מחקרים רבים נערכו, ומסתבר שלידת בית בטוחה בדיוק כמו לידה בבית חולים עבור לידה ראשונה (במצג ראש, לידה במועד, וכן הלאה תנאים), ועבור לידה שניה ומעלה - לידת בית בטוחה יותר מלידה בבית חולים.

למרבה העצב, לידות לא תמיד מסתיימות בתוצאוןת טובות. זה נכון בבית, וזה נכון בבית חולים.

"אני מכירה מישהי" (אוהבת את זה...) שהלכה לבית חולים, בגלל התערבויות מיותרות היא הגיעה לקיסרי, ואז היא מתה כי לא שמו לב שיש לה דימום פנימי. אם היא היתה יולדת בבית זה לא היה קורה (צחוק צחוק, אבל לא פעם נכון... אולי אפילו את המישהי שאת מכירה סיבכו בבית חולים ואז "הצילו"... לא סיפור מאוד נדיר...).

חשוב לי להביא את הצד השני של העניין.

דבר ראשון אני הפסקתי להשתכנע מ- "מחקרים רבים נערכו" , מסתבר שלידת בית בטוחה יותר.. לא מאמינה בזה!! איזה מחקרים נערכו?? מי כתב אותם? מה ההכשרה שלו? אז למה לא כולן יולדות בבית?

שוב, אין לי בעיה עם זה שילדת בבית, אבל צריך להיזהר (לדעתי) מלכתוב שזה "בטוח יותר" ולשכנע אחרות.. עובדה שהרוב הגדול גדול של הנשים יולדות בבי"ח, למרות "המחקרים" הנ"ל..

זה נשמע לי כמו האנשים שח"ו מגלים אצלם מחלות והם לוקחים "תרופות אלטרנטיביות" במקום טיפול רפואי כמו שצריך, זה מן טרנד היום ואנשים פשוט מביאים את עצמם למצב של פיקוח נפש. אז נכון שלידה זה לא מחלה ח"ו אבל כן, זה יכול להסתבך ואיך בדיוק לידת בית בטוחה יותר מלידה בבי"ח שיש בו מכשירים, שאם ח"ו נוצר צורך יש אפשרות לניתוח חרום וכו'?..

אני אישית דיברתי עם מיילדת מאחד מבתי החולים המוכרים שאמרה לי שנשים פשוט מסכנות את עצמן / את התינוק עם הלידות בית. אז כנראה שה"לידות בית יותר בטוחות" לא כ"כ חד משמעי..

יומטוב 

אין שום בעיה עם המחקרים. כוחות השוק היו מאוד רוצים למצוא בעיה עם המחקרים, אבל עובדה שעד היום לא נמצאה שום בעיה עם המחקרים, ולראיה, אין שום ביקורת על אף מחקר שכזה.

אבל וואלה - אולי את תעלי על בעיה! תתחילי לקרוא את המחקרים הנ"ל, ונראה אם את תעלי על בעיה מתודולוגית! תשמחי מאוד הרבה אנשים!

הרבה פעמים אנחנו "יודעים" משהו כל החיים, ואז קשה לנו מאוד להפנים שזה לא נכון.

אנשים האמינו שנים רבות שהשמש מקיפה את כדור הארץ. היה קשה מאוד לשכנע אותם שההיפך הוא הנכון. כך גם עם לידות בית.

איך זה קורה? עודף המכשירים שאת מהללת, בעצם הוא הגורם לכך.

התערבות מובילה להתערבות, וכל התערבות נושאת עימה את הסיכונים שלה. בסכום הכולל, יוצא שבבית החולים היולדת נמצאת במצב מסוכן יותר, מאשר ללא כל המכשירים. זה ההסבר המדעי לתופעה הקשה לעיכול - שלידות בית בטוחות יותר מלידות בבית חולים.

אני דיברתי עם מיילדת בית מנוסה, וגם עם כל מיילדות הבית, וגם עם עוד שני רופאים שמיילדים בבית, וכולם אמרו לי שנשים פשוט מסכנות את עצמן ואת התינוק עם לידות בית החולים. אז כנראה שה"לידות בבית חולים יותר בטוחות" לא כ"כ חד משמעי...

ואחרון - אני לא מבינה למה להסתתר במאחורי אנונימי. אני לא מכירה אדם אחד בעולם שאני מסכימה איתו על הכל. גם עם בעלי ועם הילדים שלי אני לא מסכימה על הכל. ובכל זאת, אני לא מזמינה להם משטרה, ובעצם אנחנו מנהלים חיים משותפים לא רעים בכלל. נדמה לי שנוכל לחיות יחד בפורום גם אם לא נסכים על כל דבר ועניין. ככה זה בפורומים, למעשה.

יומטוב

מספיק טוב לדעתך?

למה לא כולן יולדות בבית?

שאלה טובה...

ולמה לא כולן מניקות?

ולמה רבות מהמניקות מפסיקות מוקדם מדי?

ואם כבר אז

למה לא כל עם ישראל שומר תו"מ?

לפעמים הרוב טועה והמיעוט צודק

העובדה שלידות בית בטוחות יותר היא תעודות עניות לבתי החולים.

גם, המחקרים (ומדובר במחקרים מקיפים ביותר, יוקטנה בטח תדע להביא את הקישורים טוב ממני) הם קצת בלוף, משום שהם משווים נשים שיולדות בלידה טבעית, עם מיילדת פרטית וצמודה, לנשים שיולדות גם עם ניטור רציף, גם עם אפידורל וכו' וכמובן בלי מיילדת פרטית.

גם עורכי המחקרים עצמם הצביעו על המיילדת הפרטית כסיבה אפשרית לכך שלידות בית בטוחות יותר, אבל למען האמת הסיבה שהופכת לידות כאלו לבטוחות יותר לא לגמרי משנה, משום שעובדתית, מספרית, הסיכוי לפגיעה חמורה בתינוק או באימא קטנים בלידת בית מאשר בלידה בבית חולים. והמספרים לא משתנים, גם אם זה לא נראה לכן.

ובכל זאת למה?

ראשית כל, אחד מהדברים הידועים זה ששלוות הנפש חשובה ביותר ליולדת, כשהיולדת לחוצה זה עלול לגרום ללידה להסתבך. מי שחשה בטוחה בבית, בזמן שבית חולים מלחיץ אותה, זה עלול כבר לגרום לסיבוך בלידה. (תופעה ידועה שהצירים מפסיקים כשמגיעים לבית חולים מהלחץ, ומה שכן, מי שמפחדת ללידת בית, אכן לא כדאי לה לעשות זאת)

נקודה הבאה, מי שיולדת בבית, בלי להיות מחוברת לחוטים, בלי אפידורל (שיש לו פוטנציאל גדול לגרום לסיבוכים) ועם מיילדת צמודה שקשובה ליולדת, ולרצונות שלה, שהיולדת מכירה, ובחרה בה כי היא חשה בנוח איתה, זה מנטרל פחות או יותר את הסיכויים לסיבוך בלתי צפוי.

מעבר לכך, המיילדת מגיעה עם ציוד שמאפשר לה בהחלט להתמודד עם רוב מצבי סיבוך בלתי צפויים בלידה (כמו תינוק שנולד כשהוא לא נושם) מצבי סיבוך אחרים (כמו כאלו שמחייבים ניתוח קיסרי) לא מתפתחים ברגע, ומיילדות הבית בהחלט יודעת מתי הזמן לשלוח את היולדת לבית חולים. (כמו במקרה שהיה לאחרונה

והכי מצחיק אותי שנשים שמיוצאת נחרצות נגד לידת בית בגלל הסיכון שלה, חותמות בלי לחשוב פעמים על רשימת הסיכונים הגדולה של האפידורל...

ועוד אחת ממש בקטנה. אחד מגורמי המוות המובילים בישראל זה תאונת דרכים, אז בטח שלהשאר בבית במקום לנסוע לבית חולים, ואח"כ לנסוע חזרה עם תינוק קטן זה בטוח יותר

לידות בית מבוצעות רק במצבים תקינים ביותר.

כל המקרים שעלולים להסתבך מגיעים בוודאות לבתי החולים מה שמשנה קצת את הסטטיסטיקות בין בי"ח לבית.

ובכן- בדבר אחד אין ספק בכלל. בעבר יותר תינוקות ואמהות מתו בלידה מאשר היום. מאז שהתפתחו בתי החולים יותר יולדות וילודים ניצלו ונשארו בחיים.

לידת בית בשילוב מיילדת מומחית ובשילוב בית חולים קרוב למקרי בעיות נשמע פתרון טוב למי שהכל חלק אצלה בהריון ומתאים לה לידה בבית. אי אפשר לפסול את זה.

מה שמפחיד אותי בדיבורים הרבים בציבור ובתקשורת על לידות בית הוא - שתהיינה נשים שתרצנה גם כזו לידה אבל מחוסר תקציב וכו' תקחנה מילדת לא מספיק מומחית. או שתנסנה למרות שיש כמה בעיות בכל זאת לממש את החלום.  אני תמיד מחפשת בכל הכתבות על הנושא באדום מודגש אזהרה שמי שלא לוקחת מילדת מומחית שתחליט שאין יתר סיכון בהריון שלה ושתדע לזהות בזמן מצבי מצוקה מסכנת את חייה וחיי העובר שלה - ולא מוצאת.

אה - ומזל טוב לך יוקטנה.

מזכיר את הסיפור לידה האחרון והכיפי שלי (גם לא אחזתי שיש לי צירים) אבל אני לא הכנתי מילדת מראש (וגם היה אסור לי לידת בית) - אז מד"א עשו את השלב האחרון...

גם אצל מי שהכל בסדר ולכאורה אין בעיה ללדת בבית- גם ללא סיבוכים והתערבויות בלידה יש הפתעות.

ויש דברים שקורים תוך כדי הלידה בלי שום התראה מראש ומחייבים בית חולים.

למשל דימום פתאומי- גם אם לא קרה בלידות קודמות זה עלול להופיע פתאום, ואז לידת בית פירושה מוות לאמא ואולי גם לתינוק ל"ע.

בבית חולים אפשר לייצב את המצב מיד גם בלי התערבות מיוחדת!!!!!!!!

לכן אפשר לפסול את זה.....

אני פשוט נגד חוסר ידע

למיילדת בית בפירוש יש מה לעשות עם דימום פיתאומי של היולדת. למעשה היא עושה בדיוק את מה שעושים בבית חולים - נותנת פיטוצין

השוו בין יולדות בלידת בית מתוכננת עם מיילדת לבית יולדות שעמדו בתנאים ללידת בית, אבל בחרו ללדת בבית חולים.

לא המקרים שעלולים להסתבך לא נמצאים במחקרים האלו.

המחקרים משווים בין אותן היולדות: גם היולדות שבחרו בבית חולים לצורך המחקר, הן יולדות עם עובר יחיד, במשקל ממוצע, בלידה במועד, לאחר הריון תקין, מצג ראש, וכן הלאה כל התנאים שקיימים אצל יולדות בית.

גם מה שאמרת על התמותה בלידה בבית חולים לא נכון: כשהתחילו ללדת בבית חולים, מתו הרבה יותר תינוקות ואימהות בלידה בבית חולים, בהשוואה ללידות הבית. לקח כמה עשרות שנים, עד שנתוני הלידה בבית חולים השתווו לתמותה בלידות בית. וחושב לזכור שאז (בניגוד למה שאמרנו לגבי המחקרים) כל הנשים ילדו בבית, ולא רק נשים עם הריון תקין, עובר יחיד, מצג ראש, וכן הלאה... כלומר, כשהתחילו לקבל לידות בבית חולים, היה יותר בטוח ללדת בבית גם בשבוע מוקדם מדי, או תאומים בתי החולים הנהיגו אז תעמולה כנגד מיילדות הבית, על מנת לחפות על התוצאות האומללות שלהם. עוד על כך ניתן ללמוד בסרט התיעודי המעניין של ריקי לייק (באנגלית בלבד ללא תרגום לצערי):

ובהחלט נחמד לזכור שנשים רבות יולדות בבית (או בדרכים) גם ללא מיילדת, פשוט בטעות כמובן שעדיף עם מיילדת!!! למרות שבדרך הראשונה ניתן לחסוך אלפי שקלים חברתי ילדה בבית בטעות אחרי קיסרי, ללא מיילדת...

מה יכולה לעשות מילדת במקרה של לידה מאוד מהירה מלוה עם קרע ברחם או דימום מסיבי?

מה עושים כשתינוק מאוד גדול ולאמא יש אגן יחסית צר?

אני מבינה שאין הרבה מילדות בית.הן בטח נותנות שירות מאוד טובה   אבל לא זולה.האם זו לא פרסומת כל הזמן

לפרסם סיפורים איך טוב ללדת בבית ולהפחיד ממבול התערבויות בבית-חולים?

כי מן הסתם אם משהי תרצה ללדת בבית כי תבקש המלצה מאלה שכבר ילדו ותזמין את המילדת הזאת

יש מעט מאוד סיבוכים שיכולים להתרחש בלידה, שמצריכים התערבות מיידית.

סיבוכים אלה (היפרדות שילייה פתאומית שלמה, תסחיף מי שפיר, דימום מסיבי שפיטוצין לא עוזר - למיטב ידיעתי זה הכל) לרוב יסתיימו גם בבית חולים באותו באופן, למרבה הצער...

סיבוכים אלו, גם יתרחשו בסבירות גבוהה יותר בבית החולים, בשל התערבויות מיותרות. זו הסיבה שהסטטיסטיקה היא לטובת לידות הבית.

כשהתינוק גדול ולאמא אגן צר, עושים מה שעושים בבית חולים: קיסרי. גם בבית חולים לוקח המון זמן להגיע לקיסרי. מצב של ריצה לחדר ניתוח זה בעיקר בסרטים, וכמעט לא קיים במציאות. אם הוא קורה, סביר יותר שהוא התרחש בשל התערבות מיותרת של בית החולים.

בבית חולים יוצרים סיבוכים רבים אחרים, שלא היו נוצרים בלידת בית. במרבית המקרים, בבית החולים מצליחים לתקן את הנזק שהם עצמם גרמו ("הצילו לי את התינוק"... פחחח...). עדיין, זה סיבוכים מיותרים ומאוד לא נעימים. קיסרי מיותר הוא ממש מיותר.

פרסומת ללידת בית? נו, אשרינו

תודה על תשובה אבל הבנתי שלמקרה של דימום עדין עדיף בית חולים.וממש לא הגשתי בבת חולים שמישהו רוצה להתערב- יותר תחכי , תסתובבי,חדר לידה תפוס

כתוצאה מקרע ברחם - לאחות את הרחם בניתוח ואם לא הולך חלילה וחס לכרות אותה.

יש גם זריקות (יקרות יקרות) שעוצרות דימומים היסטריים ויש גם מנות דם בינתיים עד שמטפלים.

מה עושים בבית??

התערבויות רגילות - זה אותו הזמן להגיע מהבית ומהחד לידה לחדר ניתוח.

התערבויות חירום - מגיעים או שלא מגיעים בזמן, באותה מידה מהבית ומהחדר לידה.

בבית חולים קורים הרבה יותר דברים (כי יש יותר התערבוות).

בבית חולים ובבית, קורים דברים עצובים באותה המידה ובאותם האחוזים, פחות או יותר.

ואיבוד דם מסיבי כזה.

בבית חולים כתבתי מה עושים..

לא ממש ענית לי על השאלה הזו.

נראה מדבריך שבבית אין מה לעשות בכזה מקרה.

אין אפילו מנות דם מוכנות להציל עד שמטפלים. 

מישהו בכלל ישים לב לזה לפני שהיולדת תאבד הכרה?!?! (המיילדת בודקת לחץ דם בשעות אחרי הלידה?!?!)

יתכן שיש סיכונים אחרים שיותר מסוכנים בבית חולים מאשר בבית (נשמח לפירוט/דוגמה). אבל לסיכון של קרע ברחם שקורה גם ללא צפי מראש - לבית חולים יש פתרון מהיר ובבית - התוצאות יהיו עצובות.

ולא הבעתי דעה כרגע מה יותר מסוכן סטטיסטית. כי לא בדקתי את הנושא ואין לי דעה בו בגלל זה .זו היתה שאלה ספיציפית לנושא זה בגלל שכתבת בפירוט שבבית ובבית חולים זה יסתיים אותו דבר בדיוק

כמו שכתבה יהודיה למעלה, אחד היתרונות המובהקים של לידת בית היא שזו לידה פרטית, בליווי צמוד של אשת מקצוע. הרבה הרבה יותר קל לדמיין תסריט של "אף אחד לא שם לב" בבית חולים מאשר בבית. ברור שהמיילדת עוקבת, ולא רק אחרי לחץ דם אלא אחרי שאר סימנים שאשת מקצוע מיומנת יודעת לזהות. היא הרי מטפלת רק ביולדת אחת, ופנויה לה לגמרי! אני זוכרת מקרים מהלידות שלי שאף אחד מהצוות לא שם לב לתמרורים אדומים (אבל ב"ה זה לא היה סיפור) ומקרים מהעיתונות שאף אחד לא שם לב לתמרורים אדומים - והתוצאות היו טרגיות.

ולשאלתך על סיכונים ספציפיים בבי"ח יותר מבבית, לרוב המצב מורכב וקשה לדעת בוודאות על מקרה בודד אם בבית היה יכול להיגמר יותר טוב או לא (ובשביל זה יש סטטיסטיקות), אבל יש סוג אחד של סיכון שמתעורר לפעמים בלידת בי"ח ולא יכול להתעורר בלידת בית - הידבקות היולדת או התינוק בחיידקים עמידים.

אני לא רופאה - ממש לא הוסמכתי לטפל בסיבוכי לידה.

מספרית - בבית יותר בטוח.

את יכולה להתייעץ עם מיילדת בית או אחד מהרופאים שלוקחים לידות בית ממה בדיוק מתים בכל מקום.

בשבילי זו התעסקות מדכאת, וכשאני חושבת על הלידות שלי אני משתדלת לחשוב חיובי. די לי בידיעה שאין כל בעיה בטיחותית עם לידות בית.

(קרע ברחם, וכן דימום בלתי פוסק, הם הסיבוכים הנפוצים של פיטוצין. בבית חולים נותנים פיטוצין כשגרה, בלי צורך אמיתי)

מה הסיבות שפעם נשים היו מתות בלידה והיום הרבה פחות?

אז זה היה נפוץ, והלידות היו בבית, אין סיבה לזה שהיום יש פחות מוות? (גם של האם וגם של התינוק)

אני שואלת באמת לדעת, לא בשביל לקנטר או משהו.

כל אלו שאסור להם ללדת בלידת בית היום - כנראה הן אלו שהיו בסיכון גבוה למוות לא עלינו באותן תקופות.

יש היום גם הרבה יותר כלים לאמוד את מצב היולדת לאחר הלידה ולתת טיפול הולם !! 

מתי זה פעם? ועד כמה מתו יותר, לדעתך?

"...במחלקות ליולדות בבתי החולים היה הסיפור שונה לגמרי. שם דווקא עלו שיעורי התמותה של אמהות ותינוקות באופן דרמטי.
הסיבה לכך הייתה 'מגפת הלידה', שפשטה במחלקות היולדות של בתי החולים באירופה בין המאות ה-17 וה-19, והביאה למותן של יולדות ותינוקות. בדיעבד התברר, כי רופאים שבאו במגע עם חולים הנושאים זיהומים שונים, עברו לטפל ביולדות מבלי שחיטאו את ידיהם ובכך העבירו זיהומים קטלניים לתוך רחמן. יישום נהלים קפדניים של חיטוי ידי הרופאים לפני בואם במגע עם מטופלים הביא, בסופו של דבר, לסיום המגפה...."

המאמר המלא באתר בית החולים רמב"ם

שני דברים שב"ה, כיום, הם לא כל כך רלוונטיים במידה מתקדמת.

אני הייתי הכי רוצה שיוקם "בית יולדות"! משהו מפנק כזה כמו בית החלמה או הדסה בייבי, עם כל האופציות שיכולות להנעים ולהקל על היולדת ועל בעלה. ועם כל הצוות והציוד הרפואי, רק שתהיינה נשים חביבות, ולא גברים זרים.

מה, זה כ"כ לא הגיוני שיוקמו כאלו מקומות?

אני בטוחה במיליון אחוז שזה יעזור.

יולדת חייבת להיות רגועה. לכן גם מותר לחלל שבת עבורה וכו'.

אז זה הפתרון לאלו שבית חולים מטיל עליהן אימה, ולידה בבית עדיין מפחידה אותן...

המכשול כיום הוא ביטוח.

בע"ה יימצא פיתרון

ילדתי בבית בלי תכנון מראש והיה מדהים!!!! 

ובכל זאת אני חוששת לעשות זאת שוב

בעיקר:

*ביה"ח הקרוב הוא במרחק של קצת יותר משעה מהבית שלי

(ואם נצרף התארגנות זה לפחות שעה וחצי)

*לא מכירה מיילדת פרטית וגם הבנתי שזה יקר מאוד

יוקטנה עשית לי שוב חשק....

ג'הארה למשל הוא מרכז ללידת מים ולידה טבעית.

ויש בו בריכות, אמבטיות וציוד מיוחד וגם מיילדת ורופא וזה מרחק קטן מלניאדו.

ואני לא מפרסמת אותם, לא ילדתי שם מעולם, רק קראתי עליהם וראיתי כמה סרטי לידה שלהם.

אבל יש תקווה

רק שזה נראה לי יקר (לא בדקתי)

אני בכל מקרה מאלה שמעדיפות בית חולים, בדיוק הפוך מרוב הבנות אני נכנסת לבית חולים ונרגעת. אולי כי ביום-יום אני חלק מצוות בבית חולים אחר (לא נשים).

ב"ה הלידות שלי קלות ולא מצריכות יותר מדי התערבות אז גם בבית חולים נותנים לי ללדת כמו שאני רוצה (בלי אפידורל, בחצי ישיבה, בלי חתך בשניה ובשלישית, חדר לידה כמה שיותר מאוחר בלידה)

הכניסה למרכז הרפואי משרה עלי שלווה של שליטה במצב.

וזה בלי להיות חלק מאף צוות.

למערכת הבריאות אין די משאבים להחזיק דבר כזה- זה יוכל אולי להיות תענוג לעשירים בלבד,

או כמו המרכזים הרפואיים הפרטיים..

נדמה לי שבלידת התאומים שלי אכן הייתה "ריצה לחדר ניתוח". אחד העוברים איבד דופק, ואם אני לא טועה, אחרי דקות ספורות בלבד הבהילו אותי לחדר ניתוח והוציאו אותם. (אבל יכול להיות שהרופאה שמה לב לאפשרות שהדופק לא בסדר עוד קצת קודם).

שאי אפשר בגללו ללדת בבית. לא????

לכן אמרתי שדבריי בלי קשר לשרשור.

רק התכוונתי "להוכיח" ליוקטנה שיש מקרים שבהם יש ריצה לניתוח.  

נתקע,יוקטנה את הפרדת?או שאני כן הצלחתי לפני שהוא נתקע?

יוקטנה,

כל הזמן את מדברת על "הסיבות שהסטטיסטיקה היא לטובת לידות הבית" כאילו זאת עובדה, ובינתיים- לא ראינו שזאת הסטטיסטיקה..

מאין את לוקחת את האמירה הזאת? אם יש מחקרים- נשמח לשמוע איזה מחקרים.. (אולי קישורים..?)

לא בעיה למצוא מידע בגוגל

תכתבי למשל  בשורת חיפוש:

מחקר לידות בית

היה המסקנה של סקר קוקראיין. ארגון קוקראיין פועל תחת חסות ארגון הבריאות העולמי, והסקירות שלו נחשבות לסטנדרט הזהב ברפואה המבוססת עובדות. מחקרים בודדים (ואפילו שאכן מדובר במחקרים שהתפרסמו בכתבי עת מקצועיים רציניים ביותר, שלא היו מפרסמים חומר שלא עומד בסטנדרטים מקצועיים של מחקר נאות) לא מרשימים אותי מספיק, כי אני יודעת כמה שמחקרים שונים יכולים להגיע למסקנות שונות, וכמה שסטטיסטיקה היא דבר שקל לפרש אותו בצורות שונות. אבל כשיש גוף בריאות גדול בלתי תלוי, שסוקר בשיטתיות את כל החומר המקצועי בתחום, את כל אותם מחקרים, מסנן אותם בנפה משלו, משקלל אותם אלו עם אלו, ומגיע למסקנה ש"לידת בית חולים מתוכננת איננה בטוחה יותר מלידת בית מתוכננת המלווה על ידי מיילדת מנוסה עם מערכת רפואית מגבה, אך עלולה להובל ליותר התערבויות וסיבוכים" - אז וואללה, אותי זה משכנע. לשיפוטך.

אם זה חשוב לך אנסה לחפש ספציפית נתונים מהארץ.

מחקר שנעשה בבית חולים פוריה

http://dvashmisela.co.il/לידה/מחקר-על-לידות-בית-מתוכננות-בישראל.html

של התערבות יתר של בית חולים שהובילה לניתוח קיסרי שאפילו לדעת הרופא היה מיותר

ועם מילדת מספיק מנוסה (וסייעתא דשמייא-!) היה אפשר לסיים את זה רגיל.

נכון להיום יש 12 מחקרים באיכות גבוהה שמוכיחים כי לידת בית חולים איננה בטוחה יותר מלידת בית. בספטמבר 2012, ארגון קוקראיין, ארגון בחסות ארגון הבריאות העולמי, שמוציא סקירת של כל החומר המחקרי הקיים בכל תחומי הרפואה, הוציא את הסקירה הזאת. מצטטת בתרגום:

N-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language: HE">"נראה באופן ברור יותר ויותר שחוסר סבלנות ונגישות קלה להליכים רפואיים בבית החולים יכולים להוביל לשיעורי התערבות גבוהים יותר, שעשויים להוביל להתערבויות נוספות ובסופו של דבר לסיבוכים מיותרים... מחקרים תצפיתניים טובים יותר ויותר מראים שלידת בית חולים מתוכננת איננה בטוחה יותר מלידת בית מתוכננת המלווה על ידי מיילדת מנוסה עם מערכת רפואית מגבה, אך עלולים להוביל ליותר התערבויות וסיבוכיםN-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">"

והנה 12 המחקרים הנ"ל (יש קישורים ל-3 מהם):

1.       Janssen PA, Saxell L, Page LA, Klein MC, Liston RM, Lee SK. Outcomes of planned home birth with registered midwife versus planned hospital birth with midwife or physician. CMAJ 2009; v. 181, p. 377–83.

2.       Hutton EK, Reitsma AH, Kaufman K. Outcomes associated with planned home and planned hospital births in low-risk women attended by midwives in Ontario, Canada, 2003–2006: a retrospective cohort study. Birth 2009; v. 36, p. 180–9.

3.       Janssen, P.A., et al. 2002. Outcomes of planned home births versus planned hospital births after regulation of midwifery in British Columbia. CMAJ 166, p. 315-23.

4.       Ackermann-Liebrich U, Voegeli T, Gunter-Witt K, Kunz I,Zullig M, Schindler C, et al. Home versus hospital deliveries Zurich: follow up study of matched pairs for procedures and outcome.  BMJ 1996; v. 313, p. 1313–8.

5.       Lindgren HE, Radestad IJ, Christensson K, Hildingsson IM. Outcome of planned home births compared to hospital births in Sweden between 1992 and 2004. A population-based register study. Acta Obstet Gynecol Scand 2008; v. 87, p. 751–9.

6.       Shiftan, A., et al. 2009. Planned home deliveries in Israel between the years 2003-2007. Harefuah 148 (v.6): p. 362-6, 413. Hebrew.

7.       Johnson KC, Davis BA. Outcomes of planned home births with certified professional midwives: large prospective study in North America. BMJ 2005; v. 330, p.1416.

8.       Wiegers TA, Keirse MJ, van der Zee J, Berghs GA. Outcome of planned home and planned hospital births in low risk pregnancies: prospective study in midwifery practices in The Netherlands. BMJ 1996; v. 313, p. 1309–13.

9.       Anderson RE, Murphy PA. Outcomes of 11,788 planned home births attended by certified nurse-midwives. A retrospective desc‎riptive study. J Nurse Midwifery 1995, v. 40, p. 483–92.

10.   Chamberlain G, Wraight A, Crowley P. Birth at home. Pract Midwife 1999; v. 2, p. 35–9.

11.   Gulbransen G, Hilton J, McKay L, Cox A. Home birth in New Zealand 1973–93: incidence and mortality. N Z Med J 1997; v. 110, p. 87–9.

12.   Birthplace in England Collaborative Group. Perinatal and maternal outcomes by planned place of birth for healthy women with low risk pregnancies: the Birthplace in England national prospective cohort study. BMJ. 2011; v. 343, p. 7400.

ככ

אני מצרפת מחקר שראיתי ב- YNET שמראה את הסיכונים בלידת בית.

חשוב לי להדגיש שאין לי כוונה סתם "לריב" ולהתווכח, אני חושבת שיש בעיה גדולה בעידוד ללידות בית וזה עלול להיות מסוכן, חשוב לי להראות את הצד השני של המחקרים שצויינו לעיל..

מחקר בינלאומי ענק: סיכון תמותה פי 3 בלידה בבית

מנתונים שנאספו מיותר מחצי מיליון לידות בצפון אמריקה ואירופה נמצא כי לידות בית מגבירות את סיכון התמותה של הילוד פי שלושה בהשוואה ללידות בבית חולים - ממצאים הפוכים ממחקר דומה שנערך בהולנד. מומחה ישראלי: בלידה כל דקה קובעת וכשאין טיפול רפואי מיידי נגרם נזק בלתי הפיך, לא הייתי ממליץ לאף יולדת לקחת את הסיכון שממיט אסון

ד"ר איתי גל

לידה בבית היא אולי יותר אינטימית, אך מסוכנת: מחקר בינלאומי ענק שכלל נתונים מיותר מחצי מיליון לידות מצא כי סיכון התמותה של התינוק משולש בלידת בית. 

שיעור לידות הבית נמצא בתאוצה בכל העולם. בישראל מתבצעות מידי שנה כמה 

מאות של לידות בית. מידת בטיחותן של לידות בית עמד במחלוקת שנים ארוכות: היעדר צוות רפואי ומיכשור מתאים, מעמיד את היולדת ואת הילוד בסכנות רבות. עם זאת במספר מדינות בעולם ובהן הולנד, לידות הבית ממוסדות ומבוצעות בסיוע מיילדות מקצועיות.

במחקר החדש בדקו החוקרים מהמרכז הרפואי מיין שבארה"ב מידע שהגיע מקרוב ל- 350 אלף לידות בית, ומעל 200 אלף לידות בבית חולים. בסך הכל נבדקו 549,607 לידות. החוקרים לא כללו לידות חירום אלא לידות מתוכננות בלבד.

מעיבוד הנתונים עלה כי שיעור תמותת התינוקות בלידת בית חולים עמד על 0.3 לכל 1,000 לידות. שיעור התמותה עלה ל-1 לכל 1,000 לידות אצל תינוקות שנולדו בלידת בית. החוקרים תיארו את התוצאות כ"מרשימות ביותר" וציינו כי במרבית המקרים התמותה נגרמה בשל בעיות נשימה במהלך הלידה וכשלון ההחייאה שבוצעה בבית על ידי בני המשפחה או המיילדת.

"לולא בתי החולים כעשירית אחוז מהלידות היו מסתיימות באסון" אומר ל-ynet ד"ר דניאל לובין, מנהל יחידת טיפול נמרץ בילוד בביה"ח מעייני הישועה, "הלידה בבית חולים מורידה את האחוז הזה באופן דרמטי. בזמן הלידה ישנם סיבוכים רבים שלא ניתן לצפות אותם עד לרגע הלידה וכל דקה של עיכוב בטיפול רפואי מתקדם על ידי רופא וציוד מתאים, עלולה להסתיים בנזק בלתי הפיך לכל חיי התינוק".

ד"ר לובין מסביר כי בתוך שתי דקות של הפרעה בהגעת חמצן, מתחיל נזק מוחי בלתי הפיך. "בזמנים כאלה צריך תגובה הרבה יותר נמרצת שכוללת החייאה, מתן נוזלים, תרופות, לעתים מנות דם. לא בכדי חדרי הלידה צמודים לפגיה שם ישנם רופאים מומחים לנאונטולוגיה. גם כשההריון בסיכון נמוך, ישנה לעתים ירידה בדופק העוברי, עובר שנתקע בתעלת הלידה, או חבל טבור שנכרך סביב צווארו ודורש ניתוח קיסרי דחוף. לא הייתי מציע לאף אמא לקחת את הסיכון הנוראי הזה שעלול להמיט אסון על הילוד ומשפחתו".

זה מתבצע בצורה אחרת, יש מדינות שערוכות לכך בניגוד לישראל. (כידוע לי לידות הבית שם מלוות בסיוע רפואי שנמצא בהיכון..)

מדובר במקרים של מוות שארע עד גיל חודש (!!!) אחרי הלידה... אין שום הבדל בתוצאות הלידה ואחריה. "משום מה" איתי גל "שכח" לציין את זה... כל מה שאיתי גל כותב זה ההיפך מאמת - למי שלא מכירה אותו. כותבי המאמר המקורי אומרים בפירוש: 

בנוסף, המאמר הזה (המקורי - לא הסירוס הנוסף שעבר בוואינט) לקח נתונים רק מ-12 מחקרים בלבד, למרות שקיימים מאות כשירים ותקפים. 

המאמר (שוב - המקורי) מסכם: הנתונים מראים שלידת בית מתוכננת בליווי מיילדת מוסמכת מביאה הרבה פחות התערבויות לאם ולתינוק, והאמהות מסיימות במצב רפואי טוב בהרבה. (סליחה על התרגום העקום - הנה הציטוט המקוורי: 

The current metaanalysis shows that
planned home compared to planned
hospital births are associated with significantly
less maternal and newborn medical
intervention and morbidity particularly
among selected low-risk women
cared for by highly trained and regulated
midwives

והוא כולל לידות בית *לא מתוכננות* ו*ללא ליווי של מיילדת או רופא*. חיה אחרת לגמרי מלידת בית עם מיילדת.

שבוע שעבר הייתי במרכז רפאוי בגלל בדיקה מסויימת של הריון.

בדק אותי רופא ערבי (לצערי הרב, אבל אין מה להגיד הוא היה מקצועי מאד)

שאלתי אותו לגבי לידת בית.

הוא היה נבוך מהשאלה, אחרי לחץ מצידי, הוא אמר, שהוא חושב שלידה זה דבר טבעי אבל צריך בית חולים.

שאלתי אותו למה: והוא אמר שיש המון ערביות שיולדות בכפר, בביתן. והוא לא אחת נקרא אליהן בגלל  איבוד דם, מכל מיני סיבות (קרעים, וביחוד רחם שלא מתכווצת מספיק כאשר זה לידה שלישית ומעלה).

הוא ניסה לרמוז לי על אפשרויות לידה בצימרים צמודים לבי"ח (כמו בפוריה ליד טבריה, בן עמי ליד נהריה ועוד אחד ליד זיו בצפת).

בשורה תחתונה- הוא סיכם- שהוא מאד ליברלי, והיה שמח אם היה אפשר ללא בי"ח, אך לצערו (ולשמחתנו...)הוא ראה מספיק אסונות בכפר.

שהוא ראה בכפר לא ממש תכננו לידת בית כזו שמדוברת פה.

בוודאי שלא עם מיילדת מומכת ובעלת רשיון, ולא עם כל המכשור הנדרש.

כך שזה לא נתון כ"כ רלוונטי לדעתי.

ובקשר לענין עצמו- הבעיה העיקרית בעיני היא העלות של לידת בית, שלא כל אחת יכולה להרשות לעצמה.

אבל בטח עוד 20-30 שנה יהיה מימון ממשלתי, חלקי לפחות...אולי הבנות שלנו יוכלו להנות מזה יותר.

הוא כל הזמן אמר, רק עם מייילדת /רופא מוסמכים.

וברור שהערביות ילדו ללא תכנון/ הקפדה על משהו.

רק רציתי לספר לכן מה רופא אמר.

רק שתדעי שיש היום נשים שמתעסקות עם זה

במכון פועה ובעוד ארגונים

זה הכי מובן הקושי שלך

ממליצה לך לחפש מישהי כזאת שתרגישי בנוח

לתחתונים

במיוחד שבמקרה שלי זה כל הזמן

באמת שבחצי שנה האחרונה אולי חודש וחצי במצטבר היינו מותרים

נשמע קשה כל כך!

אולי כדאי לך לעבור לגלולות?

אני עם יסמין, ומצרפת חפיסות וחודשים ברצף אני בלי מחזור. אם את גם ככה רוצה למנוע זה יכול להיות פתרון טוב

אני לא רוצה למנוע

ועוד OCD והרבה טבילות והרבה שאלות. ממש חיבוק ענק זה סיוט נוראי.

אני רואה שכתבת שאת לא מונעת, את בבירור רפואי כלשהו על מה הדימומים? אני לא מבינה בזה רק מעלה, מניחה שכבר חשבת על זה.

הלוואי שייגמר כבר במהרה, וכל המתח הזה ילך איתו.

כרגע אומרים לי שזה תגובה של הגוף אחרי התקן הורמונלי

אבל כברו כמה חודשים והדימומים התחילו עוד עם ההתקן

לק"י

מכירה אישית את מי שפרסמה, ומניחה שהיא חלק מהתוכנית (אשה מקסימה):

בעיקר מזדהה עם האובססיה בהכנה

לוקח לי שעות

אשמח לדבר. 

וגם אני מכירה את המי שפירסמה את התוכנית "ותמצאנה", מומלץ.

האמת כרגע שOCD זאת הבעיה הקטנה

אני רוצה לטפל בזה בלי קשר

אבל גם בלי זה יש כאן חתיכת התמודדות 

אני רק אתן לך חיבוק חזק חזק חזק!!!!

מבינה עד כאב עד כמה זה קשה וכואב

הרגשתי את זה על בשרי יותר מדי...

אני בימים כאלו הייתי מפצה את עצמי באוכל שווה, קניות מפנקות, מזמינה סל מפנק בשיין (גם אם את רובו החזרתי)

היינו יוצאים למסעדה, לטיולים. מנסים להיות הכי ביחד בכיף שיש גם אם זה מרחוק.

הלוואי והייתי יכולה להסתכל לך בעיניים ולהגיד לך- עוד יבואו ימים טובים.

הם יבואו בעז"ה,

אבל כרגע, אני יודעת עד כמה החור שם עמוק ושחור

אתפלל עלייך שתזכי לטבול בקרוב בבריאות, שבמחה , בקדושה ובטהרה, ללא שום עוגמות נפש בדרך

ותזכו לשפע ברכה והצלחה.

זוכרת אותך

וזה ניסיון שבאמת אין לי מושג איך הצלחת לעבור

 מרגיש כאילו האמצעי מרחיק מהמטרה... (גם אם איננו יודעים את טעמי המצוות)

אני לא רב מן הסתם, אבל חייבת לציין כשקוראת אותך:

לא יודעת מה את כן היית שומרת בעבר (כשאת אומרת שאז שמרת פחות), אבל "ליבת האיסור" מצומצמת משמעותית ממה שנהוג היום, כמו שאת בטח יודעת, ואם זה מביא לכל כך הרבה כעס, ובלשונך "שנאה", ומרמור - הייתי משתפת את בעלי בעשיית חושבים שוב בעניין הזה, ושוקלת לחזור במקרה הייחודי שלכם לשמירת "ליבת האיסור" ולו לתקופה מוגדרת. ההתחזקות שלו לא אמורה לפגוע ככה בזוגיות שלכם.

בטח כשזה נוגע להלכות טהרת המשפחה

לבי על פותחת השרשור

היא מתארת מצב כואב מאוד!

והלוואי וימצא פתרון

אבל ממש להזהר עם עצות הלכתיות בתחום

בטח באופן פומבי

מי שרוצה יש לו לאן לפנות ועם מי להתייעץ

ובעיקר שולחת חיבוק

מאחלת שכנגד כל הצער תזכו לשפע ברכה 🙏🏻

היא לא פירטה פה. אבל הגיוני שיש צבע אוסר, גם עם הרב הכי בקיא בעולם.

מה שכן, אם הוא לא רב עם ניסיון רב, אז אולי באמת שווה להתייעץ עם רב מנוסה.

אז בהחלט להחליף רב.

כתם לא אמור לאסור.

רק על עד.

אבל ברגע שמצלחים לטבול אם יש רב שיכול להתיר להם לא ללבוש תחתון לבן אין שום סיבה בעולם לאאסר מכתמים

לא משהו שאפשר להתיר

לפעמים אני חושבת שזה איזה תיקון על תקופות שלא הייתי שומרת

אם אתם רוצים למנוע ותהיי במצב של עצות,

ייתכן ויש לי עצה בשבילך.

(ייתכן כי אי אפשר להבטיח אם זה יעבוד אצל כל אשה)

מבינה אותך מאוד!

באמת אין לי מה להוסיף חוץ מזה שזה סיוט ושאני מבינה אותך. באמת שנסתרות דרכי ה'

אולי אפשר להבא לצרף מכתב עם הסבר שלך. כך הדריכו אותי, מפרטת ממש איזו בדיקה זו, וֹאם כאב לי נגיד כשבדקתי, וכמה זמן כבר ננסה,  ומתי ההתקּן הוצא וכו וכו כל מה שיכול להיות קשור.

ואת ככ גיבורה שכבר 3 חודשים מנסה שוב ושוב בדיקות.

בהצלחה ושתזכי להנות בחוש (-להרגיש ממש) משכר הטרחה

99 אחוז עלי ואני מתמודדת עם כזה הרבה

אז את המעט שהוא כן יכול לעשות, שיעשה כמו שצריך

והרב הזה פשוט לא מספיק בקיא

ואם הוא היה שולח לרב אחר אני חושבת שלא היתה בעיה

ועכשיו גם הבדיקה עצמה נעלמה

ואני פשוט לא מתכוונת להשתגע שוב עם בדיקות והפסקים, באמת שלא.

מצד שני זה היה הרב הכי קרוב

ואת כל המרמור שלי אני מוציאה עליו

והוא לא יודע לתמוך נפשית ובורח למערה שלו

ורק מעצבן אותי יותר

052-846-5585

לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.

נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.

אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...

סליחה אם ביאסתי

אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..

הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ

הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה

אני לא מכירה אותו

אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000

והוא עושה את העבודה

בית עם תינוקות וילדים

אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי

זה עוזר לתחזוקה של הניקיון

אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה

זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.

לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.

אני קניתי לא יקר

נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.

בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..

אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע

ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון

אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד

אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה

אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי

הוא באמת עוזר לשמר נקיון

ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל

הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות

ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר

לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר

אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה

הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום

לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן

ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד

מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד  ממש שינה לנו את החיים

היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה

הפריע לי מאוד הריח

שופכים לאסלה

ומעבירים צחצוח באמבטיה

לא הרגיש לי מורכב מידי

אולי זה משתנה בין אחת לשנייה

החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד

ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם

לא מספיק רק לרוקן

ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת

בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..

זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..

אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים

אבל צריך גם להגי את האמת

לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה

תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+

כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400

הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי

שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית

אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.

אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה

זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.

מה שחשוב לדעתי זה

אורך חיי סוללה

עוצמת שאיבה

גודל מיכל

ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי

כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי

שימי לב שיש חובת פיקוח מרגע שיש במשפחתון 7 ילדים. גם שלך נחשב בספירה (אם הוא איתך במשפחתון).

דבר שני תעשי ביטוח. זה לא קשור לפיקוח, אפשר גם אם המשפחתון לא מפוקח.

במעט תינוקות בערך 3.

ביטוח למה הוא מיועד?

נראלי אמרו פעם שזה 50 לשנה לילד אם לא טועה..

לק"י

שיכלול:

מספר ילדים שבטיפולך.

ימי עבודה ושעות.

ממתי עד מתי בשנה את עובדת.

האם כולל אוכל או לא.

מה עושים במקרה של עזיבה (יש מקומות שמבקשים תשלום על החודש שאחרי העזיבה).

מה עושים במקרה שאת חייבת להיעדר.

מה קורה במקרה של איחור מצד ההורים.

מה הנוהל לגבי תינוק חולה (לא לשלוח מראש עם חום/ דברים מדבקים, ואם חולה באמצע היום- שההורים יבואו לקחת).

המטפלת אצלינו מודיעה מראש בחוזה שהיא לוקחת 3 ימי חופש במהלך השנה, ומודיעה עליהם שבוע מראש.

בתחילת שנה לתת לוח עם ימי חופשה.

להוסיף סעיפים- במקרה ופורצת מלחמה (או לכי תדעי...עברנו כבר קורונה) הילדים לא מגיעים.
מה אז?
האם הכסף יוחזר להורים, או ישאר אצלך?
בזמנו המטפלת של בני הייתה הוגנת ומחצית מהכסף חזר להורים מחצית הלך אליה.

חוזה כזה מפורט זה הכי חשוב!!

ובאמת מקקובל 3 ימי חופש שאת יכולה לקחת לך, עם עדכון מראש.

לדעת מה עוד יהיה בדור הגאולה שלנו.

לק"י

בדיוק השבוע חתמתי על חוזה לשנה הבאה, אבל אנחנו איתה עוד מלפני הקורונה, ועברנו יחד גם קורונה וגם מלחמות😅

אולי באמת נשאל אותה.

בכל מקרה לא משלמים על שירות שלא קיבלתי...

למטפלת שעובדת נקי ומפרישה לעצמה ביטוח לאומי- במקרה של חלת תקבל פיצויים מהמדינה

מטפלת שלא דואגת לעצמה- בעיה שלה...

(יום יומיים שבוע אני אספוג... חודש כמו בקורונה- אין מצב )

לק"י

ככה לפחות זכור לי.

והמטפלת שלנו עובדת מסודר והכל. אז היו פעמים ששילמנו רק חצי תשלום, היו פעמים שהיא החזירה, והמדינה שילמה לה.

בכל מקרה, הייתי דואגת שזה יהיה מעוגן בחוזה.

לא חושבת שזה קורה בשום מקום אחר בשוק הפרטי

וזה לא שיש למטפלת הרבה הוצאות במקאה של השבתת משק אלא אם כן היא דוכאפרת מקום

ולרוב התשלומים התבססו על הוכחת ירידה בהכנסה... אז מי שה

ביטולים של 'כוח עליון' כמו מלחמה מי משלם עליהם?

אוכל- מי מביא? איך הילדים ישנים במה וכמה זמן.

האם יש הגבלה על מספר הילדים

מה עושים כשאת או ילדייך חולים ח"ו

איך משלמים? מתי?

בכללי מציעה לשאול את הai על נקודות שצריך לים לב אליהם. אולי הוא יכול להכין לך גם חוזה.

המטפלת שלנו הכניסה לחוזה, שהילד יצולם בתמונות וסרטונים. לא יודעת כמה זה נצרך.

אותן ללוז וזה היה תענוג..

בהתחלה היא כן זורמת עם הלוז שלהם ולאט לאט מזיזה אותם לכיוון הלוז של כולם..

נגיד התחילו להיות עייפות בשמונה וחצי אז משכה אותן עם משחקים עוד רבע שעה עד שבסוף התחברו לשנת בוקר של כולם בתשע.. או להפך, השכיבה אותם עוד לפני שהתחילו להיות ממש עייפים.. בהתחלה קצת שכבו עירניות במיטה ואז התרגלו לשעה הזו. 

את החוזה של המטפלת של הבת שלי

ולהשיג ציוד בשביל זה..

אפשר מקבוצות מסירה

מאוד מקל שיש לך תשתית נוחה לטיפול..

נגיד טרמפולינות שיוכלו גם להירגע וגם לאכול בהם

משטח פעילות גדול שיהיה לכולם מקום לשחק

מזרונים לשינה או שיביאו עגלות..

ולהגדיר אם הם מביאים אוכל מהבית

לעשות לך סלסלאות לכל דבר

בקבוקים תמל טיטולים בגדי החלפה

או נגיד מקום נוח להניח את התיקים ואת יכולה לשלוף לכל אחד מה שהוא צריך..

למוצצים עדיף שיגיעו עם מחזיק מוצץ

ואם לא אפשר לתלות מוצצים על מתלה ייעודי..

או שבטרמפולינות התכוונת להאכיל מבקבוק?

מניסיון עם המטפלת של ילדיי

1. חוזה מסודר. מה קורה בימי מלחמה מבחינת תשלום, שעות, מועד תשלום, ימי עבודה בחגים ובחופש, מה קורה כשאת חולה למשל, תשלום ביטוח, אוכל ראש

2. ביטוח כמובן

3. תנאים ראויים - לולים והאכלה בטיחותית בכסא אוכל. מקום מגודר, משטח פעילות איכותי ומשחקים

4. הצהרת בריאות שלא ידוע על אלרגנים וכד

בהצלחה!

זה כלכלי ומשתלם

גיל 4 חודשים זה מושלם

זה זמן בטן, אוכל, שינה ושוב בטן/גב פחות או יותר

ביטוח זה חשוב גם אם זה פרטי זה לא משנה

חשוב שיהיו לך את הכללים שלך להורים מין הודעה כזו שלא יהיו אי נעימויות לגבי תשלומים, לוח חופשות וכו

לולים שאת צריכה לקנות, משטח פעילות ומשחקים

זה מה שעולה לי כרגע

אני הפסקתי רק כי היה לי קשה להיות בבית כל היום, אם יש לך עוד שאלות נשמח לענות 🙂

1. כי את אוהבת את זה

מכירה הרבה נשים שהגיעו לזה מתוך שיקול כלעלי, חוסר בהשכלה לצאת לשוק העבודה, רצון להישאר בבית עם התינוק שלך

בסוף בסוף- כל הנל לא ישנה אם זה לא משהו שאצ אוהבת (לא רק בסדר עם זה... ממש אוהבת)

זה עבודה קשה גם אם משתלמת, לבד. ושוחקת

ובסוף הנסיבות למה התגלגלת לזה לא יעזרו לך אם אין לך את הדרייב הפנימי וההנאה מלטפל בתינוקות

(ומי שאוהבת את זה ממש זורחת ורואים עליה... וזה גם מגיע לילדים)

2. תנאים

המקום צריך להיות מותאם לטיפול בתינוקות, כם טם זה הבית, צריך להיות נקי ובטיחותי יותר ממה שאני מקפידה בבית שלי...

שיהיה ציוד מתאים

3. יכולת להתמודד עם הורים... להיות מטפלת זה לא רק לטפל בתינוקות... מאחורי כל תינוקת עומדים הורים עם דרישות וציפיות והם לא תמיד נחמדים

4. שקיפות... כלפי ההורים בעיני זה המפתח להצלחה, רוב התקלים זה על דברים שלא ציפו להם, אם הכל יהיה גלוי  סעיך 3 יהיה יותר קל

5. חוזה מסודר על *הכל*

ימי חופש, בלתמים. מחליפה, שעות עבודה, תפריט, ציוד, השבתת המשק, תשלומים, עזיבות, מספר ילדים, אוגוסט - הכל!!!! - כנל סעיף 3 יהיה יותר קל

6. ביטוח- חשוב מאוד וזה גרושים, זה מושת על ההורים וזה מעיד גם על רצינות

כשאני שומעת מהמטפלת גם על זמנים פחות טובים של הילד, או כשהיא שולחת לי הודעה- אם היה משהו בבוקר, כי הוא לא כרגיל, זה נותן לי תחושה שהיא לא מייפה את המציאות.

(לא אומרת לבעס את ההורים כל הזמן, ולנסח דברים בצורה נעימה. אבל כן לשתף ולחשוב איתם אם נראה שמשהו לא כרגיל אצל הילד).

ובמקביל, לשתף בדברים טובים, לספר סיפורים שהיו. זה תמיד כיף לשמוע.

לק"י

בהתחלה הייתי מעדכנת במהלך היום איך הילד- מתי נרדם, מתי אכל.

בהמשך אפשר לשחרר, ולעדכן בסוף היום.

אבל יש הורים שבטח ירצו יותר עדכונים במהלך היום, בעיקר אם זה ילד ראשון. אז כן חשוב להגיע איתם לאיזושהי החלטה. כי מן הסתם שאת לא עם הפלאפון כל היום וכל היום מצלמת ושולחת להורים תמונות. רצוי שתהיי עם הילדים🤭

ובכללי מנצלת אחסון לגובה כמה שאפשר.

אם את שומרת בגדים גם שקטנים עליהם אז שקיות ואקום בתוך ארגזי מצעים או מדפים עליונים/מעל ארונות

חייבת אותה

ואני שואלת לגבי בגדים של יומיום לא אחסון

שכל המיטות יהיו עם ארגזי מצעים עמוקים זה המון אחסון..

אפילו שולחן סלון ראיתי שיש עם כמו ארגז כזה.

ואם אין ארגז מצעים אז אפשר לשים קופסאות שקופות גדולות מתחת למיטב של הילדים ולאחסן שם.

אם יש אפשרות לאחסן אצל ההורים בגדים שכבר קטנים/עגלות /ציוד שמשתמשים רק פעם ב...

אני אישית מעבירה הלאה בגדים שקטנים לנו אבל לשמור אצל ההורים זו אופציה טובה.

השידה נמוכה ולכן עדיף במקומה ארון גבוה עד התקרה.

את יכולה גם לתלות ארון מעל המכונת כביסה שיתן לך עוד אחסון.

אם יש מקום במסדרון אפשר לשים ארון צר כזה לעוד אחסון

אני מחפשת איל להוסיף ארון או מקום לבגדי היומיום שלי ושל בעלי

אחסון אני מאלתרת

אבל להתלבש נמאס לי מהצפיפות הנוראית הזאת במדפים

סליחה על השאלה...

אצלנו הבגדים של כולם מאוחסנים בשני ארונות של דלת אחת, ארון של שלוש דלתות, ארון תלייה אחד ברוחב של דלת וחצי וחמישה מגירונים. 11 נפשות... (האחסון מתחלק בין החדרים כמובן)

באופן כללי אני לא מאמינה בארונות גדולים בבית, כי בעיניי הם תופסים מקום...

אני שמתי בארון של הילדים מדף נתלה, שמאפשר לי לאחסן יותר דברים בארון.

ואני שמה בארון דברים בשתי שכבות, קדמי ואחורי.

לילדים שבני 4 ו 6, לכל אחד יש מדף אחד, הדברים הקטנים נמצאים במדפים הנתלים, וחוץ מזה יש מקום לתלייה לכל הילדים.

מהמקס סטוק מדפים כאלה של סידור נעליים, והנחתי את זה מעל השידה, והשתמשתי במדפים לשים בגדים במקום נעליים. מקווה שהבנת למה התכוונתי. עלה לי בזמנו בערך 100 שקל

שמה לך פה דוגמא למשהו דומה:

https://www.ace.co.il/5770029?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_content=731896064861_177204583129&utm_term=&matchtype=&gad_source=1&gad_campaignid=22192422213&gbraid=0AAAAAD9Br5B90G3fJUbCaNw4VGbSF3I30&gclid=Cj0KCQiAnJHMBhDAARIsABr7b854x8zSZ03mL1J1vasi-mqteNlfHCY9qHigZ4eOH9D1glMHstPokPQaAqDHEALw_wcB

איפה הארון נמצא כרגע? הוא לא בחדר שלך?

אם לא ישאיר מקום לעריסה ואת מתכוונת להישאר בדירה לטוח ארוך ובעז"ה עוד ילדים - לדעתי חבל להכניס ארון לחדר אם לא ישאיר מקום למרות שאת לא חייבת ארון עמוק או גדול מאוד.

אצלי ארון עומק 60 ונכנסים בו בגדים גם ב2 שורות אז אפשר פחות ועדיין יהיה לתועלת

זה מאוד תלוי גם מה גודל החדר. אצלי ארון על קיר כמעט שלם 3.2 מטר (הזמנתי 2 ארונות אותו דבר והצמדנו אותם) אם הייתי לוקחת ארון אחד 1.6 היה נשאר לא מעט מקום לעריסה אם הייתי צריכה

ויש גם ארונות במידות שונות שאולי יוכלו להתאים ואפשר אולי להכניס לחדר של הילדה. אצלי באחד מחדרי הילדים יש ארון 1.2 מטר וזה אחלה

אני בכל אופן כן בעד ארון נוסף. וגבוה ככל שניתן. אולי בחדר אחר אפילו? יש לכם? אני אוהבת שלכל דבר יש מקום מוגדר זה פחות בלאגן בעיניים וההפרדה ביניכם לבין הילדה זה יתרון

חדר ממד וחדר הורים

בממד יש את הארון בגדים

מדף אחד לילדה

2 לבעלי

3 לי

2 למצעים ומגבות

ותליה מפוצצת של בעלי ושלי

אני מחפשת להכניס ארון בחדר הורים אפילו שאני ממש לא רוצה

מהארון שלכם

אני אישית שמה מצעים בארגז מצעים של המיטה (שלנו) ואצל הילדים מתחת למיטה יש לי תיבות פלסטיק ענקיות על גלגלים שאני מאחסנת בהן מצעים בין היתר

מגבות - הייתי קונה ארונית שירות לשירותים. חבל על המקום וזה גם לא ככ פרקטי בעיניי שזה לא במקלחת. יש בעיצובים ממש יפים

הארון בממד תופס את כל הקיר? לא נשמע שהוא מאוד גדול. או שהחדר מאוד קטן..

אולי כדאי להחליף אותו לאחד גדול יותר שיהיה על כל הקיר

הפוטרים תופסים הרבה מקום

ואני לא אוהבת 2 עמודות 

לק"י

ואז קל להוציא גם מה שמאחורה.

פשוט שולפים את כל הסלסילה

שלא מתחיל מהרצפה אלא מהאמצע ללמעלה

ואז הרצפה פנויה

או פינטרסט פתרונות אחסון עם ניצול חכם של החלל. אלו פתרונות של נגרות בהתאמה אישית

אבל אם זו הדירה שלכם ואתם מתכננים להישאר ב"ה לאורך זמן שווה להשקיע בזה כספית בעיני.

דוגמה לרעיון - לעשות ארון במסגרת מסביב למיטה כולל נישה מהצד שתשמש אותך כמו שידת לילה אם את צריכה.

מה גודל הארון שיש לכם? נשמע בית ממש ממש פיצי אם את אומרת שבהכנסת ארון לחדר שינה לא יישאר מקום לעריסה..

ארונות מטבח (קצרים ועמוקים) שתולים צמוד לתקרה, משמש כאחסון ולא תופס מקום בחדר/במסדרון. אפשר לבגדים ששומרים, נגיד של העונה הבאה או של מידה קטנה או גדולה. ולעשות שרינק בשקית וואקום שייקח פחות מקום.

מדפים עליונים למשחקים/ספרים/סלסלות אחסון, במסדרון גם אפשר.

ארון מזנון יפה בכניסה לבית שמשמש כאחסון לתיקים מעילים.

ספסל צר קטן שהוא ארגז אחסון לנעליים מחוץ לדלת הבית.

מדף עליון/ארון עליון בשרותים לנייר טואלט או חומרי ניקיון.

אולי אפשר להוסיף מדף יפה במטבח איפשהו ובסלסלות מעליו לשמור גם דברים שלא קשורים למטבח כמו אביזרים לשיער של הילדה.

ופעם שמעתי את הרבנית ימימה מזרחי מתארת את הדירה הקודמת שלהם שהיתה קטנה כברכה ממש, במילים לא מדויקות: עומדת מושיטה יד אחת מגיעה לסיר מושיטה יד שניה מגיעה לנענע העגלה שבסלון.

זה כיף בית קטן, זה מגבש, כולם ביחד. לומדים לא לאגור ציוד מיותר. 

הכל עניין של הסתכלות

ומזל שאני מסודרת וממיינת

וזה באמת מחייב להיות במיון מתמיד

באלי לפעמים להזניח אבל אי אפשר 😂

ותודה על הרעיונות

זה יכול לתת כיוון

אנחנו עכשיו בבירור גם של הנושא.. ממה שהבנתי לבדוק זה לא מזיק

יצאו קצת דברים, עוד כמה דברים ברמה נמוכה.

ברור שלא מזיק לבדוק, אבל זה זמן והתעסקות.

לרוב בתפקודים האלו.

זה גורם לקשיים לימודיים ועלול גם לפגוע בקשרים חברתיים. מביא לקושי בניהול משימות, ארגון הזמן והמקום, איבוד חפצים ועוד.

ממליצה מאד לבדוק את הנושא כבר עכשיו.

כיום ישנן מרפאות בעיסוק מומחיות בשיטת קוג פאן שעובדת בדיוק על התחום הזה של תפקודים ניהוליים.

בהצלחה רבה.

כי ממה שאני רואה, זה קושי יותר ספציפי

ואם באמת זה נובע ממקור אחר, הטיפול הוא אותו טיפול?

ולפעמים זה גם עובר כשגדלים קצת

לא יודעת לגבי טיפול..

מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ

סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)

צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..

כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.

אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור 

במים המשקל הרבה פחות מורגש וזה ממש מקל.

אנחנו לקחנו צימר עם בריכה (היינו בחופש באמצע שמיני) וטיילנו קצת באזור. הייתי בלי הרבה כוח, אבל ידעתי שללכת קצת כן יעשה לי טוב. אבל ממש אפשר פשוט מקומות עם מים. הכנרת עכשיו ריקה וכיפית וככה גם כל המעיינות בעמק המעיינות ועוד מלא מעיינות בארץ וממש חונים צמוד.

אם את רוצה המלצות מסויימות תכווני באיזה אזור בארץ.

בא לי גם חופש משפחתי מלא זמן לא עשינו,

וממש בא לי צימר עם בריכה אבל הנחתי שבעונה הזו חייבים בריכה מחוממת. 

אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.

אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.

ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.

כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)

כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים

הכל בסדר, זה בית וחיים בו

או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?

אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת

ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅

בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...

אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.

אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות

לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!

יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים

ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...

זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..

גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.

לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.

ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות

בעיניי זה שינוי הרגלים

לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.

לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?

ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.

או שאהיה עם הילדים בספה

זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי

ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן  קבוע

בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים 

הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת

קצב החיים שלך שונה

אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?

אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן

אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️

כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)

אבל אין לנו ילדים קטנים

וגם כשהיה קטן

היה אחד

לא כמה

אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף 

ביום רגיל

וביום שסידרתי....

גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק

ובוודאי אם לא סידרנו....

אצלי גם בדיוק כמוך

רק סוף יום ( או יום למחרת)  עושה סדר

לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום

תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.

שריטה מבית אמא…

זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)

שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.

כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי. 

תמיד יש חפצים בכל מקום: תיקים של הילדים, סוודרים, יצירות שהביאו מהגן.

הכביסה תמיד איפשהו בדרך לארון: בסלסילה, במכונה, מחכה לתליה, מחכה לקיפול.

תמיד יש כלים בכיור ואם שטפנו איך שסיימנו גילינו שיש צלחת על השולחן שלא נשטפה או שיש כוס קפה מלוכלכת.

ואנחנו כל הזמן כל הזמן מנקים ומסדרים מנקים ומסדרים.

אבל הכל בנחת ובכייף וברוגע.

לא דחוף לי בית מצוחצח, כן דחוף לי בית רגוע ושלו (ומסודר בגבולות ההגיון כי זה עושה לי רוגע בראש).

בואי אלינו, יש בלאגן בשפע

עד שהילדים הולכים לישון בטח.. אבל גם אחרי לא מתוקתק

והיו גם תקופות שהיה ממש מבולגן באופן קבוע...

בכל מקרה לדעתי הכי חשוב זה להשתדל לא להשוות לאחרים, לחשוב מה משמעותי בשבילך ועל זה להתאמץ ולהשקיע.. 

ופשוט חונכנו לזה. אוכלים וישר לכיור, מסיימים ארוחה שוטפים כלים. אמא ששוטפת את הבית כל יום וכו..

ולדעתי זה גם הרבה תחזוק בשגרה ופחות הגעה למקרי קצה.

להגיד שזה הדבר המושלם, 🤷‍♀️

בסוף היה כיף לחיות בבית מבריק ושכיף להיכנס אליו, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים (שנים לא היה גואש או פלסטלינה בבית, רק בחצר בהשגחת אבא😅)..

וכיום גם אני לא מסוגלת שהבית שלי לא נקי, גם אם זה אומר לנקות תנור עם מסיר שומנים בהריון וכן הלאה.. (למה? סתם כי לטעמי הוא לא מספיק נקי 😒).

שורה תחתונה לכל דבר יש פלוסים ומינוסים ובעיניי הכי חשוב לילדים זה לגדול בבית בריא ושמח😄 

בהריון

תקראי על זה קצת וזה יתן לך כוח להימנע..

בעיקרון ממש לא מומלץ מסיר שומנים הוא חזק מאודדד

ואקונומיקה גם לא מומלץ..

ב. אפשר להשיג כמעט כל דבר אם מוכנים לשלם תמורתו. תחשבי אם המחיר שווה לך.

ג. תמיד כדאי לבדוק לאן את רוצה להגיע ומה יכול לעבוד בשבילך בדרך לשם.

ב- כשיודעת שצריכים להגיע אליי, משתדלת לסדר קצת.. אולי מה שאת רואה זו לא המציאות הקבועה😉

יש בתים כאלה

נדירים עד מאוד

היא אמרה לי לי זה מאוד נעים לראות בלגן אצל אחרים

נותן תחושה טובה שלא רק אצלנו ככה😅

ביקורים ברגעים אמיתיים בחיים.

אמר שתמיד אנשים רואים בתים של אחרים כשמושלם שם, ואז אוכלים את הלב

ואצל רובינו בפועל הבית לא נראה כל היום מושלם

אני רואה שצדק...

אני יכולה להצטרף לצוות

אם תגיעי אלינו ביום ראשון אחה"צ, סביר להניח שתראי בית מסודר, פשוט כי הוא עדיין מסודר ממוצש. לעומת זאת, אם תגיעי אלינו בחמישי- הכי בלאגן שיש..

חוץ מזה, בעלי ורני עובדים משרה מלאה מחוץ לבית, והבנות שלנו במסגרות עד 16:00, אז כמה כסר בלאגן יכול להיות אם לא נמצאים בבית?

היתה לי היום אורחת לא צפויה באחת וחצי.

ש-י-א הבאלגן של החיים. כל הבאלגן של כל השבוע + בישולים לשבת + קניות שטרם נפרקו על הרצפה (ובשביל להוסיף- גם שני ילדים בוכים ועצבניים).

ואז נשמתי עמוק, ואמרתי לעצמי-

כל הכבוד לי. אני עושה לה שירות חשוב שהיא תרגיש טוב עם עצמה.

מקווה רק שתעיז לבוא שוב אחרי מה שהיה כאן.