שיהיה בקלות!

יש גם שמן קיק אבל לא סתם לשתות אלא יש מינון מדויק והדרכה כל כמה זמן. לא יודעת בעצמי. תנסי לברר

ילדתי שם פעמיים והייתי מאוד מרוצה, גם בחדר הלידה וגם במחלקה. שיהיה בשעה טובה ובקלות

לי זה היה גם הכרחי כל פעם מסיבה אחרת

בפעמיים האחרונות שידעתי שאני צריכה לעבור זירוז הכנתי את הגוףכמו שצריך

* שמן נר הלילה, מרכך את צוואר הרחם, חשוב במיוחד בשבילך כי יש לך גדולצ'יק

*לדבר המון עם העובר שיתכונן לצאת קצת יותר מוקדם

*קצת קשה- אבל מומלץ לתגבר יחסי אישות

* עיסוי פירנאום

*דיקור ורפלקסולוגיה לא ניסיתי, אך ממליצים

היתרונות בזירוז, הכל תחת שליטה, אין את הלחץ של שבוע 40 + מה יקרה אם ירדו לי המים באמע רמי לוי, או איזה צירים שווה גישה לבית חולים או לא

את גם מגיעה רגועה ולא במצב לידה לבי"ח ויכולה להעביר להם את האינפורמציה הרלוונטית בנחת והצוות נערך שם בהתאם

עוד יתרון הלידה נעשית בשלבים ולאט לאט , קודם קבלת יולדת, אח"כ קבלת חדר לידה (יכול לקחת עד יומיים לקבל חדר לידה- תלוי בית חולים תלוי דחיפות הזירוז, אצל האחרון חיכיתי במחלקת נשים28 שעות לקבלת חדר לידה, אז להיערך עם מחשב נייד או משהו)

אחר כך מקבלים את הזירוז ,אם אין לך נתוני לידה כלל (פתיחה קטנה,צירונים) נתן לתת לך נר לזירוז פרוסבו משהו... וזה יותר עדין מפיטוצין, אם יש לך קצת נתוני לידה יציעו לך סטריפינג(יש כאלו שימליצו ויש כאלו שממממש לא) ואז פיטוצין, זה ממש לא נורא, כי את הפיטוצין מתחילים לאט לאט ולא יעלו לך את הפיטוצין לשלב הכואב לפני קבלת האפידורל החמדמד

ממליצה בחום לקחת דולה, ולהתקשר אליה שתבוא כשאת כבר כשעתיים אחרי קבלת הזירוז, להביא כמו שאמרתי הרבה תעסוקה לך ולבעל, אנחנו הורדנו מראש סדרות למחשב נייד

הרבה הצלחה

חוץ מההמתנה הנוראית לחדר לידה, היה ממש בסדר

לגבי עיסוי פרינאום- לא מסוגלת!!! והתחליף שלי לדולה שלי היא.. אמא המקסימה שהבטיחה שתהיה איתי ומנסה להרגיע.. (ובעלי כמובן)

לגבי שע"צ- הם לא עושים זרוז בשלב כזה בדר"כ, הרופאה אמרה ללכת לעין כרם  (היא עובדת שם) ובנוסף דיברתי עם מיילדת משע"צ שאמרה שבמצב כזה שאין טעם לבוא לשע"צ.

לא הבנתי למה לוקח כ"כ הרבה זמן לקבל חדר, ועוד יותר- למה אני צריכה להיות במחלקת נשים אם אני מרגישה טוב ואין ירידת מים או משהו בסגנון?? לא רוצה להיות סתם מאושפזת!!

אם לוקח זמן כמו שאת אומרת אני מבינה שלא כדאי לבוא מראש עם אמא שלי.. אין מצב שיהיה חדר פנוי ויכניסו אותי יחסית מהר? חייבת אותה איתי..

ולגבי הפיטוצין- את מרגיעה אותי.. אני מדמיינת שמתחילים בבום כאבים נוראיים.. כמה זמן לאחר קבלת הפיטוצין מקבלים אפידורל? (חמדמד..)

תודה רבה!! 

הגעתי לבית חולים, ואמרו לי שם שלא עושים זירוז בגלל הערכת משקל.

הרופאים אמרו שעדיף לחכות להתפתחות של לידה רגילה, ולא לזרז.

מתברר שהסיכוי לניתוח אחרי זירוז, יותר גדול מאשר הסיכוי לניתוח אם העובר קצת גדל.

תעשי דברים טבעיים, כמו שאמרו ללך.

בהצלחה!

לא מדובר על קצת גדל אלא על הרבה גדל.. 4200 יולדים בלידות רגילות אבל מעל 4.5 כבר לא ממש.. והוא עולה לאחרונה מעל 200 גרם בשבוע. אני יודעת לצערי שיש סיכוי לניתוח לאחר זרוז, אך הרופאה אומרת שבקצב הזה אם אגיע ל-42 זה לא "סיכוי" אלא כמעט בטוח..

ושוב, תלוי לאיזה בי"ח את מגיעה.. (שע"צ נגיד לא עושים זרוז בגלל זה כמו שהבנתי..)

אני מאוד מקוה שאצליח לזרז את עצמי ללידה בימים הקרובים, אבל אם לא לצערי זה לא טוב לחכות..

ומה היה בסוף? ילדת בלידה רגילה? בלי זרוז? ואיזה משקל? (אם כבר ילדת כמובן..)

עברו כמה ימים וחזרתי לבי"ח עם צירים. התחלתי לידה רגילה, הייתי כמה שעות בפתיחה מלאה ובסוף שלחו אותי לניתוח כי היא היתה תקועה. אחרי הניתוח שקלו אותה ו- 3.860.. זה לא היה קשור רק למשקל, אלא לדברים נוספים.

זה תלוי ממש במבנה גוף שלך- עד כמה את קטנה/ גדולה וכו'.

אמא שלי מספרת שאמרו לה 4200 ונולדתי 4890..

גם לי זאת היתה לידה ראשונה.

ההערכת משקל עלתה בקילו תוך חודש, ושבוע לפני התאריך הייתי כך. כשהגעתי אחרי 5 ימים- ממש לפני התאריך- עדיין היה 4.200, מה שהתברר כטעות.

אולי כדאי שתעשי הערכה בעוד מקום, ועוד סוג של הערכה- ידנית/ אולטרסאונד, כדי שזה יהיה יותר ברור. אין סוף לסיפורים על הערכות שגויות..

בהצלחה רבה, ולידה קלה!

לגבי זירוז טבעי - כמו שכתבו לך, רפלקסולוגיה ושמן קיק.

כשהגעתי לזירוז בלידה באחרונה שלי(תכף סיפור זירוז מרגיע) היתה לידי מישהי עם ירידת מים שלא פיתחה צירים תוך 48 שעות. היא הזמינה רפלקסולוגית לחדר בבית חולים שניה לפני הזירוז ותוך חצי שעה התחילו צירים סדירים.

שמן קיק שמעתי המלצות מדולה אבל באמת צריך לשים לב למינון כי זה גם מזרז מאד מהר וגם גורם לשלשולים אז צריך להיזהר.

ולסיפור הזירוז- בלידה השלישית הגעתי לזירוז, לא בגלל משקל (אצלי הם קטנים) אלא כי עברתי את התאריך בשבוע וחצי ופיתחתי לחץ דם גבוה. קיבלתי זירוז בטבליה שמכילה פרוסטגלנדינים (יש כאלה שיקראו לזה "נר", זה פשוט קפסולה לנרתיק שרופאה מניחה סמוך לצוור הרחם). החומר הנ"ל הוא "משרה לידה".

זה בעצם החומר שנמצא גם בנוזל הזרע (ולכן ממליצים על יחסים כזירוז) וזה החומר שהגוף מפריש בעצמו בשלבי הלידה הראשונים כדי לרכך את הצוואר הרחם ולאפשר לו להפתח בצירים.

התחילו צירים סדירם תוך חצי שעה. לא כואבים יותר מצירים רגילים. בתדירות של פעם בחמש דקות ואחר כףך התקצר.

ילדתי טבעי, בלי משככי כאבים בכלל ואני יכולה להגיד שלא היה הבדל בכאב.

לגבי השאלה על אישפוז- לפחות בבלינסון את מאושפזת במחלקה להריון בסיכון (לא בנשים) כי כדי לקבל זירוז את צריכה חדר ומיטה ורופא שיעבור לבדוק כל כמה זמן איך את מתקדמת, לא עושים את זה במסדרון. אני יודעת שבמחלקה בבלינסון יש חדר "תחנת רכבת" החדר הראשון של המחלקה שבו תמיד מאושפזות הנשים לזירוז ושאר המחלקה הוא לנשים שנמצאות בהריון בסיכון ולא בדרך לחדר לידה.

עוד חשוב לציין שהגעתי עם פתיחה של 2 ומחיקה של 80% בלי צירים ואולי לכן הזירוז בPG עבד מהר יחסית אבל זה יכול לקחת יותר זמן. בהצלחה.

ואפשר ללדת בקלות רבה גם תינוקות במשקל 4,200-4,300,

תלוי בגודל שלך ובמבנה.

היה לי פעם שהרופאה שלחה אותי מיידית לזירוז- נסעתי מהר לשערי צדק- ופשוט צחקו על הרופאה ועל הלחץ המיותר.

לכי לעוד העכרה- או לרופא מומחה באמת- שלפעמים יכול להעריך מבחוץ הערכה די מדוייקת-

והעיקר, והעיקר- לא לפחד כלל!!!

אבל בגלל מים מקוניאלים(שבוע 40+2) והדון ביריון(כינוי מאת המיילדת) ברוך ה נכון עד רגע זה... כבר 9 חודשים בלי עין הרע!

נולד 4.86. 

לידה מדהימה!!! אמנם היו הרבה לחיצות- 3/4 שעה. 

בהתחלה נתנו לי זירוז ולא הסכמתי שיתנו לי אפידורל עד פתיחה 6.5(בכל זאת האפידורל זה לא הכי נעים, וגם מעכב). אני ממש שמחה מזה שחוויתי קצת צירים!!! 

אמא המדהימה גם אצלי הייתה הדולה שלי ובעז"ה עוד תמשיך להיות גם בלידות הבאות. בסוף היו רק ממש טיפה תפרים פנימיים...

לא עשיתי שום הכנות לפני הלידה!!! שום דברים לזירוז(למרות הערכת משקל שהייתה בשבוע 37 כבר 3.950)

ו...ילדתי בשע"צ, ואני מרוצה לחלוטין!!

אם זה לא מגעיל אותך- לי ממש עזר שהמיילדת שמה מראה שאני יראה אותו יוצא... 

בלידה האחרונה עשו אולטרסאונד בקופ"ח ונתנו לי הערכה של 4.500 ק"ג. אף אחד לא התרגש וכשהתקשרתי לחדרי הלידה הם אמרו שעל משקל לא מזרזים ופשוט שאתכונן ללידה  באופן נפשי. אני שמחה שהרופאה שלך קצת יותר מבינה ללבה של היולדת.

לאור העובדה שאותי אף אחד לא חשב לזרז, למרות שכבר עברתי את התאריך, החלטתי לזרז את עצמי עם שמן קיק (חצי בקבוקון בתוך כוס מיץ תפוזים). זה בכלל לא מגעיל כמו שאומרים (לפחות בעיני. סתם כוס מיץ תפוזים...) ואחרי כמה שעות יש פעם או פעמיים של יציאה מימית ומיד מתחילים צירים.

גם בלידה הקודמת השתמשתי בזה וגם בלידה האחרונה. בשתיהן- תוך 24 שעות הייתי עם תינוק בידיים.

בהצלחה!

ואגב: כשהגעתי ללידה ובכיתי שהתינוק יהיה ענק, שלחו אותי לאולטרסאונד בבית החולים. שם הערכת המשקל היתה 3.928 ק"ג.

התינוק נולד: 3.926 ק"ג. 2 גרם פחות...

אישה סיפרה לי שמצצה את הגבעולים של הקינמון וזה זירז לה..

ניסיתי לשאוב עכשיו שעה, ואתמול חצי שעה, (והכאבתי לעצמי  וכמעט לא יצא כלום..)  ואני לוקחת את הטיפות פטל האלה.. ולא מרגישה שעוזר..

זה אמור לעזור מיידי? איזה מתסכלללללל!!!!!!!!!!!!

אל תעשי דברים שיכאיבו לך, לא הייתי מתעסקת עם שאיבה ,תעשי את כל שאר הטיפים, תרפי ותני לה' לעשות את השאר

גם כשיש תאריך לזירוז,שם למעלה יחליטו מתי שעתו המדויקת שהוא יגיח לעולם

אז כפי שאמרו הרפלקסולוגיה עזרה....

ובנוסף - יש כאלה שהפיטוצין לא משפיע עליהן אלא נרות ולהפך. 

אצלי הנרות גרמו ללידה. זה קשור בעיקר לצוואר הרחם אם הוא מחוק ורך

הפיטוצין יעבוד ואם לא, כדאי להגיד להם לתת נרות.

לגבי האפידרול  - הם נותנים מיד כשהאישה רוצה. אני אמרתי להם שאני רוצה לחכות 

עד שאני ארגיש שאני לא מסוגלת ואז קראו למרדים. 

בסה"כ הלידות היו קלות יחסית.

בכל אופן, בהצלחה.... 

נ.ב התפילות בוודאי יכולות להשפיע וגם לחשוב טוב כל הזמן.

בעיקרון סטטיסטיקאים יודעים להתמודד עם הבעיה שהצגת, של צירוף מקרים שנראה כאילו ההתערבות פעלה.

אז מה, כל המשאבים שבתי חולים מקדישים לזירוז לא מגובים בסטטיסטיקה?

בקיצור, אשמח למקור. תודה!

הייתי בהרצאה של רופא מיילד שאמר שכרגע אין לרפואה את הכלים לא להתחיל לידה ולא להפסיק אותה, אפילו שמתיימרים להגיד שיש.

1. אני ילדתי בעין כרם, והיה מצוין!!

2. ילדתי עם זירוז שלא ברור לי מה הי בו מזרז כי שכבתי בחדר לידה 14 שעות..(לידה ראשונה...)

3.נתנו לי אפידורל עם פתיחה של 2.5 כי צרחתי כ"כ....(באמת סבלתי!!!)והיו בטוחים שאני אוטוטו יולדת...ולא...היתה מחיקה מלאה ובקושי פתיחה,אבל הגעתי למצב של כמעט התעלפות מרב כאבים כך שלקחו אותי עם כסא גלגלים לחדר לידה נתנו לי אפידורל ואז נרגעתי....לקחתי במשך הלידה 4 מנות של אפידורל כי לא הייתי מסוגלת לסבול שום כאב אחרי מה שהרגשתי עד האפידורל, עד שהרופאה אמרה שבקצב הזה אני לא ילד,נתנה הוראה לא לתת יותר,והלידה התחילה כך שעד שהילד היה בחוץ האפידורל החל להתפוגג....ולא סבלתי!

3 מפתחות בידי הקב"ה ממש ממש לא אומר שפיטוצין לדוג' (או להבדיל רפלקסולוגיה, שאיבה וכו') לא עוזר!!

לפי זה- אין טעם לעשות טיפולי פוריות למי שצריך,  ואם ככה אז גם לידה בניתוח לא תעזור..

בקיצור, זה לא ממש נקרא מקור וצריך להיזהר בזה..

אם אני מבינה נכון את היית מחכה במקומי להגיע למשקל 4500 ואף יותר ובשום אופן לא זרוז? גם בסוף שבוע 42-43 אם לא היית יולדת היית נותנת לעובר לגדול ולגדול?? גם אם היה מגיע ל-5 קילו?

אבל עוזר גם ללכת הרבה (בכלל, ספורט)- אבל לא יודעת אם זה בטוח

יש לי חברה ששתתה שמן קיק

ויש סטריפינג או משהו כזה.

יש עיסוי פטמות שמשחרר הורמון שמעודד לידה

וגם יחסי אישות מפריש את אותו הורמון

שוב- לא יודעת מה מומלץ ובטוח.

עשו לי זירוז למרות שלא רציתי - ולמקרה שלי - וזה מאד אישי - כלידה ראשונה זה מאד עזר.

פחדתי מכל מה שקראתי כשהתכוננתי ללידה, שזה נגד הקצב הטבעי והגוף לא עומד בזה וזה רע לתינוק.

אבל בפועל זה היה מצויין לתינוק שכבר היה חייב לצאת להערכתם הרפואית באותו הזמן  ע"פ נתוני הלידה הספציפית.

זה היה מצויין לי - כי לא קלטתי מה לעשות בצירים ועיכבתי  ורק עם הזירוז הגוף הבין ושיתף פעולה ביעילות וקלות.

והאלטרנטיבה שלא באה בחשבון מבחינתי - ניתוח קיסרי. אז יאללה - זרזו. רק לא ניתוח!!!

כאמור - זה שלי. המשקל היה ממוצע לגמרי ולא הייתי במצב שלך. רק מראה היפוך במחשבה.לקבל את המציאות כפי שהיא ולא לפי  אמות מידה מקבעות מראש.

אם לא עזרתי לך - אולי מישהי אחרת.

ומדגישה - זה נגד את רצוני והשקפתי ולא נתתי לכתחילה אמון במערכת הרפואית ועוד חששתי אחרי הלידה מההשפעות של הפיטוצין על התינוק ושאולי כל מה שקרה לו שבגללו רצו להוציא אותו מייד - זה בגללם ובגלל החומר של הזירוז.

אין לדעת, אבל ב"ה אנו חיים ושמחים .

שבת שלום ובהצלחה רבה.

אבל אני מזהירה אותך מראש - את חייבת לעשות אחר כך כמה אמבטיות חמות וגם הרפיה של כל השרירים, אחרת כל הגוף שלך ייתפס.

שמעתי על זה מהרפלקסולוגית שהלכתי אליה כדי לנסות לזרז טבעית את הלידה. היא סיפרה לי את זה כבדיחה ולא חשבה שאקח את זה ברצינות ואנסה. כשהיא שמעה שניסיתי היא אמרה שאם היא הייתה יודעת שאני עומדת לעשות את זה היא הייתה מנחה אותי שצריך לעשות הרפיה מטורפת אחר כך.

בקיצור - הקטע הוא לקחת קופסת גפרורים, לשפוך אותם על הרצפה, ולכרוע ברגליים פסוקות כדי להרים אותם, אחד אחד. להרים בכל פעם אחד ולהתרומם. ככה עד שמסיימים. אני עשיתי את זה פעמיים, ויום אחרי זה ילדתי, כשיום קודם לתרגיל הזה הייתי במעקב הריון עודף והרופאה אמרה לי שאני סגורה הרמטית ושאין סיכוי שאני אתקדם ללידה בקרוב (והייתי בשבוע 41+).

בהצלחה!

אם זה לא יקרה עוד הלילה כנראה שנלך לעין כרם ונראה מה יגידו לנו.. הלוואי שנהיה כבר אחרי!!

תודה לכולכן ובשורות טובות! 

מנסיון של אמא לחוצה חבל על הזמן...........

ועם הראשון העריכו לי 3300 בלידה ונולד 4000

ועם השני העריכו 3900 ונולד 3500.....

ולכן תבקשי לנסות ללדת רגיל גם אם הערכת משקל גבוהה יחסית.

יש נשים שילדו 5000 בלי למצמץ....

ניסית לקחת שמן נר הלילה לריכוך צוואר הרחם?

שלחו אותנו הביתה לה.סוכר של 100. עשיתי היום וזה היה פשוט סיוט- 4 בדיקות דם עם הפרש של שעה בין בדיקה לבדיקה..

מקווה שיצא בסדר ומקווה כבר ללדת!! זה כ"כ מלחיץ שהמשקל ממשיך בינתיים לעלות!!

לפחות יש לנו תקווה מחודשת שאולי תהיה לידה רגילה בלי זרוז..

אני לא יודעת אם את מתכוונת שהיא צריכה לבלוע את הכדורים האלה או לעשות איתם עיסוי פרינאום.

אם את מתכוונת שתבלע אותם אז רק שתדעי שאחרי שהמליצו לי על זה התקשרתי לחברה שמייצרת אותם ואמרו לי שם שבפירוש אסור לנשים בהריון לקחת את הכדורים האלה!

זה על רעיון של חוקן טבעי, בדוק ויעיל!!!! משהי שהיה אסור לה זרוז רגיל.

 המלצה מרופא נשים גדול אבל חייבים להתייעץ לפני!!

ועוד המלצה בסוגריים (להיות יחד....)

משלשל כהוגן...סיוט להיות מחוברת למוניטור, להיות באמצע ציר ולרצות להתפנות לשרותים...

חוויה ממש לא מומלצת. מנסיון כואב...

בתמנון, אני מצאתי שם בהריון.

לא תמיד אפשר לטשטש..אבל אם יש מידה גדולה יותר או טוניקה אולי זה יעזור.

בהצלחה!

אומנם יקר, אבל מצאתי שם כמה בגדים ממש מחמיאים.

שמלת החרישה שלי בשבתות עד הלידה, הייתה משם.

האמת אני קונה רק בשיין בגדי הריון, פשוט יושבת על התגובות

ומקבלת מלא מחמאות

בעקבות המלחמה נעצרו כל המשלוחים אז תחסכי לך את עוגמת הנפש בינתיים

חיכיתי 3 שבועות לעיבוד הזמנה עד שהתייאשתי וביטלתי

מחכה לקרוא בפייסבוק של שיין ישראל שהחזירו. עד אז לא מזמינה

באבישג ארבל

חצאית אחת אני מאוד אוהבת

חצאית שניה התכווצה לי ממש בכביסה אפילו שכיבסתי עדין

בגדול עכשיו קיץ מגיע אני מתכוונת ללבוש בעיקר שמלות רחבות 

לא כאלה של הריון אלא אובר סייז כזה

אני לא אחזתי שחוזרים מפסח לקולקציית קיץ.. וצריכה לנסוע למשרד כל יום..

בגדי חורף יש לי בשפע, וכולם מתאימים לי גם עכשיו, אבל זה לא עוזר לי

אין לי בטן גדולה, אבל אני חייבת להתלבש

לא בגדים שמיועדים להריון

טכנית גם את זה אין לי...

מיפו או ממילא

לא חנות ספציפית

אני כבר עם בטן מכובדת ממש🙈

כשיצאנו לפורים, עוד לא ראו עלי בכלל שאני בהריון

פתאום אני חוזרת אחרי פסח למשרד
כולי עם כאבי סימפי במפשעה, הולכת כמו ברווז וכאובה

והעיקר גם בטן

ממש מביך ככה להציג הריון לראשונה

וברור שיש לך בטן

את כבר בתשיעייייי

באיזה שלב אני ❣️

אני יותר גרוע, יצאתי לחופשת סמסטר בתחילת אדר

וחזרתי עכשיו

בנות היו בהלם חייהן חחחח

לא הבינו מאיפה הבאתי את זה

יוצא לך קשוח עם הלימודים?

מה עושים כשיולדים באמצע סמסטר???

קשוח ממש ממש

כמה שנים הלימודים האלה?

יש לי דה זה וו או שבאמת למדת גם בהריון לידה הקודם? 

בתמנון לא מצאתי כלום.

תודה רבה צדיקות!

במלחה

שניהם ממש מוצלחים ומשמשים אותי כבר הריון שני...

שבגדי הריון מחמיאים לגזרה של הריון, בגדים שמטשטשים יוצרים מראה פחות מחמיא.

בהריונות הראשונים הלכתי לחנויות לבגדי הריון בבני ברק.

בהמשך גיליתי את H&M שיש להם בגדים במחירים ממש סבירים

ל5 חדרים + דירת גן ממש לא..

אולי אולי אחיסמך תבדקי

ויש בקרית מלאכי דירות 5 חדרים חדשות במחיר שקרוב יותר ל2 (בדרך כלל מנהלים מו"מ והמחיר יורד…).

אולי לא דירות גן.

חשוב לדעת שדירות גן דורשות הרבה פעמים השקעה כלכלית נוספת (להקמת גינה /דשא סינטטי/ ריהוט גינה וכדו')

ולא אפרט איפה גרים מחשש לאאוטינג אבל ממש לא מרכז

מבאס אבל מחירים כאלה לדעתי אפשר למצוא בדרום ממש כמו נתיבות שדרות אופקים ודרומה יותר.. 

וגם שכונה חדשה, שלא סגורה על הצביון שלה אבל מכירה שם דתיים.

אלה המחירים בעומק השומרון, או בנתיבות ואופקים (וגם, לא בטוחה שתמצאי).

והייתי מוותרת גם על הדרישה לדירה חדשה (תכל'ס, לפעמים יש יתרון לדירה יד 2 כי מישהו כבר הקים עבורך את הגינה, שזו השקעה רצינית).

אבל יש בזה גם חסרונות - אין לך איך לדעת מי השכנים לפני

לדעתי זה מחיר נמוך לדירה חדשה לגמרי שהיא גן באזור שפלה שרון, ואומרים גם שהיום סטנדרט הבנייה משונמך משמעותית (גודל חדרים/ תשתיות) אני גרה בבניין של 25 שנה באזור ביקוש שיא, והחדרים פה ענקיים לעומת בתים בבנייה חדשה

בבאר שבע אולי תמצאי אם מדבר אלייך, ההיצע שם גדול מהביקוש משמעותית

.. 

קנינו עגלה, כיסא בטיחות ועוד... יש להם חברות טובות

ומקבלים הרבה שוברים

לק"י

ממש התלבטות קשה😅

מה נסגר איתי?....

כולל כיסא אוכל

הגיע מהר וטוב.

לק"י

אז ניסיתי להזמין שם עם קופונים של ביימי, והוא טוען שהם לא קיימים😳

והם עוד עם תוקף....

לק"י

מוזר שאין פירוט.

אני אנסה לחפור קצת.

לק"י

וגם באשמורת אפשר (בלי מבצעים). שמחה לראות שהם התקדמו קצת....

תודה לכולכן!

תודה על העדכון!

ילדת ממש קצת לפני, אז את עושה לי הכנה בשאלות שלך😊

חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי

לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן

כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב

אם המגע נעים- סימן שנעים לו.

לק"י

2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.

אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.

ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...

תודה לך ❤️

מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים

עד עכשיו הלבשתי בגד גוף ואוברול

כשהיינו בבית חולים אמרו לי לא לשים גם מכנס

אנחנו גרים במרכז לא יודעת אם זה משנה

עכשיו בגלל השרב שהיה הלבשתי לה רק אוברול והיא הרגישה לי חמה ונעימה

לגבי הצינון אנחנו באותו סרט היא כבר בת חודש וחצי ודיי מההתחלה מנוזלת

לא נראלי שצריך לדאוג אלא אם יש חום או מרגישים שיש קוצר נשימה וכו

לק"י

2 גופיות ומכנס אחד. וזה היה בחשוון.

עכשיו פשוט לא חורף😅

זה תלוי גם כמה מחממים את הבית.

אני שמה גרביון מתחת לבייביגרו עם חולצה אחת וזהו-אבל זה בשיא החורף

עכשיו חופשי חולצה אחת ובייביגרו

לק"י

ובימים החמים יותר גם לובש קצר או רק בגד גוף.

אבל הוא כבר מזמן לא בן שבועיים....

הבת שלי נולדה בסתיו, אבל זאת גם עונה הפכפכה כזאת אבל בגלל שנולדה פחות מ3ק"ג כן הנחו אותנו להלביש 2 שכבות גם בפלג גוף עליון וגם פלג גוף תחתון.

האח טוב באמת להרגיש את התינוק כמו שאמרו, לי אמרו בעורף או בבטן/גב ולא כפות ידיים או רגליים כי הם תמיד יהיו יותר קרות 

שנולד הרבה פחות מ1 ק"ג וההנחיה הייתה דומה לתינוק רגיל

בשחרור. שזה היה סביב ה3 ק"ג

אבל ממליצה לך גם להרגיש אותו... אל המגע של העור לא מזיע ונעים,סימן שזה טוב. אם מזיע אז לקלף שכבה

גם כשקר בחוץ להלביש בלי עוד מכנסיים? כי אצלנו ממש ירד גשם באמצע שבוע

לק"י

אם ממש קר, אפשר עוד מכנסיים.

אבל נראה לי שכבר לא כזה קר המקומות. ובגיל הזה הם גם מכוסים בשמיכה רוב הזמן.

רוצה להגיב למשפטי הסיום שלך...

חיבוק גדול!!

עם האימהות נולדים חרדות, פחדים ורגשות אשמה,

משהו מטורף שלא מתכוננים אליו לפני.

זה נורמלי,

כדאי לנשום

להירגע

חלקים מזה משתפרים עם הזמן..

תמיד יש ממה לדאוג,

ותמיד לאנשים יש מה להגיד ולהוסיף לך תסביכים,

זה בסדר,

זה קורה לכולן בגדול,

ואת לא הראשונה שמתמודדת עם הקושי (איזה שלא יהיה כרגע).

דברים עוברים, משתפרים, גם את.

מעולה לשאול בפורום

נהדר לפרוק לחברה או מישהי שאת סומכת עליה

קחי מלא אוויר וחיבוקים לתחילת המסע המשוגע הזה.

שלי בן ארבעה חודשים ושבוע שעבר בימים הרותחים היה פעם ראשונה שהלבשתי לו רק שכבה אחת. עכשיו חזרתי שוב לשתי שכבות דקות כמו שכתבת שאת מלבישה. אנחנו לא גרים בקום קפוא אבל הימים עכשיו קרירים נעימים. בחמישי שישי היה פה לוהט. בקיצור, כל יום משהו אחר, תלוי בטמפרטורה אצלכם.

שלך פצפון ולא זז הרבה אז את יכולה להלביש דק ולשחק עם שמיכות לפי הצורך, שמיכה צמרירית או דקה או כלום לפי התחושה כרגע.

לגבי צינון, זה כנראה איזה וירוס אבל אם אין חום לא הייתי דואגת, מה שכן זה יכול להיות סיוט ולהפריע לו לישון ולינוק. אפשר להשפריץ לו לאף מי מלח (בריכוז ספציפי, אפשר לקנות בבית מרקחת שפריצר קטן מיועד לתינוקות) וזה קצת משחרר. אם הוא ממש נושם בכבדות אפשר גם לשים משהו מתחת המזרון שלו להגביה את הראש (אני שמתי קלסר עבה) או לשים אותו בסלקל (לא מומלץ יותר מ45 דקות ברצף)

בהצלחה יקירה!

מצטרפת לתחושות האלה, זוכרת את עצמי מתגעגעת לתקופה שהוא היה עובר ודאג לגדול ולהתפתח בעצמו בלי שאני הייתי צריכה להיות אקטיבית בנושא

לגבי בגדים עד כמה שזכור לי מוסיפים עוד שכבה על מה שאנחנו לובשים, אז מניחה שדק ארוך וגופיה.

כמובן תלוי אם יש מזגן/חם יותר/קר יותר אצליכם.

לגבי הצינון אצלי כולם היו מצוננים בגיל הזה, וזה עבר בשלום ב"ה.. את יכולה להשפריץ לו מי מלח לתוך האף כדי להקל עליו, וכמובן תעקבי אם הוא לא משתעל מדי או מעלה חום, ואז צריך רופא

כשחם זה פחות רלוונטי. צריך לחשוב כמה בגדים היינו רוצים ללבוש אילולא מגבלת הצניעות/ המוסכמות בעולם, ואז להלביש שכבה יותר😂😂

אז רק רוצה לאחל מזל טוב!!

מרגש לקרוא את השירשורים של ההריון ואז לשמוע על הלידה😊

בע"ה שתרוו ממנו רק נחת, התאוששות קלה!

מזל טוב!!! איזה מרגשששש!!!

הרבה נחת והתאוששות קלה וטובה

התחושות שלך הכי נורמליות והגיוניות

לא חסה

אבל כוסברא ופטרוזיליה וכד'

אפשר לנקות ולהקפיא

תלוי למה את משתמשת בזה

לבישולים זה מעולה

סלט חי פחות...

פשוט לקנות קצת כל פעם

לק"י

וחסה- אפשר לקנות שטופה וחתוכה. זה מחזיק ימים בודדים.

או לשטוף ולשמור במקרר את העלים בתוך מגבת/ נייר סופג בתוך שקית.

כרוב- צריך שטיפה יותר קלה. והוא לא נרקב מהר גם ככה.

מבחינת ניקיון לא מבחינת חרקים.

(וגם על זה לא הייתי ממש סומכת.)

כנראה שהיה לי ברור שלזה אני מתכוונת....טוב שכתבת.

את המוצר הזה

תודה

כשאני קונה חבילה של כל ירק עלים שהוא אני ישר שוטפת לפי ההוראות (קונים רק בגידול מפוקח אז זה לא כזה קשוח לשטוף) ואז משתמשת מה שצריכה, שומרת טיפה במקרר ליומיים הקרובים ואת הרוב מקפיאה ככה. כשאני צריכה עשבי תיבול אני מוציאה מהמקפיא את הגוש הקפוא קוצצת ממנו כמה שאני צריכה ומחזירה למקפיא, זה נחתך בקלות כשזה קפוא ואפשר להשתמש גם בבישול וגם בסלט, זה פחות פוטוגני אבל נותן טעם (פחות מהטרי).

חסה עכשיו נניח יש לי במקרר את הסוף של החסה מהמרור של ליל הסדר, היא ממש אחלה אכלנו בשבת (וכבר שבועיים וחצי מאז שקנינו אותה) אבל לפעמים בזמן כזה כבר באמת מרקיב, זה משתנה...

תתלי את הצרור הפוך (בהנחה שזה מסודר כמו צרור בשקית😅)לכצה שעות זה יתייבש

אחרת - באמת להשרות ולשטוף.

חסה עובד לי מעולה. אחרי שאני משרה, מעמידה את הקלחים כמה שעות במסננת ושומרת בקופסא עם ניירות ניגוב בין כל כמה עלים. אני אוכלת הרבה חסה

דבר שני זה מסוג הדברים שלפעמים לרפואה המשלימה יש מענה טוב, חיזוק המערכת החיסונית וכו'

בנפש?

יש לך מספיק מנוחה? זמן לעצמך?

לגיטמציה להשקיע בצרכים שלך?

לפעמים הגוף מבקש משהו דרך המחלה....

מעבר לזה אפשר לבקש בדיקות דם ובכלל, כלליות, ויותר ספציפיות למה שאת סובלת ממנו.

הרבה בריאות!!

את הבי-פולן של פוראוור.

לדעתי זה עוזר נגד הידבקויות (נגיד אם מישהו אצלנו במשפחה חולה, אני נותנת לכולם וב''ה כמעט ולא נדבקים אחד מהשני).

אפשר לקחת על בסיס קבוע (אין לי אחוזים, ואני אפילו לא משווקת שלהם).

זמן להבין, שזה קורה לי סביב המילואים של בעלי.

ככל שהוא עשה פחות מילואים, ככה מספר הפעמים שהייתי חולה ירדו.

אז אולי זה גם קשור ללחץ ומצב נפשי

בעבר הייתי בטלזסטון - לתינוק לא צריך תהביא כולם, חוץ מבגדין ליציאה. אם את מתכננת לשאוב ויש לך חלקים של משאבה של בי"ח תביאי איתך. 

צריכה ואפילו יותר... מפנקים אותם בתינוקיה.... 

יש עריסות כמו בבית חולים.

ראיתי שם כאלו שהסתובבו עם התינוקות בדונה. האמת שלא הבנתי את העניין, הרבה יותר נוח לתינוק בעריסה.

לך תביאי ספרים ובגדים נוחים, פדים וכד' גם תביאי.

תהני מלא

מזל טוב והרבה נחת בבריאות ובשמחה

זה כמו בית מלון מפנק ברמות

תהני

מקופות חולים יש השתתפות לפי מה שהבנתי עד חודש או חודשיים, תלוי במסלול ובמספר לידה.

בבית ההחלמה הם מאפשרים תינוק בתינוקיה עד 6 שבועות.

יכול להיות שאפשר ביות מלא או משהו כזה... 

ואפילו יותר, אבל מ6 שבועות בלי שירותי תינוקיה.

עוד משהו שחשוב לדעת

מי שלוקחת חדר פרטי- אפשר להביא את הבעל ליום חול/שבת ואז החוויה מושלמת

ממליצה לחפש את האתר שלהם בגוגל ולהתקשר גם לטלפון כדי לשמוע פרטים.

סגרתי על משהו שעולה 750 ללילה ויש החזר של קופות חולים

במיוחד בשביל המנוחה

אני באופן אישי לא מצליחה להתאושש בלי זה אחרי הניתוחים קיסריים

זו הייתה הצלה בשבילי

והמחיר לדעתי מתחיל מ750 ויש לך השתתפות של הקופה

וחצי שעוסקת קיסרי חשוב ממש לדעת!!!! שאפשר לקבל בנפרד החזרים רק בגלל שעברת ניתוח ואשפוז של 5 ימים

שווה להישאר עוד יום בבית חולים בשביל זה

אני רק בקיסרי האחרון ניצלתי את זה כי הייתי 7 ימים מאושפזת בגלל סיבוך כלשהו

אבל בכללי זה 4 לילות אשפוז אחרי ניתוח,לפחות בבלינסון 

יש שם הכל.

את לא צריכה להביא בגדים או טיטולים, רק בגד אחד ליציאה ומוצץ.

המטפלות שם מקסימות ממש והרגשה של פינוק בלי סוף

תהני מלא !!!

(נכון ללפני 3 שנים)

לא היה צריך להביא כלום לתינוק. למעט בגד לשחרור...

לעצמי הבאתי כלי רחצה ובגדים.

אני אומרת - זה לא משנה, את/ה הולך לידי. למה? ככה. כי אמא אמרה. חוזרת על זה כמו מנטרה.. לרוב זה עוזר. לא תמיד.

אבל גם אצלי הם לפעמים עצמאיים מדי ולא מקשיבים.

אני כן משתדלת לא לצאת איתם כשלא פנויה להחזיק פיזית או אין לי כח לויכוחים. וגם מבהירה - אתה לא יכול לבוא איתי לסופר כי אתה בורח לי ואני לא רואה איפה אתה. למשל. אחרי תקופה נותנת עוד צאנס ואומרת שזה נסיון, אם הנסיון הצליח מאפשרת ואם לא אז לא. אבל באמת זה בעיה כי יש דברים שחייבים ללכת איתם

איך נזהרים?

האם להיזהר זה בהכרח לתת יד לעגלה (יכול להיות שכן...)

או שמספיק לתפוס מרחק מהכביש?

כמה רחוק מותר ללכת קדימה

ועל הכללים שקבעת- להתעקש

וכן. יכול להיות סיטואציה שבה את מבהירה שאם היא לא נזהרת (שומרת מרחק מהכביש) אז היא תצטרך לתת יד לעגלה

(אני נותנת להם סימנים לדוג- אם יש פס מרצפות מסוים שלא עוברים, או מרחק צעד מקצה האבן שפה)

אני פחות מתחברת לגישה שאומרים לא רק בשביל להראות סמכות

אם ללא יש סיבה שאפשר להסביר- עדיף

(כן יש סיטואציות קצה שאני אומרת -כי ככה אבא ואמא החליטו ושלא הכל הם צריכים לדעת)

אבל כשהיא עייפה(אחרי יום בגן) ובמצב רוח הספציפי היא פשוט לא מקשיבה, לא להסברים ולא לכללים של איך כן מותר לרוץ

וכרגע האופציות שלי זה או להשלים עם הריצה הלא בטיחותית שלה או לתפוס לה את היד בכוח שלא תרוץ (ואז בדרך כלל היא מתיישבת על הרצפה וצורחת ואני צריכה להתמודד גם עם לגרום לה להמשיך ללכת...)

לשבת לכמה דקות איפוס על ספסל, לשתות תה פושר, לאכול ביסקוויט.

להתחבק, לנשום קצת יחד.

ואז רק לחזור הביתה.

בימים חמים להביא לה שלוק/ מעדן קר.

דווקא כשעייפים או מוצפים אחרי המסגרת, הכי לא כדאי להתווכח/ לכפות עליה, אלא להכיל את הקושי ולהוביל אותה בסבלנות לצאת מההתהגות הזאת.

קחי לך כלל אחד.

תסבירי לה בערב/ בבוקר שבחזור מהגן היא תתן יד לעגלה,

והיא יכולה לדבר עם אמא על הגן או לשיר שירים. אפשר לדבר על זה שליד אמא בטוח ללכת ואין מכוניות שנוסעות מהר וכו'.

(ואם מתאים לך להוסיף שאחרי שהולכים ביחד עם אמא ונותנים יד לעגלה מקבלים במבה/קובית שוקולד/יצירה).

היא נתנה יד לעגלה דקה, את אומרת כל הכבוד ומתפעלת.

לפעמים ילדים נראים גדולים אבל אין להם באמת בשלות להבין מה הכוונה במסוכן, או מה בדיוק מצפים מהם.

ולכן בעיני נכון לומר מה כן עושים, לתת פידבק חיובי, ולדבר על הסכנות וכו בזמן אחר

להסביר לה היטב, אפשר ע''י סיפור, על חשיבות הזהירות בכביש/ חשיבות הקשבה לאמא/ כל ערך שאת רוצה להטמיע.

אצלנו אנחנו קוראים לזה "שיחה אישית" ואז הם גם מרגישים חשובים. אפשר על כוס שוקו עוגה..

ואחרי שברור שהיא מבינה (אני שואלת שאלות לוודא את זה, נותנת לה תיאור סיטואציה ומה עושים),

אז כשזה קורה בפועל, אני בעצם ''מזכירה'' מה צריך לעשות ולא צריכה להסביר/להטמיע/ להתחיל תהליך של ליבון הסיטואציה.

לרוב זה עובד. כולל כמובן פידבקים חיוביים על הקשב והציות.

בגיל הזה, אפשר מראש (ביציאה מהגן) להזכיר וגם לעשות מבצע נקודות/ פרסים על הביצוע..

בהצלחה

יורדים לגובה שלה.

יוצרים קשר עין, מגע, קשב וקשר.

מתחילים בהבעת אמפטיה- את רוצה להוביל/ להיות ראשונה/ עצמאית?

אני מבינה אותך.

אני גם אוהבת שאת מובילה.

ואת גם נזהרת. אני רואה שאת נזהרת.

את יודעת שגם אמא הרבה פעמים נזהרת ובכל זאת השוטר לא מרשה?

למשל אם יש רמזור אדום ואני יסע ממש ממש בזהירות, זה מותר? לא זה אסור.

זה ממש מעצבן שאסור למרות שנזהרים.

להציע אלטרניטיבה- את מעדיפה שנלך דרך הפארק ושם תוכלי להוביל?

או לפחות להבהיר מתי כן ולא רק מתי לא.

כשנגיע לשער של הבית של סבתא, את תיכנסי ראשונה לבד לבד כי את כזאת גדולה!!

אם את רואה שזה גבול שמהווה קושי פעם אחרי פעם,

כדאי לחפש פתרון יצירתי.

למשל שהיא תסחוב עגלה, נניח.

אם צריך פתרון מיידי אפשר להציע לה לקחת חיפושית/ חילזון ואז היא תהיה עסוקה במשהו אחר ולא בלהתרחק.

או לחפש אוצרות בצד של המדרכה שרחוק מהכביש.

או ללכת על חומה נמוכה/ גדר.

ובכללי, זה גיל שמתחילים לפתח מסוגלות ועצמאות, אז עם כל האתגר זה דבר מבורך ואנחנו רוצים לעודד את העצמאות.

אז תנסי בתחומים שהם לא מסוכנים לעודד ולשבח ולתת לה להתנסות ולחוש סיפוק.

היא קצת פחות תחפש את זה דווקא במקומות שאסור.

לא רואה מה הבעיה לתפוס אותה ביד כדי שלא תתרחק.

כשהולכים ברחוב נותנים יד לאמא. נקודה. בגיל 4 זה לגמרי מתבקש. ואז כשעוברים בפארק / טיילת ואפשר להתרחק, זה מיווחד כי רק כאן אפשר ללכת בלי לתת יד לאמא.

אני הרבה יותר מאמינה במעשים מאשר בדיבורים. היא באמת לא מבינה מה הבעיה כשהיא נזהרת חח

לא כתבת עוד סיטואציות, אבל אני לגמרי מאמינה במעשים. לא לתת לה ניסוי ותהיה מה מותר ומה אסור, אלא מהתחלה להוביל אל הסיטואציה כך שתהיה בגבולות האפשרי והמותר.

במקום לומר לא ואסור, עדיף לנסח כלל בלשון חיובית ובלשון של 'עושים'. ואם הכלל הוא משפט קצר וברור שמנוסח כך, קל לחזור עליו בלי להכניס אמוציות וכעס.

למשל אם היא מוציאה משחק לפני שאספה. לוקחים את המשחק - לרגע, לא צריך בכוח... אני שומרת לנו אותו רגע על השולחן, כי 'אוספים לפני שמוציאים משחק חדש', ופשוט יורדת יחד לרצפה לאסוף: הנה תוך רגע אנחנו מצליחות לאסוף ואפשר להוציא משחק חדש.

כמובן שהיא גדלה ועצמאית. 4 זה גיל העצמאות השני. בהצלחה לנו. לכן חשוב למצוא איפה אפשר לאפשר לה בחירה הובלה ועצמאות. אבל במה שלא מתאים לגילה, אני חושבת שההתנהלות צריכה להיות ממש כמו בגיל שנתיים.

זה

א. לפני שיוצאים מהבית, להזכיר כללים וכו'. תוך כדי האירוע יותר קשה להגיב .

ב.אם  כבר קרה המקרה, לרדת ממש לגובה העיניים של הילדה, להסתכל לה בעיניים ולהגיד לאט, ברור ובטוח.

"אני לא מרשה ללכת קרוב לכביש, את הולכת רק בצד ימין שלי כי זה מסוכן. את הבנת?" מחכה לתגובה בפה שהיא עונה כן. ותוך כדי את תופסת לה את היד, לא בכח, אלא לשדר איזה שליטה, שאת החליטה ושלא תתבלבל מי מחליט על מי 😅

גם לי יש בגיל הזה ולפעמים הוא חוזר מהגן

עצבנייי