אני הייתי מדברת עם הבחור ומנסה לברר אם הספקות עולות על הכל, והאם הוא בא רק כדי לסמן לעצמו שהוא בא, שהנה הוא ניסה ולא פסל מראש.

אם הוא בא כדי לסמן וי לעצמו, אני אישית, ושוב זו רק אני, לא הייתי יוצאת עם הבחור לדייט נוסף.

אך אם זה בא באמת ממקום של בירור וניסיון אמיתי וכנה לתת צ'אנס אז למה לבוא חסרת מוטיבציה?

אני חושבת שכן.. מקווה לא להגיע למצב כזה אבל אם יקרה ועולות לי שאלות כאלו, אז לדעתי יש מקום להעלות אותן בדייט..

'מעניין אותי למה התלבטת? אני אשמח אם תשתף אותי...' וכו' כו'.. 

על אילו פערים הוא מתלבט? תשאלי.

חשוב...אולי אז יתבהרו לו דברים...

הצלחה!

לא יודעת באיזה מצב את בדיוק, או בקשר, אבל אני הייתי ממליצה שלא

אם את רוצה לשמוע יותר את יכולה לפנות אלי באישי..

אני לא מתכוון למה ההתלבטות מבחינת שהוא מתבלט האם הרמה הדתית שלך מספיקה לו או לא, לא השאלה הזאת צריכה לעניין אותך, כי התלבטויות כאלו קיימות לאורך כל הקשר...זה המטרה של ההיכרות.

השאלה היא מה ההתלבטות בהקשר של האם עצם המפגש הזה מבחינתו הוא רק כדי לתת צ'אנס אחד אחרון, ובעצם ההתלבטות שלו כבר הוכרעה לצד השלילי, ועכשיו הוא רק נותן לך "הזדמנות" להוכיח לו (במודע או שלא במודע) שהוא טעה בהנחה שלו ואת לא כמו שהוא חשב, ואז ממילא ההתלבטות מיותרת והתשובה לא תהיה שלילית עדיין, או שבאמת את מי שהוא חשב, ואז ההתלבטות תכריע סופית שזה לא זה, ונגמר.

או שההתלבטות שלו היא התלבטות אמיתית עד כמה לתת מקום לדבר הזה בקשר, איפה למקם אותו מבחינת החשיבות ומבחינת היכולת לקיים חיים זוגיים וטובים, והוא באמת מעוניין להמשיך להיפגש לפחות עוד מפגש אחד כדי להביט על מכלול הדברים הנוספים שיש בך ובו, ולבדוק האם למרות הנקודה הספציפית שיכולה להפריע לו, הוא כן יוכל "לבלוע" אותה והיא לא תהיה כזאת משמעותית, וכן תוכלו לגשר עליה מבחינתו...

אם ההתלבטות היא מהסוג הראשון שאמרתי, עליך לבדוק את עצמך האם מה שהוא חושב עליך (עוד לפני הדייט, מבירור איתו אחרי הקודם...) נכון, האם את באמת כזאת, האם יש בך רצון לא להיות כזאת או שברור לך שזה מה שאת ושאת לא מעוניינת להשתנות. אם את לא מעוניינת להשתנות וברור לך שזה מי שאת - כנראה שיהיה עליך להגיד לו תודה רבה אבל דרכינו נפרדות...

אם ההתלבטות היא מהסוג השני שאמרתי, בוודאי שכדאי לתת לו את האפשרות להכיר את שאר המכלול שלך...אחרי הכל, אף אחד ואחת אינה ואינו מושלמת ומושלם, ולכולם יש נקודות שמפריעות קצת לבן הזוג, אבל אם זה לא כזה קריטי, לומדים לגשר ולחיות עם זה, ואולי בסוף אפילו לאהוב את זה...

ב"הצלחה!!!

זה נשמע משהו מהאפשרות הראשונה שאמרתי.

כלומר, מבחינתו זה כבר לא, ואת הצ'אנס האחרון הוא נותן רק למקרה הקטן וההזוי שהוא פתאום יראה שמה שהוא חשב זה לא נכון.

בגלל זה, כנראה, גם לא כל כך ישנה לו ואולי אפילו יקל עליו אם תגידי לו "לא", כי זה יוריד ממנו את החובה לעשות את זה... וזה יוריד ממנו את הצורך לעשות את הבירור בעצמו...

תשקלי טוב טוב האם את רוצה להמשיך לבדוק את הקשר. אומנם זה "רק עוד ערב", אבל בדקי היטב האם ה"רק עוד ערב" הזה יכול לעזור במשהו, או במילים אחרות - האם יש סיכוי אפילו רק של חצי אחוז לפי איך שאת רואה את זה, שתתחתנו פעם, על פי כל המידע שיש לך עכשיו ביד גם של מה שהוא אומר וחושב על הקשר הזה...

אם התשובה שלך היא שאין כמעט שום סיכוי אמיתי שיצא משהו מהקשר הזה, עדיף שתקדישי את הערב הזה לאפייה, בישול, עבודה על חומר הלימודים/ הליכה לחברות...

הוא לא עושה טובה שיוצא איתך. הפסד שלו יבוא אחר טוב יותר. אל תתפשרי.

אבל דברים שמגיעים ממך,

בתור אחת שעברה את זה

והקשר בכל זאת הצליח

מביא למילים משמעות גדולה יותר.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?