אידיאסליט בד"כ הכוונה שהוא מוכן לוותר על נוחות זמנית למען מטרה נעלה.

אבל אם הוא בכל מקרה נהנה, זה גם אידיאל?

לפחות מישהו כן הבין אותי

למשל יהודי כופר שהכריחו אותו לאכול כזית מצה בליל פסח

למה לא להנות? זו המטרה בסופו של דבר (מסל"ש מפורש, הקדמה) רק שהדרך לשם היא במאמצים. כמו לדוג', נישואין- זו עבודה, תמיד ידענו, רק שזו עבודה מועדפת

אופס, הזכרתי את מה שאסור להזכיר את שמו כאן.  לא נורא, רק בשביל הדוג'..

זו אפילו מעלה.. כי אם הוא נהנה- אז ימשיך עם האידיאל שלו בעז"ה..

אם הוא אוהב את האידיאל- אז זה מעולה- זה אומר שגם מבפנים הוא אידיאליסט, ולא רק חיצוני, הנפש שלו אידיאלסטית..

נתבונן רגע במצווה רגילה- אפשר לקיים בחשק ושמחה, ואפשר ביבשושיות ומאמץ והכרח.

למי יש שכר יותר גדול? למי ששמח במצווה..!! (כה זכור לי שלמדתי..)

אני מניחה שסוג האידיאל שאתה מדבר עליו- יש לו ערך רוחני... 

שאלה מעניינת ממש..!!

כמו למשל- להתנדב עם חולי סי פי, אז יש מי שזה תחביב שלו, ויהנה לעשות שאת במקום לצאת עם החברה..

ויש מי שזה מאמץ בשבילו..

אבל גדול הלא נהנה מהנהנה.

אני חושב שאדיאל שכנס לדרך חיים

שיש ממנו סיפוק והנאה

הוא גדול יותר

לא צריך לסבול

אין מטרה כזאת

הייתי צכה להסביר ת'צמי.

אבל יש משו כזה, לא זוכרת מי אומר את זה-

שיש יותר ערך לקיום מצווה כאשר היא נעשית על אף שהאדם מטבעו לא אוהב אותה,

אז זה היה על משקל זה.

ואולי זה לא נכון לעשות את ההשלכה הזו על אידיאלים..

או שהוא נהנה, ובכל מקרה היה עושה זאת..

אם הוא נהנה, מעלתו גדולה יותר

(רמב"ם הלכות תשובה פרק י).

אבל אני יודע שעוד בתורה כתוב  "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה" ובגלל זה מפורטות הרבה קללות שבאות על האדם.

איך אפשר לעבוד את ה' בשמחה

כאשר סובלים מהציווים שלו?

ב"ה

בעל התניא בספרו תורה אור מסביר היטב את הפסוק "תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב ועבדת את אויבך"

תחילה הוא שואל למה העונש הכבד הזה של לעבוד את אויבך הרי מדובר באדם ששומר תו"מ והחסרון היחיד שלו הוא שהוא לא עושה את זה בשמחה ובטוב לבב. ומתרץ שהאדם הרגיל אינו ניצול מעבירות וכידוע עבירה גוררת עבירה, ואם היה מקיים את תורה ומצוות בשמחה ובטוב לבב, המצות האלו ויותר נכון השמחה וההתלבות בקיומם היו מצילים אותו לחוטא שוב ושוב, כך שזה לא עונש זה חוסר הגנה.

הקב"ה הוא תכלית הטוב להטיב, ואין רע שבא מלמעלה. טעמו וראו כי טוב ה'. מי שסובל מקיום תורה ומצוות, שיפנה בדחיפות לכל ספריה "היכל מנחם" ויתחיל ללמוד חסידות !

לגבי הקללות, מסופר שבנו של בעל התניא שמע פעם אחת בעל קורא אחר חוץ מאביו ונחרד מהקללות, לתמיהת הנוכחים ששאלו מה קרא פעם ראשונה שאתה שומע את קריאת ה"קללות"? והוא ענה כשאבא קורא אני שומע ברכות !

אז אם יש צורך תחליפו בעל קורא  !!!

"שכר מצווה - מצווה", אחד הפירושים הוא שההנאה ממצווה - היא מצווה כשלעצמה..

ברור נו, אדם שנהנה מהמוסר שלו זה אדם מוסרי עוד יותר, הוא הרבה יותר אידיאליסט..

אלא אם כן אתה מתכוון לאחד שנהנה מדברים צדדיים, כגון אידיאליסט שהגיע לראשות הממשלה ומקבל משכורת טובה.. זה משו אחר..

מעניין הפוך שדנים בו במקורות: איזה מצב בנפש רצוי /טוב /מובחר יותר: לשנוא עבירות/איסורים מסויימים וממילא לא לבצען ,או לאהוב את אותו הדבר אך בכ"ז לא לבצעו- מה מעיד על נפש גדולה יותר.

ונדמה לי שהרמב"ם עונה על זה: שכאשר מדובר בחוקים- מצוות ללא טעם הגיוני, אזי דבר גדול יותר הוא כן להתאוות לזה ובכ"ז לא לעבור- ("איפשי ואיפשי, אך מה אעשה ואסרה התורה), אך כאשר מדובר במשפטים (מצוות עם טעם הגיוני ומובן- כגון לא לרצוח וכו'- אז אי- ההתאוות אליהן היא מעלה גדולה ומעידה על נפש זכה יותר.

בכל אופן, לענ"ד, כאשר אדם עובד הרבה על התרחקות מרע מסויים/תאווה מסויימת וכו, אם הוא זוכה, הוא מגיע בסופו של דבר גם לאי התאוות לדבר, שזה מעיד שעבודתו נכונה.

למדתי שכתוב בתניא שההבדיל בין "בינוני "  ל"ףצדיק", שצדיק- אחרי שעובד לעקור מעצמו רע/תאווה מסויימת/מידה מגונה, יכול לעקור אותה מהשורש, כך שלבסוף לא תהיה לו כלל התעוררות לרע זה, בעוד שאצל הבינוני, תמיד יש איזשהו מאבק, גם אם הוא עולה במדרגות והמאבק נהיה דק יותר ויותר.

אז "הפוך עך הפוך" מהסיפא כאן ,אפשר לומר על הקושיה (המאוד מעניינת) שהעלת, שבעצם כנראה שלאהוב את הטוב זה כשלעצמו טוב, כלומר להנות מאידיאל ,זה כשלעצמו מעיד על אדיאלסטיות.

אך רק בתנאי שזה אמיתי והאשם אכן נהנה מהאידיאל עצמו ולא נהנה פשוט לחוות את עצמו כאידיאליסט.

לפעמים אדם נהנה בעצם מחויוית הרגשת עצמו כטוב/רחמן/אידיאליסט, וזוהי הנאה לא חיובית והיא נובעת מהיישות והגאווה שבתוכו (מובא בחסידות)

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.