רק רציתי לומר תודה ענקית, אתם באמת גלגל ההצלה שלי
אני מצטערת שזה יהיה קצת ארוך, אני פשוט אשפוך את מה שעל הלב שלי 
לפני 4 שנים, כשהייתי בכיתה ו´, הצטרפה אלינו ילדה חדשה. היא הייתה מאוד ´מגניבה´ ו´מקובלת´ (סליחה על התיאורים, כיתה ו´ ;) ) וכולם רצו להיות חברות שלה... ואני ´זכיתי´.
אני פותחת פה עוד סוגריים- אני בכורה. ההורים שלי אוהבים אותי מאוד, וגם אני אוהבת אותם, ב"ה, אבל עדיין הסטיגמות של ה"בכורים" חלים גם עליי: אני כן מרגישה שלהורים שלי אין הרבה זמן בשבילי, שקשה לי כי יש לי כל הזמן צורך לרצות אותם וכו´...
קיצור, כשהיא הצטרפה- כשאני חושבת על זה במבט לאחור- נראה לי שהרגשתי שאני צריכה לרצות אותה, אולי קצת כמו את ההורים שלי, כדי שהיא תאהב אותי...
אז באמת עשיתי כל מה שהיא עשתה וכו´, כדי שהיא באמת תרצה להיות חברה שלי.
אני יודעת שזה היה קשר לא טוב, אבל אז לא ידעתי וחשבתי על זה...
באיזה שהוא שלב, נמאס לה ממני והיא ´זרקה´ אותי ובאמת שלא היו לי חברות איזה שנה וחצי. סבלתי בשנים האלו! לא היתה לי אף חברה..
ב"ה, התגברתי על זה. היום אני בכיתה י´, במקום שטוב לי איתו, יש לי הרבה חברות ב"ה, אני מרגישה טוב בכיתה ( זאת כיתה אחרת- נגמר לנו הבי"ס בכיתה ח´- אבל גם בבי"ס הקודם היה לי טוב בסוף...), המורה אומרת לי לפעמים שאני המנהיגה של הכיתה וכו´, אני מרגישה טוב.
אבל אני מרגישה שיש לי צלקות עמוקות שעוד לא החלימו. (אני בוכה כשאני חושבת על זה, אני חושבת שהם ממש לא החלימו ;) )
אני מפחדת מאוד מאוד מדחייה שוב, אני מפחדת שאנשים לא ירצו להיות בחברתי... לכן, אני באמת באמת משתדלת לרצות את כולם.
אם מישהי תכעס עליי או משהו כזה, באמת שאני אתקפל מהר וכל הביטחן שלי יתחיל להעלם...
דבר נוסף: אני לא מסוגלת לבכות ליד אנשים. לא יודעת למה, אני יכולה להוריד את הראש באמצע השיעור ולבכות, אבל כשאני ארים חזרה את הראש אני אראה שמחה, ובאמת אצחק ואדבר עם כולם כמו שאני יודעת...
זה יוצר את זה שאני לא מסוגלת לדבר עם אנשים -מורים, הורים, חברות על דברים שכואבים לי. כי אז אני אתחיל לבכות... אני חושבת שזה גם מפחד של דחייה. שאם אני אבכה לא יאהבו אותי או משהו כזה...
והבעיה העיקרית כרגע-( סליחה ענקית על כל החפירה!!)
יש לי חברה. אני חושבת שאנחנו חברות טובות, אני אוהבת אותה מאוד מאוד, ואני חושבת שזה הדדי.
אבל- אנחנו פשוט נמנעות מלגשת אחת לשנייה!!
מה זה אומר? בבוקר, אני כל הזמן מחכה שהיא תגיע, כי באמת שטוב לי איתה( משהו פנימי, אני לא יכולה להסביר...), אבל כשהיא מגיעה אני לא אצעק לה ´בוקר טוב´(נראה לי זה קשור לזה שאני אראה יותר מדי אהבה והיא יכולה לדחות אותה, כמו שכתבתי למעלה...) ואח"כ אני כבר לא יכולה לביים את זה שאני רואה אותה פעם ראשונה הבוקר... אז אני פשוט לא אומרת לה שלום...
גם, תמיד שאני מדברת איתה אני לא משוחררת עד הסוף, כי אני מפחדת להגיד משהו לא במקום או משהו כזה...
וקשה לי עם זה כ"כ! כ"כ טוב לי להיות איתה, אבל זה לא קורה. וזה חסר לי...מאוד מאוד
אני כל הזמן כל הזמן בודקת איפה היא וזה (אני יודעת שזה נשמע כמו קשר תלותי, אבל חשבתי על זה הרבה ואני חושבת שזה קשור למנגנון ההגנה שפיתחתי...) אבל אני נמנעת מלדבר איתה, גםכי לפעמים אין לי על מה ואני מפחדת סתם לומר "מה קורה? התגעגעתי" וגם כי אני מאוד מפחדת שהיא תרגיש שאני ´נדבקת´ אליה. ומעל הכל: אני חושבת שגם לה יש טראומה כלשהי, כי אני מרגישה שזה אותו הדבר אצלה..
שאלתי: מה לעשות? לדבר איתה? מה לומר לה? אני לא יודעת מה לומר! אני לא חושבת שזה טוב לספר לה מה שכתבתי עכשיו... לנתק קשר? אני מבולבלת מאוד ובוכה כבר חצי שנה בגלל זה... המון המון תודה
אבודה.אם למישהי יהיה כח לקרוא ולעזור אני אשמח כ"כ!אנונימי (פותח)
יקרה,פינג
דבר ראשון להגיד לך, שיש לך מודעות עצמית גבוהה מאד וזה כבר דבר טוב.
מצאתי כמה נקודות הזדהות בדברים שלך ואנסה מהמקום שלי לתת כמה כיוונים..
אני מציעה לך לשבת עם עצמך ולחשוב למה שבנות לא ירצו בחברתך?
מה יכול להרתיע בנות מלהיות איתך? למה שינטשו?
לנסות לנטרל את הטראומה מכיתה ו' ולהתעלם מהצלקות שעוד לא החלימו ולחשוב עליך עכשיו, בכיתה י', חברותית, בוגרת, במצב טוב בכיתה.
לפי איך שזה נראה לי יש לך אישיות מקסימה ויציבה [בנות, אל תהרגו אותי, אני לא סתם אומרת דברים כאלה!! זה ממה שכתוב..] ואם יש משהו שגורם לבנות להתרחק זה באמת הפחד הזה שעוצר אותך מלהתקרב או לחילופין גורם לך להידבק.
זה משהו שאנשים מרגישים בו בחברות ועלול להלחיץ אותם. אני אישית, כשאני מרגישה שמישהי לחוצה להיות איתי זה גורם לי להרגיש קשר לא הדדי ולנסות להתנער ממנה.
חברות טובה לא אמורה להתפרק סתם כך ביום בהיר אחד. היא קשר הדדי שאמור להיות קיים לאורך זמן [לדעתי, על אש בינונית].
לא טוב לחיות בפחדים של 'מתי גם היא תגלה שאני מפלצת ותזרוק אותי?'
תאמיני ששווה להיות חברה שלך! שלא רק את 'מרוויחה' מהחברות, אלא גם הצד השני רוצה אותך ומחכה לך!
ובקשר לחברה של עכשיו-
לפי התיאור שלך זה נשמע לי קשר תלותי [ושוב, בנות, לא לשלוף סכינים!! 
זו דעתי. מניסיון.]
מניסיון מר, אנחנו לפעמים עובדים על עצמינו שהוא טוב והדדי וחברות טובה וכו'.. אבל מהתיאור שלך נראה שלא זורם לך איתה, שלא פתוח לך לבוא לדבר איתה מתי שבא לך, המצב הזה של כל הזמן לחפש איפה היא כדי לא לטעות כשהיא בשטח, לצפות לכל תגובה שלה וכל מה שכתבת זה כ"כ כ"כ לא קשר של חברות אמיתית!
חברות אמיתית זה להרגיש חופשי לפנות מתי שרק באלך, לתת חיבוק סתם כי באלך בלי לחשוב מה היא תחשוב, לפרגן כמה שרוצים בלי לצאת 'נדבקים' וחנפנים, פשוט חופשי!!
תסתכלי איפה זה ואיפה הקשר שלכן ותחליטי עד כמה אתן חברות טובות.
זה ממש לא פשוט. ואת במצב כואב. באמת שאני כ"כ מבינה את המקום הזה!! אבל כמה שיותר מהר לצאת ממנו כך יהיה לך יותר טוב.
עכשיו, הדעות חלוקות איך יוצאים ממצב כזה. בשניהם נדרשת וואחד עבודה עצמית. אבל שווה את זה!
1. להמשיך להיות חברות אבל לנסות להוריד ציפיות ממנה, להרפות, להחליט שלא אכפת לך מה היא חושבת, לנסות לזרום איתה ולהגיע למצב בריא יותר. יעזור לך נגיד להתחבר לבנות אחרות יותר.
2. להתנתק בצורה קיצונית. לחתוך הכל. לדעתי, לטווח הרחוק זה יותר קל למרות שבהתחלה זה יותר קשה, אבל-קחי בחשבון שזה עלול לפגוע בה..
תחשבי מה יהיה לך יותר טוב בעתיד. האפשרות השניה נראית מפחידה נורא בהתחלה, אבל לפי מה שכתבת זה נמצא לך איפשהו במודעות שיש מצב שצריך להתנתק, אז אולי יהיה לך יותר קל להשלים עם זה.
יצא לי ארוך.. מקווה שלפחות משו קטן מכל מה שכתבתי דיבר אליך ויעזור לך.
תתפללי על זה הרבה. הכי עוזר!
בהצלחה רבה, ואם את צריכה משו, בכיף באישי..
לי זה לא נשמע קשר תלותי.פלספנית
בעזהי"ת
אני מבינה מאוד את הפחד-מליזום-את-הקשר-כי-מפחדים-מדחיה.
המון המון שנים חייתי בהרגשה שאנשים לא אוהבים אותי ופחדתי ליזום קשרים, להתקשר לאנשים, לפתוח בשיחה בעצמי..
עד שפשוט הגיעה חברה אחת מהממת שהצליחה לגרום לי להבין שהיא באמת אכפת לה ממני ושהיא באמת אוהבת אותי ושזה באמת עושה לה כיף שאני מדברת איתה.
[ועדיין לפעמים אני לא מתקשרת מעצמי ומפחדת לשלוח הודעה ומפחדת לומר דברים. אז אני פשוט לא אומרת ואחרי כמה זמן אני אומרת לה 'אתמול ממש רציתי לדבר איתך ופחדתי להתקשר'. ובפעמים הראשונות שאמרתי את זה ממש הרגשתי שאני אומרת לה את זה בכח; מכריחה ת'צמי לומר. וגם שזה באמת פוגע בה שאני מפחדת לומר לה דברים ואני יודעת את זה- זה צורך וזה הנפש שלי. וכל פעם זה יותר קל וגם פחות מפחיד; וגם, כשהיא יודעת את זה, אז היא יוזמת יותר.]
צריך לדעת חזק חזק, שכמו שאנחנו אוהבים את האחר- לפעמים אולי גם הוא אוהב אותנו ככה. וכמו שאנחנו מתים שהוא ידבר איתנו- גם הוא מת שנדבר איתו, לפעמים.
פינג- שאלה...ג'ירפה
כתבת שלדעתך הכי טוב שהקשר עם חברה יהיה על אש בינונית... למה?
ולאנונימי- אני מאוד מסכימה עם פלספנית, יש הרבה אנשים שנפגעו מאהבה. אם זה מרגיש לך שהיא אוהבת אותך בחזרה, אז צריך להראות את האהבה!! כמה שזה קשה, ואני ממש ממש מעריכה אותך [פלספנית] שעשית את זה, באמת באמת, ואמרת לה מה הרגשת, הכי חשוב בכל קשר זה הכנות!!!
ג'ירפה- תשובה..פינג
בחברות על אש בינונית התכוונתי שהיא יציבה.
כשאני רוצה לבדוק אם קשר עם חברה מסויימת שמלחיץ אותי הוא בריא, אני משווה אותו לקשרים עם החברות הטובות שלי באמת (מכיתה א' כאלה..) שאני מרגישה בהם בטוח ויציב וזה נותן לי אינדיקציה לקשר הנוכחי.
נכון שיש כל מיני סוגי חברויות ולא כולן חייבות להיות באותו סוג של קשר, אבל משהו ביציבות הנפשית, ברוגע, שאת לא מפחדת כל שניה שהחברה תברח לך, שברור שאתן חברות ומתי שאת רק רוצה את מתקשרת..
בעיני, חברות שגורמת ללחץ, לבכי, שהיא לא מאוזנת- יום אחד מדברים המון ומשחנ"שים ובוכים על כתפיה ויום אחר מתעלמים ומחכים שהיא תתייחס, או ש[עוד תסמין בעיני] מתפדחים להראות את החברות ביניכן כשיש עוד אנשים באיזור וזה רק ביניכן לבד, זה מדליק לי נורה אדומה שמשו כאן לא בריא.
עם החברות ה'יציבות' שלי אני יכולה לא לדבר שבועיים ואפילו חודש ולא להרגיש שהקשר שלנו התערער בניגוד לחברות באינטנסיביות גבוהה [שזה בדר"כ התחלה למשהו פחות יציב] אני יכולה להשתגע אם לא דיברנו יומיים, ואם היא לא ענתה לאסמס להתחיל לאכול סרטים שהיא כבר לא חברה שלי. (ב"ה אני כבר לא במצב הזה..)
אולי יש כאלה שיחיו עם זה בסבבה. אני לעצמי אוהבת לחיות תמיד בידיעה שאני לא נסחפת למקומות שאני לא רוצה להיות בהם ולעצור את עצמי בזמן אם אני רואה שמשהו לא בסדר.
סה"כ חברות נועדו כדי שיהיה כיף איתן, ותומך, וזורם, ולא שיהיו גורם מלחיץ נוסף בחיים..
חולקת.פלספנית
בעזהי"ת
מדברייך משתמע שקשר קרוב הוא בהכרח קשר לא בריא..
אפשר להשתגע אם לא דיברת יומיים גם עם חברה קרובה בקשר בריא מאוד.
טוב, אז דעותינו חלוקות בעניין(:פינגאחרונה
להרגשתי, כל מה שלא מאפשר לי להיות חופשיה ומאושרת גם בלעדיו הוא לא בריא לי.
בעז"ה כשאפגוש את בעלי זה ישתנה
אני מציעה..*בננית*
תקבעי איתה סתם ככה לצאת לשחנ"ש, להליכה, לשופינג..
זה מקרב וזה עושה טוב על הלב
אין לי תשובה יפה כמו של פינג, אבל אני חושבת שזו עצה קטנה שיכולה לעזור..
לפעמים שני הצדדים לא רוצים להכביד אחד על השני, ובעצם שניהם רוצים בקשר יותר קרוב, רק שזה לא נעים.
אז אני ממליצה ליזום..
הצעה-שירה חדשה~
יכולהיות שקצת מבהילה בהתחלה,אבל תחשבי עלזה.
אולי ללכת לטיפול פסיכולוגי!!
נשמע שפיתחת מנגנון הגנה רציני מאוד.
אם דבר כזה-קשה מאוד לפתח חיי חברה נורמאליים ואמיתיים.
מאד ממליצה!!
לדעתי זה יכול ממש לעזור.
בהצלחה ממש!!!!
דרך אגב-שירה חדשה~
לא בטוחה שלספר לה זה פתרון..
לא יודעת.לי יש ניסיון רע עם דברים כאלה.
אבל לא רוצה להפחיד.
לכי עם הלב שלך,הוא הכי צודק בסוף!!בד"כ
גם לא בעד לספר!!פינג
ניסיון גרוע עם לשתף את זאת שאת מתוסבכת איתה. זה רק מסבך פי אלף!
תחשבי שאז לא יהיה קשה רק לך, אלא גם לה. וגם הקשר נהיה מלאכותי כזה אחרי שמדברים על דברים כאלה וקשה להחזיר אותו אח"כ למצב טבעי.
מבינה מאד מאד את הנטיה שלך לשתף אותה. אבל תשאירי רגע את הרגש בצד ותבדקי בשכל אם זה נראלך לטובתך.
אבל שוב, קשה להכליל, יש שטוענות שזה עשה להן רק טוב..
ומסתייגת טיפה מדבריה של מתנחלת, ללכת עם הלב בקטעים האלה זה לא תמיד טוב. צריך המון המון המון שכל!!
לפעמים הולכים עם הלב ואח"כ מצטערים על זה..
יש פה פורום נשים?שושיאדית
מי המנהלות?
את מתכוונת לפורומים סגורים?ילדה של אבא
יש פורום בנות בוגרות- פורום המשך של הפורום הזה
יש פורום כלה הדרך- פורום לכלות
שניהם לא פעילים הרבה.
ויש גם פורום סגור של נשואות בלבד
אני אשמחשושיאדית
לפנות למנהלות
של איזה פורום?ילדה של אבא
נשואות בלבדשושיאדית
וגם לכלות
לכלות- יעל מהדרום, היא תדע להפנות אותךילדה של אבאאחרונה
)אם זו היתה הסיבה לשאלה, ברור שאין מה לחשושאנונימי (3)
וגם יש על כך שאלה ותשובה של רופא בפורום של בי״ח מעייני הישועה - וגם הוא ענה שאין סכנה
רכיבה על סוס לנשים - פגיעה בקרום הבתולין - המרכז הרפואי מעיני הישועה
פריקהאנונימי (פותח)
אני לא מקנאה, אני לא פותחת עין, אבל חשבתי שיהיה לי פחות קשה. התחתנתי מהראשונות, מזמן כבר, תכף שנתיים. ואני רוצה להיות אמא, אני כלכך רוצה כבר. ולאט לאט כל חברה נכנסת להיריון, נהיית אמא, ואני מרגישה לבד בבדידות הזאת, לא מצליחה להכיל יותר.
אני הכי שמחה בשבילן
ואני הכי עצובה בשבילי
זהו
לא קל.. ואת לא לבד.עשב לימוןאחרונה
יש עוד הרבה נשים כמוך, אמהות בפוטנציה,
שמחכות להריון, שנמצאות בתהליכים,
שמחזיקות תקווה, שמקוות למשהו חדש שיצמח בתוכן
❣️❣️
מקדישה לך את השיר של תרצה אתר: גשם הקשב לנשים
עד רדת הערב, גשם
הקשב לנשים בחלון
עד רדת החושך, גשם הקשב
לנשים הצופות בוילון
גם לנו אדמה שמחכה למשהו מלמעלה
גם בנו יש אימה וזעקה
למשהו פורח
וכן הלאה
עד סוף השבוע
גשם, הקשב לנשים בחלון
עד קץ השבועיים
גשם, הקשב לנשים העומדות ומחכות
גם לנו בחצר
חלקה קטנה ריקה מזוהר דשא
גם אנו מצפות עד אין בינה
למשהו ברוך כמו הגשם
גם בתוכנו מחכה שותקת
חלקת ארץ קטנה חרבה
והגשם שלנו איחר לרדת
הגשם שלנו
טרם בא
אך הגשם שלנו יבוא
עננים כבר זעים במרחב
הגשם שלנו קרב, קרב
בצעדי ענק
הקשב לנשים בחלון
גשם אדיר ונוהר.
הקשב איך קוראות הן בזו אחר זו-
הוא חוזר
הוא חוזר
הוא חוזר
נ.ב
יש פורום סגור לנשים : באהבה ובאמונה (פוריות) שאפשר להיכנס אליו
חיבוק וחיזוק 🫂
היי, אם מישי פה... שאלה מוזרה...תמימלה..?
)אני כותבת סיפור ושואלת בגלל זה, חס ושלום לא קרה לי...)
השאלה היא כזו, בחורה שנכנסת להריון מאונס-מה היא צריכה לעשות? כאילו, הפלה אי אפשר כי אסור ואם היא תלד את הילד-הוא יהיה ממזר, מה ההלכה אומרת על זה?
עד כמה שאני יודעת במקרה כזהתמיד בבטחה
ההלכה מתירה להפיל.
וגם, ממזר הוא רק מי שנולד לאשת איש מגבר אחר, ילד שנולד לרווקה הוא לא ממזר
אז מה ילד שנולד מזוג לא נשוי נחשב?תמימלה..?
לא נראה לי שיש לזה הגדרה.תמיד בבטחה
ממזר הוא מי שנולד מיחסים אסורים, כמו גילוי עריות, בגידה בבעל, כהן עם גרושה
טכנית אישה שלא נשואה לא יכולה ללדת ממזר כי בעילה יכולה להיחשב כנישואין בדיעבד
אוקיי, תודה רבה!תמימלה..?
ממזר הוא לא, הוא כן שתוקי (דהולכים בתר רובא)באנגי
הי. איך הגעת לכאן?עשב לימון
שני דברים בקיצורעשב לימון
א. הריח הוא לא כל כך חזק בלי התחתוניות- נסי ותראי. חלק ממנו הוא העובדה שיש בהן פלסטיק וזה גורם לחוסר אוורור.
ב. אפשר לשים תחתוניות מבד ואז זה נושם -פחות ריח- וגם סופג נוזלים וריחות.
נכוןאמרלד
נסי בלי תחתונית
ותחתונים מכותנה, גם לאימון.
( וכשמתלבשת לכושר גם מחליפה לחדש, בעיקר להרגשה )
@עשב לימון מבד מכבסים?
כןעשב לימוןאחרונה
המנהלות הן-אמרלדאחרונה
יש אתר לשיטה הזו, אם יש לך גישה לאינטרנטעשב לימוןאחרונה
באתר יש רשימה של כל המדריכות.
אם לא, תכתבי אזור ואני יכולה למצוא
אני מכירה, ניסיתי.
זו שיטה שעובדת, אבל צריך לעשות תרגילים כל יום, לא פעם אחת ודי.
אז כל עוד תרגלתי זה סידר לי את המחזור,
וכשלא- לא.