ידיעות אחרונות השמאלני והפרוץ , עם זאת אין אחד שלא נכנס לווינט וקורא כתבות אני רוצה להמליץ על האתר החדש
של ישראל היום " בתור תחליף לווינט השמאלני
לא שהוא יותר צנוע או מספיק ימני ודתי אבל אנ חושב שהוא האתר הכי טוב שיש היו םבין אתר י החדשות מהסיבה הפשוטה
שהוא חדש וכל הפומט שלו מעניין ומגניב אז יאללה כולם נוטשים טאת ווינט ועוברים לישראל היום מי שקורא בכלל שם ולא ב-ב7
יש שם כל מיני קיצים מעניינים תיהנו http://www.israelhayom.co.il/
אבל שאר האתרים שיש כיום הם יחסית צעצוע לעומת YNET
הרמה של התכנים, כותבים,
כמות העידכונים ובעיקר התקציב שמושקע
לא דומה בכלל
ראיה לכך
תראה כמה פרסומות יש בYNET וכמה יש בישראל היום
לצערנו זה עדיין לא אלטרנטיבה
שמדווחים כל מה שקורה בשטח ולא אתרים אנטישמיים כמו ווינט, לצערי גם ערוץ 7 כושל בהבאת חדשות, ולא מעט פעמים סוכנות תצפית הביאה להם אירועים, והם לא דיווחו עליהם.
ולהם זה לא יספיק
ברור שבעיניי האתר הכי טוב שקיים זה הקול היהודי הבעייה שאין בו הכל יש בו מעט מאוד .... האג'נדה של ימתואמ תעם הקול היהודי ...-)
כדי לדעת מה קורה בשטח הוא מספיק, חוץ מזה כמו שהציעו פה, יש לא מעט דפי חדשות בפייסבוק שעושים עבודה טובה..
הרמה הכי נמוכה.... איפה הרמה הגבוהה..? ב"יחסים"??
פיחסה של אתר. חיות של ממש..
קרא כתבה בYNET וכתבה באתר אחר ותבין
הם בליגה אחרת מבחינת כתיבה
מבחינת היקף ובקיאות בחומר
יש לאתרים האחרים הרבה מה ללמוד מהם
בפייסבוק הוכחנו לא פעם שהם הנפיצו דברים, והם משקרים הרבה כדי לתאם כתבות לאג'נדה שלהם..
הגד ערבים, בעוד שאירועים נגד יהודים הוא משתיק או במקרה הטוב שם את זה בין עשרות כתבות, אתר כזה לא שווה יריקה..
אבל צריך להכיר בעניין שהם יותר טוב
שיש הרבה לאן לשאוף
אתר וותיק לאחד חדש דנדש
עליי וזה מוזר שהוא הגדול כנראה בגלל כל הסרטים שמוצעים בו אם כי אני לא מעוניין להוריד שום תוסף למחשב
בשביל לצפות בהם
בעיקרון כל כתבה של ווינט מתפרסמת חצי יום אחרי בוואלה ......
דואגים ללטף אותי. כותבים בדיוק מה שאני חושב, מתעצבנים איתי ושמחים איתי.
לא אוהב את זה.
כבר לא נכנסת לשם!
(אלא אם אני מחפשת משהו ספציפי)
אבל אני לא נכנסת לווינט
ובע"ה גם לא אכנס לישראל היום
כשאתם מדברים עם בנות רנדומליות אתם מסתכלים להן בעיניים?
ובנות איך אתן מרגישות מול זה? הייתן רוצות? זה מוזר לכן אם לא? מפריע לכם אם כן?
לי מרגיש לרוב אנטימי מדי להסתכל למשהי בעיניים סתם ככה
ואולי גם מהצד שלה חודרני
מצד שני זה גם מוזר, ולא מרגיש לי בריא אם לא...
אז מתעניין
אפשר לדבר עם בנאדם ולהסתכל עליו, אבל לא חייב לתוך העיניים בצורה מאיימת. וזה בכלל לא קשור לצניעות, יש לנו שכן וחבר טוב שמדבר ומסתכל לתוך העיניים (סתם סוג של נימוס מעושה) וזה ממש לא נעים. גם באיגרת הרמב"ן כתוב לא להסתכל על בני אדם כשמדברים, זה מעצבןןן.
אבל גם לא צריך להסתכל הצידה, אפשר פשוט להסתכל לכיוון ולראות את הבן/ת אדם בלי לבהות או להתמקד בצורה לא נעימה.
יש כמובן מקרים וסיטואציות חריגים. אבל זה בדרך כלל לדעתי. יכול להיות שביישובים קהילתיים ןכדו יש יותר חששות ואי נעימויות.
וכן, יש גם אנשים שנורא מנסים להפוך כל שיח בין מינים לתחרות מי יותר מושך/דוחה. וזה נראה לי לפעמים סוג של דפקט.
זה הכל סייעתות או יש מה לעשות השתדלות?
מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.
וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.
להתמקד בנהיגה עצמה
לבוא עירני
לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט
ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.
ממש בהצלחה!!
היום ב"ה המסלול של הטסט נקבע על ידי מחשב, וגם יש הקלטה של הנסיעה שלך (לצרכי עירעור), מה שמנטרל את היכולת של הטסטרים להכניס חוסר מקצועיות להחלטות שלהם (מה שפעם היה נפוץ מאוד לצערינו).
אם תיגש כאשר אתה מוכן, לפי המלצת המורה כמובן, אז יהיה בסדר. קצת נשימות לפני כן להרגעת המחשבות והלחץ, וזהו. ואם לא עוברים בטסט אחד, אז עוברים בטסט אחר. וגם זה בסדר.
תצליח.
1. תשובה- לזכור את הטעויות בטסטים הקודמים, הכרת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לא לחזור על הטעויות האלה-זה העיקר.
2. תפילה, יש באינטרנט תפילה לפני טסט, חפש בגוגל.
3. צדקה, לתרום לאור ירוק או לעמותות מהסוג הזה יש באינטרנט גם.
בהצלחה.
היי לכם
איך מתקדמים החיים שלכם?
אתם מרגישים שהגשמתם את המטרות והחלומות שלכם?
האם קרה לכם שהרגשתם שכל הדלתות נסגרו בפניכם? מה עשיתם אז?
מתייעצת כי אין לי מושג מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי...
התקדמתי הרבה וגם עשיתי הרבה הפסקות.
בגדול כבר הגשמתי את כל החלומות שלי, אין לי עוד משהו מיוחד שאני שואף אליו/רוצה אותו.
הגעתי לשיא של מה שהייתי רוצה מבחינה מקצועית.
חוויתי את כל מה שרציתי להספיק לחוות בחיים, אין לי רעיונות נוספים חוץ מזה. זה קצת כמו פיצוחים, לכל גרעין יש אותו טעם, אז אין הבדל בין לאכול אחד לבין לאכול 30.
היו זמנים כשהייתי יותר צעיר שהרגשתי די חסר אונים, אבל השקעתי ביצירת דלתות טובות ובשמירה עליהן. כרגע אני בתחושה שגם אם יקרו כל־מיני דברים, אוכל להתרומם מזה.
אבל באמת?
ואתם חשובים לו באמת?
ויצא לכם להיות גם מאוכזבים ממנו אחרי זה?
אולי סוג של בגד בכם?
אבל הבעיות שלי נשארו שלי. זכיתי בחמלה של השומע, חמלה אמיתית ואוהבת וכזו שבאמת רוצה לסייע, אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי, מי לי". לאנשים קשה לפתור את הבעיות של עצמם, כל שכן של אחרים.
לא הייתי אומר ממש שהתאכזבתי, כי ציפיות יש רק לכריות.
הייתי דלוק עליה אבל מבחינתה זה היה ידידותי בלבד. אבל הבנתי את זה, ולא ממש הרגשתי שזה ביאס אותי.
עד עצם היום הזה, היא ה־suicide hotline שלי אם אני צריך משהו.
יש לו חלומות שלא הגשים כי השם לא מסכים, אבל עמוק בפנים פועם הגעגוע אליהם בלי להרפות?
יש פה עוד מישהו שמסתכל על האנשים שהכל מותר להם ואומר: גם אני רוצה אבל לא יכול. אבל בפנים לעולם לא השלמתי עם זה שאיני יכול?
שהכל מותר להם?
אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.
אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".
זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך... זה לא קורה אף פעם.
כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.
אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח
תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.
אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.
אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??
מי שלא גבר
זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.
נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,
וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)
שה' לא רוצה שתרגיש ככה.
אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.
התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.
התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.
קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.
מכירים.ות?
לפגוש אותה כמה פעמים
ולקרוא את הספרים שלה
וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד
מה הכוונה דלוקה?
זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.
ואני אוהבת את הספרים שלה.
אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...
היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..
כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.
מוזמנים לנסות.
איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..
הייתם נשמעים לי אדישים מידי.
ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?
במילים מתלהבות בדרך כלל
אישה חכמה מאוד
אני חולקת עליה בחלק מהדברים
אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת
לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.
ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...
היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..
כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."
נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים. את הסוף אנחנו יודעים...
חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.
אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.
אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...
אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅
זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?
שאפשר להגיע אליהם בקלות בתחב"צ באזור ירושלים..
ולא ליפתא🙈
זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים.
סטף
עין לימון
מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים
אם צריך עוד פרטים בשמחה
נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.
לק"י
אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.
(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).
קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.
אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.
עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.
שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.
טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.
אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.
אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.
האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).
אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.
הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.
יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.
אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים
