וכן ראוי לפרט קצת, ואפילו הרבה.

ואם מדובר במראה - להתחמק גם אם נשאלים.

(בד"כ אני מקדים שהתלבטתי הרבה, מתוך הנחה שהיא תבין מזה שהבעיה לא הייתה במראה, לגביה אין הרבה מקום להתלבטות. אויש, אני חושף את השיטות שלי..)

מכך שאומרים לי שהתלבטו הרבה, שהבעיה לא במראה.

לי דווקא יצא להתלבט הרבה בגלל מראה. להחליט אם זה מראה שאולי אוכל להתרגל אליו בהמשך, או כזה שמצדיק לא להמשיך. תוך שקלול יתר הדברים.

שהרצף "התלבטתי הרבה ונראה לי שאנחנו לא מתאימים" משתמע ממנו שההתלבטות נגעה להתאמה ההדדית, ולא למראה חד צדדית.

לפחות אני מקווה שככה זה נשמע..

בס"ד

ואם זה היה קשר ארוך-אז אפשר לפרט קצת תכונות טובות

כמה פגישות בערך?

בס"ד

אבל אם יש הרגשה שהיה כאן משהו ארוך-מה שנובע לרוב מההשקעה של שני הצדדים.

שהרי לא דומה קשר של שבועיים שכלל בתוכו באולינג, סנפלינג וטיול לאור שקיעה לקשר של חודש שבו חרשו את כל ספסלי גן סאקר...

בגדול- 1 "את/ה בחור/ה באמת טוב/ה, היה לי ממש נחמד" וזהו. אני ממש מבינה למה התכוונת ששאלת אם זה יכול לעצבן, כי לפעמים זה כן.... כי זה יכול להישמע מאולץ וטכני וצריך לדעת איך...

 ולכן לדעתי לא צריך להגזים... אבל כן צריך להגיד, גם אם בהתחלה זה לא הכי מעודד- זה מוסיף אח"כ להרגשה הטובה של מי שנפרדו ממנו.

אם לחלק את התשובה : אם זה היה מעט מאד פגישות- אז צריך כמה שיותר לקצר, "את/ה בחור/ה טוב/ה" וזהו.

אם נורא לא נהנים והיה מזעזע- למשל אם הבחור איחר ולא התנצל, רק אז צריך את אופציה 2 שהזכרת... "אנחנו לא מתאימים" וזהו, כי במקרה הזה חשוב שהצד השני יבין את הרמז כי יש לו על מה לעבוד, גם אם זה במחיר פגיעה אחת קטנה בו.

5 פגישות ומעלה: לדעתי אז כבר כן צריך להגיד דברים טובים, לא רק "אתה בחור טוב" אלא באמת את הצדדים הטובים... וכן צריך לדעתי לומר למה- אפילו רק בקצרה או במשפט אחד. אחרת, הצד השני עלול לחשוב ימים מה הוא עשה לא בסדר.... אם אומרים את הסיבה זה גם יכול לעזור לו להתגבר...

ממש אהבתי את השאלה כי גם אני חושבת הרבה על הנושא הזה- איך להיפרד נכון. נושא חשוב מעין כמותו...

ובע"ה שפעם הבאה לא נצטרך להיפרד ושלא ייפרדו ממנו

בדייט הראשון ראשון שלי, בטלפון שאחרי הפגישה הבחור אמר לי שהיה דייט ממש נחמד וכבר הרבה זמן לא היה לו דייט כזה ועוד בלה בלה, אבל...

באוזני זה נשמע תמוה. אם היה לך כ"כ נחמד, למה לא להמשיך לעוד פגישה?

מאז קיבלתי על עצמי, לא להתחיל להתפייט כשאני רוצה לחתוך- להגיד בפשטות זה לא נראה לי מתאים/שייך וואט אבר. גם לא צריך לנמק. אני לא אגיד למשהו שהוא שמן מידי או בעל תווי פנים גסות מידי או אנוכי מידי בעיני, למה זה טוב?

בכלל אני חושבת, שאם נבין שחוסר ההתאמה לאחר מספר מועט של דייטים נובעת מחוסר היכולת שלנו להכיל את חסרונות האחר (ואני יוצאת מתוך נקודת הנחה שרוב האנשים הם טובים, למרות שגם נתקלתי בכמה הזויים) אז נוכל לקבל לא ולומר לא בלב קל יותר, הוא לא מוריד מערכו של האחר ולא מערכי שלי.

(הוא סיר איכותי, אני מכסה משובח, מה לעשות שהגודל לא מתאים?)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?