הולך הוא שוב בדרכו הנינוחה,פרחים עצים,ושובל של שושנים,
ולפתע פניו משתנים,קופאים,נאלמים,ונעלמים
חי בקודש אבל מציץ מהחול ושוב נפגע,
וכן הלאה,רוצה הוא לחיות חיים טובים ובריאים אך שוב הנשמה חצויה,
רואה אנשים שאינם שומרים אך נהנים,מציצה ונפגעת ויודעת שמהותה לא שם,אך חייבת לטעום מהמר


















