אין ענין לשגע ולהעיר לו על זה.

תארחו בחורים, תעשו שיעור תורה בבית, לימוד שבועי במשהו שמעניין את שניכם יכול להועיל לבית תורני.

אבל מטבע הדברים אחרי החתונה הכול שונה מאיך שהיה לפני, תהיי כמה שיותר דוגמא אישית וזה יעזור לו

מסכימה שהכל נראה אחרת אחרי החתונה..כל אחד מנווט את זה לצמיחה או לירידה..

זה ממש תלוי ברצונות ובשאיפות של בן הזוג.

נכון, צריך להוסיף טוב וכך לגרש את הרע.

תגובה מקסימה!

גם אני נמצאת במצב דומה, והיא כמעט הוציאה לי את המילים מהפה, 

הרב פה טוענים שאישה לא המשגיח של בעלה. אין לי בעיה עם זה השאלה עד כמה

ז"א לפני החתונה היה לנו איזה שהוא תאום ציפיות.

ובתור זוג צעיר ראיתי אצלו הרבה יותר הקפדה על מצוות,לימוד תורה, שמירת העינים, וכו'

היום לצערי בעלי ממש לא כמו פעם לא שח"ו הוא עושה דברים גרועים אבל הלהט למצוות ללימוד התורה ההקפדות והחומרות לאט לאט נעלמות, למרות שאנחנו קרובים לישיבה והוא בקשר עם החברים הרווקים בישיבה השאלה היא-

אנחנו דברנו על בית של תורה בית תורני ברמה גבוהה ואני חושבת שהינו די תמימי דעים לגבי מה זה אומר.

היום הבית שחלמתי קצת מתרחק מהבית הנוכחי שלי, 

כשאנחנו מדברים על זה יש לו שאיפות גבוהות אבל...

זה רק בשאיפה(שזה טוב לכשלעצמו), השאלה עכשיו כשהילדים קטנים גם אם נאמר שזה ירידונת , כמה זמן זה אמור להיות ואיך אני אמורה להתמודד עם זה בלי להיות "משגיח" או "מחנך".

תנסו אולי לשוחח מידי פעם בנחת איך אתם מקדמים את זה. בתור משאלה משותפת.

איך כדאי יהיה לחנך את הילדים (דווקא בגלל שכרגע הם קטנים - יותר קל לדבר על זה, כמו על הכיוון שלפני לפני החתונה. זה עוד לא מחייב כ"כ. אבל יכול אולי להשפיע על האוירה, מתוך שיחות כאלה, של "שאיפות"..)

אם הוא מעלה קשיים - תנסי להיות קשובה.. שותפה בהבנה ובניסיון למצוא פתרונות טובים; ה"ביחד" בחיבה ובאהבה, מאד חשוב. שאיפה משותפת ברצון טוב.

אולי כדאי גם ללמוד משהו ביחד, בקביעות, לשוחח על התכנים, לתת לו להיות המסביר והמלמד.

[גם צריך לשים לב שלפעמים אדם עובר לפאזה יותר מיושבת עם התורניות שלו בחיים. פחות רואים את ה"להט" שאופייני לחבר'ה צעירים - אך לעיתים הוא יותר "חיצוני" - ויותר מתיישבים הדברים מבפנים. אינני מכיר אצלכם - אבל גם זה קורה. העיקר לבנות את הרצון לטוב מבפנים. לא למדוד כל הזמן "הישגים".. חייב שהתורניות תיבנה באמיתיות מבפנים ולא רק ע"י "תשלום מס" של מעשים, כדי לרצות את האשה על ה"התחייבות" מלפני הנישואין. בעל תורני - זה מי שרוצה בכך מבפנים, וגם שמח בכך. האוירה של השיתוף, הרצון הטוב הכללי בבית, השיח, אי-ההלחצה - יכולים לתרום לכך הרבה לענ"ד].

תודה על התשובה המפורטת,

אבל אם אפשר עוד קצת חידוד...

אני אתן דוג' בחצי שנה האחרונה שישי שבת כשהוא מגיע בצהרים הביתה הוא כבר לא פותח ספר בכלל, זה מוזר לא? שבת שלימה של קיץ אם אני לא אכניס לו בעקיפין את הלימוד הוא יכול לא ללמוד כל השבת בכלל!!! לדוג' נלך להורים אחרי שתלמד (בדרך אגב) אז אם ממש אין לו מה לעשות הוא יושב לומד אם יש לו משהו אחר למרוח את הזמן עיתון, טיפול בילדים וכו' הוא לא יעשה כלום עד שיגיע הזמן לצאת.

וזה לא היה ככה , וזה מפריע לי נורא!!! וזה רק חלק דברים רבים שהשתנו פתאום. 

הבעיה שכשהוא מדבר על זה הוא מדבר על עצמו או על אחרים הוא מגדיר את עצמו בתור בן תורה וכו' ושצריך ללמוד ולא להתבטל וכו' ומעין זלזול באלה שכל היום על המחשב/ עיתון- ובתכלס זה מה שהוא עושה כל יום כשהוא חוזר הביתה עד שהוא הולך לישון(חוץ מעזרה לי שהוא מגיש בשמחה כשאני מבקשת ובפן האישיותי שלו אני ממש לא מתלוננת ב"ה) 

 וז"א או שהוא לא מודע לזה או שהוא מתעלם מזה.

קצת קשה לו ליישם.

יש כזה "יצה"ר" של עצלות..  טוב מאד שיש לו רצון טוב. כנראה כשהוא לא בתוך המסגרת, קשה יותר ליישם.

זה יפה שחשוב לך שהוא ילמד; אבל אי אפשר לעשות עם זה שום דבר "בכח", לדעתי.

אפשר להציע שיספר משהו לילדים;משלב מסוים זה כבר יכול להיות משהו "תורני" (כה עשו חכמינו וכד'), והאחריות כלפי הילדים עושה משהו גם לאדם בעצמו.

כמו שכתבתי, אם תלמדו משהו, את תשאלי והוא יענה - גם טוב. החוכמה זה לעורר וללבות את הרצון. זה עושים ע"י דברים חיוביים. וכמובן - הרבה עין טובה עליו; כמו שכתבת, "בפן האישיותי שלו אני ממש לא מתלוננת ב"ה". אם הוא ירגיש שאשתו - שהרצון התורני שלה ידוע - מסתכלת עליו בעין טובה ובהערכה, זה עצמו מוסיף לצד התורני שלו ולמוטיווציה. וגם לומר לו מידי פעם את הדברים הטובים הללו שאת רואה באישיותו. כשאדם רואה את הטוב שבו - זה נותן חשק להוסיף עוד טוב.

להשתדל להרבות ביחס נעים ומעודד.

אינך צריכה להיות ה"משגיח" שלו - תני בו אמון. תתעניני מה קורה בישיבה. תשאלי לפעמים אולי הוא יכול לשתף אותך במשהו ממה שלמדו, בלי להעיק.

תשתדלי שמבחינת התנהלותך - הדקדוק שלך במצוות ובמעשים טובים, יבוא ממש יחד עם יחס חם ואוהב אליו. זה ה"שדר" הראשי דומני שאת מבחינתך יכולה לתת. שאשה צדיקה - זה ממש הולך ביחד עם אשה אוהבת ומתעניינת.

זה בסדר גמור שאת מדברת איתו על "הבלים"... בגדים, עיצוב, סיפורים. ויפה שהוא מקשיב - זה חסד ושיתוף עם אשתו. כמובן, לא כשהוא הולך לַסדר בדיוק.. וכמו כל דבר - תמיד טוב במידה נכונה. אבל עקרונית, לדעתי יופי שאת משתפת, ויופי שהוא מקשיב..  כנ"ל - אולי כדאי גם שחלק מהשיחות יהיו התענינות בעולם שהוא נמצא בו.

ובאמת מסתכלים בעין טובה. החלטה חזקה. לראות את הטוב, לציין אותו. להביע שמחה - באופן לא מלחיץ - על כך שהוא לומד תורה. תפטרי את עצמך מתפקיד המשגיח...

וכדי שהתורה תהיה במרכז - טוב שגם האשה תלך קצת לשיעורים תורניים שמעניינים אותה, או תקשיב להם מהבית. וממילא גם יהיה לה מה לשתף בעניינים כאלה, נוסף לעניינים האחרים - שגם הם לגיטימיים.

והמידות הטובות, וההתחשבות והעין הטובה - גם הם חלק מבנין בית של תורה.

בהצלחה רבה.

גברים יורדים ברוחניות אם אין להם מסגרת מסודרת של לימוד.

יישר כחך על עצם המחשבה, הרצון, והנכונות..

אני חושבת שבאמת בבית ובישיבה האווירה שונה..

ולוקח זמן עד שמצליחים להכניס את התורה גם הביתה- פנימה. אם כן מה הפתרון? ליצור את אותה אווירה- "מסגרת". בנחת, ובחכמה.

האם אתם גרים בקרבת הישיבה שבה הוא למד? כי הדברים מאוד משפיעים..

מה דעתך ליזום לימוד במשותף של שניכם בשבת?

אפשר גם לנסות ליזום הצעות של אירוח חברים שלו, אפילו נשואים (אם מתאים לכם, והתיזמון נכון..) כדי ליצור את אווירת הלימוד הזו

אפשר גם לכוונן את הלימוד לדברים שלדעתך הוא צריך בהם זריקת עידוד, במסווה שאת תשמחי ללמוד את הדברים האלה.. (הרי באמת תשמחי )

והכי חשוב: לעשות זאת בנחת,  ועם זאת להראות לאורך כל הדרך שהדברים מועילים לבית בכלליותו, ולכם באופן פרטי..

בהצלחה!

כלומר, שהוא הקפיד בעולם בחוץ ובערב בבית נח קצת, אבל לא ראית את זה?

איזה צדיקה את! בזכות נשים כמוך ניגאל בעז"ה

קודם כל, אני מאוד מאוד מבינה אותך, זה טבעי ביותר שלאחר החתונה יש סוג של ירידה בלימוד וכו' לבעל דרוש זמן כדי להתרגל להכניס את עבודת ה' שלו במסגרת הנישואים אני גם מאוד מבינה אותך ואת הרצון שלך שבעלך יגדל בתורה

מניסיון כואב אני יכולה להגיד לך שלא יעזור כלום, אבל כלום אם תעירי לו ותזכירי לו, אפילו בעדינות

אם הוא היה במסגרת תורנית מן הסתם שהוא יודע את כל הדברים האלו בעצמו ורוצה להשתפר רק שכרגע יש לו קושי

מה שכן אפשר לעשות זה פשוט לחזק אותו לשמוח ביחד איתו על כל התקדמות קטנה, למשל- לבקש ממנו להכין דבר תורה לשבת(וכמובן- כשהוא אומר לך אותו להקשיב ב100% ולהגיד לו אלף פעמים כמה שזה מקסים ומחזק אותך), לשאול אותו כשאת נתקלת בשאלות של הלכה או השקפה, כשהוא הולך ללמוד או יושב כמה דק' ליד השולחן לשים לידו כיבוד או שתייה ולהגיד לו משהו בסגנון- הנה כיבוד קטן לתלמיד חכם שלי, לרב שלי וכו', להתעניין איך היה לו בלימוד ובתפילה אבל לא ממקום אימהי ומנדנד אלא ממקום חברי, ספרי לו על הקשיים שלך בעבודת ה' ובקשי ממנו עצה

כל גבר הוא משהו אחר ובהחלט יכול להיות שמה שעזר לבעלי- אצלכם לא יעבוד אבל בגדול- זאת הנקודה לחזק, לחזק ועוד פעם לחזק. ולהאמין בו ברצונות שלו, וביכולות שלו. התקדמות היא איטית אבל בסופו של דבר היא אמיתית

גם לי יש הרבה נושאים שהייתי רוצה להתחזק בהם (תפילות צניעות וכו'), אני יודעת את זה בעצמי, ממש לא הייתי רוצה שבעלי יעיר לי ויציק לי גם אם זה בא מרצון טוב

וכמובן- תפילה, מלא תפילה, לתת פרוטה לצדקה ולהתפלל עליו (בהדלקת נרות, במקווה, בהפרשת חלה, בקברי צדיקים וכו')

זו הנתינה הכי גבוה שאנחנו יכלות להעניק לבעלים היקרים שלנו

בהצלחה!

כמה נקודות שעלו לי:

אני חושבת שהבעיה היא בהסתכלות שלך ולא בו, ככה היה נשמע לי מהסיפור, לא בטוחה שהבנתי הכל לעומק...

א. את לא צריכה להאשים את עצמך...

ב. אני לא יודעת על כמה זמן את מדברת על "זמנו הפנוי"... מה הוא כן עושה בזמנו הפנוי?

אני חושבת שמי שלא קובע ליתים הפסקות בסוף יפול כי לא יהיה לו כוח (לא מדברת על כל אחד, אבל לדעתיהרוב יכולים להתייאש...) חייבים הפסקות!!!  זה לגמרי לגיטימי....

אם מדובר על דברים לא טובים אז זה משהו אחר... אבל אם הוא יושב איתך, נח, קורא עיתון, וזה בגבול הזמן הסביר לדעתי נורמלי לגמרי, ולא מעיד על ירידה רוחנית.

ג. לא לעבוד על עצמך להפסיק בקישקושים!!!!!!!!!!!!!!! ממש לא!!!!!! זה חיי זוגיות. את משתפת אותו.

אחת ממצוות התורה זה לשמח את אשתו. זה בדיוק תורת חיים, הוא בדיוק מקיים את התורה שהוא לומד. לא חוכמה לדעתי ללמוד כל היום תורה , גם בזמן הפנוי ולא להתייחס לאשתך ממש לא.

ד. איך מסתכלים בעין טובה? מחפשים את הדברים הטובים. את היחס היפה לאשתו. להרבה בנות היה קשה שבעליהם לא מפנה זמן מהלימוד כדי לדבר איתן...

ה. כדי שתורה תהיה במרכז  היא צריכה להיות מבוצעת. לא רק ללמוד אותה. כן, גם לתקן משהו בבית בעיני זה ביצוע של התורה... וגם לשטוף כלים ולהקל עלייך...

ה. אולי תציעי לו שתלמדו כל ערב (או פעם בשבוע אם קשה) משהו ביחד. ככה זאת גם תהיה התייחסות אלייך וגם תלמדו תורה...

אני מאורסת ב"ה כבר חודש וחצי והארוס שלי מאוד אוהב ללמוד תורה והוא גם מאוד אוהב לקבל ביקורת...

על כל דבר שהוא עושה אחרי שאני מפרגנת לו אז הוא שואל:" ומה היה לא בסדר"??

והוא שמח בביקורת ומוכן תמיד לשנות...

בשונה מתגובות של אנשים שכתבו פה שלא שייך להעביר ביקורת...

יש גם מיקרים שבהם למשל אני צריכה קצת עידוד והוא אומר לי שהוא יבוא אלי להיות איתי ואני אומרת לו ובאמת באמת מאמינה בזה שיותר חשוב לי מהכל זה שהוא יישב וילמד תורה הוא מאוד שמח מזה שהלימוד שלו חשוב לי והשאלה שלי היא האם אתם חושבים שהתנהגות כזאת היא חונקת או שהיא דווקא טובה??אולי יש דברים או כיווני מחשבה אחרים שאני לא חשבתי עליהם עד היום...

אשמח מאוד לתגובות...

תודה רבה ויישר כח!!

זה שאת אומרת שהכי חשוב לך הלימוד שלו - זה יופי. הרבה גדולים נבנו כך.

מה שדובר פה - היה אם רואים שהוא מעונין קצת "להרפות". ואז האשה אינה צריכה להיות "משגיח", לענ"ד, אלא מתענין ומעודד בסבלנות. ומביעה שמחה על מה שכן קיים בנושא זה.

[ואגב - אתם עוד לא נשואים. אבל עקרונית - גם כשהאיש מבקש ביקורת, צריך לא להפריז בכך. אם אין - אז לומר שאין; ואם יש - אז מאד בעדינות, באופן של "אולי" ומתוך הערכה גדולה מאד לאדם ולעצם זה שהוא מבקש להעיר לו. ולזכור מידי פעם לומר גם את זה, ובכנות. ככלל - לא בונים על ביקורת]

שאשתי ניסתה להעיר לי לגבי רמתי הרוחנית הסברתי לה שכמו שאיני יכול לצפות ממנה לבכות בהדלקת נרות שבת ובתפילה 

כך היא איננה יכולה לצפות ממני, רחניות זה עניין של השראה ואין אפשרות  לחנך אחד את השני כל אדם יש לו את התקופות התעלות שלו ואת תקופות הירידה שלו זה חלק מהחיים ,וככל שבעל מרגיש שלא מרוצים ממנו לדעתי זה ממש מקשה רגשי וגורם תוצאה הפוכה 

כשבעלך הולך ללמוד איפה שהוא לומד . תפרדי ממנו בשמחה . תשתדלי לא לעכב אותו או לבקש ממנו שיעזור לך בזמן הזה .

אם את יכולה להוריד ממנו דאגות של הבית אם בזמן הזה הוא לומד.

קודם כל כל הכבוד על השאלה את שואלת שאלה מצויינת 

הזוגיות מטרתו להרים את שניכם למעלה.  הוא צריך למלא את צרכייך לא רק פיזיים גם נפשיים.

האם גם הוא מרגיש את הירידה הזאת? האם שאלת אותו? דברתם על זה?

אפנה אותך khttp://www.levhadvarim.com/%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A3/2636-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA.html

גידי דבוש 

אתר לב הדברים יוצר האדם

כל מילה זהב

בתור גבר:

מרוב שהמדריכי חתנים מדברים על כמה חשוב להקשיב לאשה, להיות איתה וכו' - אנחנו לפעמים מפחדים לצאת מהבית ללמוד...

איך זה השתנה לי?

כשפעם ביקשתי (בחשש...) להשאר עוד חצי שעה בישיבה לגמור נושא, ושמעתי כמה אשתי שמחה.

זה נתן לי פתח לבקש עוד פעמים, וההודעות והפתקים שאשתי כתבה לי כמה היא שמחה - מחזקים אותי כשקשה לי ללמוד. אשה משגיחה זה מעיק, אבל אשה מעריכה ומפרגנת זה בונה.

כל פתק שאשתי כותבת לי כמה היא שמחה ומעריכה שאני בישיבה - נותן לי כח ללמוד.

תודה רבה לה' שנתן לי אשה כל כך מפרגנת, הכי טובה בשבילי!

אכן, כדי להתחתן אכן צריך לרדת בדרגה רוחנית.

בקשי מבעלך לספר דבר תורה מעניין בסעודות שבת וחג, סיפורי צדיקים בארוחות המשפחתיות במשך השבוע כדי שתאכלו יחד משולחנו של מקום. כך הוא יביא בעצמו את האוירה הנכונה הביתה. אפשר אחר כך לפטפט על ענייני העולם הגשמי אבל נקודת הפתיחה היתה גבוהה יותר ותמשיך בעזרת ה' עדיין טפח מעל הקרקע.

להסתכל בעין טובה. היינו להעריך כל דבר תורה (אפילו רעיון קטן מאד) ולהתעמק בו כאילו הי'ה יהלום גדול. להעריך כל השתדלות שלו ולהביע שמחה על זריזות שלו לדבר מצוה.

עם חינוך הילדים 'ושיננתם לבניך' מעורבותו תגדל אבל תתחילו לחנך את עצמכם כבר עכשיו בארוחות המשותפות ובלימוד משותף בקביעות בנושא החביב עליכם.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.