שיוותרו לי?
אני ממש סובלת מבדיקות דם. ההרגשה של המחט ביד היא פשוט סיוט, גם אם האחות מיומנת. אני בקושי מצליחה לסבול בדיקת דם, וממש סופרת עוד כמה מבחנות נשארו לי עד שהאחות מוציאה את המחט.
אם ההרגשה של אינפוזיה או פתיחת וריד היא כמו בבדיקת דם, נראה לי שאני אעדיף לוותר על האפידורל, רק לא להיות עם מחט ביד כמה שעות.
אני יודעת שזה נשמע מצחיק, אבל זה אחד הדברים שאני הכי מפחדת מהם בלידה. יש עוד מישהי שזה מפריע לה כל כך?
פחד ממחטים והקושי בהיותן בגוף היא כמו כל פחד. השאלה צריכה להיות לא 'האם בית חולים מחייב' (אי אפשר להכריח אותך לבצע שום פעולה רפואית בניגוד לרצונך אא"כ נשקפת לך סכנת חיים מיידית ו 3 רופאים בכירים השתכנעו שזו הדרך היחידה להצלת חייך) אלא האם 'כדאי לך'. אפידורל מחייב וריד פתוח בשל הבעיה של ירידה בלחץ הדם. יש דרכים להתמודד עם חרדות מהסוג שאת מתארת וכדאי לך ללמוד אותן. זה יכל לעזור לך בעוד תחומים. בהצלחה ולידה קלה.
לאורך כל הלידה, וקצת אחריה. אבל כאמור - הבחירה הסופית היא רק שלך. זה הגוף שלך, ואת מחליטה.
ולא, זה לא נשמע מצחיק. לי זה לא מפריע עד כדי כך (רק קצת מציק), אבל לגמרי אפשר להבין.
מפחדת כ"כ ממחטים, לפני ההריון נמנעתי מבדיקות דם ועכשיו בהריון- אין ברירה.. בעלי בא איתי לכל הבדיקות,מעודד אותי והאחיות צוחקות עלי שיש לי לידה לעבור.. 
עם זאת, אני צריכה ללדת עוד מעט וברור לי שאני מעדיפה אפידורל ולא משנה מה זה דורש, אני אישית מעדיפה לסבול את הפחד מהבדיקת דם ולא לסבול את הצירי לחץ החזקים ולהיות מאלה שצורחות מכאבים בחדר לידה..
דברים שלי אישית עוזרים- לא להסתכל!! ולחשוב על זה שעוד מעט זה מאחורי..
תפסיקי לקרוא לזה "וריד פתוח" ותקראי לזה "מחט בזרוע".
נכון, זה גם לא הכי נעים אבל נשמע יותר טוב, או לפחות פחות גרוע...
גם לי יש פחד מבדיקות דם (הייתי מביאה ספר מצחיק). בלידה לא התייחסתי לזה כמעט בגלל הצירים, וב"ה לא השתמשו בזה. לא רציתי וניסיתי להתווכח בהתחלה אבל הבנתי שעדיף לפני הלידה מאשר תוך כדי ח"ו.
חשוב לזכור להיות החלטית במה שאת רוצה. אצלי ביקשתי שיוציאו מיד אחרי ובכל פעם מרחו אותי- במחלקה, אחרי שתקומי, אחרי שתקומי שוב...עד שאמרתי להם שקמתי כבר פעמיים ושיוציאו את זה עכשיו. דעי מה את רוצה ותעשי את זה. (אבל כן להקשיב לסיבות הגיוניות, לא לבוא ראש בקיר.)
ב"הצלחה! בסוף זה עובר וזה יותר חוויה ממה שתזכרי בכלל!
לכן כנראה זה באמת לא כאב לי, רק הציק לי מאוד אחרי הלידה...|מבין פתאום|
וממש חששתי מזה לפני הלידה.
בסוף באמבולנס פתחו לי כי אמרו לי שם שהם חייבים וזה הנהלים, לא היה לי נעים וכח להתווכח, וזה היה שניה כואב אבל אח"כ לא מרגישים את זה (לעומת בדיקת דם שמרגישים יותר כי דם יוצא.. כאן להיפך, אין תחושה נוראית...)
ובחדר לידה הכניסו לי גם פיטוצין לבפנים אז זה היה נוח שכבר היה וריד פתוח.
וברגע שהתאפשר ביקשתי להוציא. ממש לא היה נורא. (צחקו עלי שאחרי הלידה פחדתי ממחט)
שיפתחו לי ווריד. פשוט סירבתי. והאחות שם התחילה להתעצבן עלי
ואמרה לי שא"א להכניס אותי לחדר אשפוז אם אין לי וריד פתוח.
אז אמרתי לה שאני מעדיפה ללכת הבייתה.
היא קראה לרופא בכיר שהיה שיא המבין ואמר לי מה הבעיה? לא רוצה? לא צריך..
ורק כשנכנסתי לחדר לידה פתחו לי ווריד..
(גם אמרתי לעצמי ופחדתי שזה יפריע לי במקלחת בצירים..ולהתלבש וזה...
בסוף בסוף זה לא היה נורא..! .)
אלא גם בשביל פיטוצין, שניתן (בד"כ?) אחרי הלידה. לי פתחו וריד לפני הלידה, כך שלא יצטרכו לעשות את זה מיד אחרי שילדתי (כלומר, שאני לא אצטרך לעבור את זה רגע אחרי לידה. (לא לקחתי אפידורל)).
אישית, מחטים לא מפריעות לי, אז לא הייתה לי בעיה. עם זאת, אני חושבת שהצוות היה מסכים לעשות את זה אחרי הלידה לו הייתי מבקשת.
כך אני מרגישה משוחררת יותר ופחות "חולה"
החסרון היחיד שהדקירה כואבת קצת יותר
אבל זה עדיף לי כי בזרוע קשה מאוד למצוא לי וריד
ובגב היד- בקלות.
לא היה זמן לכלום. והאחיות ניסו להכניס לי מחט לאינפוזיה. ובמשך ה 20 דקות שהן יכלו להכניס הן לא הצליחו.
כי החזקתי כ"כ חזק את המיטה שלא היה אפשר להכניס כלום.
בסוף הכניסו לי רק אחרי הלידה. לא נורא לא קרה כלום...
אני חושבת שאם מבקשים יפה ובהבנה אולי יש סיכוי שהם יקשיובו גם.
ילדה מתוקה בת 4, שלפעמים כמו כל ילדה בגיל לא מקשיבה למה שאומרים לה. אני בדרך כלל משתדלת לא להגיד לא על דברים לא קריטיים, אבל כשמדובר על דברים מסוכנים אני כמובן אומרת לה לא, או אם זה משהו שכבר אמרתי עליו לא אני יתעקש עליו כי אני לא חושבת שנכון לשבור את המילה שלי, בטח אם זה משהו שהוא לא חד פעמי.
לדוגמה אני הולכת איתה ברחוב, והיא רצה קדימה הולכת קרוב מדי לכביש בצורה מסוכנת. אני אומרת לה שזה מסוכן ושתיתן יד לעגלה אז היא מגיבה ''אני נזהרת''😅 וממשיכה.
עכשיו התגובה האינסטנקטיבית שלי זה לתפוס אותה ביד פשוט שלא תוכל להתרחק, או לצעוק, להעניש וכו'. ואני לא אוהבת את התגובה הזאת, והיא גם מעשית לא יעילה בכלל.
אני ישמח לשמוע- איך אתם מגיבות בסיטואציה כזאת?
אני אומרת - זה לא משנה, את/ה הולך לידי. למה? ככה. כי אמא אמרה. חוזרת על זה כמו מנטרה.. לרוב זה עוזר. לא תמיד.
אבל גם אצלי הם לפעמים עצמאיים מדי ולא מקשיבים.
אני כן משתדלת לא לצאת איתם כשלא פנויה להחזיק פיזית או אין לי כח לויכוחים. וגם מבהירה - אתה לא יכול לבוא איתי לסופר כי אתה בורח לי ואני לא רואה איפה אתה. למשל. אחרי תקופה נותנת עוד צאנס ואומרת שזה נסיון, אם הנסיון הצליח מאפשרת ואם לא אז לא. אבל באמת זה בעיה כי יש דברים שחייבים ללכת איתם
איך נזהרים?
האם להיזהר זה בהכרח לתת יד לעגלה (יכול להיות שכן...)
או שמספיק לתפוס מרחק מהכביש?
כמה רחוק מותר ללכת קדימה
ועל הכללים שקבעת- להתעקש
וכן. יכול להיות סיטואציה שבה את מבהירה שאם היא לא נזהרת (שומרת מרחק מהכביש) אז היא תצטרך לתת יד לעגלה
(אני נותנת להם סימנים לדוג- אם יש פס מרצפות מסוים שלא עוברים, או מרחק צעד מקצה האבן שפה)
אני פחות מתחברת לגישה שאומרים לא רק בשביל להראות סמכות
אם ללא יש סיבה שאפשר להסביר- עדיף
(כן יש סיטואציות קצה שאני אומרת -כי ככה אבא ואמא החליטו ושלא הכל הם צריכים לדעת)
אבל כשהיא עייפה(אחרי יום בגן) ובמצב רוח הספציפי היא פשוט לא מקשיבה, לא להסברים ולא לכללים של איך כן מותר לרוץ
וכרגע האופציות שלי זה או להשלים עם הריצה הלא בטיחותית שלה או לתפוס לה את היד בכוח שלא תרוץ (ואז בדרך כלל היא מתיישבת על הרצפה וצורחת ואני צריכה להתמודד גם עם לגרום לה להמשיך ללכת...)
קחי לך כלל אחד.
תסבירי לה בערב/ בבוקר שבחזור מהגן היא תתן יד לעגלה,
והיא יכולה לדבר עם אמא על הגן או לשיר שירים. אפשר לדבר על זה שליד אמא בטוח ללכת ואין מכוניות שנוסעות מהר וכו'.
(ואם מתאים לך להוסיף שאחרי שהולכים ביחד עם אמא ונותנים יד לעגלה מקבלים במבה/קובית שוקולד/יצירה).
היא נתנה יד לעגלה דקה, את אומרת כל הכבוד ומתפעלת.
לפעמים ילדים נראים גדולים אבל אין להם באמת בשלות להבין מה הכוונה במסוכן, או מה בדיוק מצפים מהם.
ולכן בעיני נכון לומר מה כן עושים, לתת פידבק חיובי, ולדבר על הסכנות וכו בזמן אחר
להסביר לה היטב, אפשר ע''י סיפור, על חשיבות הזהירות בכביש/ חשיבות הקשבה לאמא/ כל ערך שאת רוצה להטמיע.
אצלנו אנחנו קוראים לזה "שיחה אישית" ואז הם גם מרגישים חשובים. אפשר על כוס שוקו עוגה..
ואחרי שברור שהיא מבינה (אני שואלת שאלות לוודא את זה, נותנת לה תיאור סיטואציה ומה עושים),
אז כשזה קורה בפועל, אני בעצם ''מזכירה'' מה צריך לעשות ולא צריכה להסביר/להטמיע/ להתחיל תהליך של ליבון הסיטואציה.
לרוב זה עובד. כולל כמובן פידבקים חיוביים על הקשב והציות.
בגיל הזה, אפשר מראש (ביציאה מהגן) להזכיר וגם לעשות מבצע נקודות/ פרסים על הביצוע..
בהצלחה
יורדים לגובה שלה.
יוצרים קשר עין, מגע, קשב וקשר.
מתחילים בהבעת אמפטיה- את רוצה להוביל/ להיות ראשונה/ עצמאית?
אני מבינה אותך.
אני גם אוהבת שאת מובילה.
ואת גם נזהרת. אני רואה שאת נזהרת.
את יודעת שגם אמא הרבה פעמים נזהרת ובכל זאת השוטר לא מרשה?
למשל אם יש רמזור אדום ואני יסע ממש ממש בזהירות, זה מותר? לא זה אסור.
זה ממש מעצבן שאסור למרות שנזהרים.
להציע אלטרניטיבה- את מעדיפה שנלך דרך הפארק ושם תוכלי להוביל?
או לפחות להבהיר מתי כן ולא רק מתי לא.
כשנגיע לשער של הבית של סבתא, את תיכנסי ראשונה לבד לבד כי את כזאת גדולה!!
אם את רואה שזה גבול שמהווה קושי פעם אחרי פעם,
כדאי לחפש פתרון יצירתי.
למשל שהיא תסחוב עגלה, נניח.
אם צריך פתרון מיידי אפשר להציע לה לקחת חיפושית/ חילזון ואז היא תהיה עסוקה במשהו אחר ולא בלהתרחק.
או לחפש אוצרות בצד של המדרכה שרחוק מהכביש.
או ללכת על חומה נמוכה/ גדר.
ובכללי, זה גיל שמתחילים לפתח מסוגלות ועצמאות, אז עם כל האתגר זה דבר מבורך ואנחנו רוצים לעודד את העצמאות.
אז תנסי בתחומים שהם לא מסוכנים לעודד ולשבח ולתת לה להתנסות ולחוש סיפוק.
היא קצת פחות תחפש את זה דווקא במקומות שאסור.
לק"י
אני רוצה לקנות כסא אוכל לקטנצ'יק, ויש לי ביימי.
קנינו עגלה, כיסא בטיחות ועוד... יש להם חברות טובות
ומקבלים הרבה שוברים
לק"י
ממש התלבטות קשה😅
מה נסגר איתי?....
כולל כיסא אוכל
הגיע מהר וטוב.
איך אני עצבנית עכשיו 😡
אישתו של אחי סוג של ניתקה איתי קשר מצידה כבר מלפני שנה
אנחנו לא בריב או משהו,רק הרבה הרבה פחות בקשר וזה בא בעקבות כל מיני דברים
אם פעם היינו יוצאות מלא ביחד למקומות, מסעדות וכו',מאז היום זה מסתכם בחג שמח טלפוני או הודעת וואטספ בחגים
היינו חברות ברמה של שיחות יום יום בטלפון
זה לא השתנה ביום אחד,אלא תהליך., לאט לאט זה ירד מצידה כי עברה עבודה
ויש לה חברות חדשות.
היא טיפוס שנדבק למישהי אחת ועוברת לפי קריזות לבאה בתור.מכירות את סוג הנשים האלו?
זרמתי עם זה לגמרי והמשכתי בחיי....
אבל מדי פעם דווקא אני זו שיותר יוזמת והיא מנפנפת אותי או עונה בקצרה
ואני מקבלת שיחת טלפון מאמא שלי שאומרת שגיסתי סיפרה להם שאני לא בקשר איתם
ושזה לא יפה ולא מזמינה אותם אלינו הביתה 😤
אני בהלם
זה כל כך בא מצידה!!!!! והיא פשוט טיפוס סכסכן וזו לא פעם ראשונה שזה קורה!!
עכשיו אם אזום מפגש היא יכולה לומר שפחות מתאים או נראה בהמשך השבוע ואפילו להבריז
אבל לצלצל לאמא שלי ולהתלונן עלי היא יודעת לעשות מצויין כדי לגרום אש ותמרות עשן במשפחה
איך הייתן מגיבות לזה ??
וחיבוק. כי זה ממש לא נעים.
היא לא תדבר איתי,היא תגיד שאני לא מזמינה וכאילו מנצקת קשר
בזמן שזו היא עושה את זה
היא יודעת שחשוב לאמא שלי הקשרים המשפחתיים,יודעת איפה ללחוץ
אז אולי הייתי כן מכבדת ואומרת לה שהגיסה מוזמנת לתאריך ספציפי (נניח ליל שבת הקרוב)
אם היא תבוא מצוין אם לא אז יצאת בסדר... אפשר גם להגיד שדווקא הזמנת אותה כמה פעמים ולפרט למה או מתי הזמנת אותה והיא אמרה שלא מתאים לה.
אבל לא כדאי לקחת ללב
אם היא פועלת בצורה מניפולטיבית זה בעיה שלה, לא שלך...
ואני חושבת שאת לא צריכה לקבל אותו.
תגידי לאמא שלך בענייניות ובנימוס שיש לגיסה את הטלפון שלך ואם חשוב לה משהו היא מוזמנת להתקשר ישירות, וזהו.
הייתי מסבירה לאמא את הרעין בכללי וממשיכה הלאה בלי להוציא מילה כלפי הגיסה.
פשוט שום מילה.
ככה היא תבין שאין לפעולות השפעה.
אם היא תחזור לאמא שהיא תענה לה שזה ביניכן.
וזהו
שתתקשר או תשלח הודעה
בעלי טוען שהיא פשוט מנסה לסכסך
כי יודעת. כמה זה חשוב להורים שלי
לא בטוח שהיא יזמה והתקשרה לאמא שלך, ולא בטוח שבמיוחד בשביל זה.
אולי הם דיברו שיחה סתמית, ואמא שלך שאלה אותה אם ביקרה אצלכם לאחרונה, ולא היה לה מה לענות אז היא אמרה שאתן לא בקשר ולא הזמנת אותה. אולי כדי להתחמק אולי כדי לתת תירוץ.
ואמא שלך מיוזמתה, היות שזה חשוב לה, ואת גן הבת שלה שהיא מרגישה בנוח להעיר ולעורר, מיד פנתה אליך כדי לבדוק למה אתן לא בקשר.
בכל אופן גם לדעתי פשוט לעבור הלאה, לא לקחת ללב, ולא להתחיל עכשיו שיחות סביב זה.
סה"כ זכותה שלא יתחשק לה קשר צפוף כמו פעם, וזכותך שלא לכרוע ברך ולהתחנן אליה לקשר. העיקר שלא לשתף פעולה עם סכסוך ומריבה.
מה קורה בינכן
אם היא שואלת בכל זאת את יכולה להגיד לה
שתשאיר לכן לנהל את הקשר שלכן
א. ניובורן מתוק בן שבועיים והעונה עכשיו סופר הפכפכה. איך מלבישים?? מלבישה אותו כרגע בגד גוף ארוך, מכנסון ואוברול דק.
זה מספיק? זה יותר מידי? מרגיש לי שהוא מזיע לפעמים..
ב. המתוקי מתעטש ועכשיו גם היה לו מעט נזלת. מה עושים?? זה אמור להדאיג?
ובאופן כללי אמאלה אני חרדה לו בטירוףףףף וכל דבר מלחיץ ומדאיג אותי…
חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי
לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן
כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב
אם המגע נעים- סימן שנעים לו.
לק"י
2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.
אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.
ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...
תודה לך ❤️
מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים
עד עכשיו הלבשתי בגד גוף ואוברול
כשהיינו בבית חולים אמרו לי לא לשים גם מכנס
אנחנו גרים במרכז לא יודעת אם זה משנה
עכשיו בגלל השרב שהיה הלבשתי לה רק אוברול והיא הרגישה לי חמה ונעימה
לגבי הצינון אנחנו באותו סרט היא כבר בת חודש וחצי ודיי מההתחלה מנוזלת
לא נראלי שצריך לדאוג אלא אם יש חום או מרגישים שיש קוצר נשימה וכו
לק"י
2 גופיות ומכנס אחד. וזה היה בחשוון.
עכשיו פשוט לא חורף😅
זה תלוי גם כמה מחממים את הבית.
אני שמה גרביון מתחת לבייביגרו עם חולצה אחת וזהו-אבל זה בשיא החורף
עכשיו חופשי חולצה אחת ובייביגרו
לק"י
ובימים החמים יותר גם לובש קצר או רק בגד גוף.
אבל הוא כבר מזמן לא בן שבועיים....
הבת שלי נולדה בסתיו, אבל זאת גם עונה הפכפכה כזאת אבל בגלל שנולדה פחות מ3ק"ג כן הנחו אותנו להלביש 2 שכבות גם בפלג גוף עליון וגם פלג גוף תחתון.
האח טוב באמת להרגיש את התינוק כמו שאמרו, לי אמרו בעורף או בבטן/גב ולא כפות ידיים או רגליים כי הם תמיד יהיו יותר קרות
גם כשקר בחוץ להלביש בלי עוד מכנסיים? כי אצלנו ממש ירד גשם באמצע שבוע
לק"י
אם ממש קר, אפשר עוד מכנסיים.
אבל נראה לי שכבר לא כזה קר המקומות. ובגיל הזה הם גם מכוסים בשמיכה רוב הזמן.
רוצה להגיב למשפטי הסיום שלך...
חיבוק גדול!!
עם האימהות נולדים חרדות, פחדים ורגשות אשמה,
משהו מטורף שלא מתכוננים אליו לפני.
זה נורמלי,
כדאי לנשום
להירגע
חלקים מזה משתפרים עם הזמן..
תמיד יש ממה לדאוג,
ותמיד לאנשים יש מה להגיד ולהוסיף לך תסביכים,
זה בסדר,
זה קורה לכולן בגדול,
ואת לא הראשונה שמתמודדת עם הקושי (איזה שלא יהיה כרגע).
דברים עוברים, משתפרים, גם את.
מעולה לשאול בפורום
נהדר לפרוק לחברה או מישהי שאת סומכת עליה
קחי מלא אוויר וחיבוקים לתחילת המסע המשוגע הזה.
שלי בן ארבעה חודשים ושבוע שעבר בימים הרותחים היה פעם ראשונה שהלבשתי לו רק שכבה אחת. עכשיו חזרתי שוב לשתי שכבות דקות כמו שכתבת שאת מלבישה. אנחנו לא גרים בקום קפוא אבל הימים עכשיו קרירים נעימים. בחמישי שישי היה פה לוהט. בקיצור, כל יום משהו אחר, תלוי בטמפרטורה אצלכם.
שלך פצפון ולא זז הרבה אז את יכולה להלביש דק ולשחק עם שמיכות לפי הצורך, שמיכה צמרירית או דקה או כלום לפי התחושה כרגע.
לגבי צינון, זה כנראה איזה וירוס אבל אם אין חום לא הייתי דואגת, מה שכן זה יכול להיות סיוט ולהפריע לו לישון ולינוק. אפשר להשפריץ לו לאף מי מלח (בריכוז ספציפי, אפשר לקנות בבית מרקחת שפריצר קטן מיועד לתינוקות) וזה קצת משחרר. אם הוא ממש נושם בכבדות אפשר גם לשים משהו מתחת המזרון שלו להגביה את הראש (אני שמתי קלסר עבה) או לשים אותו בסלקל (לא מומלץ יותר מ45 דקות ברצף)
בהצלחה יקירה!
מצטרפת לתחושות האלה, זוכרת את עצמי מתגעגעת לתקופה שהוא היה עובר ודאג לגדול ולהתפתח בעצמו בלי שאני הייתי צריכה להיות אקטיבית בנושא 
חיפשתי משהו אחר, ופתאום רואה..
איך יודעים איזה מידה להזמין?
לא צריך ללכת למדוד?
אבל יש לי בת אז אני רוצה את הורודות
זה כבר 49
אולי נעליים שנתקעו להם.
לפי המחיר שמזינים, ביחס למחיר המקורי.
לדעתי טעות במחיר השחורות ושווה לנצל מהר מהר
היי חברות יקרות
נראה לכן תקין שמישהי יוצאת מהחדר ונוזפים בה למה זה לקח לה כל כך הרבה זמן ושכולן מחכות בחוץ?
לא הבנתי בשביל מה יש אמבטיה מאובזרת אם לא כדי לאפשר הכנות?
ואם היא איטית ומסורבלת יותר, לא מרגישה טוב?
למה לנזוף מול כולם בחדר הקבלה?
נראה לכן תקין?
הי חברות, לראשונה הולכת לבית החלמה ל3 לילות. אשמח לדעת מה צריך להביא, בעיקר לתינוקת.
עגלה - מן הסתם יש שם עריסות מהסוג של תינוקיה שמסתובבים איתם?
בגדים? טיטולים? אין לי מושג, בקיצור, אז אשמח לעזרת המנוסות כדי שיהיה לנו כיף 😇
תודה רבה!
בעבר הייתי בטלזסטון - לתינוק לא צריך תהביא כולם, חוץ מבגדין ליציאה. אם את מתכננת לשאוב ויש לך חלקים של משאבה של בי"ח תביאי איתך.
צריכה ואפילו יותר... מפנקים אותם בתינוקיה....
יש עריסות כמו בבית חולים.
ראיתי שם כאלו שהסתובבו עם התינוקות בדונה. האמת שלא הבנתי את העניין, הרבה יותר נוח לתינוק בעריסה.
לך תביאי ספרים ובגדים נוחים, פדים וכד' גם תביאי.
תהני מלא
מזל טוב והרבה נחת בבריאות ובשמחה
זה כמו בית מלון מפנק ברמות
תהני
כדי לא להעביר חודשים ארוכים באומללות החלטתי ללקט עצות טובות מנסיונכן.
מה אוכלים? איך מתפנקים?
איך שומרים על מורל סביר גם כשהבדיקות לא יפות?
איך מוצאים אוכל שהוא גם מתאים וגם טעים?
מה יכול להרים ברגעים קשים?
תודה אהובות.
קודם כל חיבוק זה קשה ממש.
דבר שני- מה שלי הכי עזר:
1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.
2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.
לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.
חלבונים שאוהבת.
להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.
3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.
לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.
לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.
במקום סוכר אני שמתי בננה.
וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.
תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.
ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה.
מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.
וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.
לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.
זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.
בונוס נוסף ולא פחות שווה
סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.
הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).
והאמת זה היה כיף ברמות.
בהצלחה רבה וחיבוק.
בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.
דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.
ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.
ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.
לי זה ממש עזר.
חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.
יש פחמימות כמו פירות וכדומה.
אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.
אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי.
לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.
ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.
בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.
עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..
דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..
כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)
ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..
בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!
אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין
שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת
אמהלה איזה מבאס
איך אתן שורדות?????
זה באחוזים גבוהים יחזור
באמת מבאס ברמות
בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...
אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור
להיות במעקב סוכרת ולהיות סופר מאוזנת. זה יכול להשפיע משמעותית על רמת הסוכרת בהריון.
ואני לא יודעת אם ינחם אותך אבל גם בסוכרת הריון עם אינסולין יכולה להיות נחמה- ברגע שהיא עוברת אחרי ההריון ולא נשארת כסוכרת קבועה.
בע'ה בבריאות ובטוב!
דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר
מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר
דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.
עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.
בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.
ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה
זה ממש מאתגר סוכרת הריון.
אני זוכרת שבהתחלה היה לי ממש קשה,
ואז קבעתי תור לדיאטנית והיא אמרה לי מה אפשר לאכול בתפריט.
ממליצה מאוד על הקבוצה בפייסבוק:
הריון מתוק-סוכרת הריון
יש שם טיפים וגם מתכונים טובים.
אני מצאתי שם מתכון לעוגות שוקולד שמותאמת לסוכרת וגם פשטידה חלבית טעימה.
וגם ירדתי ממש מלא במשקל, בזכות הדיאטה של הסוכרת, חושבת שירדתי איזה 10 קילו..
בהצלחה רבה! ♥️
שאמרה שהיא קנתה ספר מתכונים של לירון בטט, השמונים שקל והיא המליצה ממש עליו.
אמרה שהציל אותה בהריון.
בכללי צריך להבין שאחוזי שומן גבוהים ממתנים את העליה של הסוכר.
ככה שאת יכולה להכין למשל עוגת גבינה, עם כמות יחסית קטנה של סוכר (או סוכר שמותר כמו אלולוז או ממתיקים אחרים שהדיאטנית מאשרת לך( וגבינת נפוליון. ואז את אוכלת פרוסה ביום יחד עם הקפה וזה ממש מאוזן.
למרוח כמות גדולה של גבינת שמנת על פרוסת לחם מקמח מלא וכו
אני מקווה בהמשך היום להכנס לפה ולתת לך עוד טיפים.
אבל הספר מתכונים של לירון מעולה.
