עד מתי ההפקרות הזאת תימשך? עד מתי יהודים ימשיכו להירצח ולהיפגע והממשלה בראשותך לא תעשה דבר? הגיע הזמן להחליף את המפגע הבטחוני הזה שנקרא ניצן אלון, שמגייס את כל כוחותיו ומרצו כדי לפגוע ביהודים ולהגן על האוייב, בשבוע שעבר נרצח יהודי קדוש בצומת תפוח, הצבא בתגובה גייס כוחות כדי להגן על האוייב!!
למחרת הוקם יישוב לזכרו, והצבא ללא טיפת רגש פינה אותו..
ואני שואל אותך ראש הממשלה, לזה נועד צה"ל?? להשמיד ולהרוס מבנים יהודיים? להגן על מחבל ארור במקום לעשות כל מה שמדינה נורמלית אחרת הייתה עושה ולשלוח אותו לגיהנום?
היכן היית ראש הממשלה בשבוע שעבר? בקושי קולך נשמע כאשר סכין פילח את גופו של יהודי והשאיר אלמנה וחמישה יתומים, הייתי רוצה מעט מהגינויים שאתה מגנה כל פעם שמוצאים כתובת גרפיטי, האם בעיניך ריסוס כתובות חמור יותר מרצח יהודי??
אני בשבוע שעבר סיימתי תעסוקה מבצעית של 26 יום ביו"ש, ואומר את האמת, לא בא לי לחזור ללבוש את המדים האלה אחרי שאני רואה מה נהיה מהצבא הזה? צבא שבורח ומתנהג כאחרון הנמושות, זה בושה וחרפה, הצבא הזה מייצג את אזרחי ישראל וכאשר הוא משדר חולשה הוא מציג את כולנו כחלשים ולא פלא שהאוייב הערבי, מרשה לעצמו לרמוס ולכתוש אותנו בין אם זה אזרחים ובין אם זה החיילים!!
הגיע הזמן להתחיל לפעול ולהפסיק לדבר, הגיע הזמן לשחרר את הרסן של חיילי צה"ל, ככה אזרחים לא יצטרכו לעשות פעולות כדי להגן על עצמם, הגיע הזמן לשנות את הנהלים המחפירים ואת ההוראות פתיחה באש שמסכנות את חיינו ואת חיי חיילי צה"ל.
הגיע הזמן לממש את יעודו האמיתי של הצבא והיא- להגן על אזרחי מדינת ישראל!!

מה הנושא?

שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"

בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.