אבל אם תפעיל פה פלייליסט רנדומלי בז'אנר הרצוי, יכול להיות שתפגוש הפתעות נעימות.
(ואם אתה יכול להאזין ולהנות מיצירות שהלחנת, אז... התחל להלחין בקצב מטורף. אדרבה)

ואתה סולד מפינק פלויד? בוש!

או ששמעתי רק את המאוחרים.. כי מה ששמעתי היה סאונד לא של שנות הששים.

חוצמיזה - בלי קשר לתקופה, אני לא אוהב רוק כבד..

וחוצמיחוצמיזה - הם ברמה של הביטלס?

אבל הם בטוח לא *רק* רוק כבד.

בכל אופן, נסה לחפש אלבומים ראשונים שלהם.

אתה כנראה מכיר את השיר הזה שלהם:

וכן. לדעתי לפחות ג'נסיס (שאותם שמעתי קצת יותר מאשר את לד זפלין) ברמה של הביטלס. אם לא יותר.

ערומים. שונא ערומים.

זה מגעיל וחולה.

(אני ממחשב בלי רימון, אז אני רואה ת'סרטון)

הביטלס היו שובבים, לא חולים.

לזה התכוונת כשאמרת שאין לי כבוד למורכבות? שאין לי כבוד לערומים?

האמן הוא חלק נכבד מהשיר,

ומה שהוא משדר, משפיע על השיר, ועל האדם...זו דעתי בכל אופן.

לצורך המחשה:

האם תוכל לשמוע שירים מפי רוצח נאצי?

(הקצנתי בכוונה, אבל המסר ברור כך..)

הנקודה היא שהם לא סתם מתפשטים..

הם לא מתפשטים סתם.

זה עניין מאד עקרוני חבר, בטח מורכבות.. מה לא מורכב באבדן צלם אנוש..

אבל אין עניין במורכבות לשם המורכבות הרי..

הביטלס ודילן לא התפשטו.

וזה לא רק ההתפשטות, כל הפוזה, הפוזה היא חולה..

אני מניח שמי שמתרגל לזה מאבד את ה"הרגשים", אבל יש הבדל גדול ומהותי בין הפוזות שלהם ובין הפוזות של הביטלס.

גם בחולניות, וגם בשקר, מתייחסים לעצמם יותר מידי ברצינות..

איכס

ו... ממתי שיגעון הפך ליתרון?

וזה לא נכון שהם מורידים חולצות בגלל חום או מאמץ, זה בדיוק הקטע שלהם.

יש מקום יותר שכוח\שוכח אל מהופעות כאלה..? אתה לא מרגיש את זה?

אלוקים זה מקום... אם ביני לנדאו נמצא שם - אי אפשר לשמוע יחד איתו מוסיקה של כל סוטי תבל.

אני לא מאמין שזה אפשרי.

כמו בכל עניין אחר, אתה או פה או פה..

הנה דוגמא נפלאה לשום כלום שנמכר באריזות של השכלה גבוהה...

לא ביני לנדאו עצמו, אלא ידידיה מאיר, שלרוב לא מקשקש, אבל הפעם הוא כתב על הדיסק של ביני לנדאו, וקרא לשיר המגוחך למדי על אומן - "בלדה מרגשת" או משו כזה..  

אבל הם לא אנטי אלוקים, הם לא דוחים אותו, הם סתם ילדים.

(ג'ון לנון כן, מאוחר יותר..)

שאני צריך לפנות לפורום פסיכולוגים..

כי לא נראה לי שאני מסוגל בכלל ליהנות ממוסיקה כמו מהביטלס המוכרים..

אבל, אני רוצה חבר'ה שפויים. ובנוגע לפינק פלויד, נראה לי שהם שרלטנים, נהנים להמציא כל מיני רצפים של אקורדים.. ואז משתלטים באגרסיביות על איזה צליל חשמלי שכיף לשמוע משום מה.. וזהו, יש שיר.

שום גיוון, שום מקוריות, אני מנחש לבד את התו הבא, שירים ארוכים ומשמימים.. 

|משועמם, ודי נהנה לעצבן|

כי. כי אי אפשר להגיד דברים שכאלה אחרי שמיעת האלבום הנ"ל. (אלא אם כן אתה שקרן פתולוגי)

וכן, פינק פלויד לא שפויים. (וזה הרבה ממה שטוב בהם) 

ובכלל, כמה שאני מחבבת את הביטלס, דווקא עליהם יהיה קל להגיד את כל התועבות שהצהרת קודם.

אמרו לי פעם שהביטלס הם כמו להקה חסידית, אחרי שני שירים הכל נשמע אותו דבר. (זה לא לחלוטין נכון, אבל בטח שהביטלס קרובים לזה יותר מאשר פינק פלויד)

אבל כמה שירים ממנו..

ו.. בכל אופן - אני לא אוהב אי שפיות. לא לטעמי..

אני לא יודע מי אמר, אבל זאת בדיוק הנ-קודה של הביטלס, שאין שום דבר שנשמע אותו דבר.

הזוי לומר את זה. פשוט הזוי.

לפינק פלויד אין מנגינות בכלל, רק נעימות חשמליות בלי התחלה או סוף..

המקוריות של הביטלס פשוט מוזרה, מפתיעה..

אויש נו.. לומר את זה על הביטלס זה הזוי לחלוטין. 

|מושך בכתפיו|

סיימון אנ גרפונקל, מה את חושבת עליהם?

כלומר.. מהבחינה הזאת של המקוריות..

|נקוף מצפונית שאולי הוא לא שמע מספיק פינק לויד|

ויש בהם משהו יוצא דופן, כן. (אבל לא ברמה של פינק פלויד. )

פינק פלויד משחקים לטובתך, דווקא אם מדברים על הטירוף שלהם. הרי טירוף הוא יציאה מהנורמה, בדיוק כמו (בצורה שבה אנחנו כרגע משתמשים במילה) מקוריות. 

אולי הביטלס היו הראשונים (הרי, אז הם היו סוג של פורקי עול ולא רק מבחינה מוזיקאלית, עם השיער והסמים. מצחיק שכיום הם נראים ונשמעים כל־כך חמודים), אבל זה לא מה שהופך אותם מושא לסגידה. 

ובכלל, פינק פלויד הם משהו שונה לגמרי, זה ברור.

כן, יש בביטלס משהו מיוחד (בחלק מהזמן), אבל אי אפשר להגיד שבפינק פלויד אין. (במיוחד שפינק פלויד מאוד מורכבים ומוזרים, ואני יודעת שאין לך כבוד למורכבות...)

בכל אופן, אין טעם לנסות לשכנע אותך *לאהוב* את פינק פלויד, אבל לפחות בנושא המקוריות, תעשה טובה ותשמע את the dark side of the moon שוב.

יש לי מן מחשבה כזאת.. שמאחרי הביטלס הכל זיוף ופוזה.

או שאני סתם פחדן וחששן, או שאני היחיד שתפס ת'נקודה.

לא שפסה המוסיקה מהעולם, אבל איכשהו, בתקופה ההיא, מוסיקאים התחילו להתייחס אל עצמם ואל המוסיקה שלהם יותר מידי ברצינות.. ובשביל זה מוכרחים לזייף.

הביטלס, למרות שהיו משופעים בפוזות ובלוקים, לפחות לא ראו את עצמם יותר מאשר כמה ילדים משתוללים, לא נראה לי שפול מקארטני היה בכלל בקטע של "לדבר על היצירה שלו"..

כך שעם זאת שהיו פוזות - הם לפחות ידעו את זה, משא"כ האמנים שאח"כ, שהתייחסו למחלות שלהם כאל משהו שראוי להערצה, כאל משהו אמיתי.. כאל גילוי.

אני הרי ממש לא מעריץ את הביטלס, אני מת על המוסיקה שלהם..

ופול מקארטני, לכל היותר התנשק עם אשתו ופרסם תמונה, הוא לא היה חולה רוח.

אמנם.... ג'ון לנון בשלב מסויים התחיל להחזיק מעצמו, ומהמחלות שלו, אבל באמת אני לא מוצא עניין במוסיקה שלו אחרי הביטלס...

זאת הנקודה.. (ואני קצת מתקשה להתבטא, חולה עם חום)

ברגע שהם התחילו להחזיק מעצמם, ברגע שזה לא היה סתם דרך להיות נערצים ומגניבים ולהיות מוקפים בבחורות.. ברגע שנתנו עומק שלא קיים ליצירה שלהם, הכל הפך לזיוף.

סיימון אנ גרפונקל - לא יודע, אותם אני דוקא שמעתי הרבה, ולפעמים אני נהנה, וגם הם.. מאד "שפויים" ולא מסוממים.

אבל הם לא מקוריים.. ממש לא לדעתי.

לא'דע..

ההוא מקווין הוא לא "מקורי", הוא איש חולה..

על זה אני מדבר.

שגרם לכך שנהניתי מהרגע הראשון ששמעתי אותם - ועד היום, אני פשוט מתלהב..

אבל זה לא מצליח להשמיע..

אשמע עוד שלהם אולי..

תודה בכ"א

טוב..

הם לא נשמעים לי מקוריים כהביטלס..  אבל לא שמעתי עוד כלום.

ולסטלן הקטן, לא תוכל לשקר ולומר שאין בעולם  היום תרבויות זבל, ואם זה לא זה אז מה כן..

תרבויות זבל, שקר, פוזה, טינופת.

זה בדיוק את התרבות זבל הזאת...

הם וכל שאר המתפשטים..

אדם שמתפשט בהופעה זה אדם שמאבד צלם אנוש.

נשמע מחמיר, אבל זה מה שזה..

אני מנגן, וגם די עושה אירועים בקטנה, אבל האמת שלא אוהב את הכלי הזה

C  C  D  E  G   G  F  E  D  C

קצב של 4\4 לעשות את התוים 4 פעמים בסדר עולה של האקורד, (לדלג כל פעם צליל כדי שלא ישמע צורם בנמוכים)

ושל 3\4 לעשות 3 פעמים

כשאת קצת מתקדמת אפשר לחזור אחורה באותו אופן בהתאם לקצב ולכמה פעמים שהאקורד חוזר

אפדר קודם לנסות לנגן את האקורד הפשוט, לדוג' אם זה אקורד C אז לעשות את המצב הבסיסי, כלומר, דו מי וסול ביחד, אצבעות 1 3 ו-5. לאחר שמצליחים לשלוט באקורד בצורה חלקה, אפשר לנגן את הצלילים אחד אחרי השני בארפג', כלומר דו נפרד ולאחריו מי נפרד ולאחריו סול נפרד ואז הדו שלמעלה, כי ארפג' מורכב מ- 4 צלילים. אם זה אקורד של 7, כמו D7, G7 וכדומה, קודם לשלוט באקורד ואז לפרק אותו לצלילים אחד אחרי הני. לדוגמא ניקח את G7, נפרק אותו לסול נפרד, סי נפרד, רה נפרד ולפה נפרד, שהוא בעצם התו השביעי של האקורד. כמו כן אפשר לפרק את האקור ד C ככה: דו, סול, דו ומי, וכך נקבל מרחב גדול יותר של צלילים.

מקווה שסייעתי לך.

מנגנים את כל הרגש שלהם החוצה.

שאלתי את הAI:

נגינה יכולה להיות כלי ריפוי חזק מאוד! הנה כמה דרכים שבהן ניתן להשתמש במוזיקה ובנגינה לריפוי:

1. **תראפיה במוזיקה**: להיפגש עם מטפל מוסמך במוזיקה. טיפול במוזיקה משתמש בנגינה, שירה, יצירה והאזנה למוזיקה כדי לשפר את בריאות הנפשית, הרגשית והפיזית.

2. **נגינה באופן אישי**: אם אתה מנגן בכלי נגינה, נסה לנגן באופן קבוע. זה יכול להיות מרגיע ומספק לך דרך לבטא את רגשותיך.

3. **האזנה למוזיקה**: שמיעה למוזיקה שאתה אוהב או למוזיקה מרגיעה יכולה לעזור בהורדת רמת הלחץ ובהגברת התחושות החיוביות.

4. **יצירת מוזיקה**: לכתוב שירים או ליצור מוזיקה חדשה יכולה להיות דרך מעולה לבטא רגשות ולהתמודד עם חוויות קשות.

מלודיה פשוטה ורגועה, במיוחד על כלי נשיפה, משהו שלא מצריך יותר מדי מאמץ, זה מרגיע.