתי רוצה בשום אופן לעלות על אמבולנס, כשאני יודעת שהנסיעה הזאת תועלה בתור סיפור פיקנטי בפורום זה או אחר. נכון שהיום כל דבר זמין ואין סודיות כמעט בשום דבר, אבל אני מצפה מכם, המתנדבים, לגלות את הרגישות, ולהוריד מהאויר את הפורום.
תארו לעצמכם שיש פורום - זמין לכל- ובו רופאים מספרים על מקרים בהם טיפלו, בצורה לא הכי עיניינית. כיצד ירגישו החולים כשישמעו על כך? חשופים, ופגיעים, מלבד מחלתם...
תאמינו לי, יכולתי למלא בפורום זה דפים על גבי דפים של סיפורי מד"א, (אבי, ארבעת אחיי וגיסה אחת הם נהגי אמבולנס, שאר המשפחה "סתם" חובשים או פראמדיקים), אבל גם בתוך המשפחה ברור לנו שלא מעבירים סיפורים מהאמבולנס. נכון, זה מסקרן, זה יכול להיות מאוד מעניין, אבל זה לא מוסרי, לעזור למישהו במצוקה, ואח"כ לשבת על הברזלים עם החבר'ה ולהעביר דחקות.
בנוסף לכך, אנחנו ("הדוסים, המתנחלים") כולנו מכירים כל-כך אחד את השני, ובקלות יכולים לזהות את המקרה. למשל,סיפור פרי דמיוני בלבד, אבל תשימו לב להערות, ולהשלכות:: "מתנדב כותב: שבת שעברה לקחנו מהישוב שלנו יולדת [הקורא: שכנה שלי ילדה בשבת שעברה] התלבטנו אם לפנות לסורוקה או לירושלים {הקורא: אם כן, היא מדרום הר חברון... גם אני...] בסוף החלטנו על ירושלים. [הקורא: מעניין, באמת השכנה שלי ילדה בירושלים] לא רחוק מצומת הגוש האישה צועקת "אני יולדת!!" [הקורא: מה? היא ילדה באמבולנס?] אנחנו עוצרים את האמבולנס ומזעיקים גם אמבולנס צבאי שהיה באזור. אז כך, בין חברון לירושלים הרופא הצבאי יילד אותה {הקורא הנאמן: איזה בושות, גם צוות האמבולנס וגם צוות של חיילים] לאם ולבת שלום. [וגם לשכן ממול. כל הרכילות העסיסית על מגש].
מה דעתכם?
