כשחברה קרובה חושפת את עורה,
ומצהירה כמו מתפתחת בן שש עשרה ש"לא בא לה לקיים הלכות", ו"מותר לנקות את הבית בשבת, גם אם צריך להזיז את הפלאפון.
(זה בעקבות שהיא סיפרה שהיא סידרה את החדר בשבת, והיא רצתה שהפלא' יהא על המדף, ולא על הכיסא, שאותו היא רצתה לצרף לערימת כיסאות)
בעעעעעע
מזמן לא נתקלתי בבחורה "חרדית" שכזו. עצם העובדה שהיא עדיין שומרת על המסגרת כחרדית- מסעיר אותי עוד יותר.
איך אני יודעת אילו מחשבות יש לה, רעיונות, השגות.
ולחשוב שהיא גם בשידוכים.
|היה יותר מתאים לעשות סמיילי מפחד, אבל אין כזה|
להמשיך להיות חברה ולהקשיב לה.
על פי רוב מי שמדבר כך זה מתוך מצב שהוא חושב שאף אחד לא מקשיב ומבין.
להמשיך להיות חברה עם קווים ברורים של הלכה כדי שלא להתדרדר אחריה אבל לשמור על קשר טוב בכל מצב שתהיה וכובלי להתווכח כלל, מקסימום לפתוח דיון על נושאים שונים ואם זה מתלהט להעביר נושא.
אגב ספציפית לגבי שבת יש דברים שנראים הכי מותרים והם אסורים וכן להפך דברים שנראים אסורים והם מותרים.
למשל יש יותר צד להתיר להזיז את הפלפון מאשר לסדר את החדר..
"להידרדר אחריה" נו באמת.
לגבי השורה האחרונה- נכון בכל מילה.
בעיקרון השאלה שלי מסתכמת השני נקודות.
1. מה באמת לעשות בעיני שידוכים, ובירורים.
2. איך להניח לה, ויותר מזה- למשפחה שלה, למכרים, לשדכנים--- להוליך עצמם שולל בצורה כל כך מגעילה.
איך להניח לה, לעצמה- להיאבד בתוך עולם של טישטוש זהות יהודית, להיאבד בתוך בועה של "חרדים" כשאין לה אמונה, יראה.
הזעזוע הוא בעיקר מהגיל שלה, מהמצב שלה, "שידוכים!" ...
זה נושא מאוד רגיש איך לומר את זה.
לגבי הפלפון תאמרי לה שלא כתוב בשום מקום בתורה שאסור להזיז פלאפון.
יש כללים מה מותר ומה אסור ותפתחו יחד ספר ותראו.
לכולם יש אבל לפעמים הסביבה הלוחצת והלא מבינה מסתירה אותה אז לא במודע בשביל הצומי מתחילים לפרוק עול תורה ומצוות.
ואחרי זה כבר מתרגלים.
לכן חשוב לתפוס את זה בהתחלה.
להתדרדר=ללכת לקראתה יותר מידי בשביל להיות חברים.
שיהיה לה ברור שהיא לא יכולה למשוך אותך למקומות מסויימים
כתר הרימוןאם היא חברה באמת קרובה אפשר לנסות ללבן אתה את העניין. בצורה נעימה ועניינית.
אם לא - לא נראה לי שיש מה לעשות, או שצריך לעשות משהו.
שאלה טובה מה לעשות אם מבררים אצלך לגביה בענייני שידוכים - הייתי שואלת רב.
זה שהיא שומרת על המסגרת זה מאוד לא מפתיע בעיניי, ולא צריך להסעיר לדעתי. מה את מצפה שהיא תעשה? להתנתק מהמסגרת החברתית זה כאב גדול גם לה וגם למשפחה שלה, שהיא כנראה לא רוצה לגרום לו. לגבי שידוכים - את לא יודעת מה היא מספרת לבחורים שהיא נפגשת אתם ומה לא.
איך את יודעת אלו מחשבות יש לה? אא"כ היא חברה קרובה באמת ותשוחחו על הנושא לעומק - את לא. למה את צריכה לדעת?
זה לא עזר, מן התבטאות כזו: שחזרה על עצמה שוב ושוב, ;
"לא מענין אותי! די כבר! אני רוצה להזיז את הפלאפון אז אני אזיז את הפלאפון! גם אם זה אסור!!!"...
-לרגע חשבתי שאני הוזה. הבן אדם בן עשרים ושתים.
לגבי הבחורים שאיתם היא נפגשת- אני כן בערך יודעת. היא חברה כן קרובה. מעולם לא שמעתי ממנה כזו התבטאות.
בכל אופן, אם היא לא רוצה לשמוע - אין מה לעשות. כרגע. אם היא חברה מאוד טובה, אז אולי בעתיד יהיה אפשר לפתוח את זה באופן ענייני. (אולי זה יחסית טרי, גם אצלה, והיא עצמה מבולבלת וקצת נדהמת מעצמה.) נראה לי חשוב - לא לגשת בצורה ביקורתית, אלא עניינית. אם את לא מסוגלת, אולי זה מכיוון שהיא לא באמת חברה כל-כך קרובה.
אני לא חושבת שאת צריכה לקחת את העניין כאחריותך, ולדאוג שבאשמתך היא תתחתן עם בחור תמים שלא יידע לאן הוא מכניס את עצמו. אם דווקא שואלים אצלך - נראה לי שפה יש יותר שאלה רצינית מה לעשות. בכל אופן זה נושא שנראה לי שצריך לשאול רב.
מה זה "עתיד"?! שוב! היא ב"שידוכים"!!!!
אני כן מסוגלת, וזה הענין. שלא מענין אותה כרגע הוכחות מדעיות- אינטלקטואליות. מעני ןאותה לצרוח "לא מעניין אותי, ואם אני רוצה לעשות את זה אני אעשה את זה". אולי זו סוג של פריקה. לא יודעת, אבל שזה עם חברה קרובה, ששותפה לוויכוחים, שיחות ורעיונות, זה מתחיל להסתבך.
שוב- זה הענין, שאני לא חושבת שאני אוכל להביא לה את מה שהיא רוצה לשמוע. אני לא חושבת שאצליח, אני, בעצמי- לתקן לה את ה"פריקה" הזו, או את החשיבה הזאת בכלל.
איך אני אדע אם זו רק פריקה חד פעמית, ומוזרה, או שזהו תפישה חדשה?
ולא, לא עוזר לשאול. זה נשמע כמו תפישה חדשה, בגלל כל הדיבורים והטענות שלה, שוב ושוב, (כבר כמה ימים, אותו הדבר.) "לא אכפת לי! ..."
נגיד שלא שואלים אצלי. אוקי? יותר מזה, נגיד שלא שואלים אף אחד. יותר מזה, נגיד שהיא באמת מפסיקה "לשמוע" עכשיו.
איך אני משאירה אותה ככה? איך אני *לא* משאירה אותה ככה?
יש עצות? רעיונות?...
אגב, תודה לכם
כדאי לדעתי להוריד מעצמך את עול האחריות לעתידה של חברתך. את יכולה להשפיע במידה מוגבלת כאן, וזו לא את ש"משאירה אותה ככה" או "*לא* משאירה אותה ככה".
(תגובה יותר מפורטת אולי בערב מהבית, אם יהיה לי רעיון שעשוי לעזור)
זה ענין של חברה קרובה.
אז לא הבנתי אותך נכון, ואני מתנצלת. שמחה שכתבת למטה שקיבלת עצות טובות.
היא רשמית עוזבת את הדת או שהיא רק התעצבנה על עניין הפלאפון ועל הלכות אחרות שלא נראות לה..?
זה יצא קצת לא ברור מההודעה שלך..
גם היא לא כל כך ברורה.
זה כן נשמע כמו "עוזבת את הדת" רשמית- אבל לא כלפי חוץ. זה כל הענין המסובך, שאין לי מושג איך אני אוכל להתעלם ולתת לה להמשיך כך, או יותר נכון- אין לי מושג איך לעשות משהו. לפעול. סמינרים של ערכים באמצע החיים אחרי שש שנות סמינר?!!?!
השאלה היא ממה בדיוק זה נובע..
...
כלומר- אין לי מושג ממה זה נובע, ואם אשאל אותה היא לא תענה, היא לא ב"קטע" של חשיבה אינטלקטואלית עכשיו.
היא רק טוענת וטוענת וטוענת, לא איזה הוכחה שיכלית, או "מוסרית" או "אנטי דתית" מהותית. זה נשמע כאילו נמאס לה, או יותר נכון- כאילו היא לא מאמינה באמת, ועכשיו זה יצא.
והעניינים יתבהרו קצת...
כמה זמן זה?
בישיבות של פעם שלא למדו מוסר/חסידות לא היה מושלל לכתוב חידושי תורה בשבת תוך כדי לימוד ואחרי כמה שנות לימוד בישיבה להתחתן עם גויה.
צריך לבדוק מאיפוא זה מגיע ולטפל בשורש הבעיה
קודם כל יש בהחלט מצבים שיהיה מותר בהם להזיז את הפלאפון, ולנקות את הבית. לא כל דבר, אבל ממה שסיפרת לא היה נשמע שהיא בדיוק עוכרת ישראל גדולה.
ואפילו אם היא עוברת משבר רוחני/מחשבות מחדש על דרכה וכו',
אין בזה רע.
עדיף לקיים את המצוות מתוך אמונה ומחשבה ולא כמצוות אנשים מלומדה, והעובדה שהיא שומרת על המסגרת ויוצאת לשידוכיםיכולה בהחלט להעיד שהיא לא מעוניינת לעזוב את הדת, אלא רק לחשוב על מה ולמה היא מקיימת. זה חיובי בעיני.
(יכול להיות שהיא שומרת מצוות רק לצורך הסביבה ובפנים כופרת, מהתיאור שלך קשה להבין...)
כמובן שמצער תמיד לראות חברות שמפסיקות לקיים מצוות (רק השבוע נודע לי שחברה יקרה ועוד בחור שאני מעריכה הפסיקו לשמור שבת, וליבי נפל בקרבי. ואני מאוד מקווה שימצאו את דרכם הנכונה להתקרב לה'), אבל יש לי הרושם שזה לא המצב, ושהתשובה שלך הרחיקה קצת לכת...
ולא היה נשמע שהיא עוברת על הלכות באופן שלא משתמע לשני פנים.
ושהיא עושה בכל זאת..
את האמת- שהפלאפון היה דוגמא. (והמבין יבין) זה לא באמת מה שהיא הרימה.
עיקר שאלתי הוא לא האם מותר להרים פלאפון או לא... זה מגוחך.
הדילמה היא בגלל שהיא מכריזה בגאון ש|"לא מזיז לה מההלכות האלה".
תראי, הלכת קצת, קצת הרבה רחוק עם העניין של הכפירה ושל ה"עוכר ישראל"...
זה ממש לא העניין, אני לא חושבת שזה נקרא אפילו הרהורי כפירה. אולי זה שאלות, שתמיד היו לה, ופתאום אחרי שש שנים של למידה בסמינר חרדי שם היא דחפה אותן והחביאה אותן מהחברה- פתאום הן יצאו.
ואגב- אם קשה לך לענות על השאלה שלי כשהיא מלווה בזעזוע עמוק- תתעלמי ממנו.
תתייחסי אליה- מה לתת לה בכזה מצב. (נתינה מהותית, כמובן,)
"עוכרת ישראל"?
מאיפה בדיוק מצצת את הביוטי הזה ואת הקשר שלו לשירשור?!
תראי, זה מאוד חיובי, צודקת בהחלט. אבל לא בגיל עשרים ושתיים כשהבחורה כבר מחפשת, פרקטית, את בחיר ליבה, שאיתו (?...) היא תחייה עד מאה ועשרים. איתו היא תחלוק את דעותיה והשקפותיה. מוזר לי שלא מוזר לך שמחשבות כאלה, או "פריקות" כאלה- לר ראיליות בגיל הזה, ובמצב הזה.
לא ת-מיד אנחנו בוחרים מתי להבין.
שלל חברות טובות שלי בנות 28-30 עוברות עכשיו את התהליך הזה גם הן. גם תוך כדי חיפוש בן זוג.
בלבל אחר, ברמה אחרת, זה כבר לא הצורה שבה ילדה בת 16 עוברת אותו (אם כי יתכן שחברתך שלמדה במקום שבו פחות מאפשרים שאלות בגיל הרלוונטי מוציאה אותן עכשיו בצורה המקורית.)
אני מאמינה שאם החברה שלך היא בחורה בוגרת דיה, היא יודעת שהיא לא רוצה להתחתן עם מישהו שיכבול אותה. שזה משהו שהיא תצטרך להעלות אותו מול בן זוגה ולפני שהיא תחליט מי הוא יהיה.
זה מה שעושות החברות שלי.
לפעמים הן עוצרות לכמה חודשים כדי להבהיר לעצמן איפה הן עומדות ובהתאמה- מה הן מחפשות. ושאר הזמן הן מחפשות מישהו שיבין את המקום שבו הן עומדות ויכיל וישמח בזה (אולי כי גם לו יש ספקות?)
הביטוי היה על דרך השלילה- לא הבנתי את הזעזוע הגדול ממעשה שאפילו לא ברור שהוא ממש אסור. בוודאי שאני לא חושבת שה מה שהיא.
ומעשית- מה לעשות? הייתי משקפת לה את המחשבות שלה בהקשר של בן זוג, אם היא לא מודעת לזה בעצמה.
ובשאר הזמן כמו שכבר כתבו, נשארת יציבה בעצמך, תומכת, מכוונת למקומות שיוכלו לעזור...
תודה!
וואו כמה רואים שאת לא באה מהרקע הזה... ההקבלה של שלל חברותיך אליה- לא דומה בגרוש.
תודה בכל אופן.
עובדה.
ממה שכתבת.
תקראי את התגובה לקולה טובה.
זה לא אידיאלוג מהותי. זו פריקה שמראה לי שמשהו בבסיס התקלקל, והלוואי שהיא הייתה עושה עם זה משהו.
דיברתי איתה על זה עכשיו. היא מתעלמת מזה, מדחיקה.
לומר שמשהו פנימי מקולקל זו אמירה קשה מאוד.
יש לדעתך סיבות לקלקול הזה? מה גרם לו?
ל"כפירה" ול"עוכר ישראל"...
סיבות?.... לא כאן אמנה אותן, בכל אופן,
עזרו לי
תודה לכם!
אם למישהו יש טיעונים משכנעים, או המלצות בנוגע לענין- אשמח אם תשלחו באישי.
תודה!
מבינים שהיא עוברת עכשיו תהליך.
והיא עדיין אותו בנ"א.
יש לי לא מעט חברות שאינן שומרות תו"מ או ששומרות מה שבא להן. ואני לא הולכת לחנך אותן.
מה כן? להמשיך להיות חברה שלה, לקבל ולהבין שזו הבחירה שלה ושלה בלבד.
גם אם זה כואב לי לקבל הזמנה לחגיגת יומולדת לחברה במסעדה שמגישה בשר וחלב ביחד.. (אז נגיד לזה אני לא אלך, אבל אני אתקשר אליה ואחגוג איתה בנפרד) וגם אם זה כואב לי לקבל ממנה טלפון נרגש שהיא וחבר שלה עוברים לגור ביחד, או לראות תמונות מהחופשה בשבת.
היא עדיין חברה שלי, ואני עדיין אוהבת בה את מכלול האישיות שלה.
אם היא בקטע של לשאול ולהקשיב- אז באמת יש מקום להיות שם ולענות ולעזור.
אבל אם לא? אם היא אומרת בפירוש שהיא לא רוצה? זה עניין שלה מול ריבוש"ע! ואם הוא נותן לה בחירה חופשית, אז מי את שתגידי לה מה לעשות??
אני לא אומרת לה מה לעשות ותפסיקו עם ההתיפיפות הזאת.
אני לא אומרת לה מה לעשות, ואני לא אחראית עליה.
זה ממש לא דומה, לא כמעט למה שהיצגת, ולמה שכוכבי בוקר הציגה.
זה רקע שונה, זה לא ממניעים אידיאולוגים, זה לא שיח אינטלקטואלי, זה לא זה.
זו פריקה של השלכת כל הבסיס והמהות שעליה היא התחנכה. והאמת שזהו לא פריקה של זה בכלל, זה קלקול פנימי, פנימי.
מבחוץ היא חרדית. מבפנים, כאילו איזה משהו הפסיק לעבוד, לפעול, כאילו נגמרה הבטריה. זו חברה קרובה שהייתה שותפה לתהיות, שאלות, וויכוחים, שיחות, הייתה לצידי בספסל הלימודים, ארבע שנים שלמות, והמשיכה איתי, בקשר עד עכשיו.
עזבו, מישהי נתנה לי כמה עצות ורעיונות מעשיים. תודה לכם.
ובלי שתדע מנסים למזער נזקים בשבילה כמה שיותר
פרקטי ומעשי.
תודה לך.
חיים שלמהאחרונהואח"כ, יותר מאוחר-
זה מה שיחזק אותה.
בעז"ה.
זאת בקשה אלמנטרית מטרמפיסטים.
עדיין מתאושש מהנסיעה שהיתה לי עכשיו 🤢
שיש לו הפריבילגיה להתמודד עם הבעיה ופשוט לא להעלות טרמפיסטים.
ומה יעזור לך להתלונן כאן?
אנ בתור טרמפיסט חשוב לי מאוד לשמור על הגיינה ועל התנהגות נורמלית בתור אורח,
ואני גם מתעצבן על אחרים שגורמים לאנשים טובים לא לרצות להעלות טרמפים
(ואני מכיר כמה סיפורים..),
מבקש סליחה בשם כלל הטרמפיסטים למיניהם
תדלג הלאה, אתה יכול לסגור את האינטרנט גם.
מה התגובה המוזרה הזו? אתה כותב כאן בפורום מה אתה מצפה שאנשים יעשו?
ויקבל תשובה מכאלה שאכפת להם מזה,
מאשר שימשיך עם זה ולא ירצה להעלות טרמפים.
הוא יכול להתלונן קצת פה, זה חלק מהמטרות של הפורום
אבל הוא כן רוצה להעלות טרמפים ואני מבין אותו ומעריך אותו על זה.
ואני משתדל לתת לו פידבק על החסד ולא לנסות להניא אותו מזה.
בכל מקרה מותר להגיד מה שאתה רוצה, פשוט נראלי כדאי קצת יותר בנחת...
כי זה לא חודש מצחיק
רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים
מעניין
שמות אתה זוכר?
בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.
אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.
פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי
ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם
(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)
בזיכרון פרצופים במחשבה
גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,
אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם
זה נשמע סבבה לחלוטין.
כשאני מדמיין
קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם
גם אם אני מכיר אותו די טוב
אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.
נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.
לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.
עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.
שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה
מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה
או משחקים משפחתיים אשמח לשיתוף!
חג שמח!🌸🌸🌸
הראשון יפה...
אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה
באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון
הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף
האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊
או הקניה הכי גדולה.
האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?
האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?
אני חושב שאצלי הכל קרה😅
אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.
כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים.
קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)
אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..
עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.
וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.
ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן..
מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות
רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים
והזמינות כמובן מיידית
מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים
למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים
או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל
וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות
חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)
ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד
אני משתמש בו לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.
אשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.
חיסרון: יכניס אותך לחובות
אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.
כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום
זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.
תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪
תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין
תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה
תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול
תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)
כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.
או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה
ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.
אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.
למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?
מניח שיש יותר זול מזה
האם וואו? זה איני יודע
ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'
ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף
לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות
זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב
לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי
מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן
צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות
נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית
אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות
נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית
אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע
אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...
זמן זה פרמטר חשוב בחיים
בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.
גם רכב זה על אותו בסיס
שילוב של נוחות+חיסכון זמן
על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.
אבל זה על אותו משקל.
אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן
ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה
לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת
ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס
אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה
וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש
אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.
או משהו כזה.
לכן זה שיקול של עלות תועלת
במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי
אבל יש כאלה שזה שווה להם
(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)
תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.
השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק
יתרונות: נוחות
חסרונות: עלות
זה בגדול
עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום
תוסיף עלות שנתית של טסט
אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך
וכמובן דלק
אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.
ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)
