חזרתי למקום הזה{אם אפשר לקרוא לזה בסיס} חבר טוב השתחרר באתי לכבד אותו ולהגיד שלום לאנשים בודדים
רק הגענו ו2 חיילים הלכו מכות רצח....
הדבר היחיד ששמחתי זה לראות חברים טובים{וגם אותם אפשר למנות על האצבעות} הבסיס נשאר דפוק...
והכי הזוי שהרס"ר רצה אישור כניסה מחבר שלי השתחרר ואחרי זה צעק עליו ...
על זה נאמר "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו"
בתכלס יש 3 יחידו כאלו בצבא שמי שמגיע לשם ..מסכן...
אבל רק אחרי שהשתחררתי הבנתי כמה רוע יש בבסיס הזה....רוע לשמו{לא שהחיילים צדיקים..ממש לא...אבל המפקדים רעים בצורה מפחידה }
חוץ מזה רבע מהבסיס יצאו על נפשי \אי התאמה\נפקדים\עריקים\גימלים\קורסים...העיקר לברוח מהמקום הזה
אפילו המילואימניקים שונאים תמקום הזה....חח
מי שעבר תמקום הזה 3 שנים{ובעיקר 3 שנים} גיבוש שייטת קטן עליו....
חח סתם...בסיס קשה....האמן לי..
באתי על אזרחי
הרס"ר רצה לרצוח אותי
"נפשי, חגיגות היום?"
"כן, אבי משתחרר"
"ומה זה קשור למדים?"
"הוא מחזיר אותם מחר?"
"ומה עם שלך?"
"החזרתי אותם מזמן"
הוא פשוט בלע את הלשון
משום מה הוא היה בטוח שאני יצאתי לאיזה קורס או משהו
ובגלל זה נעדרתי מהבסיס
היה מצחיק!
תחשוב חייל שירת 3 שנים קרע את...אתה יודע את מה והיה חייל נאמן{לא צהוב אבל עם ערכים}
וביום האחרון הרס"ר צועק עליו אחרי שנתן לו אישור כניסה עם האוטו למה הוא החנה את האוטו באיקס ואמר לו "תעיף תאוטו מפה"
תכלס יצא כזה נקניק הרס"ר...ואז אתה מגלה מה באמת חושבים עליך אחרי 3 שנים שם{יש לזה גם עגה צבאית אבל נחסוך מהצופים בבית}
אני לא יודע איפה שירתתם אבל מי ששירת בבסיס שלי...מוזמן לחייל העולם הבא....אי אפשר יותר לסבול אחרי שעברת שם
שכמה ימים לפני השחרור בתוך חופשת השחרור הגעתי לבסיס וגיליתי מתחילת השבוע צריך ללכת כל היום עם כומתה.
כמו בבה"ד 1.
מה שאומר שבאותו יום נאלצתי ללכת עם כומתה, בזמנים שהייתי מחוץ למשרדים.
(מתחו אותי שם שעות עד שהגיע איזה מישהו שחיכיתי לו מלא זמן...)
ובסוף לא עשיתי עם מה שקיבלתי בעקבות ההתעכבות הזאת כלום.. מעצבן...
וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה
האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"
ארץ השוקולדאחרונהבין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונהשאחראים לעולם הזה לגשמיות, במקביל לפולחן הבודהיסטי עצמו, בעוד שהדרך לנירוונה היא לרוחניות.
אני לא בטוח, אבל יש גם זרמים שם שתופסים את בודהה כאל שהורה לאלים עצמם את הדרך הבודהיסטית להגיע לנירוונה, ובעולם שלנו התגלה כבן אדם (לא מדבר על ההינדואיזם אלא על הבודהיזם).
בכל מקרה הבודהיזם הוא אלילי מבחינה עמוקה, כי תופש את אלוהים כאין ולא כיש.
ב. הפולחן לבודהה הוא המשך לפולחן הפסלים הקדום. וגם אם האליטה מבינה את ההבדל, ברגע שהעם מביא מנחות לבודהה (מה שקיים אכן) אז מבחינה רגשית עדיין המשקע של האלילות קיים בפולחן. וחכן נראה לי שהלכתית כל זרם בודהיסטי בו מגישים תקרובת לפסל בודהה נחשב הלכתית עבודה זרה. כי רגשית הם עדיין שם בפגאניזם, גם עם שכלית התנתקו. כשם שעגלי ירבעם נחשבים עבודה זרה הלכתית
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
קפיץאחרונהספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
