מחקרים רבים נערכו, ומסתבר שלידת בית בטוחה בדיוק כמו לידה בבית חולים עבור לידה ראשונה (במצג ראש, לידה במועד, וכן הלאה תנאים), ועבור לידה שניה ומעלה - לידת בית בטוחה יותר מלידה בבית חולים.

למרבה העצב, לידות לא תמיד מסתיימות בתוצאוןת טובות. זה נכון בבית, וזה נכון בבית חולים.

"אני מכירה מישהי" (אוהבת את זה...) שהלכה לבית חולים, בגלל התערבויות מיותרות היא הגיעה לקיסרי, ואז היא מתה כי לא שמו לב שיש לה דימום פנימי. אם היא היתה יולדת בבית זה לא היה קורה (צחוק צחוק, אבל לא פעם נכון... אולי אפילו את המישהי שאת מכירה סיבכו בבית חולים ואז "הצילו"... לא סיפור מאוד נדיר...).

חשוב לי להביא את הצד השני של העניין.

דבר ראשון אני הפסקתי להשתכנע מ- "מחקרים רבים נערכו" , מסתבר שלידת בית בטוחה יותר.. לא מאמינה בזה!! איזה מחקרים נערכו?? מי כתב אותם? מה ההכשרה שלו? אז למה לא כולן יולדות בבית?

שוב, אין לי בעיה עם זה שילדת בבית, אבל צריך להיזהר (לדעתי) מלכתוב שזה "בטוח יותר" ולשכנע אחרות.. עובדה שהרוב הגדול גדול של הנשים יולדות בבי"ח, למרות "המחקרים" הנ"ל..

זה נשמע לי כמו האנשים שח"ו מגלים אצלם מחלות והם לוקחים "תרופות אלטרנטיביות" במקום טיפול רפואי כמו שצריך, זה מן טרנד היום ואנשים פשוט מביאים את עצמם למצב של פיקוח נפש. אז נכון שלידה זה לא מחלה ח"ו אבל כן, זה יכול להסתבך ואיך בדיוק לידת בית בטוחה יותר מלידה בבי"ח שיש בו מכשירים, שאם ח"ו נוצר צורך יש אפשרות לניתוח חרום וכו'?..

אני אישית דיברתי עם מיילדת מאחד מבתי החולים המוכרים שאמרה לי שנשים פשוט מסכנות את עצמן / את התינוק עם הלידות בית. אז כנראה שה"לידות בית יותר בטוחות" לא כ"כ חד משמעי..

יומטוב 

אין שום בעיה עם המחקרים. כוחות השוק היו מאוד רוצים למצוא בעיה עם המחקרים, אבל עובדה שעד היום לא נמצאה שום בעיה עם המחקרים, ולראיה, אין שום ביקורת על אף מחקר שכזה.

אבל וואלה - אולי את תעלי על בעיה! תתחילי לקרוא את המחקרים הנ"ל, ונראה אם את תעלי על בעיה מתודולוגית! תשמחי מאוד הרבה אנשים!

הרבה פעמים אנחנו "יודעים" משהו כל החיים, ואז קשה לנו מאוד להפנים שזה לא נכון.

אנשים האמינו שנים רבות שהשמש מקיפה את כדור הארץ. היה קשה מאוד לשכנע אותם שההיפך הוא הנכון. כך גם עם לידות בית.

איך זה קורה? עודף המכשירים שאת מהללת, בעצם הוא הגורם לכך.

התערבות מובילה להתערבות, וכל התערבות נושאת עימה את הסיכונים שלה. בסכום הכולל, יוצא שבבית החולים היולדת נמצאת במצב מסוכן יותר, מאשר ללא כל המכשירים. זה ההסבר המדעי לתופעה הקשה לעיכול - שלידות בית בטוחות יותר מלידות בבית חולים.

אני דיברתי עם מיילדת בית מנוסה, וגם עם כל מיילדות הבית, וגם עם עוד שני רופאים שמיילדים בבית, וכולם אמרו לי שנשים פשוט מסכנות את עצמן ואת התינוק עם לידות בית החולים. אז כנראה שה"לידות בבית חולים יותר בטוחות" לא כ"כ חד משמעי...

ואחרון - אני לא מבינה למה להסתתר במאחורי אנונימי. אני לא מכירה אדם אחד בעולם שאני מסכימה איתו על הכל. גם עם בעלי ועם הילדים שלי אני לא מסכימה על הכל. ובכל זאת, אני לא מזמינה להם משטרה, ובעצם אנחנו מנהלים חיים משותפים לא רעים בכלל. נדמה לי שנוכל לחיות יחד בפורום גם אם לא נסכים על כל דבר ועניין. ככה זה בפורומים, למעשה.

יומטוב

מספיק טוב לדעתך?

למה לא כולן יולדות בבית?

שאלה טובה...

ולמה לא כולן מניקות?

ולמה רבות מהמניקות מפסיקות מוקדם מדי?

ואם כבר אז

למה לא כל עם ישראל שומר תו"מ?

לפעמים הרוב טועה והמיעוט צודק

העובדה שלידות בית בטוחות יותר היא תעודות עניות לבתי החולים.

גם, המחקרים (ומדובר במחקרים מקיפים ביותר, יוקטנה בטח תדע להביא את הקישורים טוב ממני) הם קצת בלוף, משום שהם משווים נשים שיולדות בלידה טבעית, עם מיילדת פרטית וצמודה, לנשים שיולדות גם עם ניטור רציף, גם עם אפידורל וכו' וכמובן בלי מיילדת פרטית.

גם עורכי המחקרים עצמם הצביעו על המיילדת הפרטית כסיבה אפשרית לכך שלידות בית בטוחות יותר, אבל למען האמת הסיבה שהופכת לידות כאלו לבטוחות יותר לא לגמרי משנה, משום שעובדתית, מספרית, הסיכוי לפגיעה חמורה בתינוק או באימא קטנים בלידת בית מאשר בלידה בבית חולים. והמספרים לא משתנים, גם אם זה לא נראה לכן.

ובכל זאת למה?

ראשית כל, אחד מהדברים הידועים זה ששלוות הנפש חשובה ביותר ליולדת, כשהיולדת לחוצה זה עלול לגרום ללידה להסתבך. מי שחשה בטוחה בבית, בזמן שבית חולים מלחיץ אותה, זה עלול כבר לגרום לסיבוך בלידה. (תופעה ידועה שהצירים מפסיקים כשמגיעים לבית חולים מהלחץ, ומה שכן, מי שמפחדת ללידת בית, אכן לא כדאי לה לעשות זאת)

נקודה הבאה, מי שיולדת בבית, בלי להיות מחוברת לחוטים, בלי אפידורל (שיש לו פוטנציאל גדול לגרום לסיבוכים) ועם מיילדת צמודה שקשובה ליולדת, ולרצונות שלה, שהיולדת מכירה, ובחרה בה כי היא חשה בנוח איתה, זה מנטרל פחות או יותר את הסיכויים לסיבוך בלתי צפוי.

מעבר לכך, המיילדת מגיעה עם ציוד שמאפשר לה בהחלט להתמודד עם רוב מצבי סיבוך בלתי צפויים בלידה (כמו תינוק שנולד כשהוא לא נושם) מצבי סיבוך אחרים (כמו כאלו שמחייבים ניתוח קיסרי) לא מתפתחים ברגע, ומיילדות הבית בהחלט יודעת מתי הזמן לשלוח את היולדת לבית חולים. (כמו במקרה שהיה לאחרונה

והכי מצחיק אותי שנשים שמיוצאת נחרצות נגד לידת בית בגלל הסיכון שלה, חותמות בלי לחשוב פעמים על רשימת הסיכונים הגדולה של האפידורל...

ועוד אחת ממש בקטנה. אחד מגורמי המוות המובילים בישראל זה תאונת דרכים, אז בטח שלהשאר בבית במקום לנסוע לבית חולים, ואח"כ לנסוע חזרה עם תינוק קטן זה בטוח יותר

לידות בית מבוצעות רק במצבים תקינים ביותר.

כל המקרים שעלולים להסתבך מגיעים בוודאות לבתי החולים מה שמשנה קצת את הסטטיסטיקות בין בי"ח לבית.

ובכן- בדבר אחד אין ספק בכלל. בעבר יותר תינוקות ואמהות מתו בלידה מאשר היום. מאז שהתפתחו בתי החולים יותר יולדות וילודים ניצלו ונשארו בחיים.

לידת בית בשילוב מיילדת מומחית ובשילוב בית חולים קרוב למקרי בעיות נשמע פתרון טוב למי שהכל חלק אצלה בהריון ומתאים לה לידה בבית. אי אפשר לפסול את זה.

מה שמפחיד אותי בדיבורים הרבים בציבור ובתקשורת על לידות בית הוא - שתהיינה נשים שתרצנה גם כזו לידה אבל מחוסר תקציב וכו' תקחנה מילדת לא מספיק מומחית. או שתנסנה למרות שיש כמה בעיות בכל זאת לממש את החלום.  אני תמיד מחפשת בכל הכתבות על הנושא באדום מודגש אזהרה שמי שלא לוקחת מילדת מומחית שתחליט שאין יתר סיכון בהריון שלה ושתדע לזהות בזמן מצבי מצוקה מסכנת את חייה וחיי העובר שלה - ולא מוצאת.

אה - ומזל טוב לך יוקטנה.

מזכיר את הסיפור לידה האחרון והכיפי שלי (גם לא אחזתי שיש לי צירים) אבל אני לא הכנתי מילדת מראש (וגם היה אסור לי לידת בית) - אז מד"א עשו את השלב האחרון...

גם אצל מי שהכל בסדר ולכאורה אין בעיה ללדת בבית- גם ללא סיבוכים והתערבויות בלידה יש הפתעות.

ויש דברים שקורים תוך כדי הלידה בלי שום התראה מראש ומחייבים בית חולים.

למשל דימום פתאומי- גם אם לא קרה בלידות קודמות זה עלול להופיע פתאום, ואז לידת בית פירושה מוות לאמא ואולי גם לתינוק ל"ע.

בבית חולים אפשר לייצב את המצב מיד גם בלי התערבות מיוחדת!!!!!!!!

לכן אפשר לפסול את זה.....

אני פשוט נגד חוסר ידע

למיילדת בית בפירוש יש מה לעשות עם דימום פיתאומי של היולדת. למעשה היא עושה בדיוק את מה שעושים בבית חולים - נותנת פיטוצין

השוו בין יולדות בלידת בית מתוכננת עם מיילדת לבית יולדות שעמדו בתנאים ללידת בית, אבל בחרו ללדת בבית חולים.

לא המקרים שעלולים להסתבך לא נמצאים במחקרים האלו.

המחקרים משווים בין אותן היולדות: גם היולדות שבחרו בבית חולים לצורך המחקר, הן יולדות עם עובר יחיד, במשקל ממוצע, בלידה במועד, לאחר הריון תקין, מצג ראש, וכן הלאה כל התנאים שקיימים אצל יולדות בית.

גם מה שאמרת על התמותה בלידה בבית חולים לא נכון: כשהתחילו ללדת בבית חולים, מתו הרבה יותר תינוקות ואימהות בלידה בבית חולים, בהשוואה ללידות הבית. לקח כמה עשרות שנים, עד שנתוני הלידה בבית חולים השתווו לתמותה בלידות בית. וחושב לזכור שאז (בניגוד למה שאמרנו לגבי המחקרים) כל הנשים ילדו בבית, ולא רק נשים עם הריון תקין, עובר יחיד, מצג ראש, וכן הלאה... כלומר, כשהתחילו לקבל לידות בבית חולים, היה יותר בטוח ללדת בבית גם בשבוע מוקדם מדי, או תאומים בתי החולים הנהיגו אז תעמולה כנגד מיילדות הבית, על מנת לחפות על התוצאות האומללות שלהם. עוד על כך ניתן ללמוד בסרט התיעודי המעניין של ריקי לייק (באנגלית בלבד ללא תרגום לצערי):

ובהחלט נחמד לזכור שנשים רבות יולדות בבית (או בדרכים) גם ללא מיילדת, פשוט בטעות כמובן שעדיף עם מיילדת!!! למרות שבדרך הראשונה ניתן לחסוך אלפי שקלים חברתי ילדה בבית בטעות אחרי קיסרי, ללא מיילדת...

מה יכולה לעשות מילדת במקרה של לידה מאוד מהירה מלוה עם קרע ברחם או דימום מסיבי?

מה עושים כשתינוק מאוד גדול ולאמא יש אגן יחסית צר?

אני מבינה שאין הרבה מילדות בית.הן בטח נותנות שירות מאוד טובה   אבל לא זולה.האם זו לא פרסומת כל הזמן

לפרסם סיפורים איך טוב ללדת בבית ולהפחיד ממבול התערבויות בבית-חולים?

כי מן הסתם אם משהי תרצה ללדת בבית כי תבקש המלצה מאלה שכבר ילדו ותזמין את המילדת הזאת

יש מעט מאוד סיבוכים שיכולים להתרחש בלידה, שמצריכים התערבות מיידית.

סיבוכים אלה (היפרדות שילייה פתאומית שלמה, תסחיף מי שפיר, דימום מסיבי שפיטוצין לא עוזר - למיטב ידיעתי זה הכל) לרוב יסתיימו גם בבית חולים באותו באופן, למרבה הצער...

סיבוכים אלו, גם יתרחשו בסבירות גבוהה יותר בבית החולים, בשל התערבויות מיותרות. זו הסיבה שהסטטיסטיקה היא לטובת לידות הבית.

כשהתינוק גדול ולאמא אגן צר, עושים מה שעושים בבית חולים: קיסרי. גם בבית חולים לוקח המון זמן להגיע לקיסרי. מצב של ריצה לחדר ניתוח זה בעיקר בסרטים, וכמעט לא קיים במציאות. אם הוא קורה, סביר יותר שהוא התרחש בשל התערבות מיותרת של בית החולים.

בבית חולים יוצרים סיבוכים רבים אחרים, שלא היו נוצרים בלידת בית. במרבית המקרים, בבית החולים מצליחים לתקן את הנזק שהם עצמם גרמו ("הצילו לי את התינוק"... פחחח...). עדיין, זה סיבוכים מיותרים ומאוד לא נעימים. קיסרי מיותר הוא ממש מיותר.

פרסומת ללידת בית? נו, אשרינו

תודה על תשובה אבל הבנתי שלמקרה של דימום עדין עדיף בית חולים.וממש לא הגשתי בבת חולים שמישהו רוצה להתערב- יותר תחכי , תסתובבי,חדר לידה תפוס

כתוצאה מקרע ברחם - לאחות את הרחם בניתוח ואם לא הולך חלילה וחס לכרות אותה.

יש גם זריקות (יקרות יקרות) שעוצרות דימומים היסטריים ויש גם מנות דם בינתיים עד שמטפלים.

מה עושים בבית??

התערבויות רגילות - זה אותו הזמן להגיע מהבית ומהחד לידה לחדר ניתוח.

התערבויות חירום - מגיעים או שלא מגיעים בזמן, באותה מידה מהבית ומהחדר לידה.

בבית חולים קורים הרבה יותר דברים (כי יש יותר התערבוות).

בבית חולים ובבית, קורים דברים עצובים באותה המידה ובאותם האחוזים, פחות או יותר.

ואיבוד דם מסיבי כזה.

בבית חולים כתבתי מה עושים..

לא ממש ענית לי על השאלה הזו.

נראה מדבריך שבבית אין מה לעשות בכזה מקרה.

אין אפילו מנות דם מוכנות להציל עד שמטפלים. 

מישהו בכלל ישים לב לזה לפני שהיולדת תאבד הכרה?!?! (המיילדת בודקת לחץ דם בשעות אחרי הלידה?!?!)

יתכן שיש סיכונים אחרים שיותר מסוכנים בבית חולים מאשר בבית (נשמח לפירוט/דוגמה). אבל לסיכון של קרע ברחם שקורה גם ללא צפי מראש - לבית חולים יש פתרון מהיר ובבית - התוצאות יהיו עצובות.

ולא הבעתי דעה כרגע מה יותר מסוכן סטטיסטית. כי לא בדקתי את הנושא ואין לי דעה בו בגלל זה .זו היתה שאלה ספיציפית לנושא זה בגלל שכתבת בפירוט שבבית ובבית חולים זה יסתיים אותו דבר בדיוק

כמו שכתבה יהודיה למעלה, אחד היתרונות המובהקים של לידת בית היא שזו לידה פרטית, בליווי צמוד של אשת מקצוע. הרבה הרבה יותר קל לדמיין תסריט של "אף אחד לא שם לב" בבית חולים מאשר בבית. ברור שהמיילדת עוקבת, ולא רק אחרי לחץ דם אלא אחרי שאר סימנים שאשת מקצוע מיומנת יודעת לזהות. היא הרי מטפלת רק ביולדת אחת, ופנויה לה לגמרי! אני זוכרת מקרים מהלידות שלי שאף אחד מהצוות לא שם לב לתמרורים אדומים (אבל ב"ה זה לא היה סיפור) ומקרים מהעיתונות שאף אחד לא שם לב לתמרורים אדומים - והתוצאות היו טרגיות.

ולשאלתך על סיכונים ספציפיים בבי"ח יותר מבבית, לרוב המצב מורכב וקשה לדעת בוודאות על מקרה בודד אם בבית היה יכול להיגמר יותר טוב או לא (ובשביל זה יש סטטיסטיקות), אבל יש סוג אחד של סיכון שמתעורר לפעמים בלידת בי"ח ולא יכול להתעורר בלידת בית - הידבקות היולדת או התינוק בחיידקים עמידים.

אני לא רופאה - ממש לא הוסמכתי לטפל בסיבוכי לידה.

מספרית - בבית יותר בטוח.

את יכולה להתייעץ עם מיילדת בית או אחד מהרופאים שלוקחים לידות בית ממה בדיוק מתים בכל מקום.

בשבילי זו התעסקות מדכאת, וכשאני חושבת על הלידות שלי אני משתדלת לחשוב חיובי. די לי בידיעה שאין כל בעיה בטיחותית עם לידות בית.

(קרע ברחם, וכן דימום בלתי פוסק, הם הסיבוכים הנפוצים של פיטוצין. בבית חולים נותנים פיטוצין כשגרה, בלי צורך אמיתי)

מה הסיבות שפעם נשים היו מתות בלידה והיום הרבה פחות?

אז זה היה נפוץ, והלידות היו בבית, אין סיבה לזה שהיום יש פחות מוות? (גם של האם וגם של התינוק)

אני שואלת באמת לדעת, לא בשביל לקנטר או משהו.

כל אלו שאסור להם ללדת בלידת בית היום - כנראה הן אלו שהיו בסיכון גבוה למוות לא עלינו באותן תקופות.

יש היום גם הרבה יותר כלים לאמוד את מצב היולדת לאחר הלידה ולתת טיפול הולם !! 

מתי זה פעם? ועד כמה מתו יותר, לדעתך?

"...במחלקות ליולדות בבתי החולים היה הסיפור שונה לגמרי. שם דווקא עלו שיעורי התמותה של אמהות ותינוקות באופן דרמטי.
הסיבה לכך הייתה 'מגפת הלידה', שפשטה במחלקות היולדות של בתי החולים באירופה בין המאות ה-17 וה-19, והביאה למותן של יולדות ותינוקות. בדיעבד התברר, כי רופאים שבאו במגע עם חולים הנושאים זיהומים שונים, עברו לטפל ביולדות מבלי שחיטאו את ידיהם ובכך העבירו זיהומים קטלניים לתוך רחמן. יישום נהלים קפדניים של חיטוי ידי הרופאים לפני בואם במגע עם מטופלים הביא, בסופו של דבר, לסיום המגפה...."

המאמר המלא באתר בית החולים רמב"ם

שני דברים שב"ה, כיום, הם לא כל כך רלוונטיים במידה מתקדמת.

אני הייתי הכי רוצה שיוקם "בית יולדות"! משהו מפנק כזה כמו בית החלמה או הדסה בייבי, עם כל האופציות שיכולות להנעים ולהקל על היולדת ועל בעלה. ועם כל הצוות והציוד הרפואי, רק שתהיינה נשים חביבות, ולא גברים זרים.

מה, זה כ"כ לא הגיוני שיוקמו כאלו מקומות?

אני בטוחה במיליון אחוז שזה יעזור.

יולדת חייבת להיות רגועה. לכן גם מותר לחלל שבת עבורה וכו'.

אז זה הפתרון לאלו שבית חולים מטיל עליהן אימה, ולידה בבית עדיין מפחידה אותן...

המכשול כיום הוא ביטוח.

בע"ה יימצא פיתרון

ילדתי בבית בלי תכנון מראש והיה מדהים!!!! 

ובכל זאת אני חוששת לעשות זאת שוב

בעיקר:

*ביה"ח הקרוב הוא במרחק של קצת יותר משעה מהבית שלי

(ואם נצרף התארגנות זה לפחות שעה וחצי)

*לא מכירה מיילדת פרטית וגם הבנתי שזה יקר מאוד

יוקטנה עשית לי שוב חשק....

ג'הארה למשל הוא מרכז ללידת מים ולידה טבעית.

ויש בו בריכות, אמבטיות וציוד מיוחד וגם מיילדת ורופא וזה מרחק קטן מלניאדו.

ואני לא מפרסמת אותם, לא ילדתי שם מעולם, רק קראתי עליהם וראיתי כמה סרטי לידה שלהם.

אבל יש תקווה

רק שזה נראה לי יקר (לא בדקתי)

אני בכל מקרה מאלה שמעדיפות בית חולים, בדיוק הפוך מרוב הבנות אני נכנסת לבית חולים ונרגעת. אולי כי ביום-יום אני חלק מצוות בבית חולים אחר (לא נשים).

ב"ה הלידות שלי קלות ולא מצריכות יותר מדי התערבות אז גם בבית חולים נותנים לי ללדת כמו שאני רוצה (בלי אפידורל, בחצי ישיבה, בלי חתך בשניה ובשלישית, חדר לידה כמה שיותר מאוחר בלידה)

הכניסה למרכז הרפואי משרה עלי שלווה של שליטה במצב.

וזה בלי להיות חלק מאף צוות.

למערכת הבריאות אין די משאבים להחזיק דבר כזה- זה יוכל אולי להיות תענוג לעשירים בלבד,

או כמו המרכזים הרפואיים הפרטיים..

נדמה לי שבלידת התאומים שלי אכן הייתה "ריצה לחדר ניתוח". אחד העוברים איבד דופק, ואם אני לא טועה, אחרי דקות ספורות בלבד הבהילו אותי לחדר ניתוח והוציאו אותם. (אבל יכול להיות שהרופאה שמה לב לאפשרות שהדופק לא בסדר עוד קצת קודם).

שאי אפשר בגללו ללדת בבית. לא????

לכן אמרתי שדבריי בלי קשר לשרשור.

רק התכוונתי "להוכיח" ליוקטנה שיש מקרים שבהם יש ריצה לניתוח.  

נתקע,יוקטנה את הפרדת?או שאני כן הצלחתי לפני שהוא נתקע?

יוקטנה,

כל הזמן את מדברת על "הסיבות שהסטטיסטיקה היא לטובת לידות הבית" כאילו זאת עובדה, ובינתיים- לא ראינו שזאת הסטטיסטיקה..

מאין את לוקחת את האמירה הזאת? אם יש מחקרים- נשמח לשמוע איזה מחקרים.. (אולי קישורים..?)

לא בעיה למצוא מידע בגוגל

תכתבי למשל  בשורת חיפוש:

מחקר לידות בית

היה המסקנה של סקר קוקראיין. ארגון קוקראיין פועל תחת חסות ארגון הבריאות העולמי, והסקירות שלו נחשבות לסטנדרט הזהב ברפואה המבוססת עובדות. מחקרים בודדים (ואפילו שאכן מדובר במחקרים שהתפרסמו בכתבי עת מקצועיים רציניים ביותר, שלא היו מפרסמים חומר שלא עומד בסטנדרטים מקצועיים של מחקר נאות) לא מרשימים אותי מספיק, כי אני יודעת כמה שמחקרים שונים יכולים להגיע למסקנות שונות, וכמה שסטטיסטיקה היא דבר שקל לפרש אותו בצורות שונות. אבל כשיש גוף בריאות גדול בלתי תלוי, שסוקר בשיטתיות את כל החומר המקצועי בתחום, את כל אותם מחקרים, מסנן אותם בנפה משלו, משקלל אותם אלו עם אלו, ומגיע למסקנה ש"לידת בית חולים מתוכננת איננה בטוחה יותר מלידת בית מתוכננת המלווה על ידי מיילדת מנוסה עם מערכת רפואית מגבה, אך עלולה להובל ליותר התערבויות וסיבוכים" - אז וואללה, אותי זה משכנע. לשיפוטך.

אם זה חשוב לך אנסה לחפש ספציפית נתונים מהארץ.

מחקר שנעשה בבית חולים פוריה

http://dvashmisela.co.il/לידה/מחקר-על-לידות-בית-מתוכננות-בישראל.html

של התערבות יתר של בית חולים שהובילה לניתוח קיסרי שאפילו לדעת הרופא היה מיותר

ועם מילדת מספיק מנוסה (וסייעתא דשמייא-!) היה אפשר לסיים את זה רגיל.

נכון להיום יש 12 מחקרים באיכות גבוהה שמוכיחים כי לידת בית חולים איננה בטוחה יותר מלידת בית. בספטמבר 2012, ארגון קוקראיין, ארגון בחסות ארגון הבריאות העולמי, שמוציא סקירת של כל החומר המחקרי הקיים בכל תחומי הרפואה, הוציא את הסקירה הזאת. מצטטת בתרגום:

N-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language: HE">"נראה באופן ברור יותר ויותר שחוסר סבלנות ונגישות קלה להליכים רפואיים בבית החולים יכולים להוביל לשיעורי התערבות גבוהים יותר, שעשויים להוביל להתערבויות נוספות ובסופו של דבר לסיבוכים מיותרים... מחקרים תצפיתניים טובים יותר ויותר מראים שלידת בית חולים מתוכננת איננה בטוחה יותר מלידת בית מתוכננת המלווה על ידי מיילדת מנוסה עם מערכת רפואית מגבה, אך עלולים להוביל ליותר התערבויות וסיבוכיםN-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">"

והנה 12 המחקרים הנ"ל (יש קישורים ל-3 מהם):

1.       Janssen PA, Saxell L, Page LA, Klein MC, Liston RM, Lee SK. Outcomes of planned home birth with registered midwife versus planned hospital birth with midwife or physician. CMAJ 2009; v. 181, p. 377–83.

2.       Hutton EK, Reitsma AH, Kaufman K. Outcomes associated with planned home and planned hospital births in low-risk women attended by midwives in Ontario, Canada, 2003–2006: a retrospective cohort study. Birth 2009; v. 36, p. 180–9.

3.       Janssen, P.A., et al. 2002. Outcomes of planned home births versus planned hospital births after regulation of midwifery in British Columbia. CMAJ 166, p. 315-23.

4.       Ackermann-Liebrich U, Voegeli T, Gunter-Witt K, Kunz I,Zullig M, Schindler C, et al. Home versus hospital deliveries Zurich: follow up study of matched pairs for procedures and outcome.  BMJ 1996; v. 313, p. 1313–8.

5.       Lindgren HE, Radestad IJ, Christensson K, Hildingsson IM. Outcome of planned home births compared to hospital births in Sweden between 1992 and 2004. A population-based register study. Acta Obstet Gynecol Scand 2008; v. 87, p. 751–9.

6.       Shiftan, A., et al. 2009. Planned home deliveries in Israel between the years 2003-2007. Harefuah 148 (v.6): p. 362-6, 413. Hebrew.

7.       Johnson KC, Davis BA. Outcomes of planned home births with certified professional midwives: large prospective study in North America. BMJ 2005; v. 330, p.1416.

8.       Wiegers TA, Keirse MJ, van der Zee J, Berghs GA. Outcome of planned home and planned hospital births in low risk pregnancies: prospective study in midwifery practices in The Netherlands. BMJ 1996; v. 313, p. 1309–13.

9.       Anderson RE, Murphy PA. Outcomes of 11,788 planned home births attended by certified nurse-midwives. A retrospective desc‎riptive study. J Nurse Midwifery 1995, v. 40, p. 483–92.

10.   Chamberlain G, Wraight A, Crowley P. Birth at home. Pract Midwife 1999; v. 2, p. 35–9.

11.   Gulbransen G, Hilton J, McKay L, Cox A. Home birth in New Zealand 1973–93: incidence and mortality. N Z Med J 1997; v. 110, p. 87–9.

12.   Birthplace in England Collaborative Group. Perinatal and maternal outcomes by planned place of birth for healthy women with low risk pregnancies: the Birthplace in England national prospective cohort study. BMJ. 2011; v. 343, p. 7400.

ככ

אני מצרפת מחקר שראיתי ב- YNET שמראה את הסיכונים בלידת בית.

חשוב לי להדגיש שאין לי כוונה סתם "לריב" ולהתווכח, אני חושבת שיש בעיה גדולה בעידוד ללידות בית וזה עלול להיות מסוכן, חשוב לי להראות את הצד השני של המחקרים שצויינו לעיל..

מחקר בינלאומי ענק: סיכון תמותה פי 3 בלידה בבית

מנתונים שנאספו מיותר מחצי מיליון לידות בצפון אמריקה ואירופה נמצא כי לידות בית מגבירות את סיכון התמותה של הילוד פי שלושה בהשוואה ללידות בבית חולים - ממצאים הפוכים ממחקר דומה שנערך בהולנד. מומחה ישראלי: בלידה כל דקה קובעת וכשאין טיפול רפואי מיידי נגרם נזק בלתי הפיך, לא הייתי ממליץ לאף יולדת לקחת את הסיכון שממיט אסון

ד"ר איתי גל

לידה בבית היא אולי יותר אינטימית, אך מסוכנת: מחקר בינלאומי ענק שכלל נתונים מיותר מחצי מיליון לידות מצא כי סיכון התמותה של התינוק משולש בלידת בית. 

שיעור לידות הבית נמצא בתאוצה בכל העולם. בישראל מתבצעות מידי שנה כמה 

מאות של לידות בית. מידת בטיחותן של לידות בית עמד במחלוקת שנים ארוכות: היעדר צוות רפואי ומיכשור מתאים, מעמיד את היולדת ואת הילוד בסכנות רבות. עם זאת במספר מדינות בעולם ובהן הולנד, לידות הבית ממוסדות ומבוצעות בסיוע מיילדות מקצועיות.

במחקר החדש בדקו החוקרים מהמרכז הרפואי מיין שבארה"ב מידע שהגיע מקרוב ל- 350 אלף לידות בית, ומעל 200 אלף לידות בבית חולים. בסך הכל נבדקו 549,607 לידות. החוקרים לא כללו לידות חירום אלא לידות מתוכננות בלבד.

מעיבוד הנתונים עלה כי שיעור תמותת התינוקות בלידת בית חולים עמד על 0.3 לכל 1,000 לידות. שיעור התמותה עלה ל-1 לכל 1,000 לידות אצל תינוקות שנולדו בלידת בית. החוקרים תיארו את התוצאות כ"מרשימות ביותר" וציינו כי במרבית המקרים התמותה נגרמה בשל בעיות נשימה במהלך הלידה וכשלון ההחייאה שבוצעה בבית על ידי בני המשפחה או המיילדת.

"לולא בתי החולים כעשירית אחוז מהלידות היו מסתיימות באסון" אומר ל-ynet ד"ר דניאל לובין, מנהל יחידת טיפול נמרץ בילוד בביה"ח מעייני הישועה, "הלידה בבית חולים מורידה את האחוז הזה באופן דרמטי. בזמן הלידה ישנם סיבוכים רבים שלא ניתן לצפות אותם עד לרגע הלידה וכל דקה של עיכוב בטיפול רפואי מתקדם על ידי רופא וציוד מתאים, עלולה להסתיים בנזק בלתי הפיך לכל חיי התינוק".

ד"ר לובין מסביר כי בתוך שתי דקות של הפרעה בהגעת חמצן, מתחיל נזק מוחי בלתי הפיך. "בזמנים כאלה צריך תגובה הרבה יותר נמרצת שכוללת החייאה, מתן נוזלים, תרופות, לעתים מנות דם. לא בכדי חדרי הלידה צמודים לפגיה שם ישנם רופאים מומחים לנאונטולוגיה. גם כשההריון בסיכון נמוך, ישנה לעתים ירידה בדופק העוברי, עובר שנתקע בתעלת הלידה, או חבל טבור שנכרך סביב צווארו ודורש ניתוח קיסרי דחוף. לא הייתי מציע לאף אמא לקחת את הסיכון הנוראי הזה שעלול להמיט אסון על הילוד ומשפחתו".

זה מתבצע בצורה אחרת, יש מדינות שערוכות לכך בניגוד לישראל. (כידוע לי לידות הבית שם מלוות בסיוע רפואי שנמצא בהיכון..)

מדובר במקרים של מוות שארע עד גיל חודש (!!!) אחרי הלידה... אין שום הבדל בתוצאות הלידה ואחריה. "משום מה" איתי גל "שכח" לציין את זה... כל מה שאיתי גל כותב זה ההיפך מאמת - למי שלא מכירה אותו. כותבי המאמר המקורי אומרים בפירוש: 

בנוסף, המאמר הזה (המקורי - לא הסירוס הנוסף שעבר בוואינט) לקח נתונים רק מ-12 מחקרים בלבד, למרות שקיימים מאות כשירים ותקפים. 

המאמר (שוב - המקורי) מסכם: הנתונים מראים שלידת בית מתוכננת בליווי מיילדת מוסמכת מביאה הרבה פחות התערבויות לאם ולתינוק, והאמהות מסיימות במצב רפואי טוב בהרבה. (סליחה על התרגום העקום - הנה הציטוט המקוורי: 

The current metaanalysis shows that
planned home compared to planned
hospital births are associated with significantly
less maternal and newborn medical
intervention and morbidity particularly
among selected low-risk women
cared for by highly trained and regulated
midwives

והוא כולל לידות בית *לא מתוכננות* ו*ללא ליווי של מיילדת או רופא*. חיה אחרת לגמרי מלידת בית עם מיילדת.

שבוע שעבר הייתי במרכז רפאוי בגלל בדיקה מסויימת של הריון.

בדק אותי רופא ערבי (לצערי הרב, אבל אין מה להגיד הוא היה מקצועי מאד)

שאלתי אותו לגבי לידת בית.

הוא היה נבוך מהשאלה, אחרי לחץ מצידי, הוא אמר, שהוא חושב שלידה זה דבר טבעי אבל צריך בית חולים.

שאלתי אותו למה: והוא אמר שיש המון ערביות שיולדות בכפר, בביתן. והוא לא אחת נקרא אליהן בגלל  איבוד דם, מכל מיני סיבות (קרעים, וביחוד רחם שלא מתכווצת מספיק כאשר זה לידה שלישית ומעלה).

הוא ניסה לרמוז לי על אפשרויות לידה בצימרים צמודים לבי"ח (כמו בפוריה ליד טבריה, בן עמי ליד נהריה ועוד אחד ליד זיו בצפת).

בשורה תחתונה- הוא סיכם- שהוא מאד ליברלי, והיה שמח אם היה אפשר ללא בי"ח, אך לצערו (ולשמחתנו...)הוא ראה מספיק אסונות בכפר.

שהוא ראה בכפר לא ממש תכננו לידת בית כזו שמדוברת פה.

בוודאי שלא עם מיילדת מומכת ובעלת רשיון, ולא עם כל המכשור הנדרש.

כך שזה לא נתון כ"כ רלוונטי לדעתי.

ובקשר לענין עצמו- הבעיה העיקרית בעיני היא העלות של לידת בית, שלא כל אחת יכולה להרשות לעצמה.

אבל בטח עוד 20-30 שנה יהיה מימון ממשלתי, חלקי לפחות...אולי הבנות שלנו יוכלו להנות מזה יותר.

הוא כל הזמן אמר, רק עם מייילדת /רופא מוסמכים.

וברור שהערביות ילדו ללא תכנון/ הקפדה על משהו.

רק רציתי לספר לכן מה רופא אמר.

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

להשאיר אור קטן בחדר

אולי חם לה?

לנו עזר אצל כמה ילדים לצאת דווקא לפני שנרדמו. לחזור כל כמה דקות לתת נשיקה וחיבוק. ככה הם לא מפחדים שיעלמו להם. כמובן, לא השארנו אותם צורחים. נכנסנו ממש כל פעם שהם ירגישו צורך. עם הזמן התארך פרק הזמן עד שהם רצו שניכנס.

רק זה עזר במצב כזה, של חיפוש גם באמצע הלילה.

מה שכן, אם יש אירוע נקודתי של מחלה או סיוטים אני מרשה להם לבוא לישון במזרון ליד המיטה שלנו

ובהתחלה נבהלתי, אבל חקרתי את הנושא, גיליתי שזהו שלב התפתחותי.

החלומות והפחדים מתחילים להתפתח, ההבנה של הפרידה בשינה מתחילה בגיל הזה, ועכשיו צריך לפתח הרגלי הרדמה חדשים תואמי גיל והתפתחות.

האמת שאצלי זה בא בזמן ממש גרוע של אזעקות אז נתתי לה לישון איתי, ואחכ היינו צריכים לעבור גמילה נוראית.

הטיפ שלי - להיות שלמה ורגועה בעצמך שזה בסדר. לשבת איתה בזמן ובצורה שאת מחליטה להקדיש לזה,  ואז לשחרר. לתת בה אמון שהיא מסוגלת להרגע ולישון. כן, אפילו שהיא קטנטונת.

אני גם הייתי קמה אליה בלילה, מדבררת מה שקרה "התעוררת ונבהלת ועכשיו חוזרים לישון" וחוזרת למיטה.

תמצאי את הדרך שלך, שלכן, מחדש

אבל זה בסדר גמור שזה קורה, נורמלי מאד וגם מראה שהיא מתפתחת כמו שצריך

בהצלחה רבה!