אנשים הולכים,אנשים נולדים,ובני אדם פוסעים בשביל החיים
אחד צוחק אחד בוכה,והשני כ"כ לא רוצה,מתי יגיע השלב שנצליח
לרוקן את ליבנו,האם זה היה לשווא?
ושוב אני מנסה בהליכתי הדקה,לתת את אשר בליבי לאותה נערה
מעז,מנסה, וצועק,אך שוב נשאר רק הקול הזועק
חנוק בדמעותי מותיר מאחורי שובל, אשר אפילו אויבי יפחדו מהנותר
ולבסוף,מוצא את שלוותי מנתק את מחשבותי ממוחי,ונופל שדוד לעברה
ופורק את אשר בליבי כבר 20 שנה.
.