גם אני אשמח לתשובה. יש לי את אותה בעיה עם אחד הבנים שלי, בן 8. החיבוקים והנשיקות שלו ממש לא נעימים לי. אני תופסת את עצמי כדי לא לברוח ממנו, ולהחזיר לו חיבוקים ונשיקות. לא נעים להגיד, אבל לפעמים אני מרחמת על אשתו...

כמובן שאני אוהבת אותו, לא יודעת למה זה קורה לי דווקא איתו. עם שאר הילדים אין לי בעיה.

אשתו?..

אולי, אם כבר, על עצמך?...

הבעיה איננה בו - וחבל שתחשבי כך. כי זה עלול להקרין עליו. מוטב כמו שניסחה הקודמת, ששאלה אם לה יש בעיה.

ובוודאי שאת צריכה "לעבוד על עצמך" בענין הזה, לראות כמה הוא חביב וכו'. ח"ו שירגיש "דחוי" באיזה אופן..

ולגבי השאלה הראשונה - באמת שאלה. אינני יודע. אבל אולי במקום לעשות "חיטוטים פסיכולוגיים", הדרך הישרה היא לתת שפע טוב במה שלא מפריע, להסתמך גם על האבא, וכאשר הגדולים "מניחים ראש" וכו' - פשוט להתגבר..

וזה עצוב לי מאוד. זה קורה לי דווקא עם הבן הבכור (גיל גן). המגע שלו הרבה פעמים לא נעים לי, הוא נמרח עלי בכוח ודווקא בזמן שזה לא מתאים לי (עובדת על המחשב וכו'). אצל הקטנים זה בכלל לא קורה, גם אם אני ממש עסוקה.

נראה לי שאולי הסיבה זה שהוא הילד שהכי קשה לי להתמודד איתו (לא מקשיב...).

בעלי מעיר לי על זה הרבה פעמים, שאם אני אחבק אותו ואנשק ואתן לו מלא חום לפני שזה בא ממנו, זה לא יבוא בצורה של "המרחות".

תמיד כשהוא ישן אני מסתכלת עליו ואומרת לעצמי "מה את רוצה ממנו??? כזה מתוק"

עצוב לי

(נחמת טיפשים אבל נחמה... טוב לי לגלות שאני לא לבד. לא העזתי לדבר על זה)

ופרקת - 

תתאמצי ליישם את עצת בעלך..

היה בכיתה א' למשל הייתי מסבירה לו שלא לכל אחד נעים כל מגע. למשל אחד אוהב שמלטפים אותו בלחי ולשני זה ממש לא נעים. הייתי מסבירה לו שלא נעים לי איך שהוא נוגע בי ומראה לו  איך כן נעים לי (זה ממש חשוב שידע ויבין בדיוק מה נעים ומה לא...). כמובן עם הסבר שאני ממש רוצה בקרבתו אבל בצורה שתתאים לי.

זה נראה לי דבר שהכון להפנות אליו את תשומת ליבו של הילד, זה "טיפ" חשוב מאד ליחסים בין אנשים אם זה עם משפחה, חברים ואי"ה גם בין בעל לאשה.

תחשבי שאת אמא שלו שמשתדלת לא לדחות אותו אבל אם הוא יעשה את זה לחברים זה ממש מתכון לבעיות חברתיות.

אם ההסבר הזה מתאים לבן שלך? אני מאמינה שכן, תשתדלי להתאים לגיל....

לא זכור לי ולאחיותיי (ואנחנו כולה בנות 18 עד 21) את אמא שלנו מחבקת אותנו או מנשקת. אבא עוד איכשהו היה מנשק קצת, אבל אמא כלל וכלל לא.

בדיוק בשבת דיברנו על זה שזה ממש היה חסר לנו. כל המגע הזה. אבל אנחנו מבינות שזה האופי שלה, (וגם אמא שלה לא הייתה מנשקת/ מחבקת אותה).

הילדים שלי ממש קטנים (הגדול בין שנתיים) ואני מנשקת ומחבקת אותם המון המון, אולי כדי לפצות על מה שאימי עשתה לי.... מקווה שאמשיך לעשות זאת גם בגיל מאוחר יותר

מציעה לך לתת המון המון יחס לבבי וכן, לגעת בילדים. זה מכאיב להם אם לא

מסויימים של מגע לא נעימים לי...

כמו כולם פה אין לי  הכלים לאבחן בעייה כזו או אחרת 

ההגנה הכי טובה היא ההתקפה 

את רוצה להגן על עצמך מגילויי חיבה כאלה אז תתקפי בגילויי חיבה אחרים 

נשקי אותם ודגדגי אותם עד דמעות לטפי אותם באופן אקטיבי כדי שלא תצטרכי לספוג ליטוף פסיבי

אל תחששי להעניק בדרכים שנעימות לך כי צריך שיהיה לך כיף להעניק להם 

המשימה שלך היא פשוטה : את צריכה לגרום להם להרגיש רוויים מחום  של אמא כך שלא יצטרכו שעה שלימה לבקש זאת ממך אלא רק  כהשלמה קצרצרה לפעילות אינטנסיבית שיזמת 

במקרה שבכ"ז נוצר מצב מציק אז תמצאי דרך עדינה להסב את מתן החום לדרכים שנעימות גם לך

 רק לא להדוף ....

כן את נורמלית הם כבר לא תינוקות הם ילדים גדולים ואוטוטו  נערים

ובאקלים שלנו זה לא תמיד נעים שבנים באם מהמגרש ישר לחיקה של אמא 

(אגב לא לשלול דאודורנט או אמצעים טבעים דומים כדי לנטרל ריחות שאולי מציקים לך)

הם לא "או-טו-טו נערים".

היא כתבה שכולם בגילאי גן..

אי אפשר לאבחן דרך הרשת, כמובן, וממילא אני לא אשת מקצוע, אבל נשמע שמדובר ב"רגישות יתר למגע".

תעשי חיפוש בגוגל ותראי אם שאר הסימנים גם מתלבשים עליך

באופן הנורמלי זה משתנה מזמן לזמן.

לכן לילד בגיל גן ומעלה הייתי מסביר: "אני אוהב/ת אותך ורוצה חיבוק ונשיקה אבל עכשיו לא בא לי", מסתפק בחיבוק קצר ודוחה אותו מהתרפקות ארוכה.

ומשלים כפל כפלים בזמן אחר שבו כן בא לי.

ובכך מלמד אותו לקח חשוב - שכן, מאוד חשוב שיופנם לו ויחלחל גם אל היחס לאשתו בעתיד - שגם קירבת יתר עלולה להיות מעיקה לפעמים.

ושהגדולים יושבים עליי. חיבוקים נשיקות וליטופים זה סבבה.שוב, שהקטן יעשה את הכל- סבבה כי זה פעוט, הגדולים זה מעיק.

נראה לי שמפריע לי הגודל שלהם, שהגדולים יושבים עליי זה לא נוח, כבד, אני חושבת שעליתי על משהו עמוק מעבר לעניין המשקל-

כשזה ילד פעוט- אני נהנית להרגיש המחסה שלו, מהגדולים ומעלה, מחילה- כולל בעלי- אני לא אוהבת שנשענים עליי, אני אוהבת להישען על בעלי ולהרגיש שהוא מגן עליי ולא אני עליו.אולי גם עם הגדולים- זה ספציפית שיושבים עליי או שמים ראש. אין בעייה עם חיבוקים ונשיקות.

אבל אני זוכרת את זה מהש"ל. הילדים היו באים להימרח אצלי והבנות בכלל איזה חיבוקים...

זה לא היה לי נעים אבל היה חשוב לי לתת להם את האפשרות הזאת. הרבה משעות היום הייתי איתם.

אז זה היה נראה לי כ"כ חשוב וזה בכלל לא הילדים שלי...

הציעו פה רעיונות יפים,

רק באתי לחזק שאכן כדאי לטפל בנק' שמפריעה לך ולא להתעלם ממנה.

בהצלחה!

פעם שאלתי את עצמי למה, היום כבר הפסקתי, ככה זה המגע שלה לא נעים לי. אני משתדלת להיות מודעת בצורך שלה למגע [את האחרים אני זוללת בלי תיכנון מוקדם ואיתה זה לא בא לי בטיבעי אלה בתיכנון מראש] כשהיא ניגשת אלי אני עוצמת עניים ונזכרת בא כשהיא היתה קטנה ופשושית [ונסיכה יחידה] וזה עוזר לי להחזיר לה חיבוק מהלב.

עד שקראתי את השירשור הזה חשבתי שרק לי יש את השריטה הזאת....

דווקא לה זה אולי הכי חשוב.

וזה יכול לפעמים לחסוך הרבה בעיות בהמשך.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות