מה אתן עושות עם העבודה??אנונימי (פותח)

שלום נשים יקרות,

ב"ה אני בתחילת הריון וכמובן מרגישה את כל התופעות של בחילות, הקאות, עייפות, תשישות....

ממש לא פשוט לי להתסדר עם כל זה בעבודה (אני מורה) וממש מעניין אותי לדעת מה אתן עושות

בעבודה.. לוקחות ימי מחלה? סובלות בשקט?

אשמח לשמוע תובנות!

היי מצאת מישהי במצבך בול ומורהאנונימי (פותח)

בס"ד

 

אני מורה כרגע בשבוע 12.. חזרתי לעבודה בשבוע 7. והייתי במצב נוראי (בחלות מיגרנות הקאות מטורפות צרבות תישות לחץ דם נמוך קוצר נשימה וכו')עד ששקלתי לעזוב.

ניגשתי למנהל ועשיתי לו שיחה והוא היה ממש מקסים ושאל מה אני צריכה ובא לקראתי.

אני לוקחת פה ושם חופשת מחלה בלי מצפון.. וכל היום שותה יושבת הרבה בכיתה. נותנת להן הרבה לעבוד לבד כי אין ברירה במצבי. ולועסת מסטיק. זה מה שעוזר לי. אני הייתי על סף אישפוז. הכי חשוב לו לוותר לעצמך להילחם ותראי שיהיה בסדר ה' עוזר. יש  ימים קשים ויש יותר קלים. תתפללי על זה הרבה.. ברוך התרגלתי לעבוד והגעתי למסקנה שלהשאר בבית רק מחמיר את מצבי עדיף לעשות דברים כי ככה לפעמים שוכחים מהסבל ולא נכנסים עמוק לתוכו.. אשמח לעזור לך עוד...בהצלחה.. אה והכי חשוב שאת חוזרת הביתה את הילדים שימי עם בעלך ואת ישר למיטה למנוחה.. ואם בעלך לא שם תביאי בייביסטר או תשאירי אותם בצהרונית כי המנוחה חשובה לך...

קודם כל תודה על התגובה!אנונימי (פותח)

ב"ה אני מצליחה לנוח ויש לי רק ילד אחד בבית, כך שבבית אני בסדר...

הקושי העיקרי זה בעבודה כמו שאמרתי...

 

בקשר לימי מחלה - האם שאר המורות בצוות הבינו שאת בהריון?

וגם עד שבוע 7 היית בבית??

מקיאה בהפסקות....אנונימי (פותח)

באמת לא פשוט בכלל....

 

אני אישית עובדת במקום שלא מדי מתרגשים מזה שאת בתחילת הריון

 

ולכן אני מעדיפה לשרוד כמה שאפשר

 

הרבה מים, מיץ לימון בבוקר (קצת מפחית) 

 

הקאת בוקר בבית... ולפעמים השלמה בהפסקה....

 

תמיד הסיוט שלי שזה יבוא באמצע שיעור

 

אבל ב"ה הקטנציק בפנים משתדל להתאים את דחיפת האוכל החוצה....

 

אשמח לשמוע על מקומות אמפטיים

 

אבל חברות מספרות לי על מצב דומה

 

(במיוחד כשזה לא ההריון האחרון שאת מתכננת....)

דיי, בדיוק היום רציתי לפתוח שרשור כזה!!אנונימי (פותח)

אני מחנכת כיתה, ואני פשוט לא שורדת. אני בשבוע שמיני, וחוזרת הבייתה בוכה ורועדת כל יום.

אני לא מסוגלת למאמץ הזה!!!!

אני עומדת על הרגליים כל היום, מסוחררת כהוגן, מבוחלת ברמות איומות, חלשה פיזית בטירוף- איך אני אמורה תוך כדי זה להיות מפוקסת כל הזמן, לדבר בלי סוף, ללמד, להסביר, לחייך, לחנך, להיות סבלנית???

אני מתאפקת לא להקיא מולן, וצריכה להמשיך להיות המורה האוהבת והמחבקת. איך, למען ה'?

כל בוקר בתפילה אנחנו שרות, ואני מתחננת לאלוקים לא ליפול. אני נשענת בכוח על השולחן, אבל לא יכולה לשיר בשקט או משהו כזה. אני המורה, אני אמורה להוביל את הכיתה, והצילוווו, אני מתמוטטת!

מה עושים???

בערב אני מותשת, מדוכאת, מנסה להשתלט גם על הבית וגם על ההכנה לקראת ההוראה מחר.

התרגשתי כ"כ מההיריון הזה, ועכשיו אני מרגישה מבוהלת ממש, כאילו כל האוויר יצא לי...

איך בדיוק היית בבית עד שבוע 7? ואיך המנהל שלך משחרר אותך? כאילו, הוא באמת לא אמור לממן לך מילויי מקום כי את בתחילת היריון. לא?

 

הסבר הגיוניyaldaima

איך הייתה בבית עד שבוע 7..

לא בטוח שזה נכון, לא מכירה אישית.

לקחה חופשת לידה יותר ארוכה (או שלא... גם זה קורה לפעמים..) ונקלטה שוב בחופשת לידה...

 

לא מורה... אין לי עצות...

רק הרבה איחולי הצלחה ותקווה לטוב לכל המורות בעמ"י

שעושות עבודת קודש!!!

צרת רבים - חצי נחמה! (פותחת השרשור)אנונימי (פותח)

ב"ה אני לא מחנכת, אחרת אני באמת לא יודעת איך אפשר לשרוד....

 

לקחת ימי מחלה?

אני האנונמית השניה המורהאנונימי (פותח)

בס"ד

 

התכוונתי שההיתי שלושה שבועות בבית כמעט בגלל חופשת פסח... ואז חזרתי בשבוע 7 שאני מרגישה זוועה..

בכל מקרה כל המורות כמעט יודעות שאני בהיריון וממש לא אכפת לי.. שידעו לא הצלחתי להסתיר אני ניראת זוועה חסרת כוחות כל היום רוצה להקיא ואוין לי אוורי.. פעם אחת לא באתי כי התייבשתי מרוב שהקאתי.. אז הן הבינו.. לקחתי חופשות מחלה  לפעמים 4 בחודש ולפעמים אם לא צברת מספיק לא משלמים לך אבל העיקר שאת הולכת לעבודה כשאת יכולה...

גם אני מורה...אנונימי (פותח)

ב"ה לא סבלתי מבחילות אבל סבלתי מעייפות קשה בשלושת ההריונות,

הייתי מתנשפת בכל פעם שהייתי עולה לכיתות בקומה השניה והשלישית של ביה"ס...

הצעות?

שתיתי הרבה מים בזמן השיעורים, הסתמכתי על חומרים שהכנתי בשנים קודמות ולא הכנתי הרבה דברים חדשים כך שלפחות בבית השתדלתי לנוח, המורות האחרות מאוד פרגנו ותמכו מהרגע שהן ידעו (בערך חודש חמישי-שישי) ועצם ההתעניינות מאוד עזרה לי נפשית.

השתדלתי לא לקחת הרבה ימי מחלה כדי לא לשבש יותר מדי את רצף הלימודים המשובש ממילא בביה"ס שלנו,

אבל כשלא הרגשתי טוב ובמיוחד בסוף ההריון הרופאה נתנה לי ימי מחלה בלי בעיה ובביה"ס התייחסו בהבנה.

 

והכי מצחיק? אני מלמדת בבי"ס תיכון של בנים, רובם שמו לב שאני בהריון כשהייתי כבר בסופו,

כשילדתי - הם היו בטוחים שילדתי בחודש שביעי...

תרגישי טוב!

מבינה את הקושי לגמרי אבל..אנונימי (פותח)

תודו לה' שיש לכם עבודה, זה נותן שלווה יחסית בנוגע לפרנסה, לא צריך לפחד מה יהיה אחרי הלידה וכו' וכו'

אולי זה יעזור לכן להתמודד עם התופעות הקשות של תחילת ההיריון בשילוב העבודה

ו- בדר"כ זה עובר אחרי השליש הראשון וגם אחרי שכבר רואים בטן אנשים בדר"כ מראים התחשבות מעצמם

בהצלחה יקרות

ד"א- חברה שלי, מורה, עברה כמה הריונות מאוד קשים והיא הביאה אישור מהרופא לביה"ס וסידרו לה שהיא תלמד כל הזמן באותו בניין/כיתה וזה חסך לה לפחות את הריצות ברחבי ביה"ס. מי שזה רלוונטי בשבילה- אולי שווה לבקש מהרופא

הבעיה היא שבתקופה הכי קשה, בתחילת ההיריוןאנונימי (פותח)

את לא ממש רוצה לשתף את המנהל. וכך את לא מקבלת שום התחשבות ויחס מיוחד.

טוב, אף פעם א"אחיוכים12
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

מעריצה אתכן אתן ענקיות!אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

פתרונות למורה בתחילת הריון.. באותה הסירה!פרפר לבן

אני לימדתי בבי"ס שהייתי צריכה לנסוע אליו ב-2 אוטובוסים.. וישר אח"כ ללמד.. (איך שאני מגיעה..-בבוקר) 

 

מה הייתי עושה?

 

קמה מוקדם, מקיאה את נשמתי. לא אוכלת כלום לפני שהייתי עולה לאוטובוס.. לאוטובוס הייתי לוקחת לימונדה חמוצה ועגבניות שרי ובייגלה.

 

הייתי שותה קצת ואוכלת בדרך.. וכשהייתי מגיעה הייתי נחה 2 דקות לפני שהייתי נכנסת וכשנחתי אכלתי עוד קצת בייגלה. (עם מלח!)

 

ככה היה לי כח לשעתיים הראשונות.. 

 

דבר שני- ירקות והמון.. בכל שעתיים הייתי אוכלת כדי לא להגיע למצב של עוד שניה אני מקיאה על התלמידות.. 

 

וגם- מותר למורה לשתות באמצע שיעור. אז תקחי לך בקבוק עם לימונדה חמוצה שמרגיע את הבחילות ותשתי קצת מידי פעם..

 

ועוד משהו שלמדתי על עצמי- לשבת. לתת עבודות בקבוצות או עבודה עצמית ולעבור בינהן ולשבת מידי פעם.

סודה....אנונימי (פותח)

לי ממש עזר לשתות סודה.....

זה השתיק לי את הבחילות ויכלתי לעבוד....

וגם - לאכול הרבה פעמים דברים קטנים - בייגלה, שקדים וכו' - מה שמצליח להכנס ולא לצאת.....

בהצלחה ובשמחה!!!!!

מה שלי עזרחייוךאחרונה

זה נישנושים פשוט לא להגיע למצב שמתחילים להרגיש רעב...זה חלק מהחרפת הבחילות

כמה זמן לקראתציונה.

הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?

יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.

אני נוסעת כמעט עד המשוערחמדמדה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

וואו איזה אומץ חחחקל"ת

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

זו היתה לידה ראשונה, לא היתה לי הסטוריה להשוותחמדמדה

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

לרוב בכל מקרה לא יוצא לי לנסוע רחוקהשם שלי

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

מתחילת תשיעישיח סוד

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

אני נסעתי גם בשבוע 38+בוקר אור

נוסעת עד הלידה בלי בעיהדיאן ד.

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

שבוע 37-38 לשהות של שבת כבר לא נוסעתכחל

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

בהתחלה מתחילת תשיעישומשומונית

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

לא הייתי נוסעת לאיזור אילת או קרית שמונה משבוע 38שיפור

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

אני אישית נוסעת בלי הגבלההשקט הזה

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

תלוי מה זה רחוקעדיין טרייהאחרונה

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

מישהי ממשאבי אנוש?אפרסקה

או, עלילותיי עם הבוס חלק ד'

מהפרקים הקודמים: הבוס שלי מאוד תובעני, לא אלאה אתכם בפרטים, ואני מסוף יולי מחפשת מקום חדש. התראיינתי לכמה מקומות ויכול להיות שיש משהו ממשי, אבל כלום לא סגור.

בתחילת אוגוסט הבוס שלי קלט שאני מסתובבת בלינקדין והתעמת איתי, אמרתי לו שאני אכן מחפשת אבל מבחינתי אפשר ליישר את ההדורים ושאמשיך במקום העבודה הנוכחי שלי. הבוס שלי רצה שאשאר והבטיח לי העלאה.

היום הוא מתקשר, ואמר לי שמבחינתו או שאני יורדת ל50% משרה בשכר נמוך יותר או שאני מתפטרת. אמרתי לו שחלילה אני לא מתפטרת. ושמבחינתי אני רוצה להישאר באחוז משרה שלי עכשיו, הוא אמר שזה לא אפשרי וזה או 50% או כלום. אז אמרתי 50%. הקלטתי הכל כמובן.

עכשיו שאלתי את הצ'ט, והוא אמר לי לשלוח מייל לבוס ולהגיד שאני רוצה להישאר באותם אחוזי משרה, ולא, שיפטר אותי. כי אם אני מסכימה בעצם לירידה ל50% אני בעצם מסכימה להרעת התנאים ואז כשיפטרו אותי אזי האבטלה תהיה נמוכה יותר..

עכשיו, השאלה אם לעשות מה שהצ'ט אמר? להגיד שאני לא מסכימה לרדת באחוזים? או פשוט לרדת ל50% ולחכות שיפטר אותי? כי הבוס שלי מבחינתי רוצה שאני אתפטר.

עכשיו ברור שאני עדיין מחפשת עבודה אבל אני לא רוצה להתפטר לפני שיש לי משהו ביד.

מה אומרות?

אה וסתם נקודה הוא כבר הפעיל מכבשי לחץ כאלה על 4 עובדים קודמים (אז אני לא מופתעת שתורי הגיע) וכולם בסוף התפטרו מעצמם אז השאלה אם יש לי כח למכבש לחץ הזה...

והקטע המצחיק הוא שאני עובדת יחידה כרגע אז לא ברור לי מה התכנון העתידי שלו 😂 הוא כבר חצי שנה מנסה למצוא עובדים נוספים וכלום אף אחד לא עומד בדרישות חחח

אל תסכימי לרדת ל50 אחוז משרההמקורית

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

תודה רבהאפרסקה

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

אני חושבתהשם שלי

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אבל בשביל זהאפרסקה

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

אם הסכמת אין לך עילה להתלונן כי הסכמתהמקורית

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אוקייאפרסקה

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

תכתבי לו שאת לא מסכימההמקורית

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

סבבה תודה 🙏אפרסקה

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

תתייעצי עם עורך דין שמבין בזההמקוריתאחרונה

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאודאחרונה

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונהאחרונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוניאחרונה

בהצלחה

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריהאחרונה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

יש לכן רעיונות מה לתת לאכול לילדים בבוקר שבת?אוהבת את השבת

שיהיה קל וקצר ממש

לפני התפילה

מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

עונהבאתי מפעם

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

יש לנו דגני בוקר ויוגורטים מיוחדים לשבתשימושית

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

איזה סוג אוכל את מחפשת?השם שלי

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

לחם עם ממרחשנהב

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

ביסקויטיםכורסא ירוקה.

לא הבנתי לאן אתם ממהריםדיאן ד.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

מתי הם קמים?רק טוב=)

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

אולי לקחת איתכם שקית קורנפלקס או ביסקויטים לדרך?תוהה לעצמי

קיגל תפו"א/ איטריותרק טוב!אחרונה

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

איך אפשר לטשטש בטן הריונית,?מעיין34

יש אירוע משפחתי ואני רוצה לטשטש את הבטן. חודש שישי. או לפחות ללבוש בגד שלא מושך יותר מדי תשומת לב לבטן

לפעמים חולצת טוניקה בגזרה רחבה ומתחתיום שני

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

זה שלב שקצת קשה לטשטש בונעמי28

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

יש שמלות קומות שיכולות להתאיםפצלושון

שולחת לך בפרטי תמונה

וואו בחודש שישי?מבורכתאחרונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

אולי יעניין אותך