שבת שלום ומבורכת!
פרשת אמור:
אימרה עממית מפורסמת: "מילים" מגשימות עצמם. כשמדברים על מישהו דברים טובים - מצבו משתפר וכשמדברים לא טוב - מצבו מוּרע.
שם הפרשה "אמור" הוא מעין ציווי לדבר. לא רק דברי תורה, ש"אילו היה האדם יכול לדבר בו כל ימיו היה טוב", אלא גם דיבורי חול, שיש מהם תועלת ומצווה - לשבח ולהלל יהודי אחר.
כתב הרמב"ם: מצוה לאהוב כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר ואהבת לרעך כמוך, לפיכך צריך לספר בשבחו ולא בגנותו כלל - מדבריו למדנו שלדבר טוב על יהודי זה חלק ממצוות אהבת ישראל.
פעולה ממשית בכוח הדיבור
שלושה כוחות לאדם: מחשבה, דיבור ומעשה, כדי לבצע פעולה ממשית בעולם, כמו קנין והעברת חפץ מיד ליד, יש לבצע פעולה קנינית במעשה. שנים שידברו ביניהם להעביר חפץ מזה לזה - החפץ לא עובר בעלות עד שלא תתבצע פעולה קנינית במעשה.
שונים הם פני הדברים בהקדש: ברגע שאומרים בפה שחפץ מסויים "הקדש", אפילו שלא ביצעו שום פעולה מעשית - החפץ משנה בעלות ועובר מרשות האדם לרשות ההקדש. הקב"ה נתן למילים של יהודי כוח לפעול ולשנות דברים אפילו בתחום המעשי בעולם.
בתורת הסוד מוסבר שלמרות שמילים לא יוצרות קנין ופעולה גשמית (בעניני החולין ולא בהקדש), הן יוצרות פעולה רוחנית. בכל מילה ודיבור טמונים כוחות ואנרגיות נסתרות, וכשמדברים על מישהו מעבירים אליו כוחות; מילים טובות מעבירות אנרגיות חיוביות ומילים רעות אנרגיות שליליות.
האנרגיות והכוחות שבמילים עצומות וחזקות, הן חודרות עד למעמקי ומיסתורי הנפש של מי שדיברו אודותיו והם יכולות להשפיע ולגרום לכוחותיו הגנוזים ולא פעילים - להתעורר ולהתחיל לפעול [אלא שזו פעולה במימד הרוחני ולא הגשמי].
לכן, אומר הבעש"ט, במידה מסויימת השפעת המילים חזקה מהשפעת מהמעשים, דיבור טוב משפיע ועוזר לזולת יותר ממעשה טוב: כי היות שבמעשה מפעילים רק כוחות חיצוניים - השפעתו חיצונית, ואילו בדיבור ובמחשבה שמפעילים כוחות יותר פנימית - כוחם חזק לחדור לרבדים יותר נסתרים וגנוזים של מי שדיברו אודותיו!
מתוך: מילים בונות והורסות.
