נו, עכשיו אתם רואים, מה יצא לכם מההאחיזה המטורפת הזאת ב"דתיות"????

נו, נו. השיטה הזאת היא בהחלט דת. אם היהדות היא בשבילכם דת, באמת אני לא מצפה שתערבו אותה במדינה. 

ושם לא שונים אז למה כאן מערבבים יהדות ומשסעים אותה לחתיכות ?

עירבוב יהדות ושיסועה לחתיכות?...

אני רואה בלבול עמוק בחברה, אני רואה ביזוי ת"ח, אני רואה פיצול, אני רואה שנאה, אני לא רואה שיסוע היהדות לחתיכות. ארץ ישראל, היא המרכז התורני הגדול בעולם. (מלמבד הרפורמים והפרופלורים למינהם...) לא צריך לקחת כל סערה תקשורתית, או איזה התבטאות עגומה של מישהו אמוני וישר לאמר: "משסעים את היהדות לחתיכות"...

עם כל הכבוד, אין מקום להשוואה בין מדינת ארה"ב, למדינת ישראל. כאן זה מקומו של העם היהודי, וגם אם המדינה הוקמה, ועודנה מוקמת על ידי אנשים, שלמרבה הצער, נולדו בחוסר אמוני, לא נהפוך את המדינה שלנו לאמריקה...

ואגב, עוד נתון, אחוז ההתבוללות בארץ שואף למינימום, לעומת זאת בחו"ל... בוא לא נדבר, זה כבר מגוחך.

נ.ב.

מדינת ישראל אינה העתק הדבק של אמריקה, וחוקיה אינם אותו הדבר. עם זאת אכן קיים רצון כזה, להיות "ככל הגוים", ואותו, כמובן, צריך לעקור.

ולא ידעתי????????????????

המדינה הזו מורכבת מרוב יהודים, ומצהירה על כיוון היותה (גם) יהודית

מי שרוצה להפריד דת ממדינה-

הצליח לשכוח בכל הגלות מה זה יהדות, לשם מה באנו לפה

להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש"- זהל היות ממלכה! להיות מדינה עם מערכת פוליטיקה וממשל!

למה פוליטיקאים נמצאים בוועדה שבוחרים את הרבנים הראשיים?

למה בוועדה הזו לא יושבים רק מומחים לתחום רבנות שיבחרו מתוכם את המומחה הראשי?

בגלל שקבלה של הרבנים הראשיים- היא על ידי הציבור- כלומר על ידי נבחרי הציבור

כוחם של הרבנים הראשיים לא באה להם רק מגדולתם בתורה ובפסיקה- אלא מההסכמה של העם היושב בציון (וגם לאילו שעדיין לא בציון...) - שהם ישבו בראש.

אם בא לך- אפשר לעשות בחירות כלליות לרבנות הראשית (כמו שעושים בחירות מי ראש הממשלה)

עם הכנסייה והאפיפיור באמת בדיחה עצובה

זה דעה של פורום ככה דרך אגב לא פרסום מדעי

איתו 

יש שתי כיווני תשובה

א. התקשורת

הם שיקבעו מי רב  "ממנהיגי המגזר ה... משו"

או לחלופין- מי "הרב", מי "הרב הגאון שליט"א" ומי "מו"ר הרה"ג ... שליט"א"

ב. בכל הדורות בעמ"י- מי גדולי רבני הדור?

שילוב שבין הגדולה העצמית שלהם- בתורה ובצדיקות,

איך רבנים אחרים מתייחסים אליהם  (מקבל את פסיקותיהם, מתווכח עם פסיקותיהם בכבוד למי שפסק ומנהל דיאלוג, שולח לרב שאלות קשות במיוחד)

ואיך הציבור היהודי בכלל מתייחס אליהם (כבוד, קבלת פסקיו למעשה, שליחת שאלות)

היום ברבנות הראשית יש מצב מוזר-

בגלל ההגדרות בחוק- על מגבלת גיל ועוד כמה פרמטרים-

מי שרב ראשי איננו נחשב גדול הדור באמת, אלא רב מגדולי הדור שמספיק "צעיר" למשימה

(אף פעם לא חשבתם- הי! למה שהרב דרוקמן עצמו לא יהיה רב ראשי? הוא זקן הרבנים שלנו! או רב אחר מהשורה הראשונה של הפוסקים שלנו... למה???

בעוד שבזמנו הרב קוק היה באמת גדול הדור -בתורה ובצדיקות  (נא ללמוד: שו"תים ופסקים של הרב קוק) )

מאידך- התפקיד של הרבנות הראשית מוזר

כי לא מהחלטות מועצת הרבנות הראשית- יצא פסיקה שמקובלת על כל עמ"י להלכה

(באישי- דוגמאות לפסיקות שלא התקבלו )

התפקיד הוא יותר- ניהול הצדדים הדתיים של הממשלה -כמו נישואין וגיטין, כשרות, ועוד

תחומים שנוגעים לכל הציבור הישראלי -גם מי שאין להם רב משלהם... גם מי שחוץ מהמפגש על הרב בחתונה- לאי פגשו רב לעולם....

או בניסוח מפורש

הרבנות משרתת את הציבור הנקרא "חילוני" בארץ

ראוי ונכון שנבחרי הציבור הזה- בכבאי כוח הציבור יהיו אילו שיבחרו- ויקבלו עליהם את סמכות- הרבנים שיעמדו בראשם \

(בלי לסתור את העובדה שההחלטה מי נהיים מועמדים לבחירה- תלוי בדעה מקצועית על מי זה רב גדול- לא שאלה לפוליטיקאים אלא לקבל הסכמות ותמיכה מרבנים אחרים)

מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.

וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.

להתמקד בנהיגה עצמה

לבוא עירני

לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט

ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.

ממש בהצלחה!!

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים