
אבל אולי זה יתמשך כמה ימים, כי לא בטוח שאהיה זמינה ברציפות למשחק.

אבל אולי זה יתמשך כמה ימים, כי לא בטוח שאהיה זמינה ברציפות למשחק.
![]()


![]()
(העריכה היתה הוספת תוכן להודעה כדי שיראו את הסמיילי... שכחתי לכתוב שם איזו נקודה או משהו)
גבר?
יהודי/ה?
ישראלי/ת?
חי/ה?
פוליטיקאי?
..) 14. לא פוליטיקאי.ריבוזום
בצלםאלוקיםמוזיקאי?
מדען?
הוגה דעות?
בצלםאלוקיםשאפשר לעשות בש"א אם היא עובדת ![]()
סתם, תמשיכו, מספר השאלות לא חשוב.
יכול להיות שעוד אנשים ירצו להצטרף. אבל לא אכפת לי להמשיך בש"א עד שתגלי, ולענות גם פה אם מישהו אחר ירצה אח"כ להמשיך (או שהשרשור ישקע לו).
בצלםאלוקים11111). (לא יודעת מה נכון במקור)
אבל במסורת שרשורי הפורום לא כל-כך מתיחסים לזה, אז את מוזמנת להמשיך לשאול 
השפיע על ההיסטוריה (בקנה מידה של מעבר לאדם הממוצע) ?
מוזכר לטובה..?
לא שזה אומר שהוא לא השפיע, אבל בנסיון לתחום את השאלה שלך למשהו שיותר קל לענות עליו..
אמריקאי, היה חי ב50 האחרונות אבל לא ב20-30 אחרונות.., לא יהודי, לא איש דת, לא השפיע במשו גדול.., לא קשור לישראל, לא מוזיקאי, לא פוליטיקאי..
אההה..אז מה הוא כבר יכול להיות??
ביקר בישראל?
פיתח תיאוריה / משהו?
סופר?
מחזאי?
עיתונאי?
ולמה למספר תתשובות אם אין הגבלה?...
אולי הוא ביקר, אבל זה לא ידוע במיוחד
והמספור הוא בשביל להלחיץ! ![]()
נממ, המספור הוא כי מסקרן אותי כמה שאלות זה יצריך.
בצלםאלוקיםבואי נתמקד ב 24 ..למרות שאין לי שום כיוון-
מכלל לאו אתה למד הן, ומכלל התפלספות בתשובה אתה למד שיש פה משו מעניין.
אז משהו הוא *כן* פיתח..רק השאלה מה.. ?
סגנון חשיבה? מוצר מסויים?
פיזיקאי..?
כימאי?
אני נהנית. מקווה שגם אתריבוזוםכבר כתבתי שהוא לא מדען כמדומני.
אז לא פיזיקאי ולא כימאי.
לא הייתי אומרת שהוא פיתח סגנון חשיבה, מוצר -אולי... אבל אלו לא הגדרות כל-כך טובות. וגם להגיד על זה "פיתוח" זה לא בהכרח כל-כך עוזר. בקיצור, לא הייתי מתמקדת בזה. העובדה שאני עונה לא ברור זה סתם כי אני משתדלת לענות מדוייק (יש אולי דברים אחרים ששאלת שהיו הרבה יותר מקדמים אותך אבל לגביהם הייתי פחות בספק שהתשובה השלילית שלי נכונה, אפילו אם ניתן לומר אחריה - "...אבל זה קרוב!!"). אני הייתי ממליצה להמשיך בכיווני תעסוקה.
בצלםאלוקיםהייתי קרובה?
0:
פעיל פוליטי ?
כתב משהו מפורסם?
נתן נאום מפורסם?
קוסם?
שחקן?
משהו מפורסם,
לא נתן נאום מפורסם,
לא קוסם,
ו-אממ- סוג של שחקן.
(הפסקתי למספר..)
מה שהוא כתב התפרסם במסגרת היותו סוג של שחקן?
לכן לא אוכל לענות עליה 
אולי יותר נכון לומר הפוך - שהוא היה סוג של שחקן במסגרת זה שמשהו שהוא כתב התפרסם 
את זה אני רק מתארת לעצמי. יכול להיות שלא היה קשר. ונראה לי מאוד סביר שבכל אופן לא תמיד היה קשר בין הדברים.
כתבתי לא ברור, כי קצת קשה לענות על זה בלי לגלות מדיי 
למרות שזה לא נראה לי האפיון הכי מדוייק ובולט שלו
בסרט שמתבסס על מה שהוא כתב?
כתב משהו חד פעמי? כי לא היה סופר / מחזאי / עיתונאי...0:
כתב לסרטים..?
שחקן..קולנוע/ הצגות...? (אפילו אם זה חד פעמי..)
אני לא קולטת מה זה "סוג של שחקן" 0:
) הראשונהריבוזוםלא חד פעמי!
כתב לסרטים - כן.
לא בדיוק שחקן קולנוע אלא סוג-של, לא שחקן בהצגות. זה לא חד-פעמי.
אבל אל תתמקדי בזה. כי הוא אכן היה "סוג-של שחקן", אך לא מפורסם ככזה. יכול להיות גם שאת תגידי שלא קוראים לזה שחקן..
(סגנון הרב לסרי...)
לא קראתי את כל השאלות. סתפ נדחפת...
וולט דיסני היה בארה"ב אבל נולד באנגליה, והוא כתב לסרטים שנועדו לבדר..נראלי.. ..אבל לא היה שחקן, עד כמה שידוע לי, אבל כן פיתח משהו..את דיסני..את האנימציה וכו'..
אז תשללי בשביל שאני אוכל לעבור הלאה.
זה לא דיסני..נכון?
סוג-של שחקן זה מדובב (voice actor).


)


קול
בצלםאלוקיםנכון. טעות שלי. הוא נולד בארה"ב.
והשחקן..חח אוקי..עכשיו אניא מבינה את ה"סוג של" ...
יופי..
אז כמה זה לקח..? 
חח, הפסקתי לספור ואני לא אספור עכשיו את מה שלא מיספרתי.
סה"כ זמן סביר נראה לי 
תודה לכולם על ההשתתפות (ובעיקר לבצלםאלוקים, הכי פעילה שגם גילתה את האישיות המסתורית!). היה נחמד ביותר! 
(אוף, לעשות דברים מועילים זה נורא נורא קשה. אבל כדאי שאנסה לעשות זאת. רמז: משחק אישיות זה לא דבר מועיל בהקשר הזה.)
בצלםאלוקיםאחרונהחח חמודה..אני כבר ,כמה אמרת? שעתיים ועשרים דקות..נמצאת איתך ולא עושה תש"ב שלי..
(טוב זה לא רק בגללך...אני לא מסוגלת להתחיל בכלל..לא יודעת איך 0: אז העדפתי לשחק אישיות במקום לשבת עלזה 0: )
אוקי..בהצלחה לך גם..עם מה שזה לא יהיה..
אחרי בדיקה. אבל בסה"כ היחס אליו לא שלילי במיוחד.
הרצאות על חינוך וכד'? או דברים מצחיקים סתם?
דברים להנאת אנשים - זה עיקר פרסומו.
ייתכן שכתב גם דברים פוליטיים (אולי יותר בתחילת דרכו?), אבל עיקר פרסומו הוא בדברים שנועדו בעיקר לבדר.
בצלםאלוקיםכותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי
)
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.