לא מכירה מבפנים, אבל אני יודעת שיש שם דתיים לאומיים-חרד"לים-חרדים.

את רוצה שהוא ילמד דווקא בכולל? או שזה לא משנה לך אם הוא ימשיך ללמוד בישיבה גבוהה/הסדר/?

את מחפשת ישיבה שלא הולכים לצבא מאידיאל?

כלומר כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ועל הארץ תישן וחיי צער תחייה.

נכון שלא מגיעים למקומות כאלו וזה משוגע לחשוב לשאוף להיות כזה.

אבל כמו כל הסיפורים על רבנים וגדולים- אם לא נשאף להיות גנרל איך נהיה חייל פשוט, ומי אמר שפוט..

להיות כזה, אלא-

ג-ם א-ם יגיע מצב שלא יהיה מה לאכול משום מה פעם ב-, אז תאכל פת במלח..לא קרה כלום..

זה מעיד על המקום של האוכל בחיי האדם, ועל היחס שלו לתורה.

השאלה מזה אומר שאת מתחברת לחרדים- השקפה?

כי אז לא הר המור, לא מרכז, וגם הגוש לא מתאימים לתיאור...

תורת החיים יותר.

אבל מבחינת השקפה- אז הר המור ומרכז

הם השקפה דתית לאומית לחלוטין!

מניין לך נקודת ההנחה שהישיבות הדתיות לאומיות לומדות ברמה פחותה מהישיבות החרדיות??

אני די נעלבתי.

שקשה להשוות מישו שמגיל צעיר לומד כל היום רק תורה ותורה.. בוקר אחהצ ערב.

למישו שגם למד לימודי חול חצי יום.. וגם ניגש לבגרויות.. וגם נתן כמה שנים מחייו להגנה והצלת העם, ומן הסתם גם התנדב..

השני צבר פחות ידע..

זה לא אומר שברצון ובהתמדה ובאהבה והכבוד יש הבדל..

אבל הרמה אכן מושפעת מיזה..

פשוט- הוא אמר שמבחינת רצינות בלימוד זה כמו פונוביז'- שזאת ישיבה ידועה ברצינות הלימוד בה.

אז אמרתי- שמבחינת רצינות בלימוד זה אכן כך.

אבל מבחינת השקפה- זה לא כמו פונוביז', אלא ההשקפה היא דתית לאומית לחלוטין, 

ודרכו של הר' קוק.

לזאת היתה כוונתי.

להיפך, ישנם ת"ח עצומים אצלינו

ומייכ- אצל חרדים ממש לא כולם לומדים באמת מהבוקר עד הערב,

ואצלנו יש לא מעט שעושים את כל הבגרויות רק בשמינית-

או שלומדים עוד שעות עד אמצע הלילה- כדי להשלים שעות של לימוד תורה.

ככה שגם מבחינת ידע- אני אישית לא חושבת שבאמת יש הבדל.

בכל ציבור יש הרבה סוגים.. ברוך ה...

אבל בגדול.. תסכימי איתי שהרוב זה כך... (לא כולם ברור שלא!!! לא בחברה החרדית כולם לומדים כל היום.. ממש לא.. ולא בחברה הדת"ל כולם לא לומדים הרבה שעות.. ממש לא!! יש ת"ח עצומים!)

אבל בגדול,, כן .. יש חברה בה הדרך ארץ יותר מפותח.. ויש חברה בה התורה יותר מפותחת..

ו...

דרך ארץ קדמה לתורה..

רמת הלימוד לא קשרוה לידע. זה לא מתמטיקה. עיקר הלימוד העיוני של הגמרא עוסק בסברות. בהר המור, בגוש, בירוחם, במרכז, במצפה רמון, בשני הישיבות בתל אביב, בעטרת כהנים ובית אל, הרמה גבוהה כמו אצל החרדים, ואפילו גבוהה יותר מחלק מישיבותיהם...

בכל המקומות הללו אברכים יכולים ללמוד.

בפועל ניצול הזמן הוא... איך לאמר בעדינות... אינדיווידואלי.

בבחירות הר המור, הלכו במשך כמה מערכות עם החרדים, לצבא בקושי הם הולכים, בגירוש הם נשארו ללמוד במקום להתייצב כמו כולם.. אז הכיפה הסרוגה עושה אותם דתלי"ם?

אני בעד לנעול אוטומטית כל שרשור שיופיע בו הצמד "הר המור".

תמיד הוא ננעל בסוף...

שאין סיכוי להפגיש אותך עם נתונים בסיסיים של המציאות.

ואף על פי כן, אני נהנית לקרוא אותך,

שבת שלום.

בכל זאת, יש הבדל בין חודשיים לבין כלום. מבחינת הצבא הם שירתו. רובם גם עושים מילואים. בנוסף, זה בכלל לא חודשיים. הסדר מרכז נע בין שנה ו4 לחודשיים לבין חודשיים.

הם שונים מהחרדים שכלל לא משרתים, ובנוסף הם מעריצים כל אחד שיוצא לצבא. אתה מוזמן לשאול אותם אם תלמיד חכם פטור מגיוס. גם הרבה אנשי צבא בכירים הינם בוגרי הר המור.

יצאו משם לא מעט אנשים שהגיעו לדרגות בכירות בצה'ל,

אני אישית מכיר משם אחד שעכשיו משרת ביהל'ם, ועוד אחד שהתחיל טייס עכשיו..

כמה פעמים בכל שנה יש לזכרו ימי עיון בישיבה

בעיקרון ציפיתי שישיבה שמחנכת לא ללכת לצבא, לא תצמיח חייל אחד,מוזר קצת.. <צ>

האם הוא נחשב חרד"ק?

בבקשה תפסיק להוציא שם רע על אנשים שאתה לא מכיר

אני מכיר מישהו שבראיון הקבלה אמר שהוא לכתחילה בא ללמוד לפני הגיוס, והם היו סבבה עם זה. בשבושים הוא שאל תלמידים מה היחס למישהו שמתגייס אחרי כמה שנים והם אמרו שזה אחלה וכו'.

הוא אמר גם שהיה שיעור שרובו היה הסבר למה ת"חים לא פטורים מגיוס. כל מוסדות עלי הידועים לתפארת בעצם מבוססים על "תורת הר המור".

האמירה צריכה להיות " כל נער בריא בגופו ובנפשו חייב לשרת במקסימום האפשרי"

המכינות לסוגיהן מובילות את מי שלא יכול ללמוד, שהוא סוג ב' כביכול.

שוב, אין מחויבות לצבא.

האמירה היא "מי שלא לומד שיתגייס" ובכלל עדיף שתלמד, תתחתן ואז 

שזה בדיוק מה שאומרים אצל אחינו השחורים.

שלימה, ועל ציבור שלם היה עובר בשקט ליד החפץ חיים.

ולא יצא למלחמה?

תקנו אותי אם אני טועה..

ותופתע

אז טבעי שזה כך.

בציונות הדתית, כפי שנראה, אין תפיסה של סוג שירות אחד שמתאים לכולם. יש שצריכים להתגייס לשלוש שנים, יש שנה וארבע במסגרת הסדר, יש כאלה שלומדים טוב ועדיף שיעשו הסדר מרכז, ויש שלומדים בהתמדה ועדיף שלא ישרתו כלל.

באופן טבעי שני הסוגים האחרונים מגיעים לישיבות הגבוהות, וטבעי שהתוצאה תהיה מה שאתה מתאר. זה לא מעיד בהכרח על זלזול כלשהו בשירות צבאי.

החיצוניות מראה על פנימיות, ואם משו במראה השחור לבן מפריע לי.

וניסתי כמה פעמים לחשוב שהנה זה עובר ואני אצליח לצאת עם מישו משם, לא הולך לי תמיד תקעת שוב פעם ברגע אחד לפני.

וכן ניסיתי להבין למה ומה בדיוק הנקודה שלי. לא הולך לי

ובכלל איזה חרדי יסכים לצאת עם מישי כמוני?!

בישיבות הדת"ל (לפחות אלו שאני מכיר), מקובל שבחור שמתחתן יכול להשאר בישיבה. (בניגוד לשיטה שכל מי שמתחתן עובר למסגרת של כולל, שמיועד רק לאברכים), אבל יש הבדל גדול בין הישיבות עד כמה נשארים, בחלק מישיבות ההסדר מקובל לעזוב ישר בסוף מסלול ההסדר (רווקים ונשואים). במרכז והר המור (ואולי בעוד ישיבות) ישנם שנשארים עשר שנים ויותר.

איני חושב שיש ישיבות דת"ל שלא הולכים לצבא בכלל, יש מקומות שחלק מהבחורים אינם הולכים לצבא

רמת הלימוד וההתמדה - (ע"פ דברים ששמעתי, איני לוקח אחריות לנכונותם) כנראה שבכוללים החרדים יש מגוון רמות, והדת"ל איפה שהוא באמצע. לא מגיעים לרמתם של הכוללים הכי טובים, אבל יותר מאלו שברמה הנמוכה. (וכמובן, כל תלמיד לגופו, לטוב ולרע)

איזה חרדי יסכים לצאת עם מישהי כמוך?  מי שהגיע מרקע דומה לשלך. (שלא ממש הבנתי מה הוא).

ואת צריכה גם לשאול את עצמך האם את מסכימה להשקפה הדת"ל ביחס למדינה וכדו', ואם לא, האם השקפה אחרת מפריעה לך, ובאיזו מידה. אם את מחפשת דווקא מישהו בעל השקפות חרדיות/ חרדיות למחצה בנושאים אלו, עדיף כנראה לחפש בתורת החיים, שיח ידידיה שהוזכרו קודם (לא על סמך היכרות אישית שלי עם הישיבות הנ"ל). (אם כי גם במקומות אחרים כנראה פזורים מעט כאלה).

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?