אין שום בעיה לקיים יחסים.

יש מצבים נדירים, הריונות בסיכון מאוד-מאוד גבוה, בהם אסור לקיים יחסים. כמובן שאך ורק רופא, לאחר בירור ארוך ומקיף והתייעצויות עם רופאים נוספים, ייקח על עצמו לאסור דבר כזה.

הגוף מתכונן ללידה משבועות מוקדמים, וזה כולל מה שנקרא "צירי ברקסטון-היקס". במהלך צירים אלו, הרחם מתכווץ, אפילו בחוזקה, אבל אין כל השפעה על צוואר הרחם. על כן, אין כל סכנה, חלילה, ולהיפך! זה סימן שהעסק עובד כמו שצריך.

את יכולה גם לנצל את הצירים הללו להכנה ללידה: להזכיר לעצמך לנשום אל הרחם והתינוק, ולהרפות בע"ה זה יעזור בהתמודדות עם הצירים האמיתיים, בזמן הלידה.

באופן כללי צריך להיזהר מ 'קביעות מוחלטות' זה נכון על אחיות, על דולות ואפילו על רופאים. יש משפט (באנגלית זה נשמע טוב יותר) 'באהבה וברפואה אף פעם אל תאמר אף פעם'

ניתן לחוש התכווצויות בסמיכות ליחסים, גם היחסים עצמם בשלב השיא גורמים להתכווצויות ריתמיות של הרחם. זה גם נכון שבד"כ אם ההתכווצויות חולפות לא מדובר בבעיה. יחד עם זאת יש קבוצה של נשים (פורסם על כך מחקר שמקורו בשערי צדק, המחברת הראשית דר סורינה גריסרו) בעלות HLA גנטי מסוים, הנוטות לפתח דינאמיקה צוארית ולידה מוקדמת בעקבות חשיפה ליחסים ולפרוסטגלנדינים בנוזל הזרע.  הדרך הטובה להירגע היא לגשת ולעשות US לאורך צוואר. זה יכל לתת תמונה יותר מקצועית ולסייע לך. בהצלחה

הכנסת המון נשים להסטריה מיותרת

והפנית המון נשים לבדיקה פולשנית מיותרת.

חלק מהן יחוו סתם כאב מיותר, וחלק יקבלו חיידק בנרתיק בעקבות הבדיקה. 

עוד כמה נשים יקבלו מידע שיהיה מדאיג, אבל למעשה חסר כל משמעות. לא היה קורה כלום אם הם לא יקבלו את המידע הזה, כי לא עומד לקרות להן ולהריון כלום. 

אז חלק מהן יצטרכו להגיע לבדיקות מעקב מיותרות נוספות

וחלק אולי יחליטו לשנות את אורח חייהן בגלל הדאגה המיותרת, ויפסידו דברים. 

אני בספק גדול מאוד-מאוד אם יש אישה אחת שתפיק תועלת מהמידע שמסרת כרגע, באשר המצב נדיר כל כך. שנים אני במקצוע, קוראת אלפי סיפורי לידה,ועדיין לא נחשפתי למקרה אחד כמתואר.

אולי תרצי לשקול שנית ולערוך את ההודעה?

אולי אני אחת מהנדירות האלו. פעמיים קיום יחסים בהחלט גרם לי ללידה מוקדמת. ברמה של לקום לפנות בוקר עם צירים ויאלה, לידה. לא מאחלת לאף אחת. אמנם זה היה בצירוף עם עוד גורמים, אבל ללא ספק זה היה הגורם המכריע. ואכן כך גם אישרו לי הרופאה והמכינה ללידה. נוזל הזרע יכול לגרום לצירים. לפעמים דוקא בדיקה יכולה להרגיע.

פעמיים יחסים הובילו ללידה מוקדמת.

    ולי זה לא היה צרוף עם עוד גורמים, זה היה רק זה!  (גם פעמיים)

      וזה לא כל כך נעים לשאול שאלה כזו כך שילא ברור שאם לא שמעת זה לא קיים...

        עדיף שכמה נשים יבדקו סתם וכל התינוקות  יוולדו בזמן בריאים ושלמים.

תפסיקי תתנפלי על כל מי שחושבת שונה ממך.

יש עוד גישות בעולם להריונות ולידות.

אולי את לא בעד בדיקות רבות,

ומעדיפה (ויפה מצידך באמת) לחסוך מידע מבהיל מנשים-

אבל זה לא הופך חשיפה למיותרת.

ענווה ועדינות.

והמטרה של אותה אנונימית היתה ההודעה שמעלי..  

לא באמת מעניין אותי אם אני צודקת או לא, רק אמרתי שככה זה נראה מהצד..

מאד הגיוני לי שבענין זה יכתבו באנונימי. ומהתגובות עולה שאלו סיפורים שונים.

תודה יוקטנה,

חיכיתי לתגובה ממך כי אני אוהבת את הגישה....

כאמור ילדתי לידות במועד

למרות שתמיד היו מעט צירים מוקדמים,

אבל בכ"ז צירים בשביעי זה קצת מלחיץ....

אם מדובר על 2-3 צירים קצרים (פחות מדקה) זה בטוח מדומים?

"בטוח"? אין בטוח. אפילו מדידה של צוואר הרחם לא נותנת מידע וודאי, כאמור. יש נשים שצוואר הרחם שלהם קצר מלכתחילה, ויש פעמים שהצוואר יתקצר בשלב מסוים, אבל לא ימשיך בכך שוב עד ל-10 הדקות האחרונות של הלידה... מצער מאוד לקבל מידע כזה, שאין לנו דרך לדעת את משמעותו האמיתית, מכיוון שכל רופא ירצה להבטיח את מצבו ועל כן סביר שימליץ על שמירת הריון והמשך מעקב - שתי פעולות שהשפעתן על החיים דרמטת וקשה.

ההבדל בין צירים מדומים (ברקסטון-היקס) ואמיתיים, הם בכך שהאמיתיים משפיעים על צוואר הרחם (מובילים לפתיחה), בעוד שהמדומים משפיעים רק על הרחם עצמו.

בכל הריון יש צירי ברקסטון היקס, החל משבוע מסויים, אבל לא כל אישה חשה בהם, ולא כל אישה חשה בהם באותה המידה. אני חשה בהם כל הזמן

צירים מדומים מורגשים יותר במנוחה, ונוטים להעלם בשעת פעילות, בעוד שצירים אמיתיים להיפך: מתגברים בפעילות.

שתית כוס יין (רצוי לבן) תפסיק צירים מדומים ולא אמיתיים, וכן אמבט חם.

שיהיה בנחת, ובשעתו כמובן

תודה לכולכן,

האמת שגם אני מרגישה די הרבה מדומים

אבל מהר מאוד ברור לי שהם מדומים

(עוברים מהר, נעלמים אחרי שתיה וכו)

דווקא אמבט חם מעורר אצלי צירים

ופעם אפילו הוביל ללידה

(זה היה לגמרי בכוונה, הגעתי לתאריך

והיה לי חשוב לא לעבור יותר מדי

ועשיתי אמבט חם חם חם וארוך

וזה ב"ה הוביל ללידה)

כואב לקרוא על כל הסיפורים המפחידים

שאלה למומחיות-

במקרה של מעט צירים שיש ספק עליהם

מומלץ להיבדק?

(הבדיקה כמובן לא אהובה במיוחד....)

קשה גם לי לשתוק. בהריון הראשון סבלתי מהתכווצויות (צירים) אחרי כל קיום יחסים, כנראה בגלל רגישות לנוזל הזרע, וקיבלנו הדרכה ממכון פועה כיצד לשמור על ההריון ובכל זאת להיות ביחד.

בהריון השני, שהיה בסיכון, סבלתי מהתכווציות אחרי יחסים, ושאלנו שוב רופא, והרופא (רופא הריון בסיכון!!) אמר שאין כל בעיה להמשיך, וזה שום דבר, ושמחנו להיות במקום ה"רגוע" כי ממש חפשנו את זה, כי גם ככה לא הפסיקו להלחיץ אותנו כל הזמן בקשר להריון.

ובעקבות זאת לצערי הופיעו התכווצויות, שהובילו להפלה כואבת, שהחלה כהתכווציות הרגילות והמשיכה לדימום וללידה שקטה (לא שקטה בכלל, צירי לחץ והרבה כאב לב).

בהריון הנוכחי (ברוך ה') אני מוכנה להיות יותר "בלחץ" אבל לשמור על ההריון.

צריך מאד מאד מאד להיזהר בהרגעות מהסוג הזה. מנסיון כואב לצערי.

פחחחח....

בהריון הקודם משבוע 30 היו לי צירים אחרי קיום יחסים שהובילו למחיקה של צוואר הרחם...

אחרי שידעתי להשמר ילדתי ב"ה במועד, אבל הייתי בשמירה ובמעקב עד הלידה.

היו לי צירים (!) שנגרמו ככל הנראה מרגישות לזרע, לקחתי כדורים פשוטים מאוד והכל הסתדר. ב"ה
וד"א, לא רציתי לרשום כאנונימית אבל מכירים אותי פה מדי...

גם לי היתה לידה בעקבות.....

כדאי לבדוק.

בהצלחה...

וזה קצת מוגזם לחשוב שכולנו אותה אחת... למה, יש לנו אינטרס לשכנע מישהו? אנחנו מקבלות משכורת מחברת תרופות או ממישהו שמתנגד ליוקטנה?

בסהכ נושא רגיש ומביך (אותי זה מאוד מביך, במיוחד כי זה קרה לי פעם אחת ואז עשיתי את הטעות הזו שוב, ושילמנו עליה כולנו מאוד ביוקר)

והכי הגיוני בעולם שיכתבו עליו מאנונימי

אני מבינה את הרדיפות נגד הפרסומות וכו, אבל בבקשה תשקלו את התגובות בפרופורציה

מבטיחה שאין לי אינטרס שאף אחת תפסיק להיות עם בעלה... רק רצון לשתף מהניסיון שלי ולסייע לאחרות.

תודה לך אנונימית

התלבטתי לפני שכתבתי את השאלה

ואני באמת מבינה את ההסתייגות משימוש באנונימיות

אבל מה לעשות שהנושא צנוע וגם קצת מביך

ובעיקר-

אמנם אני לא שאלתי את הרופא

אבל אמרו לי

שהרופאים מיד ממליצים על שמירה

(למה לא? שהם ינוחו בבית ולא אני)

ועל האחות ה"חכמה" כבר סיפרתי....

בכל מקרה בינתיים זה די נרגע,

אני משתדלת כל היום למנוע צירים

(שתיה, מנוחה וכו)

ואז זה פחות משפיע

תודה לכולכם

נפגש בשמי הקבוע בשאר הנושאים!

שמלבד מקרים נדירים - קיום יחסים לא מקדם לידה.

לכן הצפה / התקפה של נשים כולן מאנונימי שכולן ילדו מלא פעמים מוקדם בעקבות יחסי מין נשמעת קצת חשודה...

אם זו היתה תופעה כזו רווחת גם הרופאים היו יודעים ממנה לא?!?!

ודרך אגב- לא כל מי שילדה מוקדם וגם קיימה יחסים בלילה קודם - זה בהכרח תוצאה של קיום היחסים לפעמים זה רק צירוף מקרים...

בכל מצב של צירים מוקדמים/חשש לצירים מוקדמים זאת אחת ההמלצות הראשונות של הרופאים.

וכך או אחרת מצב שבו באופן מובהק מרגישים צירים אחרי תשמיש כדאי לבדוק. לפטור את זה ב"זה בטוח צירים מדומים" זה חבל, כך זה ממש לא מחייב.

סתם כי הנושא עניין אותי.

וזו תשובתו:

יחסי מין גורמים לצירים שרק לעיתים נדירות יובילו ללידה. אם את רוצה להמנע מכך , המנעי ממגע עם הזרע. 

שני רופאים שונים !!!

אמרו לנו להמנע כדי לא לגרום ללידה מוקדמת, שעלולה להיות ח"ו בניתוח ( במקרה הספיציפי שלי, בהריון הנוכחי הזה, בבעיה המסוימת שיש לי   ...)

אז כנראה שיש דבר כזה.....

העובדה ששני אנשים, ואפילו רופאים, אמרו לך להמנע, ממש לא אומר שהיתה באמת בעיה, ושחלילה היה קורה משהו.

רופאים הם לא נביאים, והם ממש לא יודעים הכל. וכשהם לא יודעים, הם מנחשים.

על כן אין שום ערך לכל ה"עדויות" הנ"ל, פרט לאילוצי הכסת"ח של הרופאים, ועל הנושא הזה נשפכו מספיק מילים באין-ספור מאמרים (למתעניינות, חפשו בגוגל "רפואה מתגוננת").

כשמקיימים יחסים, מופרש הורמון שנקרא "אוקסיטוצין". הוא מופרש גם בלידה, ותפקידו לכווץ את הרחם.

תמיד מתכווץ הרחם בשל יחסים. זו פעולתו של ההורמון, וזו העבודה של הגוף שלנו, ואלו נפלאות הבריאה.

לפעמים האישה מרגישה ושמה לב לכך, ולפעמים לא. לפעמים היא יכולה גם לחוות חוסר נוחות, ולפעמים היא עלולה גם להילחץ מזה ולהיכנס לסרטים. זה חבל.

הגישה שלי לא מתאימה לכל אחת.

מי שפועלת מתוך פחד וסרטים, עלולה להפסיד. זה מקובל עלי ואין לי שום בעיה עם זה. מצער, אבל כל אחת צריכה לבחור לעצמה.

מי שחיה בסרט היא דווקא מי שמתעלמת מאיתותי אזהרה ברורים, כמו למשל צירים מורגשים בנסיבות כאלו או אחרות. והדיבורים על התכווצויות של הרחם שקיימות תמיד זה בלוף. הם אולי קיימים תמיד, זה נכון. הם לא אמורות לכאוב, אם הם כואבות, זה איתות אזהרה שלהתעלם ממנו זה טיפשות.

הרבה יותר מצער מללכת לבדיקה מיותרת זה מי שמתעלמת מהמציאות ומהעובדות כשאלו לא מתאימות להשקפת עולמה, וכתוצאה מכך משלמת מחיר בריאותי יקר. (ולמעשה לאו דווקא מחיר בריאותי. התופעה הזאת של אנשים שמתעלמים מהעובדות כשאלו אינן תואמות את השקפת עולמם לא מסתכמת בנושאי בריאות בלבד. אפשר לראות את התופעה הזאת במגוון נרחב של נושאים.)

כך או אחרת, המציאות בה נשים עם הריון בסיכון יולדות מוקדם וחלילה מפילות בגלל קיום יחסים בשעה שבשל מצבן המיוחד היו צריכות להמנע מכך הוא אמיתי וקיים. זה לא אומר שום דבר על כלל הנשים ההרות בעולם, אבל זה לא אומר שהמציאות הזאת לא קיימת.

אם את רוצה לחיות בסרט כמובן שזאת זכותך המלאה. את עלולה להפסיד. אבל כל אחת צריכה לבחור לעצמה.

בוודאי שהם מזרזים! זה דבר ידוע! צריכים לקחת את הדברים האלו בחשבון ואם מישהי רואה שזה גורם לה לצירונים, אפילו מדומים, היא בהחלט צריכה לשקול על הפחתה ביחסים ולהיוועץ ברופא..

לא סתם אומרים חז"ל שיחסים בשליש האחרון טובים לעובר ולאם כי העובר יוצא "מלובן ומזורז"..

וכן שאר ההוראות לנשים שעוברות את התאריך וההפך, כאלו שזקוקות לשמירה מבקשים להמנע מיחסים או להפחית משמעותית. 

כמובן שכל אחת וגופה שלה, אבל אני רואה בדחייה הזאת של דעות אחרות במיוחד בנושא כל כך רחב ומגוון סוג של גאווה ח"ו שצריכים להיזהר ממנה. וזה מופנה לכולן..

בשורות טובות ולידה קלה בידיים מלאות בע"ה.

לא היו נזקקים לכל כך הרבה אמצעי זירוז מלאכותיים....

כל הפעמים שקיימנו יחסים החל מחודש 7-8 גרמו לצירים. ההריון האחרון זה גרם לצירים עם פתיחה 2 ונרגע אח"כ.

זו תופעה ידועה וחבל לשלול אותה.

 דרך אגב, יש הבדל גדול בין הצירים הללו לבין 'צירים מדומים' שגם הם כואבים לפעמים...

תמיד שהגעתי למיון בהריונות שלי בגלל צירים מוקדמים זו השאלה השניה בערך שהרופאים שאלו. וכשחזרתי לרופא המטפל שלי הוא אמר שכנראה זה בגלל זה וצריך להיזהר יותר.

אז אולי מים מזרזים?....

נכון שזה קורה אחרי מליון דברים

אבל נקודת המוצא של כולנו

שרוצים לשמור על הקטנציק במקסימום

ומצד שני להמשיך לחיות חיים נורמלים....

ובדיוק לכן אנחנו בפורום המקסים הזה!

בכל ההריונות שלי קיום היחסים- ואני מדברת איתך על כ דקה שתיים אחרי גרמו לצירים שהייתי צריכה ללכת בגללם לבי"ח כדי שיפסיקו לי אותם.

וזה לא קרה שעות אח"כ או יומים אחרי. אלא כמספר דקות אח"כ.

אולי עכשיו זה יותר מובן.

רק שתדעי שיש היום נשים שמתעסקות עם זה

במכון פועה ובעוד ארגונים

זה הכי מובן הקושי שלך

ממליצה לך לחפש מישהי כזאת שתרגישי בנוח

לתחתונים

במיוחד שבמקרה שלי זה כל הזמן

באמת שבחצי שנה האחרונה אולי חודש וחצי במצטבר היינו מותרים

נשמע קשה כל כך!

אולי כדאי לך לעבור לגלולות?

אני עם יסמין, ומצרפת חפיסות וחודשים ברצף אני בלי מחזור. אם את גם ככה רוצה למנוע זה יכול להיות פתרון טוב

אני לא רוצה למנוע

ועוד OCD והרבה טבילות והרבה שאלות. ממש חיבוק ענק זה סיוט נוראי.

אני רואה שכתבת שאת לא מונעת, את בבירור רפואי כלשהו על מה הדימומים? אני לא מבינה בזה רק מעלה, מניחה שכבר חשבת על זה.

הלוואי שייגמר כבר במהרה, וכל המתח הזה ילך איתו.

כרגע אומרים לי שזה תגובה של הגוף אחרי התקן הורמונלי

אבל כברו כמה חודשים והדימומים התחילו עוד עם ההתקן

לק"י

מכירה אישית את מי שפרסמה, ומניחה שהיא חלק מהתוכנית (אשה מקסימה):

בעיקר מזדהה עם האובססיה בהכנה

לוקח לי שעות

אני רק אתן לך חיבוק חזק חזק חזק!!!!

מבינה עד כאב עד כמה זה קשה וכואב

הרגשתי את זה על בשרי יותר מדי...

אני בימים כאלו הייתי מפצה את עצמי באוכל שווה, קניות מפנקות, מזמינה סל מפנק בשיין (גם אם את רובו החזרתי)

היינו יוצאים למסעדה, לטיולים. מנסים להיות הכי ביחד בכיף שיש גם אם זה מרחוק.

הלוואי והייתי יכולה להסתכל לך בעיניים ולהגיד לך- עוד יבואו ימים טובים.

הם יבואו בעז"ה,

אבל כרגע, אני יודעת עד כמה החור שם עמוק ושחור

אתפלל עלייך שתזכי לטבול בקרוב בבריאות, שבמחה , בקדושה ובטהרה, ללא שום עוגמות נפש בדרך

ותזכו לשפע ברכה והצלחה.

זוכרת אותך

וזה ניסיון שבאמת אין לי מושג איך הצלחת לעבור

 מרגיש כאילו האמצעי מרחיק מהמטרה... (גם אם איננו יודעים את טעמי המצוות)

אני לא רב מן הסתם, אבל חייבת לציין כשקוראת אותך:

לא יודעת מה את כן היית שומרת בעבר (כשאת אומרת שאז שמרת פחות), אבל "ליבת האיסור" מצומצמת משמעותית ממה שנהוג היום, כמו שאת בטח יודעת, ואם זה מביא לכל כך הרבה כעס, ובלשונך "שנאה", ומרמור - הייתי משתפת את בעלי בעשיית חושבים שוב בעניין הזה, ושוקלת לחזור במקרה הייחודי שלכם לשמירת "ליבת האיסור" ולו לתקופה מוגדרת. ההתחזקות שלו לא אמורה לפגוע ככה בזוגיות שלכם.

בטח כשזה נוגע להלכות טהרת המשפחה

לבי על פותחת השרשור

היא מתארת מצב כואב מאוד!

והלוואי וימצא פתרון

אבל ממש להזהר עם עצות הלכתיות בתחום

בטח באופן פומבי

מי שרוצה יש לו לאן לפנות ועם מי להתייעץ

ובעיקר שולחת חיבוק

מאחלת שכנגד כל הצער תזכו לשפע ברכה 🙏🏻

אם אתם רוצים למנוע ותהיי במצב של עצות,

ייתכן ויש לי עצה בשבילך.

(ייתכן כי אי אפשר להבטיח אם זה יעבוד אצל כל אשה)

מבינה אותך מאוד!

באמת אין לי מה להוסיף חוץ מזה שזה סיוט ושאני מבינה אותך. באמת שנסתרות דרכי ה'

אולי אפשר להבא לצרף מכתב עם הסבר שלך. כך הדריכו אותי, מפרטת ממש איזו בדיקה זו, וֹאם כאב לי נגיד כשבדקתי, וכמה זמן כבר ננסה,  ומתי ההתקּן הוצא וכו וכו כל מה שיכול להיות קשור.

ואת ככ גיבורה שכבר 3 חודשים מנסה שוב ושוב בדיקות.

בהצלחה ושתזכי להנות בחוש (-להרגיש ממש) משכר הטרחה

ובכללי מנצלת אחסון לגובה כמה שאפשר.

אם את שומרת בגדים גם שקטנים עליהם אז שקיות ואקום בתוך ארגזי מצעים או מדפים עליונים/מעל ארונות

חייבת אותה

ואני שואלת לגבי בגדים של יומיום לא אחסון

שכל המיטות יהיו עם ארגזי מצעים עמוקים זה המון אחסון..

אפילו שולחן סלון ראיתי שיש עם כמו ארגז כזה.

ואם אין ארגז מצעים אז אפשר לשים קופסאות שקופות גדולות מתחת למיטב של הילדים ולאחסן שם.

אם יש אפשרות לאחסן אצל ההורים בגדים שכבר קטנים/עגלות /ציוד שמשתמשים רק פעם ב...

אני אישית מעבירה הלאה בגדים שקטנים לנו אבל לשמור אצל ההורים זו אופציה טובה.

השידה נמוכה ולכן עדיף במקומה ארון גבוה עד התקרה.

את יכולה גם לתלות ארון מעל המכונת כביסה שיתן לך עוד אחסון.

אם יש מקום במסדרון אפשר לשים ארון צר כזה לעוד אחסון

אני מחפשת איל להוסיף ארון או מקום לבגדי היומיום שלי ושל בעלי

אחסון אני מאלתרת

אבל להתלבש נמאס לי מהצפיפות הנוראית הזאת במדפים

סליחה על השאלה...

אצלנו הבגדים של כולם מאוחסנים בשני ארונות של דלת אחת, ארון של שלוש דלתות, ארון תלייה אחד ברוחב של דלת וחצי וחמישה מגירונים. 11 נפשות... (האחסון מתחלק בין החדרים כמובן)

באופן כללי אני לא מאמינה בארונות גדולים בבית, כי בעיניי הם תופסים מקום...

אני שמתי בארון של הילדים מדף נתלה, שמאפשר לי לאחסן יותר דברים בארון.

ואני שמה בארון דברים בשתי שכבות, קדמי ואחורי.

לילדים שבני 4 ו 6, לכל אחד יש מדף אחד, הדברים הקטנים נמצאים במדפים הנתלים, וחוץ מזה יש מקום לתלייה לכל הילדים.

מהמקס סטוק מדפים כאלה של סידור נעליים, והנחתי את זה מעל השידה, והשתמשתי במדפים לשים בגדים במקום נעליים. מקווה שהבנת למה התכוונתי. עלה לי בזמנו בערך 100 שקל

שמה לך פה דוגמא למשהו דומה:

https://www.ace.co.il/5770029?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_content=731896064861_177204583129&utm_term=&matchtype=&gad_source=1&gad_campaignid=22192422213&gbraid=0AAAAAD9Br5B90G3fJUbCaNw4VGbSF3I30&gclid=Cj0KCQiAnJHMBhDAARIsABr7b854x8zSZ03mL1J1vasi-mqteNlfHCY9qHigZ4eOH9D1glMHstPokPQaAqDHEALw_wcB

איפה הארון נמצא כרגע? הוא לא בחדר שלך?

אם לא ישאיר מקום לעריסה ואת מתכוונת להישאר בדירה לטוח ארוך ובעז"ה עוד ילדים - לדעתי חבל להכניס ארון לחדר אם לא ישאיר מקום למרות שאת לא חייבת ארון עמוק או גדול מאוד.

אצלי ארון עומק 60 ונכנסים בו בגדים גם ב2 שורות אז אפשר פחות ועדיין יהיה לתועלת

זה מאוד תלוי גם מה גודל החדר. אצלי ארון על קיר כמעט שלם 3.2 מטר (הזמנתי 2 ארונות אותו דבר והצמדנו אותם) אם הייתי לוקחת ארון אחד 1.6 היה נשאר לא מעט מקום לעריסה אם הייתי צריכה

ויש גם ארונות במידות שונות שאולי יוכלו להתאים ואפשר אולי להכניס לחדר של הילדה. אצלי באחד מחדרי הילדים יש ארון 1.2 מטר וזה אחלה

אני בכל אופן כן בעד ארון נוסף. וגבוה ככל שניתן. אולי בחדר אחר אפילו? יש לכם? אני אוהבת שלכל דבר יש מקום מוגדר זה פחות בלאגן בעיניים וההפרדה ביניכם לבין הילדה זה יתרון

חדר ממד וחדר הורים

בממד יש את הארון בגדים

מדף אחד לילדה

2 לבעלי

3 לי

2 למצעים ומגבות

ותליה מפוצצת של בעלי ושלי

אני מחפשת להכניס ארון בחדר הורים אפילו שאני ממש לא רוצה

מהארון שלכם

אני אישית שמה מצעים בארגז מצעים של המיטה (שלנו) ואצל הילדים מתחת למיטה יש לי תיבות פלסטיק ענקיות על גלגלים שאני מאחסנת בהן מצעים בין היתר

מגבות - הייתי קונה ארונית שירות לשירותים. חבל על המקום וזה גם לא ככ פרקטי בעיניי שזה לא במקלחת. יש בעיצובים ממש יפים

הארון בממד תופס את כל הקיר? לא נשמע שהוא מאוד גדול. או שהחדר מאוד קטן..

אולי כדאי להחליף אותו לאחד גדול יותר שיהיה על כל הקיר

שלא מתחיל מהרצפה אלא מהאמצע ללמעלה

ואז הרצפה פנויה

או פינטרסט פתרונות אחסון עם ניצול חכם של החלל. אלו פתרונות של נגרות בהתאמה אישית

אבל אם זו הדירה שלכם ואתם מתכננים להישאר ב"ה לאורך זמן שווה להשקיע בזה כספית בעיני.

דוגמה לרעיון - לעשות ארון במסגרת מסביב למיטה כולל נישה מהצד שתשמש אותך כמו שידת לילה אם את צריכה.

מה גודל הארון שיש לכם? נשמע בית ממש ממש פיצי אם את אומרת שבהכנסת ארון לחדר שינה לא יישאר מקום לעריסה..

שימי לב שיש חובת פיקוח מרגע שיש במשפחתון 7 ילדים. גם שלך נחשב בספירה (אם הוא איתך במשפחתון).

דבר שני תעשי ביטוח. זה לא קשור לפיקוח, אפשר גם אם המשפחתון לא מפוקח.

במעט תינוקות בערך 3.

ביטוח למה הוא מיועד?

לק"י

שיכלול:

מספר ילדים שבטיפולך.

ימי עבודה ושעות.

ממתי עד מתי בשנה את עובדת.

האם כולל אוכל או לא.

מה עושים במקרה של עזיבה (יש מקומות שמבקשים תשלום על החודש שאחרי העזיבה).

מה עושים במקרה שאת חייבת להיעדר.

מה קורה במקרה של איחור מצד ההורים.

מה הנוהל לגבי תינוק חולה (לא לשלוח מראש עם חום/ דברים מדבקים, ואם חולה באמצע היום- שההורים יבואו לקחת).

המטפלת אצלינו מודיעה מראש בחוזה שהיא לוקחת 3 ימי חופש במהלך השנה, ומודיעה עליהם שבוע מראש.

בתחילת שנה לתת לוח עם ימי חופשה.

להוסיף סעיפים- במקרה ופורצת מלחמה (או לכי תדעי...עברנו כבר קורונה) הילדים לא מגיעים.
מה אז?
האם הכסף יוחזר להורים, או ישאר אצלך?
בזמנו המטפלת של בני הייתה הוגנת ומחצית מהכסף חזר להורים מחצית הלך אליה.

חוזה כזה מפורט זה הכי חשוב!!

ובאמת מקקובל 3 ימי חופש שאת יכולה לקחת לך, עם עדכון מראש.

לדעת מה עוד יהיה בדור הגאולה שלנו.

לק"י

בדיוק השבוע חתמתי על חוזה לשנה הבאה, אבל אנחנו איתה עוד מלפני הקורונה, ועברנו יחד גם קורונה וגם מלחמות😅

אולי באמת נשאל אותה.

ביטולים של 'כוח עליון' כמו מלחמה מי משלם עליהם?

אוכל- מי מביא? איך הילדים ישנים במה וכמה זמן.

האם יש הגבלה על מספר הילדים

מה עושים כשאת או ילדייך חולים ח"ו

איך משלמים? מתי?

בכללי מציעה לשאול את הai על נקודות שצריך לים לב אליהם. אולי הוא יכול להכין לך גם חוזה.

המטפלת שלנו הכניסה לחוזה, שהילד יצולם בתמונות וסרטונים. לא יודעת כמה זה נצרך.

אותן ללוז וזה היה תענוג..

בהתחלה היא כן זורמת עם הלוז שלהם ולאט לאט מזיזה אותם לכיוון הלוז של כולם..

נגיד התחילו להיות עייפות בשמונה וחצי אז משכה אותן עם משחקים עוד רבע שעה עד שבסוף התחברו לשנת בוקר של כולם בתשע.. או להפך, השכיבה אותם עוד לפני שהתחילו להיות ממש עייפים.. בהתחלה קצת שכבו עירניות במיטה ואז התרגלו לשעה הזו. 

את החוזה של המטפלת של הבת שלי

קנינו כזה לפני כמה שנים

אני בטוחה שזה לא מה שהיה

(אני מדברת על 4 שנים לפחות)

זה חמוד, יש דברים בטח לא רלוונטי לזוג "דוס" אז אפשר לסנן ..

באסה קצת שזה לשימוש חדפ

השפה לא כל כך נקיה, חלק מהקלפים כללו שאלות טריוויה על סצנות מיניות בסרטים, וחלק מהקלפים כללו משימות שפחות התאימו לנו.

אבל כן הייתי אומרת 70% מזה היה מוצלח, מה שבעייתי זה הסגנון וההגשה.

זה תלוי עד כמה מפריע לכם דברים כאלו.

יש להם ערכה שהיא לכאורה לדתיים, אבל בפועל הם אמרו שפשוט הוציאו את השאלות הכי בעייתיות (על צפייה בפורנו ויחסים עם אחרים). היו שאלות כמו "למי בינכם יש הכי הרבה סיכוי לחזור בתשובה?" שזה לא בעייתי בפני עצמו, אבל זה מראה שזה לא באמת מנוסח לדתיים.

הכל יחסים - משחק זוגי לתקשורת אינטימית - התחדשות

בא לי חוויה מתקנת, אבל מצד שני מפחיד ליפול בזה שוב. 

קוראים לזה "הכל יחסים" כתוב שזה כן מותאם לדתיים. מישהי נסתה אותה, ויודעת להגיד אם זה יותר מוצלח?

ועוזר לפתוח דברים על יחסי אישות

וזה בדרך משחקית ונחמדה..

יש גם קצת קלפי פעילות ומשימות

באמת מכל הבחינות. והוא נגיד שדגמנו הרבה משחקים זוגיים והוא לוקח מקום ראשון.

מדבר ספציפית על אינטימיות, מתאים בעיניי רק לזמן שמותרים.

מאוד משחקי, קצת תחרותי, עם שאלות פתוחות וישירות בשפה מאוד נקיה ונעימה.

שווה כל שקל 

עשינו את הדייט שובר שגרה

זוג דוס (בעלי אברך) אבל אם באים בראש פתוח לשיתוף ואינטימיות זה דייט מדהים

הסינון פוגע באווירה...

תוהה אם אולי הם פשוט שינו קצת את הקופסה...

בכל מקרה, מעניין ממש שככה חוֹויתם. תודה.

ומה שלא עבר הצידה

בלי סינונים מראש וכו'

אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.

אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.

ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.

כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)

כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים

הכל בסדר, זה בית וחיים בו

או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?

אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת

ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅

בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...

אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.

אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות

לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!

יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים

ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...

זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..

גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.

לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.

ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות

בעיניי זה שינוי הרגלים

לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.

לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?

ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.

או שאהיה עם הילדים בספה

זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי

ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן  קבוע

בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים 

הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת

קצב החיים שלך שונה

אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?

אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן

אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️

כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)

אבל אין לנו ילדים קטנים

וגם כשהיה קטן

היה אחד

לא כמה

אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף 

ביום רגיל

וביום שסידרתי....

גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק

ובוודאי אם לא סידרנו....

אצלי גם בדיוק כמוך

רק סוף יום ( או יום למחרת)  עושה סדר

לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום

תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.

שריטה מבית אמא…

זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)

שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.

כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי. 

תמיד יש חפצים בכל מקום: תיקים של הילדים, סוודרים, יצירות שהביאו מהגן.

הכביסה תמיד איפשהו בדרך לארון: בסלסילה, במכונה, מחכה לתליה, מחכה לקיפול.

תמיד יש כלים בכיור ואם שטפנו איך שסיימנו גילינו שיש צלחת על השולחן שלא נשטפה או שיש כוס קפה מלוכלכת.

ואנחנו כל הזמן כל הזמן מנקים ומסדרים מנקים ומסדרים.

אבל הכל בנחת ובכייף וברוגע.

לא דחוף לי בית מצוחצח, כן דחוף לי בית רגוע ושלו (ומסודר בגבולות ההגיון כי זה עושה לי רוגע בראש).

בואי אלינו, יש בלאגן בשפע

עד שהילדים הולכים לישון בטח.. אבל גם אחרי לא מתוקתק

והיו גם תקופות שהיה ממש מבולגן באופן קבוע...

בכל מקרה לדעתי הכי חשוב זה להשתדל לא להשוות לאחרים, לחשוב מה משמעותי בשבילך ועל זה להתאמץ ולהשקיע.. 

ופשוט חונכנו לזה. אוכלים וישר לכיור, מסיימים ארוחה שוטפים כלים. אמא ששוטפת את הבית כל יום וכו..

ולדעתי זה גם הרבה תחזוק בשגרה ופחות הגעה למקרי קצה.

להגיד שזה הדבר המושלם, 🤷‍♀️

בסוף היה כיף לחיות בבית מבריק ושכיף להיכנס אליו, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים (שנים לא היה גואש או פלסטלינה בבית, רק בחצר בהשגחת אבא😅)..

וכיום גם אני לא מסוגלת שהבית שלי לא נקי, גם אם זה אומר לנקות תנור עם מסיר שומנים בהריון וכן הלאה.. (למה? סתם כי לטעמי הוא לא מספיק נקי 😒).

שורה תחתונה לכל דבר יש פלוסים ומינוסים ובעיניי הכי חשוב לילדים זה לגדול בבית בריא ושמח😄 

ב. אפשר להשיג כמעט כל דבר אם מוכנים לשלם תמורתו. תחשבי אם המחיר שווה לך.

ג. תמיד כדאי לבדוק לאן את רוצה להגיע ומה יכול לעבוד בשבילך בדרך לשם.

ב- כשיודעת שצריכים להגיע אליי, משתדלת לסדר קצת.. אולי מה שאת רואה זו לא המציאות הקבועה😉

יש בתים כאלה

נדירים עד מאוד

זה יכול לתת כיוון

אנחנו עכשיו בבירור גם של הנושא.. ממה שהבנתי לבדוק זה לא מזיק

יצאו קצת דברים, עוד כמה דברים ברמה נמוכה.

ברור שלא מזיק לבדוק, אבל זה זמן והתעסקות.

לרוב בתפקודים האלו.

זה גורם לקשיים לימודיים ועלול גם לפגוע בקשרים חברתיים. מביא לקושי בניהול משימות, ארגון הזמן והמקום, איבוד חפצים ועוד.

ממליצה מאד לבדוק את הנושא כבר עכשיו.

כיום ישנן מרפאות בעיסוק מומחיות בשיטת קוג פאן שעובדת בדיוק על התחום הזה של תפקודים ניהוליים.

בהצלחה רבה.

כי ממה שאני רואה, זה קושי יותר ספציפי

ואם באמת זה נובע ממקור אחר, הטיפול הוא אותו טיפול?

מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ

סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)

צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..

כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.

אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור