שיהיה בקלות!

יש גם שמן קיק אבל לא סתם לשתות אלא יש מינון מדויק והדרכה כל כמה זמן. לא יודעת בעצמי. תנסי לברר

ילדתי שם פעמיים והייתי מאוד מרוצה, גם בחדר הלידה וגם במחלקה. שיהיה בשעה טובה ובקלות

לי זה היה גם הכרחי כל פעם מסיבה אחרת

בפעמיים האחרונות שידעתי שאני צריכה לעבור זירוז הכנתי את הגוףכמו שצריך

* שמן נר הלילה, מרכך את צוואר הרחם, חשוב במיוחד בשבילך כי יש לך גדולצ'יק

*לדבר המון עם העובר שיתכונן לצאת קצת יותר מוקדם

*קצת קשה- אבל מומלץ לתגבר יחסי אישות

* עיסוי פירנאום

*דיקור ורפלקסולוגיה לא ניסיתי, אך ממליצים

היתרונות בזירוז, הכל תחת שליטה, אין את הלחץ של שבוע 40 + מה יקרה אם ירדו לי המים באמע רמי לוי, או איזה צירים שווה גישה לבית חולים או לא

את גם מגיעה רגועה ולא במצב לידה לבי"ח ויכולה להעביר להם את האינפורמציה הרלוונטית בנחת והצוות נערך שם בהתאם

עוד יתרון הלידה נעשית בשלבים ולאט לאט , קודם קבלת יולדת, אח"כ קבלת חדר לידה (יכול לקחת עד יומיים לקבל חדר לידה- תלוי בית חולים תלוי דחיפות הזירוז, אצל האחרון חיכיתי במחלקת נשים28 שעות לקבלת חדר לידה, אז להיערך עם מחשב נייד או משהו)

אחר כך מקבלים את הזירוז ,אם אין לך נתוני לידה כלל (פתיחה קטנה,צירונים) נתן לתת לך נר לזירוז פרוסבו משהו... וזה יותר עדין מפיטוצין, אם יש לך קצת נתוני לידה יציעו לך סטריפינג(יש כאלו שימליצו ויש כאלו שממממש לא) ואז פיטוצין, זה ממש לא נורא, כי את הפיטוצין מתחילים לאט לאט ולא יעלו לך את הפיטוצין לשלב הכואב לפני קבלת האפידורל החמדמד

ממליצה בחום לקחת דולה, ולהתקשר אליה שתבוא כשאת כבר כשעתיים אחרי קבלת הזירוז, להביא כמו שאמרתי הרבה תעסוקה לך ולבעל, אנחנו הורדנו מראש סדרות למחשב נייד

הרבה הצלחה

חוץ מההמתנה הנוראית לחדר לידה, היה ממש בסדר

לגבי עיסוי פרינאום- לא מסוגלת!!! והתחליף שלי לדולה שלי היא.. אמא המקסימה שהבטיחה שתהיה איתי ומנסה להרגיע.. (ובעלי כמובן)

לגבי שע"צ- הם לא עושים זרוז בשלב כזה בדר"כ, הרופאה אמרה ללכת לעין כרם  (היא עובדת שם) ובנוסף דיברתי עם מיילדת משע"צ שאמרה שבמצב כזה שאין טעם לבוא לשע"צ.

לא הבנתי למה לוקח כ"כ הרבה זמן לקבל חדר, ועוד יותר- למה אני צריכה להיות במחלקת נשים אם אני מרגישה טוב ואין ירידת מים או משהו בסגנון?? לא רוצה להיות סתם מאושפזת!!

אם לוקח זמן כמו שאת אומרת אני מבינה שלא כדאי לבוא מראש עם אמא שלי.. אין מצב שיהיה חדר פנוי ויכניסו אותי יחסית מהר? חייבת אותה איתי..

ולגבי הפיטוצין- את מרגיעה אותי.. אני מדמיינת שמתחילים בבום כאבים נוראיים.. כמה זמן לאחר קבלת הפיטוצין מקבלים אפידורל? (חמדמד..)

תודה רבה!! 

הגעתי לבית חולים, ואמרו לי שם שלא עושים זירוז בגלל הערכת משקל.

הרופאים אמרו שעדיף לחכות להתפתחות של לידה רגילה, ולא לזרז.

מתברר שהסיכוי לניתוח אחרי זירוז, יותר גדול מאשר הסיכוי לניתוח אם העובר קצת גדל.

תעשי דברים טבעיים, כמו שאמרו ללך.

בהצלחה!

לא מדובר על קצת גדל אלא על הרבה גדל.. 4200 יולדים בלידות רגילות אבל מעל 4.5 כבר לא ממש.. והוא עולה לאחרונה מעל 200 גרם בשבוע. אני יודעת לצערי שיש סיכוי לניתוח לאחר זרוז, אך הרופאה אומרת שבקצב הזה אם אגיע ל-42 זה לא "סיכוי" אלא כמעט בטוח..

ושוב, תלוי לאיזה בי"ח את מגיעה.. (שע"צ נגיד לא עושים זרוז בגלל זה כמו שהבנתי..)

אני מאוד מקוה שאצליח לזרז את עצמי ללידה בימים הקרובים, אבל אם לא לצערי זה לא טוב לחכות..

ומה היה בסוף? ילדת בלידה רגילה? בלי זרוז? ואיזה משקל? (אם כבר ילדת כמובן..)

עברו כמה ימים וחזרתי לבי"ח עם צירים. התחלתי לידה רגילה, הייתי כמה שעות בפתיחה מלאה ובסוף שלחו אותי לניתוח כי היא היתה תקועה. אחרי הניתוח שקלו אותה ו- 3.860.. זה לא היה קשור רק למשקל, אלא לדברים נוספים.

זה תלוי ממש במבנה גוף שלך- עד כמה את קטנה/ גדולה וכו'.

אמא שלי מספרת שאמרו לה 4200 ונולדתי 4890..

גם לי זאת היתה לידה ראשונה.

ההערכת משקל עלתה בקילו תוך חודש, ושבוע לפני התאריך הייתי כך. כשהגעתי אחרי 5 ימים- ממש לפני התאריך- עדיין היה 4.200, מה שהתברר כטעות.

אולי כדאי שתעשי הערכה בעוד מקום, ועוד סוג של הערכה- ידנית/ אולטרסאונד, כדי שזה יהיה יותר ברור. אין סוף לסיפורים על הערכות שגויות..

בהצלחה רבה, ולידה קלה!

לגבי זירוז טבעי - כמו שכתבו לך, רפלקסולוגיה ושמן קיק.

כשהגעתי לזירוז בלידה באחרונה שלי(תכף סיפור זירוז מרגיע) היתה לידי מישהי עם ירידת מים שלא פיתחה צירים תוך 48 שעות. היא הזמינה רפלקסולוגית לחדר בבית חולים שניה לפני הזירוז ותוך חצי שעה התחילו צירים סדירים.

שמן קיק שמעתי המלצות מדולה אבל באמת צריך לשים לב למינון כי זה גם מזרז מאד מהר וגם גורם לשלשולים אז צריך להיזהר.

ולסיפור הזירוז- בלידה השלישית הגעתי לזירוז, לא בגלל משקל (אצלי הם קטנים) אלא כי עברתי את התאריך בשבוע וחצי ופיתחתי לחץ דם גבוה. קיבלתי זירוז בטבליה שמכילה פרוסטגלנדינים (יש כאלה שיקראו לזה "נר", זה פשוט קפסולה לנרתיק שרופאה מניחה סמוך לצוור הרחם). החומר הנ"ל הוא "משרה לידה".

זה בעצם החומר שנמצא גם בנוזל הזרע (ולכן ממליצים על יחסים כזירוז) וזה החומר שהגוף מפריש בעצמו בשלבי הלידה הראשונים כדי לרכך את הצוואר הרחם ולאפשר לו להפתח בצירים.

התחילו צירים סדירם תוך חצי שעה. לא כואבים יותר מצירים רגילים. בתדירות של פעם בחמש דקות ואחר כףך התקצר.

ילדתי טבעי, בלי משככי כאבים בכלל ואני יכולה להגיד שלא היה הבדל בכאב.

לגבי השאלה על אישפוז- לפחות בבלינסון את מאושפזת במחלקה להריון בסיכון (לא בנשים) כי כדי לקבל זירוז את צריכה חדר ומיטה ורופא שיעבור לבדוק כל כמה זמן איך את מתקדמת, לא עושים את זה במסדרון. אני יודעת שבמחלקה בבלינסון יש חדר "תחנת רכבת" החדר הראשון של המחלקה שבו תמיד מאושפזות הנשים לזירוז ושאר המחלקה הוא לנשים שנמצאות בהריון בסיכון ולא בדרך לחדר לידה.

עוד חשוב לציין שהגעתי עם פתיחה של 2 ומחיקה של 80% בלי צירים ואולי לכן הזירוז בPG עבד מהר יחסית אבל זה יכול לקחת יותר זמן. בהצלחה.

ואפשר ללדת בקלות רבה גם תינוקות במשקל 4,200-4,300,

תלוי בגודל שלך ובמבנה.

היה לי פעם שהרופאה שלחה אותי מיידית לזירוז- נסעתי מהר לשערי צדק- ופשוט צחקו על הרופאה ועל הלחץ המיותר.

לכי לעוד העכרה- או לרופא מומחה באמת- שלפעמים יכול להעריך מבחוץ הערכה די מדוייקת-

והעיקר, והעיקר- לא לפחד כלל!!!

אבל בגלל מים מקוניאלים(שבוע 40+2) והדון ביריון(כינוי מאת המיילדת) ברוך ה נכון עד רגע זה... כבר 9 חודשים בלי עין הרע!

נולד 4.86. 

לידה מדהימה!!! אמנם היו הרבה לחיצות- 3/4 שעה. 

בהתחלה נתנו לי זירוז ולא הסכמתי שיתנו לי אפידורל עד פתיחה 6.5(בכל זאת האפידורל זה לא הכי נעים, וגם מעכב). אני ממש שמחה מזה שחוויתי קצת צירים!!! 

אמא המדהימה גם אצלי הייתה הדולה שלי ובעז"ה עוד תמשיך להיות גם בלידות הבאות. בסוף היו רק ממש טיפה תפרים פנימיים...

לא עשיתי שום הכנות לפני הלידה!!! שום דברים לזירוז(למרות הערכת משקל שהייתה בשבוע 37 כבר 3.950)

ו...ילדתי בשע"צ, ואני מרוצה לחלוטין!!

אם זה לא מגעיל אותך- לי ממש עזר שהמיילדת שמה מראה שאני יראה אותו יוצא... 

בלידה האחרונה עשו אולטרסאונד בקופ"ח ונתנו לי הערכה של 4.500 ק"ג. אף אחד לא התרגש וכשהתקשרתי לחדרי הלידה הם אמרו שעל משקל לא מזרזים ופשוט שאתכונן ללידה  באופן נפשי. אני שמחה שהרופאה שלך קצת יותר מבינה ללבה של היולדת.

לאור העובדה שאותי אף אחד לא חשב לזרז, למרות שכבר עברתי את התאריך, החלטתי לזרז את עצמי עם שמן קיק (חצי בקבוקון בתוך כוס מיץ תפוזים). זה בכלל לא מגעיל כמו שאומרים (לפחות בעיני. סתם כוס מיץ תפוזים...) ואחרי כמה שעות יש פעם או פעמיים של יציאה מימית ומיד מתחילים צירים.

גם בלידה הקודמת השתמשתי בזה וגם בלידה האחרונה. בשתיהן- תוך 24 שעות הייתי עם תינוק בידיים.

בהצלחה!

ואגב: כשהגעתי ללידה ובכיתי שהתינוק יהיה ענק, שלחו אותי לאולטרסאונד בבית החולים. שם הערכת המשקל היתה 3.928 ק"ג.

התינוק נולד: 3.926 ק"ג. 2 גרם פחות...

אישה סיפרה לי שמצצה את הגבעולים של הקינמון וזה זירז לה..

ניסיתי לשאוב עכשיו שעה, ואתמול חצי שעה, (והכאבתי לעצמי  וכמעט לא יצא כלום..)  ואני לוקחת את הטיפות פטל האלה.. ולא מרגישה שעוזר..

זה אמור לעזור מיידי? איזה מתסכלללללל!!!!!!!!!!!!

אל תעשי דברים שיכאיבו לך, לא הייתי מתעסקת עם שאיבה ,תעשי את כל שאר הטיפים, תרפי ותני לה' לעשות את השאר

גם כשיש תאריך לזירוז,שם למעלה יחליטו מתי שעתו המדויקת שהוא יגיח לעולם

אז כפי שאמרו הרפלקסולוגיה עזרה....

ובנוסף - יש כאלה שהפיטוצין לא משפיע עליהן אלא נרות ולהפך. 

אצלי הנרות גרמו ללידה. זה קשור בעיקר לצוואר הרחם אם הוא מחוק ורך

הפיטוצין יעבוד ואם לא, כדאי להגיד להם לתת נרות.

לגבי האפידרול  - הם נותנים מיד כשהאישה רוצה. אני אמרתי להם שאני רוצה לחכות 

עד שאני ארגיש שאני לא מסוגלת ואז קראו למרדים. 

בסה"כ הלידות היו קלות יחסית.

בכל אופן, בהצלחה.... 

נ.ב התפילות בוודאי יכולות להשפיע וגם לחשוב טוב כל הזמן.

בעיקרון סטטיסטיקאים יודעים להתמודד עם הבעיה שהצגת, של צירוף מקרים שנראה כאילו ההתערבות פעלה.

אז מה, כל המשאבים שבתי חולים מקדישים לזירוז לא מגובים בסטטיסטיקה?

בקיצור, אשמח למקור. תודה!

הייתי בהרצאה של רופא מיילד שאמר שכרגע אין לרפואה את הכלים לא להתחיל לידה ולא להפסיק אותה, אפילו שמתיימרים להגיד שיש.

1. אני ילדתי בעין כרם, והיה מצוין!!

2. ילדתי עם זירוז שלא ברור לי מה הי בו מזרז כי שכבתי בחדר לידה 14 שעות..(לידה ראשונה...)

3.נתנו לי אפידורל עם פתיחה של 2.5 כי צרחתי כ"כ....(באמת סבלתי!!!)והיו בטוחים שאני אוטוטו יולדת...ולא...היתה מחיקה מלאה ובקושי פתיחה,אבל הגעתי למצב של כמעט התעלפות מרב כאבים כך שלקחו אותי עם כסא גלגלים לחדר לידה נתנו לי אפידורל ואז נרגעתי....לקחתי במשך הלידה 4 מנות של אפידורל כי לא הייתי מסוגלת לסבול שום כאב אחרי מה שהרגשתי עד האפידורל, עד שהרופאה אמרה שבקצב הזה אני לא ילד,נתנה הוראה לא לתת יותר,והלידה התחילה כך שעד שהילד היה בחוץ האפידורל החל להתפוגג....ולא סבלתי!

3 מפתחות בידי הקב"ה ממש ממש לא אומר שפיטוצין לדוג' (או להבדיל רפלקסולוגיה, שאיבה וכו') לא עוזר!!

לפי זה- אין טעם לעשות טיפולי פוריות למי שצריך,  ואם ככה אז גם לידה בניתוח לא תעזור..

בקיצור, זה לא ממש נקרא מקור וצריך להיזהר בזה..

אם אני מבינה נכון את היית מחכה במקומי להגיע למשקל 4500 ואף יותר ובשום אופן לא זרוז? גם בסוף שבוע 42-43 אם לא היית יולדת היית נותנת לעובר לגדול ולגדול?? גם אם היה מגיע ל-5 קילו?

אבל עוזר גם ללכת הרבה (בכלל, ספורט)- אבל לא יודעת אם זה בטוח

יש לי חברה ששתתה שמן קיק

ויש סטריפינג או משהו כזה.

יש עיסוי פטמות שמשחרר הורמון שמעודד לידה

וגם יחסי אישות מפריש את אותו הורמון

שוב- לא יודעת מה מומלץ ובטוח.

עשו לי זירוז למרות שלא רציתי - ולמקרה שלי - וזה מאד אישי - כלידה ראשונה זה מאד עזר.

פחדתי מכל מה שקראתי כשהתכוננתי ללידה, שזה נגד הקצב הטבעי והגוף לא עומד בזה וזה רע לתינוק.

אבל בפועל זה היה מצויין לתינוק שכבר היה חייב לצאת להערכתם הרפואית באותו הזמן  ע"פ נתוני הלידה הספציפית.

זה היה מצויין לי - כי לא קלטתי מה לעשות בצירים ועיכבתי  ורק עם הזירוז הגוף הבין ושיתף פעולה ביעילות וקלות.

והאלטרנטיבה שלא באה בחשבון מבחינתי - ניתוח קיסרי. אז יאללה - זרזו. רק לא ניתוח!!!

כאמור - זה שלי. המשקל היה ממוצע לגמרי ולא הייתי במצב שלך. רק מראה היפוך במחשבה.לקבל את המציאות כפי שהיא ולא לפי  אמות מידה מקבעות מראש.

אם לא עזרתי לך - אולי מישהי אחרת.

ומדגישה - זה נגד את רצוני והשקפתי ולא נתתי לכתחילה אמון במערכת הרפואית ועוד חששתי אחרי הלידה מההשפעות של הפיטוצין על התינוק ושאולי כל מה שקרה לו שבגללו רצו להוציא אותו מייד - זה בגללם ובגלל החומר של הזירוז.

אין לדעת, אבל ב"ה אנו חיים ושמחים .

שבת שלום ובהצלחה רבה.

אבל אני מזהירה אותך מראש - את חייבת לעשות אחר כך כמה אמבטיות חמות וגם הרפיה של כל השרירים, אחרת כל הגוף שלך ייתפס.

שמעתי על זה מהרפלקסולוגית שהלכתי אליה כדי לנסות לזרז טבעית את הלידה. היא סיפרה לי את זה כבדיחה ולא חשבה שאקח את זה ברצינות ואנסה. כשהיא שמעה שניסיתי היא אמרה שאם היא הייתה יודעת שאני עומדת לעשות את זה היא הייתה מנחה אותי שצריך לעשות הרפיה מטורפת אחר כך.

בקיצור - הקטע הוא לקחת קופסת גפרורים, לשפוך אותם על הרצפה, ולכרוע ברגליים פסוקות כדי להרים אותם, אחד אחד. להרים בכל פעם אחד ולהתרומם. ככה עד שמסיימים. אני עשיתי את זה פעמיים, ויום אחרי זה ילדתי, כשיום קודם לתרגיל הזה הייתי במעקב הריון עודף והרופאה אמרה לי שאני סגורה הרמטית ושאין סיכוי שאני אתקדם ללידה בקרוב (והייתי בשבוע 41+).

בהצלחה!

אם זה לא יקרה עוד הלילה כנראה שנלך לעין כרם ונראה מה יגידו לנו.. הלוואי שנהיה כבר אחרי!!

תודה לכולכן ובשורות טובות! 

מנסיון של אמא לחוצה חבל על הזמן...........

ועם הראשון העריכו לי 3300 בלידה ונולד 4000

ועם השני העריכו 3900 ונולד 3500.....

ולכן תבקשי לנסות ללדת רגיל גם אם הערכת משקל גבוהה יחסית.

יש נשים שילדו 5000 בלי למצמץ....

ניסית לקחת שמן נר הלילה לריכוך צוואר הרחם?

שלחו אותנו הביתה לה.סוכר של 100. עשיתי היום וזה היה פשוט סיוט- 4 בדיקות דם עם הפרש של שעה בין בדיקה לבדיקה..

מקווה שיצא בסדר ומקווה כבר ללדת!! זה כ"כ מלחיץ שהמשקל ממשיך בינתיים לעלות!!

לפחות יש לנו תקווה מחודשת שאולי תהיה לידה רגילה בלי זרוז..

אני לא יודעת אם את מתכוונת שהיא צריכה לבלוע את הכדורים האלה או לעשות איתם עיסוי פרינאום.

אם את מתכוונת שתבלע אותם אז רק שתדעי שאחרי שהמליצו לי על זה התקשרתי לחברה שמייצרת אותם ואמרו לי שם שבפירוש אסור לנשים בהריון לקחת את הכדורים האלה!

זה על רעיון של חוקן טבעי, בדוק ויעיל!!!! משהי שהיה אסור לה זרוז רגיל.

 המלצה מרופא נשים גדול אבל חייבים להתייעץ לפני!!

ועוד המלצה בסוגריים (להיות יחד....)

משלשל כהוגן...סיוט להיות מחוברת למוניטור, להיות באמצע ציר ולרצות להתפנות לשרותים...

חוויה ממש לא מומלצת. מנסיון כואב...

רק שתדעי שיש היום נשים שמתעסקות עם זה

במכון פועה ובעוד ארגונים

זה הכי מובן הקושי שלך

ממליצה לך לחפש מישהי כזאת שתרגישי בנוח

לתחתונים

במיוחד שבמקרה שלי זה כל הזמן

באמת שבחצי שנה האחרונה אולי חודש וחצי במצטבר היינו מותרים

נשמע קשה כל כך!

אולי כדאי לך לעבור לגלולות?

אני עם יסמין, ומצרפת חפיסות וחודשים ברצף אני בלי מחזור. אם את גם ככה רוצה למנוע זה יכול להיות פתרון טוב

אני לא רוצה למנוע

ועוד OCD והרבה טבילות והרבה שאלות. ממש חיבוק ענק זה סיוט נוראי.

אני רואה שכתבת שאת לא מונעת, את בבירור רפואי כלשהו על מה הדימומים? אני לא מבינה בזה רק מעלה, מניחה שכבר חשבת על זה.

הלוואי שייגמר כבר במהרה, וכל המתח הזה ילך איתו.

כרגע אומרים לי שזה תגובה של הגוף אחרי התקן הורמונלי

אבל כברו כמה חודשים והדימומים התחילו עוד עם ההתקן

לק"י

מכירה אישית את מי שפרסמה, ומניחה שהיא חלק מהתוכנית (אשה מקסימה):

בעיקר מזדהה עם האובססיה בהכנה

לוקח לי שעות

אשמח לדבר. 

וגם אני מכירה את המי שפירסמה את התוכנית "ותמצאנה", מומלץ.

האמת כרגע שOCD זאת הבעיה הקטנה

אני רוצה לטפל בזה בלי קשר

אבל גם בלי זה יש כאן חתיכת התמודדות 

אני רק אתן לך חיבוק חזק חזק חזק!!!!

מבינה עד כאב עד כמה זה קשה וכואב

הרגשתי את זה על בשרי יותר מדי...

אני בימים כאלו הייתי מפצה את עצמי באוכל שווה, קניות מפנקות, מזמינה סל מפנק בשיין (גם אם את רובו החזרתי)

היינו יוצאים למסעדה, לטיולים. מנסים להיות הכי ביחד בכיף שיש גם אם זה מרחוק.

הלוואי והייתי יכולה להסתכל לך בעיניים ולהגיד לך- עוד יבואו ימים טובים.

הם יבואו בעז"ה,

אבל כרגע, אני יודעת עד כמה החור שם עמוק ושחור

אתפלל עלייך שתזכי לטבול בקרוב בבריאות, שבמחה , בקדושה ובטהרה, ללא שום עוגמות נפש בדרך

ותזכו לשפע ברכה והצלחה.

זוכרת אותך

וזה ניסיון שבאמת אין לי מושג איך הצלחת לעבור

 מרגיש כאילו האמצעי מרחיק מהמטרה... (גם אם איננו יודעים את טעמי המצוות)

אני לא רב מן הסתם, אבל חייבת לציין כשקוראת אותך:

לא יודעת מה את כן היית שומרת בעבר (כשאת אומרת שאז שמרת פחות), אבל "ליבת האיסור" מצומצמת משמעותית ממה שנהוג היום, כמו שאת בטח יודעת, ואם זה מביא לכל כך הרבה כעס, ובלשונך "שנאה", ומרמור - הייתי משתפת את בעלי בעשיית חושבים שוב בעניין הזה, ושוקלת לחזור במקרה הייחודי שלכם לשמירת "ליבת האיסור" ולו לתקופה מוגדרת. ההתחזקות שלו לא אמורה לפגוע ככה בזוגיות שלכם.

בטח כשזה נוגע להלכות טהרת המשפחה

לבי על פותחת השרשור

היא מתארת מצב כואב מאוד!

והלוואי וימצא פתרון

אבל ממש להזהר עם עצות הלכתיות בתחום

בטח באופן פומבי

מי שרוצה יש לו לאן לפנות ועם מי להתייעץ

ובעיקר שולחת חיבוק

מאחלת שכנגד כל הצער תזכו לשפע ברכה 🙏🏻

היא לא פירטה פה. אבל הגיוני שיש צבע אוסר, גם עם הרב הכי בקיא בעולם.

מה שכן, אם הוא לא רב עם ניסיון רב, אז אולי באמת שווה להתייעץ עם רב מנוסה.

אז בהחלט להחליף רב.

כתם לא אמור לאסור.

רק על עד.

אבל ברגע שמצלחים לטבול אם יש רב שיכול להתיר להם לא ללבוש תחתון לבן אין שום סיבה בעולם לאאסר מכתמים

לא משהו שאפשר להתיר

לפעמים אני חושבת שזה איזה תיקון על תקופות שלא הייתי שומרת

אם אתם רוצים למנוע ותהיי במצב של עצות,

ייתכן ויש לי עצה בשבילך.

(ייתכן כי אי אפשר להבטיח אם זה יעבוד אצל כל אשה)

מבינה אותך מאוד!

באמת אין לי מה להוסיף חוץ מזה שזה סיוט ושאני מבינה אותך. באמת שנסתרות דרכי ה'

אולי אפשר להבא לצרף מכתב עם הסבר שלך. כך הדריכו אותי, מפרטת ממש איזו בדיקה זו, וֹאם כאב לי נגיד כשבדקתי, וכמה זמן כבר ננסה,  ומתי ההתקּן הוצא וכו וכו כל מה שיכול להיות קשור.

ואת ככ גיבורה שכבר 3 חודשים מנסה שוב ושוב בדיקות.

בהצלחה ושתזכי להנות בחוש (-להרגיש ממש) משכר הטרחה

99 אחוז עלי ואני מתמודדת עם כזה הרבה

אז את המעט שהוא כן יכול לעשות, שיעשה כמו שצריך

והרב הזה פשוט לא מספיק בקיא

ואם הוא היה שולח לרב אחר אני חושבת שלא היתה בעיה

ועכשיו גם הבדיקה עצמה נעלמה

ואני פשוט לא מתכוונת להשתגע שוב עם בדיקות והפסקים, באמת שלא.

מצד שני זה היה הרב הכי קרוב

ואת כל המרמור שלי אני מוציאה עליו

והוא לא יודע לתמוך נפשית ובורח למערה שלו

ורק מעצבן אותי יותר

052-846-5585

לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.

נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.

אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...

סליחה אם ביאסתי

אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..

הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ

הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה

אני לא מכירה אותו

אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000

והוא עושה את העבודה

בית עם תינוקות וילדים

אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי

זה עוזר לתחזוקה של הניקיון

אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה

זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.

לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.

אני קניתי לא יקר

נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.

בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..

אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע

ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון

אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד

אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה

אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי

הוא באמת עוזר לשמר נקיון

ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל

הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות

ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר

לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר

אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה

הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום

לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן

ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד

מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד  ממש שינה לנו את החיים

היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה

הפריע לי מאוד הריח

שופכים לאסלה

ומעבירים צחצוח באמבטיה

לא הרגיש לי מורכב מידי

אולי זה משתנה בין אחת לשנייה

החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד

ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם

לא מספיק רק לרוקן

ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת

בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..

זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..

אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים

אבל צריך גם להגי את האמת

לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה

תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+

כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400

הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי

שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית

אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.

אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה

זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.

מה שחשוב לדעתי זה

אורך חיי סוללה

עוצמת שאיבה

גודל מיכל

ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי

כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי

שימי לב שיש חובת פיקוח מרגע שיש במשפחתון 7 ילדים. גם שלך נחשב בספירה (אם הוא איתך במשפחתון).

דבר שני תעשי ביטוח. זה לא קשור לפיקוח, אפשר גם אם המשפחתון לא מפוקח.

במעט תינוקות בערך 3.

ביטוח למה הוא מיועד?

נראלי אמרו פעם שזה 50 לשנה לילד אם לא טועה..

לק"י

שיכלול:

מספר ילדים שבטיפולך.

ימי עבודה ושעות.

ממתי עד מתי בשנה את עובדת.

האם כולל אוכל או לא.

מה עושים במקרה של עזיבה (יש מקומות שמבקשים תשלום על החודש שאחרי העזיבה).

מה עושים במקרה שאת חייבת להיעדר.

מה קורה במקרה של איחור מצד ההורים.

מה הנוהל לגבי תינוק חולה (לא לשלוח מראש עם חום/ דברים מדבקים, ואם חולה באמצע היום- שההורים יבואו לקחת).

המטפלת אצלינו מודיעה מראש בחוזה שהיא לוקחת 3 ימי חופש במהלך השנה, ומודיעה עליהם שבוע מראש.

בתחילת שנה לתת לוח עם ימי חופשה.

להוסיף סעיפים- במקרה ופורצת מלחמה (או לכי תדעי...עברנו כבר קורונה) הילדים לא מגיעים.
מה אז?
האם הכסף יוחזר להורים, או ישאר אצלך?
בזמנו המטפלת של בני הייתה הוגנת ומחצית מהכסף חזר להורים מחצית הלך אליה.

חוזה כזה מפורט זה הכי חשוב!!

ובאמת מקקובל 3 ימי חופש שאת יכולה לקחת לך, עם עדכון מראש.

לדעת מה עוד יהיה בדור הגאולה שלנו.

לק"י

בדיוק השבוע חתמתי על חוזה לשנה הבאה, אבל אנחנו איתה עוד מלפני הקורונה, ועברנו יחד גם קורונה וגם מלחמות😅

אולי באמת נשאל אותה.

בכל מקרה לא משלמים על שירות שלא קיבלתי...

למטפלת שעובדת נקי ומפרישה לעצמה ביטוח לאומי- במקרה של חלת תקבל פיצויים מהמדינה

מטפלת שלא דואגת לעצמה- בעיה שלה...

(יום יומיים שבוע אני אספוג... חודש כמו בקורונה- אין מצב )

לק"י

ככה לפחות זכור לי.

והמטפלת שלנו עובדת מסודר והכל. אז היו פעמים ששילמנו רק חצי תשלום, היו פעמים שהיא החזירה, והמדינה שילמה לה.

בכל מקרה, הייתי דואגת שזה יהיה מעוגן בחוזה.

לא חושבת שזה קורה בשום מקום אחר בשוק הפרטי

וזה לא שיש למטפלת הרבה הוצאות במקאה של השבתת משק אלא אם כן היא דוכאפרת מקום

ולרוב התשלומים התבססו על הוכחת ירידה בהכנסה... אז מי שה

ביטולים של 'כוח עליון' כמו מלחמה מי משלם עליהם?

אוכל- מי מביא? איך הילדים ישנים במה וכמה זמן.

האם יש הגבלה על מספר הילדים

מה עושים כשאת או ילדייך חולים ח"ו

איך משלמים? מתי?

בכללי מציעה לשאול את הai על נקודות שצריך לים לב אליהם. אולי הוא יכול להכין לך גם חוזה.

המטפלת שלנו הכניסה לחוזה, שהילד יצולם בתמונות וסרטונים. לא יודעת כמה זה נצרך.

אותן ללוז וזה היה תענוג..

בהתחלה היא כן זורמת עם הלוז שלהם ולאט לאט מזיזה אותם לכיוון הלוז של כולם..

נגיד התחילו להיות עייפות בשמונה וחצי אז משכה אותן עם משחקים עוד רבע שעה עד שבסוף התחברו לשנת בוקר של כולם בתשע.. או להפך, השכיבה אותם עוד לפני שהתחילו להיות ממש עייפים.. בהתחלה קצת שכבו עירניות במיטה ואז התרגלו לשעה הזו. 

את החוזה של המטפלת של הבת שלי

ולהשיג ציוד בשביל זה..

אפשר מקבוצות מסירה

מאוד מקל שיש לך תשתית נוחה לטיפול..

נגיד טרמפולינות שיוכלו גם להירגע וגם לאכול בהם

משטח פעילות גדול שיהיה לכולם מקום לשחק

מזרונים לשינה או שיביאו עגלות..

ולהגדיר אם הם מביאים אוכל מהבית

לעשות לך סלסלאות לכל דבר

בקבוקים תמל טיטולים בגדי החלפה

או נגיד מקום נוח להניח את התיקים ואת יכולה לשלוף לכל אחד מה שהוא צריך..

למוצצים עדיף שיגיעו עם מחזיק מוצץ

ואם לא אפשר לתלות מוצצים על מתלה ייעודי..

או שבטרמפולינות התכוונת להאכיל מבקבוק?

מניסיון עם המטפלת של ילדיי

1. חוזה מסודר. מה קורה בימי מלחמה מבחינת תשלום, שעות, מועד תשלום, ימי עבודה בחגים ובחופש, מה קורה כשאת חולה למשל, תשלום ביטוח, אוכל ראש

2. ביטוח כמובן

3. תנאים ראויים - לולים והאכלה בטיחותית בכסא אוכל. מקום מגודר, משטח פעילות איכותי ומשחקים

4. הצהרת בריאות שלא ידוע על אלרגנים וכד

בהצלחה!

זה כלכלי ומשתלם

גיל 4 חודשים זה מושלם

זה זמן בטן, אוכל, שינה ושוב בטן/גב פחות או יותר

ביטוח זה חשוב גם אם זה פרטי זה לא משנה

חשוב שיהיו לך את הכללים שלך להורים מין הודעה כזו שלא יהיו אי נעימויות לגבי תשלומים, לוח חופשות וכו

לולים שאת צריכה לקנות, משטח פעילות ומשחקים

זה מה שעולה לי כרגע

אני הפסקתי רק כי היה לי קשה להיות בבית כל היום, אם יש לך עוד שאלות נשמח לענות 🙂

1. כי את אוהבת את זה

מכירה הרבה נשים שהגיעו לזה מתוך שיקול כלעלי, חוסר בהשכלה לצאת לשוק העבודה, רצון להישאר בבית עם התינוק שלך

בסוף בסוף- כל הנל לא ישנה אם זה לא משהו שאצ אוהבת (לא רק בסדר עם זה... ממש אוהבת)

זה עבודה קשה גם אם משתלמת, לבד. ושוחקת

ובסוף הנסיבות למה התגלגלת לזה לא יעזרו לך אם אין לך את הדרייב הפנימי וההנאה מלטפל בתינוקות

(ומי שאוהבת את זה ממש זורחת ורואים עליה... וזה גם מגיע לילדים)

2. תנאים

המקום צריך להיות מותאם לטיפול בתינוקות, כם טם זה הבית, צריך להיות נקי ובטיחותי יותר ממה שאני מקפידה בבית שלי...

שיהיה ציוד מתאים

3. יכולת להתמודד עם הורים... להיות מטפלת זה לא רק לטפל בתינוקות... מאחורי כל תינוקת עומדים הורים עם דרישות וציפיות והם לא תמיד נחמדים

4. שקיפות... כלפי ההורים בעיני זה המפתח להצלחה, רוב התקלים זה על דברים שלא ציפו להם, אם הכל יהיה גלוי  סעיך 3 יהיה יותר קל

5. חוזה מסודר על *הכל*

ימי חופש, בלתמים. מחליפה, שעות עבודה, תפריט, ציוד, השבתת המשק, תשלומים, עזיבות, מספר ילדים, אוגוסט - הכל!!!! - כנל סעיף 3 יהיה יותר קל

6. ביטוח- חשוב מאוד וזה גרושים, זה מושת על ההורים וזה מעיד גם על רצינות

כשאני שומעת מהמטפלת גם על זמנים פחות טובים של הילד, או כשהיא שולחת לי הודעה- אם היה משהו בבוקר, כי הוא לא כרגיל, זה נותן לי תחושה שהיא לא מייפה את המציאות.

(לא אומרת לבעס את ההורים כל הזמן, ולנסח דברים בצורה נעימה. אבל כן לשתף ולחשוב איתם אם נראה שמשהו לא כרגיל אצל הילד).

ובמקביל, לשתף בדברים טובים, לספר סיפורים שהיו. זה תמיד כיף לשמוע.

לק"י

בהתחלה הייתי מעדכנת במהלך היום איך הילד- מתי נרדם, מתי אכל.

בהמשך אפשר לשחרר, ולעדכן בסוף היום.

אבל יש הורים שבטח ירצו יותר עדכונים במהלך היום, בעיקר אם זה ילד ראשון. אז כן חשוב להגיע איתם לאיזושהי החלטה. כי מן הסתם שאת לא עם הפלאפון כל היום וכל היום מצלמת ושולחת להורים תמונות. רצוי שתהיי עם הילדים🤭

ובכללי מנצלת אחסון לגובה כמה שאפשר.

אם את שומרת בגדים גם שקטנים עליהם אז שקיות ואקום בתוך ארגזי מצעים או מדפים עליונים/מעל ארונות

חייבת אותה

ואני שואלת לגבי בגדים של יומיום לא אחסון

שכל המיטות יהיו עם ארגזי מצעים עמוקים זה המון אחסון..

אפילו שולחן סלון ראיתי שיש עם כמו ארגז כזה.

ואם אין ארגז מצעים אז אפשר לשים קופסאות שקופות גדולות מתחת למיטב של הילדים ולאחסן שם.

אם יש אפשרות לאחסן אצל ההורים בגדים שכבר קטנים/עגלות /ציוד שמשתמשים רק פעם ב...

אני אישית מעבירה הלאה בגדים שקטנים לנו אבל לשמור אצל ההורים זו אופציה טובה.

השידה נמוכה ולכן עדיף במקומה ארון גבוה עד התקרה.

את יכולה גם לתלות ארון מעל המכונת כביסה שיתן לך עוד אחסון.

אם יש מקום במסדרון אפשר לשים ארון צר כזה לעוד אחסון

אני מחפשת איל להוסיף ארון או מקום לבגדי היומיום שלי ושל בעלי

אחסון אני מאלתרת

אבל להתלבש נמאס לי מהצפיפות הנוראית הזאת במדפים

סליחה על השאלה...

אצלנו הבגדים של כולם מאוחסנים בשני ארונות של דלת אחת, ארון של שלוש דלתות, ארון תלייה אחד ברוחב של דלת וחצי וחמישה מגירונים. 11 נפשות... (האחסון מתחלק בין החדרים כמובן)

באופן כללי אני לא מאמינה בארונות גדולים בבית, כי בעיניי הם תופסים מקום...

אני שמתי בארון של הילדים מדף נתלה, שמאפשר לי לאחסן יותר דברים בארון.

ואני שמה בארון דברים בשתי שכבות, קדמי ואחורי.

לילדים שבני 4 ו 6, לכל אחד יש מדף אחד, הדברים הקטנים נמצאים במדפים הנתלים, וחוץ מזה יש מקום לתלייה לכל הילדים.

מהמקס סטוק מדפים כאלה של סידור נעליים, והנחתי את זה מעל השידה, והשתמשתי במדפים לשים בגדים במקום נעליים. מקווה שהבנת למה התכוונתי. עלה לי בזמנו בערך 100 שקל

שמה לך פה דוגמא למשהו דומה:

https://www.ace.co.il/5770029?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_content=731896064861_177204583129&utm_term=&matchtype=&gad_source=1&gad_campaignid=22192422213&gbraid=0AAAAAD9Br5B90G3fJUbCaNw4VGbSF3I30&gclid=Cj0KCQiAnJHMBhDAARIsABr7b854x8zSZ03mL1J1vasi-mqteNlfHCY9qHigZ4eOH9D1glMHstPokPQaAqDHEALw_wcB

איפה הארון נמצא כרגע? הוא לא בחדר שלך?

אם לא ישאיר מקום לעריסה ואת מתכוונת להישאר בדירה לטוח ארוך ובעז"ה עוד ילדים - לדעתי חבל להכניס ארון לחדר אם לא ישאיר מקום למרות שאת לא חייבת ארון עמוק או גדול מאוד.

אצלי ארון עומק 60 ונכנסים בו בגדים גם ב2 שורות אז אפשר פחות ועדיין יהיה לתועלת

זה מאוד תלוי גם מה גודל החדר. אצלי ארון על קיר כמעט שלם 3.2 מטר (הזמנתי 2 ארונות אותו דבר והצמדנו אותם) אם הייתי לוקחת ארון אחד 1.6 היה נשאר לא מעט מקום לעריסה אם הייתי צריכה

ויש גם ארונות במידות שונות שאולי יוכלו להתאים ואפשר אולי להכניס לחדר של הילדה. אצלי באחד מחדרי הילדים יש ארון 1.2 מטר וזה אחלה

אני בכל אופן כן בעד ארון נוסף. וגבוה ככל שניתן. אולי בחדר אחר אפילו? יש לכם? אני אוהבת שלכל דבר יש מקום מוגדר זה פחות בלאגן בעיניים וההפרדה ביניכם לבין הילדה זה יתרון

חדר ממד וחדר הורים

בממד יש את הארון בגדים

מדף אחד לילדה

2 לבעלי

3 לי

2 למצעים ומגבות

ותליה מפוצצת של בעלי ושלי

אני מחפשת להכניס ארון בחדר הורים אפילו שאני ממש לא רוצה

מהארון שלכם

אני אישית שמה מצעים בארגז מצעים של המיטה (שלנו) ואצל הילדים מתחת למיטה יש לי תיבות פלסטיק ענקיות על גלגלים שאני מאחסנת בהן מצעים בין היתר

מגבות - הייתי קונה ארונית שירות לשירותים. חבל על המקום וזה גם לא ככ פרקטי בעיניי שזה לא במקלחת. יש בעיצובים ממש יפים

הארון בממד תופס את כל הקיר? לא נשמע שהוא מאוד גדול. או שהחדר מאוד קטן..

אולי כדאי להחליף אותו לאחד גדול יותר שיהיה על כל הקיר

הפוטרים תופסים הרבה מקום

ואני לא אוהבת 2 עמודות 

לק"י

ואז קל להוציא גם מה שמאחורה.

פשוט שולפים את כל הסלסילה

שלא מתחיל מהרצפה אלא מהאמצע ללמעלה

ואז הרצפה פנויה

או פינטרסט פתרונות אחסון עם ניצול חכם של החלל. אלו פתרונות של נגרות בהתאמה אישית

אבל אם זו הדירה שלכם ואתם מתכננים להישאר ב"ה לאורך זמן שווה להשקיע בזה כספית בעיני.

דוגמה לרעיון - לעשות ארון במסגרת מסביב למיטה כולל נישה מהצד שתשמש אותך כמו שידת לילה אם את צריכה.

מה גודל הארון שיש לכם? נשמע בית ממש ממש פיצי אם את אומרת שבהכנסת ארון לחדר שינה לא יישאר מקום לעריסה..

ארונות מטבח (קצרים ועמוקים) שתולים צמוד לתקרה, משמש כאחסון ולא תופס מקום בחדר/במסדרון. אפשר לבגדים ששומרים, נגיד של העונה הבאה או של מידה קטנה או גדולה. ולעשות שרינק בשקית וואקום שייקח פחות מקום.

מדפים עליונים למשחקים/ספרים/סלסלות אחסון, במסדרון גם אפשר.

ארון מזנון יפה בכניסה לבית שמשמש כאחסון לתיקים מעילים.

ספסל צר קטן שהוא ארגז אחסון לנעליים מחוץ לדלת הבית.

מדף עליון/ארון עליון בשרותים לנייר טואלט או חומרי ניקיון.

אולי אפשר להוסיף מדף יפה במטבח איפשהו ובסלסלות מעליו לשמור גם דברים שלא קשורים למטבח כמו אביזרים לשיער של הילדה.

ופעם שמעתי את הרבנית ימימה מזרחי מתארת את הדירה הקודמת שלהם שהיתה קטנה כברכה ממש, במילים לא מדויקות: עומדת מושיטה יד אחת מגיעה לסיר מושיטה יד שניה מגיעה לנענע העגלה שבסלון.

זה כיף בית קטן, זה מגבש, כולם ביחד. לומדים לא לאגור ציוד מיותר. 

הכל עניין של הסתכלות

ומזל שאני מסודרת וממיינת

וזה באמת מחייב להיות במיון מתמיד

באלי לפעמים להזניח אבל אי אפשר 😂

ותודה על הרעיונות

זה יכול לתת כיוון

אנחנו עכשיו בבירור גם של הנושא.. ממה שהבנתי לבדוק זה לא מזיק

יצאו קצת דברים, עוד כמה דברים ברמה נמוכה.

ברור שלא מזיק לבדוק, אבל זה זמן והתעסקות.

לרוב בתפקודים האלו.

זה גורם לקשיים לימודיים ועלול גם לפגוע בקשרים חברתיים. מביא לקושי בניהול משימות, ארגון הזמן והמקום, איבוד חפצים ועוד.

ממליצה מאד לבדוק את הנושא כבר עכשיו.

כיום ישנן מרפאות בעיסוק מומחיות בשיטת קוג פאן שעובדת בדיוק על התחום הזה של תפקודים ניהוליים.

בהצלחה רבה.

כי ממה שאני רואה, זה קושי יותר ספציפי

ואם באמת זה נובע ממקור אחר, הטיפול הוא אותו טיפול?

ולפעמים זה גם עובר כשגדלים קצת

לא יודעת לגבי טיפול..

מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ

סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)

צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..

כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.

אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור 

במים המשקל הרבה פחות מורגש וזה ממש מקל.

אנחנו לקחנו צימר עם בריכה (היינו בחופש באמצע שמיני) וטיילנו קצת באזור. הייתי בלי הרבה כוח, אבל ידעתי שללכת קצת כן יעשה לי טוב. אבל ממש אפשר פשוט מקומות עם מים. הכנרת עכשיו ריקה וכיפית וככה גם כל המעיינות בעמק המעיינות ועוד מלא מעיינות בארץ וממש חונים צמוד.

אם את רוצה המלצות מסויימות תכווני באיזה אזור בארץ.

בא לי גם חופש משפחתי מלא זמן לא עשינו,

וממש בא לי צימר עם בריכה אבל הנחתי שבעונה הזו חייבים בריכה מחוממת. 

אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.

אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.

ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.

כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)

כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים

הכל בסדר, זה בית וחיים בו

או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?

אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת

ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅

בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...

אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.

אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות

לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!

יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים

ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...

זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..

גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.

לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.

ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות

בעיניי זה שינוי הרגלים

לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.

לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?

ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.

או שאהיה עם הילדים בספה

זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי

ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן  קבוע

בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים 

הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת

קצב החיים שלך שונה

אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?

אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן

אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️

כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)

אבל אין לנו ילדים קטנים

וגם כשהיה קטן

היה אחד

לא כמה

אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף 

ביום רגיל

וביום שסידרתי....

גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק

ובוודאי אם לא סידרנו....

אצלי גם בדיוק כמוך

רק סוף יום ( או יום למחרת)  עושה סדר

לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום

תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.

שריטה מבית אמא…

זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)

שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.

כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי. 

תמיד יש חפצים בכל מקום: תיקים של הילדים, סוודרים, יצירות שהביאו מהגן.

הכביסה תמיד איפשהו בדרך לארון: בסלסילה, במכונה, מחכה לתליה, מחכה לקיפול.

תמיד יש כלים בכיור ואם שטפנו איך שסיימנו גילינו שיש צלחת על השולחן שלא נשטפה או שיש כוס קפה מלוכלכת.

ואנחנו כל הזמן כל הזמן מנקים ומסדרים מנקים ומסדרים.

אבל הכל בנחת ובכייף וברוגע.

לא דחוף לי בית מצוחצח, כן דחוף לי בית רגוע ושלו (ומסודר בגבולות ההגיון כי זה עושה לי רוגע בראש).

בואי אלינו, יש בלאגן בשפע

עד שהילדים הולכים לישון בטח.. אבל גם אחרי לא מתוקתק

והיו גם תקופות שהיה ממש מבולגן באופן קבוע...

בכל מקרה לדעתי הכי חשוב זה להשתדל לא להשוות לאחרים, לחשוב מה משמעותי בשבילך ועל זה להתאמץ ולהשקיע.. 

ופשוט חונכנו לזה. אוכלים וישר לכיור, מסיימים ארוחה שוטפים כלים. אמא ששוטפת את הבית כל יום וכו..

ולדעתי זה גם הרבה תחזוק בשגרה ופחות הגעה למקרי קצה.

להגיד שזה הדבר המושלם, 🤷‍♀️

בסוף היה כיף לחיות בבית מבריק ושכיף להיכנס אליו, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים (שנים לא היה גואש או פלסטלינה בבית, רק בחצר בהשגחת אבא😅)..

וכיום גם אני לא מסוגלת שהבית שלי לא נקי, גם אם זה אומר לנקות תנור עם מסיר שומנים בהריון וכן הלאה.. (למה? סתם כי לטעמי הוא לא מספיק נקי 😒).

שורה תחתונה לכל דבר יש פלוסים ומינוסים ובעיניי הכי חשוב לילדים זה לגדול בבית בריא ושמח😄 

בהריון

תקראי על זה קצת וזה יתן לך כוח להימנע..

בעיקרון ממש לא מומלץ מסיר שומנים הוא חזק מאודדד

ואקונומיקה גם לא מומלץ..

ב. אפשר להשיג כמעט כל דבר אם מוכנים לשלם תמורתו. תחשבי אם המחיר שווה לך.

ג. תמיד כדאי לבדוק לאן את רוצה להגיע ומה יכול לעבוד בשבילך בדרך לשם.

ב- כשיודעת שצריכים להגיע אליי, משתדלת לסדר קצת.. אולי מה שאת רואה זו לא המציאות הקבועה😉

יש בתים כאלה

נדירים עד מאוד

היא אמרה לי לי זה מאוד נעים לראות בלגן אצל אחרים

נותן תחושה טובה שלא רק אצלנו ככה😅

ביקורים ברגעים אמיתיים בחיים.

אמר שתמיד אנשים רואים בתים של אחרים כשמושלם שם, ואז אוכלים את הלב

ואצל רובינו בפועל הבית לא נראה כל היום מושלם

אני רואה שצדק...

אני יכולה להצטרף לצוות

אם תגיעי אלינו ביום ראשון אחה"צ, סביר להניח שתראי בית מסודר, פשוט כי הוא עדיין מסודר ממוצש. לעומת זאת, אם תגיעי אלינו בחמישי- הכי בלאגן שיש..

חוץ מזה, בעלי ורני עובדים משרה מלאה מחוץ לבית, והבנות שלנו במסגרות עד 16:00, אז כמה כסר בלאגן יכול להיות אם לא נמצאים בבית?

היתה לי היום אורחת לא צפויה באחת וחצי.

ש-י-א הבאלגן של החיים. כל הבאלגן של כל השבוע + בישולים לשבת + קניות שטרם נפרקו על הרצפה (ובשביל להוסיף- גם שני ילדים בוכים ועצבניים).

ואז נשמתי עמוק, ואמרתי לעצמי-

כל הכבוד לי. אני עושה לה שירות חשוב שהיא תרגיש טוב עם עצמה.

מקווה רק שתעיז לבוא שוב אחרי מה שהיה כאן.