ברוך ה' זכיתי באחיינית מדהימה ומתוקה ביותר (הכי הכי)!!!!
אתמול בלילה היא טסה עם הוריה (אחותי וגיסי) לארה"ב
לכמעט ארבעה חודשים...
אני קשורה אליה מאוד מאוד והייתי רואה אותה בממוצע כל שבוע וחצי.
אולי זה נשמע לא הרבה זמן, בשבילי זה ה-מ-ו-ן זמן כי אני אוהבת אותה כ"כ!!
הרגשתי צורך לפרוק ואשמח לקבל עידודים וחיזוקים..
לק"י
זה לא קל להפרד מאדם שאוהבים לתקופה ארוכה.
אם כן, אז תנסי תדברי איתה כל שבוע.
אם לא, לבקש שישלחו לך תמונות במייל.
באמת זה לא נחמד 
באמת אני אנסה בע"ה לעשות מה שביכולתי כדי לשמור על קשר..
והכנתי לה אלבום דיגיטלי (לכבוד היום הולדת והטיסה) של המשפחה
אתה כדי שלא תשכח... מקווה שיעזור.
תודה
(בהנחה שצרת רבים חצי נחמה)
יש לי אח נשוי בחו"ל כבר כמה שנים...
את ילדיו הראשונים זכיתי להכיר בארץ, את האחרים רואים בפעמיים נדירות.
ודי מבאס שאתה יודע שנולד לך אחיין ותראה אותו רק באיזה זמן לא נודע (נראלי שהיה אחיין שראיתי לראשונה בגיל שנה +)
רק בתמונות
כתר הרימוןרבע מזה זה הרבה מדי בשבילי...
בהצלחה!
תתעודדי שלפחות באמצעים של היום יש דרך לשמור על קשר ו"לראות"!
אולי מהמרחק הזה- תגלי בחזרה את אחותך...
שהיא לא רק איזה "אמא של האחיינים שלך" - היא אישיות בפני עצמה! ראויה לקשר ויחס אישי ממך!
אמור מעתה!
מי רוצה לעודד אותי?
אחותי טסה לחו"ל!... כמעט 4 חודשים אני לא אראה אותה...
וגם לא את המשפחה המהממת שלה (אחיינית שלי נשיקות וזה...)
לק"י
יש הבדל בין קשר עם ילדים לקשר עם מבוגרים: עם מבוגר אפשר לדבר בטלפון, להתכתב וכדו' ולכסות קצת על זה שלא נפגשים, עם ילדים קטנים זה קצת פחות אפשרי (אני יכולה לדבר בטלפון עם אחיינית שלי ולהתמוגג מזה, אבל זה לא כמו התקשורת איתה פנים מול פנים- המשחקים וכו'. עם מבוגרים התקשורת שלנו היא הרבה דיבורים).
ואולי זה קשור לזה- שילדים גדלים מאוד מהר וארבעה חודשים זה משמעותי, לעומתינו המבוגרים..
וחוץ מזה, לא יודעת למה, אבל אני באופן אישי מתגעגעת יותר לילדים (כבר לפני שהייתה לי אחיינית)- אולי זה באמת קשור לסיבות שציינתי לעיל.
ואני כמובן שמחה לראות גם את ההורים של הילדים האהובים עלי, אבל אם מישהו גורם לי לשמחה וכיף ממש- זה הילדים (יש בהם משו מיוחד).
באלי ניו יורק
שמעי..זה בטח קשה.
תוכלי לראות אותה בשיחות וידאו וכו'..זה קצת מנחם..שאפשר לעקוב אחרי ההתפתחות..
אבל אי אפשר לחבק..להצחיק..
אז כן..זה מבאס..מבינה אותך 0:
אהמ..איך לעודד?
שוב..תבקשי ממנה לשלוח תמונות..סרטונים..ולראות אותה בשיחות וידאו ..
טופי תותאחיין שלי גר ממש לידנו, כך שרוב הזמן הוא אצלנו. אם אני לא רואה אותו יום אחד אני כבר מתחיל להרגיש עקצוץ לא נעים...
אחרי המקלחת 
היום אמרתי לאמא שלי שהריח של הזיעה שלו זה הבושם הכי טוב שיש.
בדיוק היום יצא לי לעלעל בספר
שהסביר איך זה שאנחנו מריחים את התינוק- משנה הרכבים של הורמונים ומשפיע על המוח- בכל מיני צורות מעניינות
אז כן- מסתבר שאנחנו "מסניפים" תינוקות
כמו שאמרתי לתינוק שלי בצהריים חם אחד-
אתה מסריח כמו נער מתבגר! מאיפה השגת את הריח הזה???
אחיינים שלי שגרים לא רחוק מאיתנו, קשה לי לא לראות אותם הרבה, אבל יש לי אח שגר בעיר אחרת ואנחנו רואים את הילדים פעם בחודשיים ואולי יותר, וזה הרבה פחות קשה..
זה באמת מעודד עד כמה שאפשר... חיממתם את הלב
תודה רבה!!!
באמת חלק ממה שמפריע לי זה שתקופה של ארבעה חודשים
בגיל שלה (בת שנה וחודש) הם מאוד משמעותיים בהתפתחות...
וגם שאני קשורה אליה והיא גם אליי ואחרי זה היא כבר לא בטוח תזהה אותי..
לק"י
מקסימום כשהם יחזרו- תשלימי לה את החסך עם ביקורים וטיולים ומשחקים..
מה שכן בטוח שבעזרת ה' אני אשתדל לעשות מה שאני יכולה
כדי להשלים את החסכים בהקדם (כשיחזרו)..
אז במובן הזה באמת שאין לי יותר מידי מה לדאוג... אבל עדיין
אני אתגעגע בטירוף!!! גם כשהיא תחזור היא כבר תלך,תרוץ ותדע לומר כל מיני מילים..הזויי!!!!
.הלוואי עלי דודה כזו...
שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.
ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.
איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??
אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!
שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין
ספרים כאלה.
פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:
איך בונים אמונה.
נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר
משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)
ואת הרמח"ל (דעת תבונות).
חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.
שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.
לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא
תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)
הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח
את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.
בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין
אותך בנושא.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
