הקאות דמיות יכולות להיגרם מפצע פנימי בחלל הבטן, כמו קיב קיבה, הרניה וכדומיהם.

במקרים כאלה חובה לפנות לבית החולים, כי לא ניתן לדעת בוודאות מה יש בתוך חלל הבטן עד שיבדקו בבית החולים. זה עלול להיות מסוכן ובחלק מהמקרים זה מצריך ניתוח דחוף.

מוזר לי שאת אומרת שלא למדת על הקאות דמיות חוץ מחזה-דם. לא למדתם על קופי גראונד?
אם לא- זה דימום ממערכת העיכול העליונה. את מוזמנת לחפש על זה חומר ברשת.

בכל מקרה, כאנשי מד"א אנחנו חייבים להמליץ לחולה להתפנות לבית החולים, אסור לנו להגיד לו ללכת לבד למחרת לקופ"ח (עלולים לתבוע אותך על זה...)

אני הייתי מפנה בכל מקרה של הקאות (מחשש להתייבשות מאוחרת) ובמיוחד של הקאות דמיות, כי ברגע שמעורב דם אז כל העסק הרבה יותר מסוכן ומסובך.

בדקתי עכשיו במחברת של הקורס ווידאתי עם עוד סיכומים של מישהו אחר וגם בספר,במצגות, ואין שום אזכור של הקופי גראונד הזה שאמרת......................

קיב קיבה והרניה אני יודעת מה זה אבל זה לא שייך לתחום של רפואת חירום אלא של רפואה רגילה, ולכן זה לא בסמכותי לפנות בגלל קיב קיבה ממה שאני מבינה.

לגבי התייבשויות אני מסכימה איתך , זאת יכולה להיות סיבה לפנות. רק אני לא מבינה למה שיהיה לה דם בהקאה פתאום כשברור שלא היה מקרה טראומה.  צריך להזמין נט"ן במקרה כזה, שאין לי אבחנה ברורה ?

לגבי פינוי:

כדאי לשאול את עצמך איך(!) הגיע הדם לקיבה שלה.

סתם ככה כשיש לנו כאב בטן או שאכלנו משהו לא טוב לא אמור להיות דם במערכת העיכול.

אז כשאני שואל את עצמי את השאלה הזו אני מגיע קודם כל למסקנה שהוא צריך להיבדק.

חוץ מהבדיקה, יכול להיות שהוא צריך מנוחה בבית ויכול להיות שהוא צריך מנוחה בחדר מיון.

במקרה שלנו כצוות מד"א לספקות כאלה יש תשובה אחת...

ואת תראי את זה בעוד הרבה מקרים שככה פותרים ספקות במד"א.

לגבי תישאול, להלן סכמת תשאול חולה:

תחילת אירוע

גורמים

סוג כאב

איכות כאב

איזור

הקרנה

חומרת ועוצמת כאב

משך הזמן

תסמינים

רגישויות

תרופות

הסטוריה רפואית

אורח חיים

ארוחה אחרונה

כדאי לזכור בע"פ ואם לא זוכרים לרשום בפנקס שנמצא איתך במשמרות (חוץ מהפנקס כיס).

אם ברור שאין טראומה , ושכל האפשרויות האחרות לא קשורות לרפואת חובש , 

ואם בנוסף כבר הגעת למסקנה שאין ברירה אלא לפנות מה שלא יהיה 

אז למה לטרוח ולקחת אנמנזה?

חבל על הזמן של הדיבורים , אפשר לרשום "דימום בטני לא מזוהה" ולפנות או להזמין נט"ן  ,יכול להיות שהפראמדיק מכיר יותר מחלות ממני ,לא?

עשיתי בדיקה יסודית בחומר של הקורס והקאה דמית לא קשורה לשום מחלה רלוונטית למקרה שלי פה 

אני חושבת שהאנמנזה שכתבת כאן בסכמה מתאימה רק להתקפי לב או תעוקה או אי ספיקה שמאלית

היא לא תעבוד בפרכוסים ושבץ וסוכרת למשל

זה עובד בכל המחלות. (אל תשכחי שיש שם שאלות כמו הסטוריה רפואית, נטילת תרופות, ארוחה אחרונה וכו' שבהחלט עלולים לסייע במקרים שציינת)

בנוסף, מה שרושמים בטופס זה דברים שיודעים עליו בוודאות. לא מומלץ לרשום "דימום בטני" כי אז יכניסו אותה מיד לחדר ניתוח בלי שום סיבה אמיתית. דימום בטני משמעותו סכנת חיים מיידית. הבטן יכולה להכיל את כל חמשת הליטרים שזורמים בגופינו ואף יותר מזה.

לכן במקום "דימום בטני" הייתי כותב "הקאות דמיות". למה להעלים מעיני המיון את מה שקרה באמת?

ככלל, בעבודתנו במד"א יש הרבה דברים שאנו לא יודעים מה הם. אבל אעפ"כ עלינו לתת לבי"ח את מירב הפרטים שביכולתינו.

למשל: הבי"ח ישמח מאוד אם תיידעי אותו שבשבוע שעבר היא עברה ניתוח בלבלב או שהיא שתתה חומר מוזר קודם לכן. זה יכול לחסוך מהמטופלת 15 בדיקות נוספות + כמה שעות המתנה שעלולים לגבות מחיר כבד...

תזכרי שמה שהצוות אומר למיון על הגברת - זה מה שהמיון יידע עליה.

לגבי הזמנת נט"ן: הזמנת נט"ן מתבצעת לא לא בגלל שהפרמדיק או הרופא בנט"ן יודע יותר חומר.

אני אקצין לרגע כדי להדגים: נניח יש למישהו כאבים עזים בבוהן השמאלית. ואחרי כל התישאול לא הצלחת להבין ממה זה. אין טעם להזמין נט"ן כי הפרמדיק יודע יותר חומר.

רק במקרים בהם ישנו חשש שיהיה צורך בזמן הקרוב/המיידי להשתמש ביכולות הנט"ן שאינם קיימים בלבן (לדוג' ירידה ברמת הכרה) - נזמין את הנט"ן.

רק כאן המקום להעיר שהשאלות שהעלית הן מצוינות (האם זה קרה בעבר, כמה הקיאה וכו') בהחלט יכול להיות שתפקידך כחובשת במקרים מסוימים כן יהיה במשחק (פתיחת וריד וכו')

בנוסף, ישנם מקרים המסווים מקרים אחרים חמורים יותר שאת, כחובשת מתשאלת, יכולה לעלות עליהם (באופן כללי אמורים ללמד את התופעה הזו בקורס).

קחי למשל מישהו שנפל במדרגות בקניון ושבר את היד, מתוך תשאול נכון אפשר יהיה לדעת שהוא נפל מכיוון שתוך כדי הירידה במדרגות הוא החל לפרכס.

או תאונת שרשרת שמאוד מושכת את העין שמקורה בנהג שקיבל אירוע לבבי תוך כדי נהיגה (זה לא ממש נדיר...)

גם במקרה הזה, ההקאה הכהה שייתכן שהיא דמית עלולה למשוך את כל הזרקורים למילה "דם" בזמן שמתוך תשאול נכון אפשר יהיה לעלות על כך שההקאה מקורה בשבץ/אירוע לבבי, אלא שמרוב התעסקות בדם החמצנו את העיקר.

גם כאן תישאול נכון ע"פ סכמה יכול בהחלט להועיל.

בהצלחה רבה!

תשמע רואים שאתה מאד מקצועי .. אתה חובש בכיר או פראמדיק ?

לגבי הרמת הכרה  רציתי להגיד שלנו המדריכה אמרה פעם שרמת הכרה לא קשורה לשיקול ים של נטן , למה.? כי לנטן אין מה לעשות עם רמות הכרה חוץ מלהרדים עוד יותר .  נטן מזמינים בA B C , אם יש שם בעיות , אבל אם אין בעיה בABC, ויש לנו למשל מישהו מעורפל בגלל שבץ או היפרגליקמיה אז לנטן אין מה לעשות וחבל להוציא אותו במקום שילך לטפל בהתקף לב למשל ששם הוא כן יכול לתת תרופות ואקג . 

או שאני טועה וכן מזמינים נטן בעירפו ל וחוסר הכרה בלי קשר למצב הדופק והנשימה ? ?

יש לי עוד שאלה לגבי התאונת דרכי ם , איך אתה יכול לזהות בכל הבלאגן של המולטי טראומה בתאונה שיש גם אירוע לב ברקע??  כל הסימנים של ההלם התת נפחי של הנהג יראו כמו התקף לב והכאב בחזה אתה תחשוב שהוא מהמכה בהגה.   אז איך אתה יודע בלי מוניטור ?? 

ואם כבר מדברים על תאונות דרכים ,  יש לי שאלה שמעסיקה אותי הרבה זמן  .

השאלה : 

מה אני אמורה לעשות אם אני מגיעה לבד, לא בתור צוות מד"א ,ראשונה לתאונת דרכים ,  והחלטתי לטפל ??

אין לי כפפות , אי ן לי ציוד ואין לי כלום ? יש בלאגן ומלא אנשים ? 

ומה אני עושה אם יש יותר מפצוע אחד?

בכלל מה עושים אם צוות אמבולנס מגיע ליותר מפצוע אחד ?   אני אמורה להתפצל מהנהג ולטפל לבד? (עוד לא יצא לי להיות בתאונה רבת נפגעים )  ?  ואם זה נהג ומע"ר ויש 2 פצועים קשה,  אז המער מטפל לבד בפצוע טראומה קשה?

לא מסתדר לי הסיפור הזה

תודה רבה על התשובה הקודמ  ת גם . אפרת

על כל ירידה ברמת ההכרה מזמינים נט"ן! יש להם יכולות של טיפול תומך וניטור בכל התדרדרות וסכנה לabc(הדוגמאות שנתת על היפו ו-cva דווקא לנט"ן יש מה לעשות,בהיפו יש אפשרות לתת גלוקוז בוריד ,ובcva עם חוסר הכרה בד"כ מודבר בcva המוראגי שיכול להפעיל לחץ על גזע המוח ולגרום בעיה ב-abc לכן כדאי שהמחוסר על רקע cva כן יהיה בנט"ן על כל התדרדרות שלא תבוא...

לגבי טיפול יחידי-דבר ראשון את סורקת הזירה ומדווחת למוקד כמה כוחות צריך ומה מצב הפצועים לאחר מכן את ניגשת לרכב בודקת אם יש למישהו מהנפגעים שט"ד פורץ וכדו' אח"כ את ניגשת לפצוע הכי קשה ומטפלת בו(אם יש שני פצועים קשה-אחד מ.הכרה לא נושם והשני כן נושם -מטפלים קודם בפצוע שיש יותר סיכוי להציל אותו-מי שנושם כמובן). בסופו של דבר ברמת הלבן אין לך יותר מידי מה לעשות במולטי טראומה(אלה אם כן זה החייאה) לכן צריך להעיף את הפצועים לבי"ח ולא להתעקב בזירה על שטויות. כי מחקרים הוכיחו שהשרדות של נפגעי טראומה שהובאו לבי"ח ע"י עוברי אורח בלי שום קיבוע  וכדו' הייתה יותר גדולה מאשר נפגעים שפונו ע"י אמבולנס(והסיבה היא שבשטח מתעסקים על שטויות כמו לשפר קיבועים או לפתוח וריד שבינתיים הכבד של המטופל שלך נקרע והוא מדמם בצורה רצינית בבטן וכל עיקוב בשטח מוריד את סיכויי ההשרדות של הפצוע)

מצטערת ,לדעתי אתה טועה לגבי הדוגמאות שנתתי . 

לגבי היפו זה נכון ,  אלא שכתבתי *היפר* !

לגבי CVA , זה נכון שיכולים להיות סיבוכים , אז מה ? תזמין נט"ן ליתר ביטחון שCVA יתדרדר , במקום לשחרר אותו לדברים שבהם בטוח יצטרכו אותו ???

בכל מקרה בדקתי במצגת שיקולי נטן וירידה ברמת הכרה לבדה היא לא תירוץ להוציא אותו

בפרוטוקול הזמנת נט"ן מופיע גם "ירידה ברמת הכרה" ללא תוספת של הגבלות מסוימות. אם יש לך את המצגות על המחשב תוכלי לבדוק זאת.

השאלה הראשונה שצריך לשאול מטופל בכל מקרה שהוא זה "מה קרה". בתשובה שניתנת לשאלה זו ישנם בד"כ כ-75% מהתמונה השלמה שאנו מנסים לקבל. רק לאחר ששאלה זו נשאלת באות כל השאלות האחרות.

שאלה נוספת שחייבת להישאל בכל מקרה זה "איפה כואב". הרבה פעמים יוצא שאנו חושבים על בעיה אחת בזמן שהמטופל יוכל להצביע על בעיות נוספות שאולי אף יותר חמורות.

באחת משתי השאלות אמורה להופיע התשובה לכאב.

מכה מההגה ניתן לזהות בנקל ע"פ הגה שבור ובוודאי ע"פ סימני מכה כהה בחזה.

בנוסף, ישנם מדדים (ל"ד, דופק) וישנה קליניקה שהגוף צועק אותה לכל מי שרק מוכן לראות.

אדם שלא מתעלם מפרטים ופותח את האוזניים בזמן שהמטופל עונה את המידע הנדרש - לא יכול לפספס שמדובר באירוע לבבי.

(חידה: אם המוניטור לא מראה על אירוע לבבי והקליניקה מראה על אירוע לבבי - למי שומעים?)

*הערת בינים* לגבי השאלות "מה קרה" ו"איפה כואב", אני ממליץ בחום ללמוד לבטא אותן בכל השפות הנדרשות: אנגלית, ערבית, רוסית ובמקומות מסוימים גם אמהרית. הסיבה: גם אם לא מבינים אם השפה של המטופל, התנועות שלו הן אוניברסליות, והן ילמדו אותנו את עיקר הפרטים שברצוננו לקבל. אדם שנפל מגובה יצביע על החלון בקומה השלישית, שיכור יעשה תנועה של אדם שמערה משקה חריף לפיו, ואדם עם כאב בגופו יצביע על ליבו, ראשו או רגלו וממילא נדע לאיזה חלק בגוף להתייחס כדי לקבל תמונה כמה שיותר שלמה.

תאונת דרכים:

את כעוברת אורח עושה כל מה שאמבולנס עושה חוץ מקיבועים ופינוי. החל מטלפון למוקד מסודר ומפורט ברמה של חובשת, המשך בטיפולים מיידיים נדרשים (שזה ה-כ-ל חוץ מקיבועים) ועד ידיעה מפורטת של כל הפגיעות שישנן לפצועים ומצבם (חוסך המון זמן קריטי שהאמבולנס מתעכב בשטח). זכרי שבכל פעולותייך יש לידך המון עוברי אורח מוכשרים עם הרבה רצון טוב שיכולים לסייע בידך.

כאשר את בגפך וישנו יותר מפצוע אחד - הנהלים הם כמו באר"ן. את מנהלת, מפקדת, ורק אח"כ מטפלת.

במצב האחרון שתיארת עם נהג ומע"ר זה נתון לשיקולו של הנהג במקום. החלטתו תהיה ע"פ סוגי הפגיעות/פציעות השונות של שני המטופלים.

דוגמה: יכול להיות שהנהג ישלח את המע"ר לשים ח.ע. לפצוע השני בזמן שהוא מטפל בראשון ואז יקרא לו לחזור לראשון כי הרכב החל לבעור וצריך להעיף משם את הפצוע ואז שניהם יגשו לשני כדי להתקין ביחד עירוי בזריזות ויעילות למטופל עם הח.ע. וכו' וכו'.

ככלל, כל מקרה ומקרה נתון לשיקולו המקצועי של מפקד האירוע במקום (במקרה שתיארת - הנהג).

בהצלחה רבה!

דבר ראשון אם אני מגיעה לפצוע בתאונה וההגה שבור , וגם מתלונן על כאבים בחזה . 

איך אני יכולה לדעת אם זה פגיעת חזה + הלם תת נפחי , או התקף לב ?  או גם וגם ?

דבר שני , אם אני מגיעה לבד לתאונה (לצורך העניין תאונה רגילה , לא אר"ן)  כעוברת אורח

איך אני יכולה לעשות כל מה שאמבולנס רגיל עושה??? אין לי תחבושות, אין לי צווארון , אין לי ח.ע , אין לי נוזלים, וגם לא לחץ דם . . .אני גם לא יכולה להנשים  .   אם אני עושה סכמת PHTLS  אין לי כלום מה לעשות חוץ מעיסויים ובדיקת דופק ואולי נקודת לחץ , שאין לי מושג איך עושים (איפה בדיוק הנקודה)  כי בקורס המדריכה הראתה ל2 שניות , חיפפה ועברה הלאה    

אז למה המדריכה אמרה שבשבץ מוחי אם אין בעיה בA B C לא צריך להזמין נט"ן כי לנטן אין מה לעשות עם זה ? 

כנל אמרה אותו דבר גם על היפוגליקמיה,  אם ההדרדרות היא איטית אין לנטן יותר מדי מה להתעסק וצריך את שני המקרים האלה לפנות בלבן בנסיעה דחופה עם חמצן והשגחה ניטור

ראשית, סתם היפוגליקמיה גם הוא מקרה של הזמנת נט"ן ללא קשר למצב ההכרה (אא"כ כבר קיבל סוכר ואז בד"כ רמת הסוכר מתייצבת תוך דקה-שתיים ואפשר לשלוח אותו בלבן לבי"ח כמובן לפי החלטת פרמדיק/רופא או לשיקול נהג במקום).

שנית, אם האדם הגיע למצב של חוסר הכרה משבץ או היפו - זו הידרדרות חמורה. אי אפשר/לא בסמכותנו להגדיר את מצבו של אדם כזה כהידרדרות איטית.

לגבי זה שאין בעיה ב-ABC, תתחילי לפנות אותו ותספרי עד עשר ו..הופ! נהייתה לו בעיה בA.. "הי! ועכשיו גם ב-B, וכדאי לשקול כבר נט"... הי! מה זה? למה אני לא מרגישה דופק??? הצילו נהג! עצור בצד, אני בהח..." (ההמשך ידוע...)

זה קורה תוך שניות. אין לך שליטה ברמה שאת יכולה להגיד "סבבה, אני לא חושבת שנחסם/נפרץ לו כלי דם גדול מדי. הוא יהיה בסדר..."

והסוכר כידוע, הוא הצמד חמד של החמצן שבלעדי אחד מהם - אין חיים.

אז נכון. אין לו עכשיו בעיה ב-ABC. אבל גם כאשר ישנו חשש לפגיעה קרובה באחד מאלה - מזמינים נט"ן.

אם את רואה סימנים לפגיעת חזה, אין סיבה לחשוד לmi אלא אם כן יש לך אינדיקציה כלשהי שהוא כן סובל מבעיות לבביות (לדוגמא הוא הרגיש כאבים לפני התאונה).

גם כעוברת אורח את יכולה לקבע ולחבוש. נכון שאין לך ציוד, אבל את יכולה לאלתר. (לחתוך חתיכה מהבגד של הנפגע ולהשתמש בה כמשולש, לעצור איתה שט"ד וכו').

לגבי הנט"ן, נכון שאם בcva אם אין חשש לabc לא צריך נתן אבל אם המצב של החולה מתדרדר מהר (דבר שבדרך קורה בהמוראגי), כדאי להזמין נט"ן שגם יכול להאט את ההידרדרות, וגם אם ח"ו הוא יאבד הכרה בדרך, עדיף שזה יהיה בנט"ן.

אנמנזה מסודרת פותרת הכל כפי שכבר הדגמנו למעלה בהרחבה.

אגב, הגה שבור כלפי השימשה חייב לקבל מכה ממקום מושבו של הנהג. בד"כ הדבר היחיד שיש מול ההגה במושב הנהג זה החזה.

את יכולה לאלתר הכל:

ח.ע. - אפשר ליצור הולנדי/רוסי עם כל בגד שהוא.

צווארון - יש ידיים. כשהם תופסים את הראש זה מעולה בתור קיבוע (אל תשכחי שגם לעוברי אורח יש ידים וזו משימה לא מסובכת עבורם. היעזרי בהם.)

נוזלים - יש בברז בשפע (זו בעיה ידועה בקרב חובשים שבאמצע המדבר כשיש מישהו תשוש מחפשים מחטים במקום לשלוף מהתיק בקבוק ממולא מהברז בבית).

תחבושות - לנקות לא חייב עם סביעור. זה יחכה חמש דקות לאמבולנס. בינתים יש מים. הם מעולים!

תחבושות לדימומים - אין מה לעשות. העולם הוא לא אינקובטור. לפעמים יש צורך להשתמש בדברים לא סטריליים כשאין תחליף סטרילי (יד עטוית כפפה, בגד וכד').

 נקודות לחץ - זה לא חייב להיות רק באותן נקודות. זה יכול להיות כל מקום שעובר שם עורק מהלב ושאפשר ללחוץ עליו בלי שיחצוץ שריר וכד' (למשל: הגיוני שהעורק שמוביל דם לרגל יעבור דרך המפשעה, לא?)

כפפות - ראוי לכל חובש שמכבד את עצמו שילך לעבודה/ללימודים כשהוא מצויד בכפפות בסביבתו. לא חסרים סיפורים כמה הדבר הזה מציל בזמנים הכי לא צפויים.

גם לאיחוד הצלה וגם למד"א.

אני יודע פשוט שבאיחוד הצלה מצוי יותר קורסים נפרדים.

ולפי מה שידוע לי מד"א מכבדים את הקורס של איחוד הצלה.

(ואם אתה מתכוון להתנדב, אז התשלום סמלי..)

כי נוער לא מתעסקים בזה..
מקסייימום מלמדים בדיקת סוכר שזה עם מחט לא ניראית