לא הייתי מחפש את הפתרון ב"יהודי", או לפחות לא ב"ראש".
תרגישי טוב

ד' רוצה 'לטוב לך' ' הוא לא רק מידת הדין, הוא גם מאוד מאוד מידת הרחמים!

ד' רוצה שתקיימי מאהבה ויראה! אבל עלייך להגדיל עכשיו ממש ת'אהבה כי יראה יש לך בשפע.

ואז תמצאי לאט לאט ת'איזון בניהם.

אז- לימוד הלכה הדינים שאנחנו לומדים והדברים החשובים לקיום התו"מ 

ולא לקיים מפחד כי מפחד יעשה לך רע.. לקיים מאהבת ד'.

העניין של העונשים זה מעשים וההשלכות שלהם.

את צדיקית כ"כ משתדלת ועושה אז אין לך מה לפחד ולדאוג, רק להתפלל ולבטוח בהקב"ה ולשמוח

שתדעי לך שעשית לי עכשיו שיעור טוב לחיים! ועוררת בי דברים שנשכחו מחמת שטף החיים הרצים

והשוחקים לעיתים.

תאהבי.. סתכלי על החתימה שלי- היא דבר ד' שמתגלגל בעולם! <<וזה במתנה מריבונו של עולם!

דרכי!

בס"ד

מפוספס אני אשתמש ברעיונך ויעביר את השאלה לפורום אחר

דניאלה תודה רבה!! עודדת!!

מדובר כאן גם הבנת הדברים בראש וגם בנושאים יהודיים וכמובן, בנושאים של הרגש. [הפנמה.]

את מדברת ממקום מאוד קדוש וטהור, רק צריך להבהיר את הערפל שמבלבל אותך. 

את כל כך רוצה להיות "בסדר" מול ה'

להיות נקיה וטהורה מולו, לדעת שאת קרובה אליו בלי חשש. זה יפה מאוד ואמיתי מאוד. 

אבל מה?

הרי ה' לא מוותר על כלום! כל עברה הכי קטנה - ישר לגהנם!

באמת מפחיד. 

ובאמת זה ככה, ה' באמת לא מוותר על כלום. 

אז מה עושים?

זה מאוד פשוט וקל, הרבה יותר ממה שאת חושבת.

אפשר לעמוד מול ה' נקיים לחלוטין כל יום. 

אפשר להרגיש שהיום זה היום האחרון, ולהיות בטוחים ושמחים. 

זה דורש אמנם השקעה מסויימת, אבל היא שווה את מה שמרוויחים - קירבת ה' טהורה תמידית. 

נו, אז מה הסוד?

התשובה היא - תשובה.

ברגע שאת מהרהרת בתשובה, את חוזרת להיות נקיה לחלוטין - הכל נמחק. 

זה לא כל כך הגיוני, אבל ככה ה' עשה את זה -

לרע הוא נתן עוצמה חזקה לפתות ולהחליש ולהרוס

ולטוב הוא נתן את כח התשובה.

סוג של איזון.

אז צריך להשקיע, לקבוע זמן ללמוד את ההלכות, 

וללמוד מוסר או חסידות כדי להתחזק, 

או ללכת לשיעורי התחזקות,

אבל אם את עושה את זה, ואת עושה תשובה,

כל יום, אפילו פעמיים שלוש ביום,

אז את הולכת לפני ה' נקיה טהורה וצחה כבדולח.

ומה זה לעשות תשובה?

פשוט מאוד, לראות במה חיסרת, מה לא עשית טוב, 

להתחרט,

ולבקש מה' שיחזק אותך להתקדם בעבודת ה'. 

שיחזק אותך לשמור את מה שצריך

שיחזק אותך לא לחסר שוב ולא לפשל. 

וזה שנופלים שוב ושוב, זה לא גורע מכוחה האינסופי של התשובה

ה' יודע שיש לך יצר הרע חזק מאוד, 

הוא יודע שיתכן שתיפלי שוב ושוב,

אבל אם את באמת ובתמים רוצה את קרבתו,

אם את מאמינה באהבתו העצומה והאינסופית אלייך,

אז את יכולה להאמין שהוא סולח לך שוב ושוב

ובשמחה רבה מוחק לך את העברות שוב ושוב

כי הוא רואה שאת באמת ובתמים משתדלת להתקרב אליו ולעשות רצונו.

ואני יחזור על המשפט המתוק הזה שיצא לי:

הוא בשמחה רבה מוחק לך את העברות שוב ושוב

כי הוא רואה שאת באמת ובתמים משתדלת להתקרב אליו ולעשות רצונו.

יכול להיות שלא מדויק ואז תחפשי שם באיזור.

עתיד לתת את הדין על מה שהוא עושה. לו כולם היו מגיעים לדרגה הזאת של אמונה ומודעות-כולם היו מפחדים ככה.

אשרייך!!

מצד שני, כדאי לך לודא שזה מאוזן, היינו שאת לא מפתחת רק מודעות לצד אחד של עבודת ה', בלי לפתח מודעות לצד השני (כשכל צד חשוב בפני עצמו!) כדי לפתח מודעות לצד השני אני ממליץ לך למצוא ספרי מחשבה ומוסר שעוסקים באהבת ה', ובעבודה מתוך רצון לשמש לפני הקב"ה.

"אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק, הוא היה אומר-אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם!"

ז"א-מצד אחד-צריך שסיבת עבודתנו תהיה מתוך אהבה לה' ולא מתוך רצון לשכר/פחד מהעונש-דבר שבשבילו צריך להתעלות מעל לרצון החומרי , ולהביא את הנפש מחיפוש שלווה לחיפוש יושר. אבל מצד שני-ויהי מורא שמים עליכם-אין לבטל עבור זה את המודעות החזקה לשכר ועונש וההתחשבות בה.

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!