מישהו פעם, עברי לידר:
"מישהו פעם אהב אותי ככה,
לעלות על ספינה לשלושה שבועות.
באמצע הלילה שיכור מרוב אושר,
לקפוץ הוא לא יודע לשחות..
מישהו פעם רצה אותי ככה,
אני הייתי יפה והוא דיי צעיר,
כתבנו מכתב לא היה בזה פחד,
שהכל אפשר אם מספיק מנסים..
מישהו פעם אהב אותי ככה,
לכתוב על היד בצבעים לתמיד.
את ראשי התיבות של שמותינו,
בתוך לב אדמדם עם פרחים.
מישהו פעם רצה אותי ככה,
לא היה לו אכפת מה אומרים אחרים,
ואפילו שלא התאמנו ביחד,
הוא המשיך לנסות ולכתוב לי שירים.
מישהו פעם אהב אותי ככה,
קצת בטירוף וזה היה לי נעים
מספיק בשביל לא לקום וללכת,
כשמרוב אהבה נולדו הקשיים.
מישהו פעם רצה אותי ככה,
לכתוב לי מכתב של 20 עמודים.
לתאר שם הכל על כשנהיה יחד,
בתיאור מדוייק עם פרטים.
מישהו פעם אהב אותי ככה,
כמו שהיום כבר בקושי רואים,
אבל אני הטיפשה, לא רציתי לקחת,
את החיים שהציע שרצה להגשים.
אז מישהו פעם עזב אותי ככה,
ועלה על מטוס למקומות רחוקים,
ונשארתי ריקה משותקת מפחד,
שיהיה לי רק טוב ורגוע בפנים.
אז מישהו פעם אהב אותי ככה,
השמיע לי מוצארט מתקליטים ישנים,
ואני הטיפשה לא הקשבתי ללחן,
כי רציתי לטעום הכל בחיים..."
--------------------------------------------------------------------
אז כן, פעם מישו אהב אותי.
היתה לנו אהבה קסומה. אהבה מהאגדות.
בלי משחקים. פשוט אהבנו.
הלכנו ביחד, שלובי זרועות בדמיון...
זכורה לי סיטואציה...
הלכנו לים. אני הסתכלתי על הגלים, כמהופנטת.
והוא הסתכל עליי, בחן את פרצופיי.
ראיתי את זה מזווית העין.
הוא מילא כל פצע וחור בלב שלי, בחום ורכות.
הוא ידע במילה אחת להוציא ממני חיוך.
הוא ידע עלי הכל.
לתת לי את התמיכה והדאגה, לאהוב אותי באמת.
ואני הטיפשה....
טוב, ת'אמת?
אני לא מצטערת שעשיתי את זה, אני פשוט מתגעגעת לימים האלה שלנו...
נפרדתי ממנו, כי רציתי להתחזק
אמרנו יפה שלום, ומבט אחרון.. וכל אחד הלך לדרכו.
ומה נהיה?
ההפך לגמריי.
הוא התחזק, ונהיה צדיק.
ואני?
עדיף שלא אדבר.
לא אהיה ראוייה לו. הוא צריך מישי חזקה, מישי שיודעת מה היא רוצה מעצמה,
מישי שיודעת לעמוד על שלה.
לא כמוני,
שהיצר הרע שלי מכתיב לי את החיים.
הלב שלי מתגעגע אלייו...
לפעמים באלי להכאיב לעצמי, ולחלום שהוא יבוא, ובמבט אחד שלו, כל הפצעים ייעלמו.
טווב, כןכן, זה ממש נשמע איזה קטע מסרט אמריקאי קיצ'י..
אבל אתם יודעים מה ההבדל?
שבסרטים האלה הכל נגמר בטוב.
בסוף הם אוהבים ונהיים ביחד.
אבל אצלי זה לא ייגמר טוב.
ואצלנו זה נגמר, ולא יהיה שוב.
רק זכרונות מהעבר.. שגם ככה מכאיב להיזכר ולגעת בהם..
כואב לי. עצוב לי. קשה לי.
=)
)