אידיאסליט בד"כ הכוונה שהוא מוכן לוותר על נוחות זמנית למען מטרה נעלה.

אבל אם הוא בכל מקרה נהנה, זה גם אידיאל?

לפחות מישהו כן הבין אותי

למשל יהודי כופר שהכריחו אותו לאכול כזית מצה בליל פסח

למה לא להנות? זו המטרה בסופו של דבר (מסל"ש מפורש, הקדמה) רק שהדרך לשם היא במאמצים. כמו לדוג', נישואין- זו עבודה, תמיד ידענו, רק שזו עבודה מועדפת

אופס, הזכרתי את מה שאסור להזכיר את שמו כאן.  לא נורא, רק בשביל הדוג'..

זו אפילו מעלה.. כי אם הוא נהנה- אז ימשיך עם האידיאל שלו בעז"ה..

אם הוא אוהב את האידיאל- אז זה מעולה- זה אומר שגם מבפנים הוא אידיאליסט, ולא רק חיצוני, הנפש שלו אידיאלסטית..

נתבונן רגע במצווה רגילה- אפשר לקיים בחשק ושמחה, ואפשר ביבשושיות ומאמץ והכרח.

למי יש שכר יותר גדול? למי ששמח במצווה..!! (כה זכור לי שלמדתי..)

אני מניחה שסוג האידיאל שאתה מדבר עליו- יש לו ערך רוחני... 

שאלה מעניינת ממש..!!

כמו למשל- להתנדב עם חולי סי פי, אז יש מי שזה תחביב שלו, ויהנה לעשות שאת במקום לצאת עם החברה..

ויש מי שזה מאמץ בשבילו..

אבל גדול הלא נהנה מהנהנה.

אני חושב שאדיאל שכנס לדרך חיים

שיש ממנו סיפוק והנאה

הוא גדול יותר

לא צריך לסבול

אין מטרה כזאת

הייתי צכה להסביר ת'צמי.

אבל יש משו כזה, לא זוכרת מי אומר את זה-

שיש יותר ערך לקיום מצווה כאשר היא נעשית על אף שהאדם מטבעו לא אוהב אותה,

אז זה היה על משקל זה.

ואולי זה לא נכון לעשות את ההשלכה הזו על אידיאלים..

או שהוא נהנה, ובכל מקרה היה עושה זאת..

אם הוא נהנה, מעלתו גדולה יותר

(רמב"ם הלכות תשובה פרק י).

אבל אני יודע שעוד בתורה כתוב  "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה" ובגלל זה מפורטות הרבה קללות שבאות על האדם.

איך אפשר לעבוד את ה' בשמחה

כאשר סובלים מהציווים שלו?

ב"ה

בעל התניא בספרו תורה אור מסביר היטב את הפסוק "תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב ועבדת את אויבך"

תחילה הוא שואל למה העונש הכבד הזה של לעבוד את אויבך הרי מדובר באדם ששומר תו"מ והחסרון היחיד שלו הוא שהוא לא עושה את זה בשמחה ובטוב לבב. ומתרץ שהאדם הרגיל אינו ניצול מעבירות וכידוע עבירה גוררת עבירה, ואם היה מקיים את תורה ומצוות בשמחה ובטוב לבב, המצות האלו ויותר נכון השמחה וההתלבות בקיומם היו מצילים אותו לחוטא שוב ושוב, כך שזה לא עונש זה חוסר הגנה.

הקב"ה הוא תכלית הטוב להטיב, ואין רע שבא מלמעלה. טעמו וראו כי טוב ה'. מי שסובל מקיום תורה ומצוות, שיפנה בדחיפות לכל ספריה "היכל מנחם" ויתחיל ללמוד חסידות !

לגבי הקללות, מסופר שבנו של בעל התניא שמע פעם אחת בעל קורא אחר חוץ מאביו ונחרד מהקללות, לתמיהת הנוכחים ששאלו מה קרא פעם ראשונה שאתה שומע את קריאת ה"קללות"? והוא ענה כשאבא קורא אני שומע ברכות !

אז אם יש צורך תחליפו בעל קורא  !!!

"שכר מצווה - מצווה", אחד הפירושים הוא שההנאה ממצווה - היא מצווה כשלעצמה..

ברור נו, אדם שנהנה מהמוסר שלו זה אדם מוסרי עוד יותר, הוא הרבה יותר אידיאליסט..

אלא אם כן אתה מתכוון לאחד שנהנה מדברים צדדיים, כגון אידיאליסט שהגיע לראשות הממשלה ומקבל משכורת טובה.. זה משו אחר..

מעניין הפוך שדנים בו במקורות: איזה מצב בנפש רצוי /טוב /מובחר יותר: לשנוא עבירות/איסורים מסויימים וממילא לא לבצען ,או לאהוב את אותו הדבר אך בכ"ז לא לבצעו- מה מעיד על נפש גדולה יותר.

ונדמה לי שהרמב"ם עונה על זה: שכאשר מדובר בחוקים- מצוות ללא טעם הגיוני, אזי דבר גדול יותר הוא כן להתאוות לזה ובכ"ז לא לעבור- ("איפשי ואיפשי, אך מה אעשה ואסרה התורה), אך כאשר מדובר במשפטים (מצוות עם טעם הגיוני ומובן- כגון לא לרצוח וכו'- אז אי- ההתאוות אליהן היא מעלה גדולה ומעידה על נפש זכה יותר.

בכל אופן, לענ"ד, כאשר אדם עובד הרבה על התרחקות מרע מסויים/תאווה מסויימת וכו, אם הוא זוכה, הוא מגיע בסופו של דבר גם לאי התאוות לדבר, שזה מעיד שעבודתו נכונה.

למדתי שכתוב בתניא שההבדיל בין "בינוני "  ל"ףצדיק", שצדיק- אחרי שעובד לעקור מעצמו רע/תאווה מסויימת/מידה מגונה, יכול לעקור אותה מהשורש, כך שלבסוף לא תהיה לו כלל התעוררות לרע זה, בעוד שאצל הבינוני, תמיד יש איזשהו מאבק, גם אם הוא עולה במדרגות והמאבק נהיה דק יותר ויותר.

אז "הפוך עך הפוך" מהסיפא כאן ,אפשר לומר על הקושיה (המאוד מעניינת) שהעלת, שבעצם כנראה שלאהוב את הטוב זה כשלעצמו טוב, כלומר להנות מאידיאל ,זה כשלעצמו מעיד על אדיאלסטיות.

אך רק בתנאי שזה אמיתי והאשם אכן נהנה מהאידיאל עצמו ולא נהנה פשוט לחוות את עצמו כאידיאליסט.

לפעמים אדם נהנה בעצם מחויוית הרגשת עצמו כטוב/רחמן/אידיאליסט, וזוהי הנאה לא חיובית והיא נובעת מהיישות והגאווה שבתוכו (מובא בחסידות)

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)